שינויים

ב[[אקולוגיה]] וב[[כלכלה אקולוגית]] '''סלקציה ל-r/K''' (באנגלית: '''r/K selection''') היא תאוריה המתייחסת ל[[סלקציה]] של שילוב של תכונות ביצורים חיים שיש להם טרייד-אוף בין כמות לבין איכות הצאצאים. יצור חי יכול להוליד כמות גבוהה של צאצאים תוך השקעה של פחות אנרגיה והשקעה של ההורה (כמו חינוך, הגנה, מזון) בכל צאצא (אסטרטגיית רבייה r או r-selection), או לנקוט באסטרטגיה אחרת שבה מולידים כמות קטנה של צאצאים (אסטרטגיית רבייה K, או K-selection), תוך הגדלה של כמות ההשקעה מצד ההורה. המונח r/K selection  נטבע על ידי האקולוגים  Robert MacArthur  ו-E. O. Wilson בהתבסס על עבודתם בביו-גאוגרפיה של מינים.  

ב[[אקולוגיה]] וב[[כלכלה אקולוגית]] '''סלקציה ל-r/K''' (באנגלית: '''r/K selection''') היא תאוריה המתייחסת ל[[סלקציה]] של שילוב של תכונות ביצורים חיים שיש להם טרייד-אוף בין כמות לבין איכות הצאצאים. יצור חי יכול להוליד כמות גבוהה של צאצאים תוך השקעה של פחות אנרגיה והשקעה של ההורה (כמו חינוך, הגנה, מזון) בכל צאצא (אסטרטגיית רבייה r או r-selection), או לנקוט באסטרטגיה אחרת שבה מולידים כמות קטנה של צאצאים (אסטרטגיית רבייה K, או K-selection), תוך הגדלה של כמות ההשקעה מצד ההורה. המונח r/K selection  נטבע על ידי האקולוגים  Robert MacArthur  ו-E. O. Wilson בהתבסס על עבודתם בביו-גאוגרפיה של מינים.  

הברירה בין אסטרטגיות רביה אלה משתנה באופן ניכר בעולם החי, כאשר יש יצורים חיים שמולידים מספר קטן של צאצאים ומגדלים אותם במשך שנים (לדוגמה [[בני אדם]], דובי קוטב או פילים, ובאופן פחות מובהק, רוב היונקים והציפורים) לעומת יצורים אחרים שמנסים לייצר מספר גדול של צאצאים תוך השקעה נמוכה ככל האפשר בכל צאצא. כך רוב הצמחים ואלמוגים יכולים לייצר אלפי ואף מיליוני צאצאים, גם חרקים וזוחלים נוטים בדרך כלל לכיוון של כמות גדולה של צאצאים. השאלה איזו אסטרטגיה עדיפה תלויה הן בתכונות המין והן ב[[הסביבה הטבעית|תנאי הסביבה]] הספציפית בה מדובר. אף אסטרטגיה של התרבות מבין השתיים אינה עדיפה באופן מוחלט על חברתה, ולמעשה יצורים שונים שחולקים את אותו [[בית גידול]] בו זמנית (לדוגמה פילים ועכברים) יכולים לנקוט באסטרטגיות שונות.

הברירה בין אסטרטגיות רבייה אלה משתנה באופן ניכר בעולם החי, כאשר יש יצורים חיים שמולידים מספר קטן של צאצאים ומגדלים אותם במשך שנים (לדוגמה [[בני אדם]], דובי קוטב או פילים, ובאופן פחות מובהק, רוב היונקים והציפורים) לעומת יצורים אחרים שמנסים לייצר מספר גדול של צאצאים תוך השקעה נמוכה ככל האפשר בכל צאצא. כך רוב הצמחים ואלמוגים יכולים לייצר אלפי ואף מיליוני צאצאים, גם חרקים וזוחלים נוטים בדרך כלל לכיוון של כמות גדולה של צאצאים. השאלה איזו אסטרטגיה עדיפה תלויה הן בתכונות המין והן ב[[הסביבה הטבעית|תנאי הסביבה]] הספציפית בה מדובר. אף אסטרטגיה של התרבות מבין השתיים אינה עדיפה באופן מוחלט על חברתה, ולמעשה יצורים שונים שחולקים את אותו [[בית גידול]] בו זמנית (לדוגמה פילים ועכברים) יכולים לנקוט באסטרטגיות שונות.

