| עוצמת האימפריאליזם, מומחשת באמצעות הנתון לפיו בריטניה שהייתה אחת המדינות החזקות בעולם, פלשה בשלב כלשהו בהיסטוריה שלה ל-90% ממדינות העולם - רק 22 מדינות לא עברו פלישה כזו - רובן מדינות עמוק בתוך אפריקה או אסיה שאין אליהן גישה ימית. [https://www.telegraph.co.uk/history/9653497/British-have-invaded-nine-out-of-ten-countries-so-look-out-Luxembourg.html] | | עוצמת האימפריאליזם, מומחשת באמצעות הנתון לפיו בריטניה שהייתה אחת המדינות החזקות בעולם, פלשה בשלב כלשהו בהיסטוריה שלה ל-90% ממדינות העולם - רק 22 מדינות לא עברו פלישה כזו - רובן מדינות עמוק בתוך אפריקה או אסיה שאין אליהן גישה ימית. [https://www.telegraph.co.uk/history/9653497/British-have-invaded-nine-out-of-ten-countries-so-look-out-Luxembourg.html] |
− | בד בבד עם התפתחות האימפריאליזם והקולוניאליזם התפתחו מושגים, [[מוסדות]] וטכנולוגיות שאפשרו קיום שליטה ותאום כלכלים - הדבר כולל לדוגמה את [[ההיסטוריה של התאגיד|התפתחותם של תאגידים]], התפתחות של אוניות אמינות יותר ואמצעי ניווט, שכלולים של [[נשק]] להשגת שליטה צבאית טובה יותר ודיכוי מרידות. התפתחות של הטלגרף כדי לשלוט בשטחים גדולים יותר (מבחינה צבאית, מדינית, כלכלית) וכן להעביר סחורות, חיילים ועובדים באמצעות תשתיות תחבורה כמו נמלים, מסילות ברזל וכבישים. | + | בד בבד עם התפתחות האימפריאליזם והקולוניאליזם התפתחו מושגים, [[מוסדות]] וטכנולוגיות שאפשרו קיום שליטה ותיאום כלכלי - הדבר כולל לדוגמה את [[ההיסטוריה של התאגיד|התפתחותם של תאגידים]], התפתחות של אוניות אמינות יותר ואמצעי ניווט, שכלולים של [[נשק]] להשגת שליטה צבאית טובה יותר ודיכוי מרידות. התפתחות של הטלגרף כדי לשלוט בשטחים גדולים יותר (מבחינה צבאית, מדינית, כלכלית) וכן להעביר סחורות, חיילים ועובדים באמצעות תשתיות תחבורה כמו נמלים, מסילות ברזל וכבישים. |
| יש חוקרים הטוענים כי גם לאחר המאה ה-20 ולאחר תהליך העצמאות שעברו הקולוניות השונות במאה הזו, נוצר גל של אימפריאליזם מסוג חדש: אימפריאליזם בלתי-פורמלי או [[נאו-קולוניאליזם]]. לפי גישה זו, הגל השלישי של האימפריאליזם הוא שליטה כלכלית ופוליטית עולמית של מספר קטן של מעצמות ובראשן ארצות הברית (בעבר גם ברית המועצות). המעצמות הללו קובעות את סדר היום העולמי ואוכפות אותו באמצעות גופים הנמצאים תחת שליטתן, כמו האו"ם, [[הבנק העולמי]], [[קרן המטבע העולמית]], [[ארגון הסחר העולמי]] ועוד. במאה ה-21 ניתן להבחין בהשפעה של מספר מעצמות כמו ארצות הברית, סין, האיחוד האירופי (ובעיקר גרמניה, צרפת ובריטניה בתוך האיחוד), רוסיה, הודו, יפן. מדינות חשובות נוספות כוללות את איראן, ברזיל, אינדונזיה. קיים גם מאבק בין כמה אידאולוגיות כמו ה[[ליברליזם]], הלאומנות של המעצמות, ה[[קפיטליזם]] והאיסלאם שיש לו עדיין שאיפות של התפשטות אימפריאלית או דתית. | | יש חוקרים הטוענים כי גם לאחר המאה ה-20 ולאחר תהליך העצמאות שעברו הקולוניות השונות במאה הזו, נוצר גל של אימפריאליזם מסוג חדש: אימפריאליזם בלתי-פורמלי או [[נאו-קולוניאליזם]]. לפי גישה זו, הגל השלישי של האימפריאליזם הוא שליטה כלכלית ופוליטית עולמית של מספר קטן של מעצמות ובראשן ארצות הברית (בעבר גם ברית המועצות). המעצמות הללו קובעות את סדר היום העולמי ואוכפות אותו באמצעות גופים הנמצאים תחת שליטתן, כמו האו"ם, [[הבנק העולמי]], [[קרן המטבע העולמית]], [[ארגון הסחר העולמי]] ועוד. במאה ה-21 ניתן להבחין בהשפעה של מספר מעצמות כמו ארצות הברית, סין, האיחוד האירופי (ובעיקר גרמניה, צרפת ובריטניה בתוך האיחוד), רוסיה, הודו, יפן. מדינות חשובות נוספות כוללות את איראן, ברזיל, אינדונזיה. קיים גם מאבק בין כמה אידאולוגיות כמו ה[[ליברליזם]], הלאומנות של המעצמות, ה[[קפיטליזם]] והאיסלאם שיש לו עדיין שאיפות של התפשטות אימפריאלית או דתית. |