שינויים

חופי ישראל כוללים את החופים לאורך הים התיכון - 196 ק"מ, חופי הכנרת - 56 ק"מ, החוף המערבי של ים המלח וחופי מפרץ אילת - 14 ק"מ. מרבית שטחי החופים בישראל הם בבעלות ציבורית. שטח הסביבה החופית בישראל, שנותר לרווחת התושב - למטרות נופש, חינוך, מדע ומחקר, לאחר שהופקעו ממנו שטחים לצורכי תשתיות וצורכי ביטחון הוא מן המצומצמים בעולם, כדי 2 ס"מ לתושב. [[גידול אוכלוסין במדינת ישראל]] יחד עם מגמות [[הפרטה בישראל]] מייצרים שני כוחות חשובים בהגדלת מיזמי בניה והפקעת שטחים לטובת תשתיות ומיזמים מסחריים שונים. חופי ישראל מצטיינים ברבגוניות ביוטית ובמערכות טבעיות ייחודיות, בנופים תת-ימיים מרשימים בעלי ערכים אקולוגיים ואסתטיים.

חופי ישראל כוללים את החופים לאורך הים התיכון - 196 ק"מ, חופי הכנרת - 56 ק"מ, החוף המערבי של ים המלח וחופי מפרץ אילת - 14 ק"מ. מרבית שטחי החופים בישראל הם בבעלות ציבורית. שטח הסביבה החופית בישראל, שנותר לרווחת התושב - למטרות נופש, חינוך, מדע ומחקר, לאחר שהופקעו ממנו שטחים לצורכי תשתיות וצורכי ביטחון הוא מן המצומצמים בעולם, כדי 2 ס"מ לתושב. [[גידול אוכלוסין במדינת ישראל]] יחד עם מגמות [[הפרטה בישראל]] מייצרים שני כוחות חשובים בהגדלת מיזמי בניה והפקעת שטחים לטובת תשתיות ומיזמים מסחריים שונים. חופי ישראל מצטיינים ברבגוניות ביוטית ובמערכות טבעיות ייחודיות, בנופים תת-ימיים מרשימים בעלי ערכים אקולוגיים ואסתטיים.

מספר [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] גורמים להחרפת הלחצים על חופי הים בישראל. תהליך אחד מרכזי הוא [[גידול אוכלוסיית ישראל]]. תהליך זה גורם לתהליכי משנה רבים שמגבירים את העומס על החופים - ביקושים רבים יותר לדיור ולתשתיות, ביקוש ליותר [[משק המים בישראל|מים]] מהנחלים ומי התהום וכן החמרת הבעיה של [[זיהום נחלים בישראל]]. האוכלוסייה הגדלה גורמת גם לעומס גדול יותר של מבקרים בים דבר שיוצר בעיות עומס בהקשרים של חניה, מים, שירותים, צל ועוד - היבטים אלה דורשים השקעה כספית ודבר זה מצריך פתרון על ידי הרשויות או הממשלה או פתרון על ידי גורמים מסחריים - דבר שעלול לעודד סגירה של חופים והפקעת החופים לטובת גורמים מסחריים. גידול האוכלוסייה מגדיל גם בעיות של זריקת [[פסולת]] ולכלוך הן בחוף הים והן במזבלות ובאתרים סמוכים ליד שעלולים להגיע לים עם הרוח או עם הנחלים. היבט נוסף שמחריף את בעיית הבנייה בחופים הוא תהליך של [[פרבור בישראל]] ובנייה לא צפופה על פני שטח רב במקום בנייה של ערים צפופות כחלק מ[[עירוניות מתחדשת]]. היבט נוסף הוא תהליך [[הפרטת התכנון]] בישראל והגדלת ההשפעה של גורמים פרטיים ופוליטיים על מוסדות התכנון והקטנת היכולת של הציבור ושל ארגוני סביבה להשפיע על תהליכי תכנון. תהליך נוסף שמגדיל את הבעיות הוא גידול בצריכה הפרטית במיוחד של דברים שיוצרים פסולת כמו כלים חד פעמים או שקיות חד פעמיות.  