בקרב עצים וצמחים ניתן להבחין באסטרטגיית K או r לפי כמות המזון שמעניק הצמח לזרעים. לדוגמה, יש עצים שמייצרים כמות גדולה של זרעים ונותנים להם לעוף ברוח כך שבכל שנה עץ אחד יכול להפריח עשרות אלפי זרעים, לעומת זאת עצים כמו עץ הקוקוס מייצרים כמות קטנה בהרבה של זרעים. יש עצים המייצרים פירות שמיועדים להיאכל על ידי בעלי חיים, כדי לאפשר לזרע לנבוט במקום מרוחק מהעץ כך שסיכוי הנביטה שלו טובים יותר, וכך גם העץ יכול להגדיל את מספר המקומות שאליהם מגיעים הזרעים. דבר זה דורש השקעת יותר אנרגיה בכל צאצא אף כי עצי פרי מייצרים בדרך כלל מאות פירות בכל שנה.

בקרב עצים וצמחים ניתן להבחין באסטרטגיית K או r לפי כמות המזון שמעניק הצמח לזרעים. לדוגמה, יש עצים שמייצרים כמות גדולה של זרעים ונותנים להם לעוף ברוח כך שבכל שנה עץ אחד יכול להפריח עשרות אלפי זרעים, לעומת זאת עצים כמו עץ הקוקוס מייצרים כמות קטנה בהרבה של זרעים. יש עצים המייצרים פירות שמיועדים להיאכל על ידי בעלי חיים, כדי לאפשר לזרע לנבוט במקום מרוחק מהעץ כך שסיכוי הנביטה שלו טובים יותר, וכך גם העץ יכול להגדיל את מספר המקומות שאליהם מגיעים הזרעים. דבר זה דורש השקעת יותר אנרגיה בכל צאצא אף כי עצי פרי מייצרים בדרך כלל מאות פירות בכל שנה.

עם התקדמות [[המהפכה התעשייתית]] התרחשו מספר תהליכים של הגברת סלקציית K בצורה ניכרת בקרב בני אדם - ירידה בתמותת תינוקות בלידה ושיפורים אחרים בהיגיינה, תזונה, בטיחות, [[רפואה מונעת]] ורפואה, [[התמחות כלכלית]] שהובילה לנישואין והתחלת הולדת ילדים בגיל מאוחר יותר, השקעה גבוהה יותר בכל צאצא במשך שנים ארוכות יותר (הגדלת כמות ההשקעה בכל ילד). במקביל התפתחו [[אמצעי מניעה]] ומשתפר מעמד האישה, שבין השאר מקטינים כמות של לידות לא-מתוכננות.  

עם התקדמות [[המהפכה התעשייתית]] התרחשו מספר תהליכים של הגברת סלקציית K בצורה ניכרת בקרב בני אדם - ירידה בתמותת תינוקות בלידה ושיפורים אחרים בהיגיינה, תזונה, בטיחות, [[רפואה מונעת]] ורפואה, [[התמחות כלכלית]] שהובילה לנישואין והתחלת הולדת ילדים בגיל מאוחר יותר, השקעה גבוהה יותר בכל צאצא במשך שנים ארוכות יותר (הגדלת כמות ההשקעה בכל ילד). במקביל התפתחו [[אמצעי מניעה]] ומשתפר מעמד האישה, שבין השאר מקטינים כמות של לידות לא-מתוכננות.  

אחת ההשפעות החשובות של ה[[פמיניזם]] הוא פיתוח של אמצעי מניעה שהאישה יכולה לשלוט בהן כמו [[גלולה למניעת הריון]]. בעבר אמצעי מניעה היו בעיקר של הגברים (בעיקר קונדום) כך שנשים לא קבעו ברוב המקרים את כמות הילדים במשפחה. גם המושג של תכנון משפחה והשפעת הנשים על כמות הילדים שתהיה במשפחה הוא מושג חדש ומודרני יחסית. התפתחות הגלולה היתה מלווה במאבקים פוליטיים ותרבותיים משמעותיים ברחבי העולם וניסיונות של האליטה הגברית, הממסד הדתי או מוסדות אחרים (כמו רופאי נשים שהיה להם אינטרס כלכלי להמשיך בהליכים כמו הפלות) למנוע מנשים גישה לאמצעי מניעה אלה. הגלולה נגד הריון הובילה מספר שינויים תרבותיים וחברתיים חשובים והשפיע בצורה חזקה על מוסד הנישואין ועל מעמד האישה. בעבר חיים משותפים היו מובילים בצורה מהירה להריון. מסיבה זו גם התפתח [[מוסד הנישואין]] בניסיון להגן על ילדים ו/או נשים עם ילדים מפני נטישה ולספק לחברה אמצעי כדי להקטין בעיה של ילדים או משפחות ללא תמיכה כלכלית מצד גברים.  הגלולה אפשרה תכנון מספר הילדים, תכנון הזמן שבו תהיה הלידה ועוד. כך היא אפשרה לחיות ביחד ולקיים יחסי מין ללא הולדת ילדים. ומשום כך גם הקטינה את החשיבות של מוסד הנישואין. היבט נוסף היה שהדבר איפשר לנשים ללמוד לימודים אקדמיים ולעבוד במיני עבודות בדרך שהייתה קשה הרבה יותר בעבר.  

