שינויים

התאוריה של קופרניקוס נראית לנו הגיונית כיום, אבל בזמנו היא לא הייתה מובנת מאליו. לדוגמה תלמי קיבל אמנם שניתן להסביר את התצפיות גם אם מניחים שהארץ נעה, אך פסל את הרעיון משום שהניח שאילו נעה הארץ, הרי שגופים הנזרקים לאוויר היו נראים לנו כנעים במהירות של מאות קילומטרים בשעה מערבה. דבר זה מהווה קושי של "היגיון פשוט" לקבל את המודל של כדור הארץ שסובב סביב צירו. השגיאה של תלמי נבעה מאי הכרת חוק ההתמדה (חוק ניוטון הראשון), שפותח על ידי ניוטון על סמך עבודתו של קפלר.  

התאוריה של קופרניקוס נראית לנו הגיונית כיום, אבל בזמנו היא לא הייתה מובנת מאליו. לדוגמה תלמי קיבל אמנם שניתן להסביר את התצפיות גם אם מניחים שהארץ נעה, אך פסל את הרעיון משום שהניח שאילו נעה הארץ, הרי שגופים הנזרקים לאוויר היו נראים לנו כנעים במהירות של מאות קילומטרים בשעה מערבה. דבר זה מהווה קושי של "היגיון פשוט" לקבל את המודל של כדור הארץ שסובב סביב צירו. השגיאה של תלמי נבעה מאי הכרת חוק ההתמדה (חוק ניוטון הראשון), שפותח על ידי ניוטון על סמך עבודתו של קפלר.  

יוהאן קפלר הגרמני פרסם את ספרו "אסטרונומיה נובה" בשנת 1609 שתמכה במודל של קופרניקוס. עבודתו של קפלר מבוססת על תצפיות שערך טיכו ברהה. קפלר הצטרף לברהה ב-1600, ותפס את מקומו ב-1601. בשנת 1572 גילה ברהה בתצפיותיו כוכב שביט חדש, וכוכב שבת חדש (שהתגלה לימים כסופר נובה). גילויים אלו היו משמעותיים שכן פירושו שבעולם העל ירחי כן מתקיימים שינויים. תצפיותיו של ברהה שאפו לדיוק רב מאוד של 8 מעלות ועליהן התבסס קפלר בעבודתו. קפלר הבין על סמך התצפיות שכדור הארץ וכן כוכבי הלכת האחרים מסתובבים במסלולים אליפטיים (לא מעגליים) סביב השמש. קפלר ניסח בספרו שלושה חוקים, המכונים "חוקי קפלר". התנועה של השמש בשמיים נובעת מכך שכדור הארץ סובב סביב ציר שעובר סמוך לקטבים.{{הערה|שם=Harmony|ראו פרוט בנושא זה בפרק "הרמוניה של העולמות ("Harmony of the Worlds") ב[[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]] של [[קרל סייגן]]}}  במשך הזמן התרבו העדויות לכך - בשנת 1610 גילה גלילאו גליליי ארבעה ירחים המקיפים את כוכב הלכת צדק, בעזרת ההמצאה החדשה באותה תקופה - הטלסקופ. גילוי זה נתן משנה תוקף למודל ההליוצנטרי והיווה הוכחה שתנועה שאינה סביב כדור הארץ היא בגדר האפשר.  בשנת 1632 פרסם גליליי את ספרו "דיאלוג על שתי מערכות עולם" ובו מתנהל דיון בין נציג הכנסייה, אזרח פשוט, וגלילאו עצמו. ספר זה קעקע את כל עמדות הכנסייה והתפרסם כשגלילאו היה בן 70. זהו הצעד הבוטה ביותר שידוע שעשה גלילאו כנגד הכנסייה ובעקבותיו נשפט ונידון למעצר בית.גליליי מת בשנת 1642, אולם משנתו ועמדותיו לא נעלמו, והגותו שינתה את פני האסטרונומיה וה[[מדע]] מקצה אל קצה. {{הערה|ראו פרוט בערך [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%AA המהפכה הקופרניקאית] בוויקיפדיה העברית}}