מספר [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] גורמים להחרפת הלחצים על חופי הים בישראל. תהליך אחד מרכזי הוא [[גידול אוכלוסיית ישראל]]. תהליך זה גורם לתהליכי משנה רבים שמגבירים את העומס על החופים - ביקושים רבים יותר לדיור ולתשתיות, ביקוש ליותר [[משק המים בישראל|מים]] מהנחלים ומי התהום וכן החמרת הבעיה של [[זיהום נחלים בישראל]]. האוכלוסייה הגדלה גורמת גם לעומס גדול יותר של מבקרים בים דבר שיוצר בעיות עומס בהקשרים של חניה, מים, שירותים, צל ועוד - היבטים אלה דורשים השקעה כספית ודבר זה מצריך פתרון על ידי הרשויות או הממשלה או פתרון על ידי גורמים מסחריים - דבר שעלול לעודד סגירה של חופים והפקעת החופים לטובת גורמים מסחריים. גידול האוכלוסייה מגדיל גם בעיות של זריקת [[פסולת]] ולכלוך הן בחוף הים והן במזבלות ובאתרים סמוכים ליד שעלולים להגיע לים עם הרוח או עם הנחלים. היבט נוסף שמחריף את בעיית הבנייה בחופים הוא תהליך של [[פרבור בישראל]] ובנייה לא צפופה על פני שטח רב במקום בנייה של ערים צפופות כחלק מ[[עירוניות מתחדשת]]. היבט נוסף הוא תהליך [[הפרטת התכנון]] בישראל והגדלת ההשפעה של גורמים פרטיים ופוליטיים על מוסדות התכנון והקטנת היכולת של הציבור ושל ארגוני סביבה להשפיע על תהליכי תכנון. תהליך נוסף שמגדיל את הבעיות הוא גידול בצריכה הפרטית במיוחד של דברים שיוצרים פסולת כמו כלים חד פעמיים או שקיות חד פעמיות.  

המאבק עם החופים בישראל הוא חלק ממאבק של [[שמירת טבע]] בישראל וכן ממאבק [[סביבתנות|סביבתי]] שנועד לא רק להגן על הטבע אלא לאפשר [[צדק חברתי]] כך שכלל האוכלוסיה תוכל להנות מהחופים. המאבק על החופים הוא לפעמים חלק ממאבקים הנוגעים ל[[טבע עירוני בישראל]]. היבט נוסף הוא [[צדק בין דורי]] שיאפשר גם לדורות הבאים להנות מיופיו של החוף ומהמערכות האקולוגיות של החופים והים. מבחינה [[חקר הכלכלה|כלכלית]] ופוליטית, היבטים רבים של מאבק על החופים נוגעים ל[[הטרגדיה של נחלת הכלל|הטרגדיה של נחללת הכלל]] ולקושי של שמירה על [[מוצר ציבורי]].  

המאבק עם החופים בישראל הוא חלק ממאבק של [[שמירת טבע]] בישראל וכן ממאבק [[סביבתנות|סביבתי]] שנועד לא רק להגן על הטבע אלא לאפשר [[צדק חברתי]] כך שכלל האוכלוסיה תוכל להנות מהחופים. המאבק על החופים הוא לפעמים חלק ממאבקים הנוגעים ל[[טבע עירוני בישראל]]. היבט נוסף הוא [[צדק בין דורי]] שיאפשר גם לדורות הבאים להנות מיופיו של החוף ומהמערכות האקולוגיות של החופים והים. מבחינה [[חקר הכלכלה|כלכלית]] ופוליטית, היבטים רבים של מאבק על החופים נוגעים ל[[הטרגדיה של נחלת הכלל|הטרגדיה של נחללת הכלל]] ולקושי של שמירה על [[מוצר ציבורי]].  

