שינויים

==חלק ראשון - שתי מערכות==

==חלק ראשון - שתי מערכות==

;הצגת הדמויות:

;הצגת הדמויות:

כדי להמחיש את המערכות השונות שיש במוח, כהנמן מבצע "האנשה" שלהן - כאילו מדובר במערכות נפרדות לגמרי עם רצונות שונים. הדבר נעשה לצרכי המחשה בלבד.  

כדי להמחיש את המערכות השונות שיש במוח, כהנמן מבצע "האנשה" שלהן - כאילו מדובר במערכות נפרדות לגמרי עם רצונות שונים. הדבר נעשה לצורכי המחשה בלבד.  

* '''מערכת 1''' היא מערכת שאנחנו משתמשים בה בצורה אוטומטית, ללא הקדשת מחשבה מיוחדת. היא המערכת שבה אנחנו משתמשים כדי לפתור בעיות כמו כמה זה 2+2, לזהות פרצוף של אישה כועסת, לזהות מילה כתובה, לנהוג בכביש פנוי יחסית וכו'. זו גם מערכת שפועלת בצורה אוטומטית - אנחנו לא יכולים להימנע מזיהוי של מילה כתובה בשפה שאנחנו מכירים.  

* '''מערכת 1''' היא מערכת שאנחנו משתמשים בה בצורה אוטומטית, ללא הקדשת מחשבה מיוחדת. היא המערכת שבה אנחנו משתמשים כדי לפתור בעיות כמו כמה זה 2+2, לזהות פרצוף של אישה כועסת, לזהות מילה כתובה, לנהוג בכביש פנוי יחסית וכו'. זו גם מערכת שפועלת בצורה אוטומטית - אנחנו לא יכולים להימנע מזיהוי של מילה כתובה בשפה שאנחנו מכירים.  

ניסויים מראים שמאמץ קוגניטיבי ויכולת שליטה עצמית ניזונים מאותו מאגר משאבים וביצוע מאמץ קוגניטיבי מגביר את הסיכוי שנכנע לפיתוי. לדוגמה ניסיון לזכור מספר בן 7 ספרות – במצב זה קל יותר להיכנע לפיתוי של קינוח משמין על פני קינוח בריא יותר. שכן במצב זה מערכת מספר 1 נכנסת לפעולה והיא חובבת דברי מתיקה.  

ניסויים מראים שמאמץ קוגניטיבי ויכולת שליטה עצמית ניזונים מאותו מאגר משאבים וביצוע מאמץ קוגניטיבי מגביר את הסיכוי שנכנע לפיתוי. לדוגמה ניסיון לזכור מספר בן 7 ספרות – במצב זה קל יותר להיכנע לפיתוי של קינוח משמין על פני קינוח בריא יותר. שכן במצב זה מערכת מספר 1 נכנסת לפעולה והיא חובבת דברי מתיקה.  

ניסויים של הפסיכולוג רוי באומיינסטר (Baumeister) ועמיתיו הראו שכל סוגי המאמץ הרצוני – מאמץ קוגניטיבי, רגשי או גופני שואבים משאבים ממאגר משותף של "אנרגיה מנטלית" – לפחות בצורה חלקית. הם הצביעו על תופעה שמכונה – '''[[הידלדלות אגו]] Ego deplation ''' – אם נאלצים להפעיל שליטה עצמית כדי לבצע מטלה אחת בתחום אחד – הדבר מפחית את היכולת להחזיק מעמד באתגר הבא.  

ניסויים של הפסיכולוג רוי באומיינסטר (Baumeister) ועמיתיו הראו שכל סוגי המאמץ הרצוני – מאמץ קוגניטיבי, רגשי או גופני שואבים משאבים ממאגר משותף של "אנרגיה מנטלית" – לפחות בצורה חלקית. הם הצביעו על תופעה שמכונה – '''[[הידלדלות אגו]] ''' (Ego deplation) – אם נאלצים להפעיל שליטה עצמית כדי לבצע מטלה אחת בתחום אחד – הדבר מפחית את היכולת להחזיק מעמד באתגר הבא.  

לדוגמה ניסיון לכבוש תגובה נוכח סרטון טעון מבחינה רגשית, ישפיע על היכולת לבצע מטלה הכרוכה באי נוחות גופנית. עמידה בפיתוי בפני מזון מתוק מפחיתה את היכולת להתמודד עם מטלה קוגניטיבית קשה. מצבים מדללי אגו כרוכים תמיד במאמץ לדכא נטייה טבעית. הדבר כולל: לא לחשוב על משהו (לדוגמה פילים ירוקים), דיכוי תגובה רגשית לסרט מרגש, ביצוע בחירות הכרוכות בקונפליקט, ניסיון להרשים אנשים אחרים, תגובה אדיבה להתנהגות שלילית של בן זוג, תקשורת עם אדם מגזע אחר (לאדם עם דעות קדומות).  