יוהאן קפלר הגרמני פרסם את ספרו "אסטרונומיה נובה" בשנת 1609 שתמכה במודל של קופרניקוס. עבודתו של קפלר מבוססת על תצפיות שערך טיכו ברהה. קפלר הצטרף לברהה ב-1600, ותפס את מקומו ב-1601. בשנת 1572 גילה ברהה בתצפיותיו כוכב שביט חדש, וכוכב שבת חדש (שהתגלה לימים כסופר נובה). גילויים אלו היו משמעותיים שכן פירושו שבעולם העל ירחי כן מתקיימים שינויים. תצפיותיו של ברהה שאפו לדיוק רב מאוד של 8 מעלות ועליהן התבסס קפלר בעבודתו. קפלר הבין על סמך התצפיות שכדור הארץ וכן כוכבי הלכת האחרים מסתובבים במסלולים אליפטיים (לא מעגליים) סביב השמש. קפלר ניסח בספרו שלושה חוקים, המכונים "חוקי קפלר". התנועה של השמש בשמיים נובעת מכך שכדור הארץ סובב סביב ציר שעובר סמוך לקטבים.{{הערה|שם=Harmony|ראו פרוט בנושא זה בפרק "הרמוניה של העולמות ("Harmony of the Worlds") ב[[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]] של [[קרל סייגן]]}}  במשך הזמן התרבו העדויות לכך - בשנת 1610 גילה גלילאו גליליי ארבעה ירחים המקיפים את כוכב הלכת צדק, בעזרת ההמצאה החדשה באותה תקופה - הטלסקופ. גילוי זה נתן משנה תוקף למודל ההליוצנטרי והיווה הוכחה שתנועה שאינה סביב כדור הארץ היא בגדר האפשר.  בשנת 1632 פרסם גליליי את ספרו "דיאלוג על שתי מערכות עולם" ובו מתנהל דיון בין נציג הכנסייה, אזרח פשוט, וגלילאו עצמו. ספר זה קעקע את כל עמדות הכנסייה והתפרסם כשגלילאו היה בן 70. זהו הצעד הבוטה ביותר שידוע שעשה גלילאו כנגד הכנסייה ובעקבותיו נשפט ונידון למעצר בית. גליליי מת בשנת 1642, אולם משנתו ועמדותיו לא נעלמו, והגותו שינתה את פני האסטרונומיה וה[[מדע]] מקצה אל קצה. {{הערה|ראו פרוט בערך [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%AA המהפכה הקופרניקאית] בוויקיפדיה העברית}}

אייזיק ניוטון ניסח על בסיס התאוריה של קפלר את העקרונות שלו למכניקה -חוקי התנועה של ניוטון. כך התאוריה של קפלר התקבלה כקונצנוזס מדעי. בהמשך נמצאו יישומים וראיות נוספות לתאוריה של קופרניקוס וקפלר - לדוגמה שילוחי חלליות לכוכבי לכת הצריכו חישוב מדוייק יותר של המסלולים שלהם. בנוסף חלליות ולווינים שנמצאים כיום מחוץ לכדור הארץ יכולים לצלם את הסיבוב שלו והם נאלצים גם להתחשב בו לשם צילום של עצמים או לשם חזרה לתוך האטמוספירה של כדור הארץ.

אייזיק ניוטון ניסח על בסיס התאוריה של קפלר את העקרונות שלו למכניקה -חוקי התנועה של ניוטון. כך התאוריה של קפלר התקבלה כקונצנזוס מדעי. בהמשך נמצאו יישומים וראיות נוספות לתאוריה של קופרניקוס וקפלר - לדוגמה שילוחי חלליות לכוכבי לכת הצריכו חישוב מדוייק יותר של המסלולים שלהם. בנוסף חלליות ולוויינים שנמצאים כיום מחוץ לכדור הארץ יכולים לצלם את הסיבוב שלו והם נאלצים גם להתחשב בו לשם צילום של עצמים או לשם חזרה לתוך האטמוספירה של כדור הארץ.

===חוקי התנועה של ניוטון===  

===חוקי התנועה של ניוטון===