מספר [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] גורמים להחרפת הלחץ סביב נושא החופים, בהיבט של גישה חופשית לחופים, [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] יוצר ביקוש גדל לחופים. לעומת זאת היצע החופים, ברובו הגדול נשאר קבוע או יורד. יוצאי הדופן הם מספר חופים שהיו פרטיים או סגורים עקב תשתיות והתפנו עם השנים.  במקרים רבים יותר חופים שהיו פתוחים כבר אינם משמשים כחופי רחצה עקב בניית מרינות, דיור ומלונות. בשנת 1960 חיו במדינת ישראל 2 מיליון אנשים, עד 1982 היו במדינה 4 מיליו, עד שנת 2013 חיו במדינה 8 מיליון בני אדם. [https://www.google.co.il/search?q=%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&oq=%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&aqs=chrome..69i57j0l5.2303j0j8&sourceid=chrome&es_sm=93&ie=UTF-8&safe=active] המשך הגידול של האוכלוסייה גורם להגברת הביקוש לחופי רחצה - דבר שבא לידי ביטוי בעיקר בחופשות כמו חופשת הפסח ובעיקר בחופי הכנרת. האוכלוסייה הגדלה גורמת גם לעומס גדול יותר של מבקרים בים דבר שיוצר בעיות עומס בהקשרים של חניה, מים, ניקיון שירותים, צל ועוד.  

מספר [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] גורמים להחרפת הלחץ סביב נושא החופים, בהיבט של גישה חופשית לחופים, [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] יוצר ביקוש גדל לחופים. לעומת זאת היצע החופים, ברובו הגדול נשאר קבוע או יורד. יוצאי הדופן הם מספר חופים שהיו פרטיים או סגורים עקב תשתיות והתפנו עם השנים.  במקרים רבים יותר חופים שהיו פתוחים כבר אינם משמשים כחופי רחצה עקב בניית מרינות, דיור ומלונות. בשנת 1960 חיו במדינת ישראל 2 מיליון אנשים, עד 1982 היו במדינה 4 מיליו, עד שנת 2013 חיו במדינה 8 מיליון בני אדם. [https://www.google.co.il/search?q=%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&oq=%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&aqs=chrome..69i57j0l5.2303j0j8&sourceid=chrome&es_sm=93&ie=UTF-8&safe=active] המשך הגידול של האוכלוסייה גורם להגברת הביקוש לחופי רחצה - דבר שבא לידי ביטוי בעיקר בחופשות כמו חופשת הפסח ובעיקר בחופי הכנרת. האוכלוסייה הגדלה גורמת גם לעומס גדול יותר של מבקרים בים דבר שיוצר בעיות עומס בהקשרים של חניה, מים, ניקיון שירותים, צל ועוד.  

בעיית הלכלוך בחופים מושפעת גם היא מגידול האוכלוסייה שכן הדבר מגדיל בעיות של זריקת [[פסולת]] ולכלוך הן בחוף הים והן במזבלות ובאתרים סמוכים לים שעלולים להגיע לים עם הרוח או עם הנחלים. תהליך נוסף שמגדיל את הבעיות הוא גידול בצריכה הפרטית במיוחד של [[פלסטיק חד פעמי]] [[כלים חד פעמים]] או [[שקיות חד פעמיות]] שיוצר [[פסולת פלסטיק]].  

בעיית הלכלוך בחופים מושפעת גם היא מגידול האוכלוסייה שכן הדבר מגדיל בעיות של זריקת [[פסולת]] ולכלוך הן בחוף הים והן במזבלות ובאתרים סמוכים לים שעלולים להגיע לים עם הרוח או עם הנחלים. תהליך נוסף שמגדיל את הבעיות הוא גידול בצריכה הפרטית במיוחד של [[פלסטיק חד פעמי]] [[כלים חד פעמיים]] או [[שקיות חד פעמיות]] שיוצר [[פסולת פלסטיק]].  

היבטים אלה דורשים השקעה כספית ודבר זה מצריך פתרון-  על ידי הרשויות או הממשלה או פתרון על ידי גורמים מסחריים - דבר שעלול לעודד סגירה של חופים והפקעת החופים לטובת גורמים מסחריים.

היבטים אלה דורשים השקעה כספית ודבר זה מצריך פתרון-  על ידי הרשויות או הממשלה או פתרון על ידי גורמים מסחריים - דבר שעלול לעודד סגירה של חופים והפקעת החופים לטובת גורמים מסחריים.