אחת ההשפעות החשובות של ה[[פמיניזם]] הוא פיתוח של אמצעי מניעה שהאישה יכולה לשלוט בהן כמו [[גלולה למניעת הריון]]. בעבר אמצעי מניעה היו בעיקר של הגברים (בעיקר קונדום) כך שנשים לא קבעו ברוב המקרים את כמות הילדים במשפחה. גם המושג של תכנון משפחה והשפעת הנשים על כמות הילדים שתהיה במשפחה הוא מושג חדש ומודרני יחסית. התפתחות הגלולה הייתה מלווה במאבקים פוליטיים ותרבותיים משמעותיים ברחבי העולם וניסיונות של האליטה הגברית, הממסד הדתי או מוסדות אחרים (כמו רופאי נשים שהיה להם אינטרס כלכלי להמשיך בהליכים כמו הפלות) למנוע מנשים גישה לאמצעי מניעה אלה. הגלולה נגד הריון הובילה מספר שינויים תרבותיים וחברתיים חשובים והשפיע בצורה חזקה על מוסד הנישואין ועל מעמד האישה. בעבר חיים משותפים היו מובילים בצורה מהירה להריון. מסיבה זו גם התפתח [[מוסד הנישואין]] בניסיון להגן על ילדים ו/או נשים עם ילדים מפני נטישה ולספק לחברה אמצעי כדי להקטין בעיה של ילדים או משפחות ללא תמיכה כלכלית מצד גברים.  הגלולה אפשרה תכנון מספר הילדים, תכנון הזמן שבו תהיה הלידה ועוד. כך היא אפשרה לחיות ביחד ולקיים יחסי מין ללא הולדת ילדים. ומשום כך גם הקטינה את החשיבות של מוסד הנישואין. היבט נוסף היה שהדבר איפשר לנשים ללמוד לימודים אקדמיים ולעבוד במיני עבודות בדרך שהייתה קשה הרבה יותר בעבר.  

מבחינת תרבות ואידאולוגיה [[תרבות הצריכה]] העלתה על נס את הרעיון של [[מימוש עצמי]] בעיקר דרך עבודה (קריירה) ותרומה דרך השוק, וכן מעלה את הרעיון לפיו יש להשקיע כסף רב בגידול של כל ילד. גם רוב זרמי הפמיניזם דגלו בכך שאשה צריכה לצאת לעבודה ואף להתפתח ולהתקדם בה כדי להיות מסוגלת לפרנס את עצמה וכדרך להגיע למימוש עצמי, גם על חשבון הולדת ילדים. היבטים תרבותיים נוספים שהובילו חלק מהאנשים להקטין את מספר הילדים היו מלחמות העולם (כך שחלק מהאנשים אומר שהוא לא רוצה להביא ילדים לעולם אכזר כזה) וכן זרמים ב[[קיימות]] ו[[סביבתנות]] שדוגלים במספר ילדים נמוך.

מבחינת תרבות ואידאולוגיה [[תרבות הצריכה]] העלתה על נס את הרעיון של [[מימוש עצמי]] בעיקר דרך עבודה (קריירה) ותרומה דרך השוק, וכן מעלה את הרעיון לפיו יש להשקיע כסף רב בגידול של כל ילד. גם רוב זרמי הפמיניזם דגלו בכך שאשה צריכה לצאת לעבודה ואף להתפתח ולהתקדם בה כדי להיות מסוגלת לפרנס את עצמה וכדרך להגיע למימוש עצמי, גם על חשבון הולדת ילדים. היבטים תרבותיים נוספים שהובילו חלק מהאנשים להקטין את מספר הילדים היו מלחמות העולם (כך שחלק מהאנשים אומר שהוא לא רוצה להביא ילדים לעולם אכזר כזה) וכן זרמים ב[[קיימות]] ו[[סביבתנות]] שדוגלים במספר ילדים נמוך.

* [http://www.youtube.com/watch?v=fTznEIZRkLg אוכלוסיית העולם - הסבר בקופסאות] פרופסור האנס רוסלינג, הרצאת טד, 2010

* [http://www.youtube.com/watch?v=fTznEIZRkLg אוכלוסיית העולם - הסבר בקופסאות] פרופסור האנס רוסלינג, הרצאת טד, 2010

 

[[קטגוריה:אקולוגיה]]

[[קטגוריה:אקולוגיה]]

[[קטגוריה:אבולוציה]]

[[קטגוריה:אבולוציה]]

[[קטגוריה:אוכלוסין]]

[[קטגוריה:אוכלוסין]]