לדוגמה ניסיון לכבוש תגובה נוכח סרטון טעון מבחינה רגשית, ישפיע על היכולת לבצע מטלה הכרוכה באי נוחות גופנית. עמידה בפיתוי בפני מזון מתוק מפחיתה את היכולת להתמודד עם מטלה קוגניטיבית קשה. מצבים מדללי אגו כרוכים תמיד במאמץ לדכא נטייה טבעית. הדבר כולל: לא לחשוב על משהו (לדוגמה פילים ירוקים), דיכוי תגובה רגשית לסרט מרגש, ביצוע בחירות הכרוכות בקונפליקט, ניסיון להרשים אנשים אחרים, תגובה אדיבה להתנהגות שלילית של בן זוג, תקשורת עם אדם מגזע אחר (לאדם עם דעות קדומות).  

כהנמן מעיר שמפליא עד כמה נדיר להיות תקוע בחיים המנטליים שלנו. לעיתים נדירות אנחנו נתקלים בשאלה שאין לנו מושג לגביה כמו - "מה השכיחות השנתית של פשעים פיננסים בישראל?", אבל רגעים כאלה של אלם הם נדירים. לרוב יש לנו דעות ותחושות אינטואיטיביות לגבי כל דבר שנקרא בדרכנו - אנשים מוצאים חן בעיננו או לא הרבה לפני שאנו מכירים אותם היטב, אנחנו סומכים על אנשים זרים בלי לדעת מדוע, אנחנו בטוחים שעסק מסויים יצליח בלי ניתוח עמוק שלו. לעיתים קרובות אנשים נוטים לתת תשובות לשאלות שהם לא מבינים לגמרי, תוך הסתמכות על ראיות שלא ניתן להסביר או להגן עליהן.  

כהנמן מעיר שמפליא עד כמה נדיר להיות תקוע בחיים המנטליים שלנו. לעיתים נדירות אנחנו נתקלים בשאלה שאין לנו מושג לגביה כמו - "מה השכיחות השנתית של פשעים פיננסים בישראל?", אבל רגעים כאלה של אלם הם נדירים. לרוב יש לנו דעות ותחושות אינטואיטיביות לגבי כל דבר שנקרא בדרכנו - אנשים מוצאים חן בעיננו או לא הרבה לפני שאנו מכירים אותם היטב, אנחנו סומכים על אנשים זרים בלי לדעת מדוע, אנחנו בטוחים שעסק מסויים יצליח בלי ניתוח עמוק שלו. לעיתים קרובות אנשים נוטים לתת תשובות לשאלות שהם לא מבינים לגמרי, תוך הסתמכות על ראיות שלא ניתן להסביר או להגן עליהן.  

כהנמן מציע תיאור פשוט לדרך בה אנחנו מגבשים דעה אינטואיטיבית על [[מערכת מורכבת|נושאים מורכבים]]. אם אנחנו לא מוצאים במהירות תשובה מספקת לשאלה קשה, מערכת 1 תמצא שאלה קלה יותר שקשורה אליה, ותשיב עליה. את התהליך הזה מכנה כהנמן [[המרה]] |(Attribute substitution)[https://en.wikipedia.org/wiki/Attribute_substitution] - יש שאלת מטרה שהיא הערכה שאנחנו מתכוונים לגבש, ויש שאלה היוריסטית שהיא השאלה הפשוטה יותר שעליה אנחנו עונים.

כהנמן מציע תיאור פשוט לדרך בה אנחנו מגבשים דעה אינטואיטיבית על [[מערכת מורכבת|נושאים מורכבים]]. אם אנחנו לא מוצאים במהירות תשובה מספקת לשאלה קשה, מערכת 1 תמצא שאלה קלה יותר שקשורה אליה, ותשיב עליה. את התהליך הזה מכנה כהנמן [[המרה]] (Attribute substitution)[https://en.wikipedia.org/wiki/Attribute_substitution] - יש שאלת מטרה שהיא הערכה שאנחנו מתכוונים לגבש, ויש שאלה היוריסטית שהיא השאלה הפשוטה יותר שעליה אנחנו עונים.

==חלק שני - היוריסטיקות והטיות==

==חלק שני - היוריסטיקות והטיות==