James Rachels כותבת שספרו של דארווין על מוצא המינים (1859) שהציג את התאוריה של אבולוציה וברירה טבעית, יצר מהפכה בדרך שבה בני האדם ראו את הקשר שלהם למינים אחרים, לא רק שלבני האדם יש מוצא משותף או "קשרי משפחה" עם מינים אחרים, אלא גם הגילוי שלבעלי חיים אחרים יש חיים חברתיים, מנטליים ואפילו מוסריים. דארווין כתב במחברת שלו בשנת 1837: "אנחנו לא רוצים לראות בבעלי חיים - שהפכנו אותם לעבדים שלנו - כשווים לנו. האם בעלי עבדים לא מנסים להפוך את האדם השחור למין אחר"? מאוחר יותר בספרו "מוצא האדם" (1871) טען דארווין כי "אין שום הבדל יסודי בין האדם לבין יונקים גבוהים ביכולות הנפשיות שלהן" והוא ייחס לבעלי חיים את היכולת של היגיון, קבלת החלטות, זיכרון, סימפתיה ודמיון. | James Rachels כותבת שספרו של דארווין על מוצא המינים (1859) שהציג את התאוריה של אבולוציה וברירה טבעית, יצר מהפכה בדרך שבה בני האדם ראו את הקשר שלהם למינים אחרים, לא רק שלבני האדם יש מוצא משותף או "קשרי משפחה" עם מינים אחרים, אלא גם הגילוי שלבעלי חיים אחרים יש חיים חברתיים, מנטליים ואפילו מוסריים. דארווין כתב במחברת שלו בשנת 1837: "אנחנו לא רוצים לראות בבעלי חיים - שהפכנו אותם לעבדים שלנו - כשווים לנו. האם בעלי עבדים לא מנסים להפוך את האדם השחור למין אחר"? מאוחר יותר בספרו "מוצא האדם" (1871) טען דארווין כי "אין שום הבדל יסודי בין האדם לבין יונקים גבוהים ביכולות הנפשיות שלהן" והוא ייחס לבעלי חיים את היכולת של היגיון, קבלת החלטות, זיכרון, סימפתיה ודמיון. |