שינויים

חשיבותו הכלכלית, החברתית, התרבותית והפוליטית של הסחר הבינלאומי נמצאת בעליה מתמדת במאות השנים האחרונות, בזכות פיתוח מערכות [[בנק|בנקאות]] ו[[ביטוח]], [[תיעוש]] ו[[תעבורה]] ובמאות השנים האחרונות גם חברות וארגונים רב לאומיים.  

חשיבותו הכלכלית, החברתית, התרבותית והפוליטית של הסחר הבינלאומי נמצאת בעליה מתמדת במאות השנים האחרונות, בזכות פיתוח מערכות [[בנק|בנקאות]] ו[[ביטוח]], [[תיעוש]] ו[[תעבורה]] ובמאות השנים האחרונות גם חברות וארגונים רב לאומיים.  

ה[[גלובליזציה]] היא תהליך של התגברות הקשרים בין מדינות. סחר בינלאומי הוא אחד האפיקים המרכזיים של הגלובליזציה ותורם מרכזי לקידומה במשך מאות שנים. מגמה זו התחזקה במיוחד עם התחזקות הסחר מאז תום מלחמת העולם השנייה. אבל הגלובליזציה הכלכלית אינה מוגבלת רק לסחר, והיא מקודמת גם על ידי השקעות בינלאומיות, הגירה גדלה של עובדים, התחזקות התיירות. פרופ' [[יובל נח הררי]] מציין בספר [[קיצור תולדות האנושות]], כי מלבד מסחר והתפשטות כלכלית, הגלובליזציה קודמה גם על ידי שני היבטים אחרים (שיש גם להם קשר למסחר): [[כיבוש]] והתפשטות של [[אימפריות]] והתפשטות של [[דתות]] (ובהמשך [[אידאולוגיות]] ורעיונות אחרים).  

ה[[גלובליזציה]] היא תהליך של התגברות הקשרים בין מדינות. סחר בינלאומי הוא אחד האפיקים המרכזיים של הגלובליזציה ותורם מרכזי לקידומה במשך מאות שנים. מגמה זו התחזקה במיוחד עם התחזקות הסחר מאז תום מלחמת העולם השנייה. אבל הגלובליזציה הכלכלית אינה מוגבלת רק לסחר, והיא מקודמת גם על ידי השקעות בינלאומיות, הגירה גדלה של עובדים, התחזקות התיירות. פרופ' [[יובל נח הררי]] מציין בספר [[קיצור תולדות האנושות]], כי מלבד מסחר והתפשטות כלכלית, הגלובליזציה קודמה גם על ידי שני היבטים אחרים (שיש גם להם קשר למסחר): [[כיבוש]] והתפשטות של [[אימפריות]] והתפשטות של [[דתות]] (ובהמשך [[אידאולוגיות]] ורעיונות אחרים).  

כדי להקל על סחר בינלאומי פותחו ושוכללו מספר [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] - הללו כוללים [[כסף]] בינלאומי והמרת מטבעות לאומיים, שמאפשר מסחר בין מקומות מרוחקים. תקינה של מידות ומשקולות, הסכמי סחר והסכמים בינלאומיים אחרים המסדירים את התנאים והזכויות של עסקאות בין סוחרים הפועלים בין מדינות, כמו כן הדבר כלל הורדה של מכסי מגן ו"מחסומי סחר" אחרים (מכסות, תקינות לאומיות ששימשו כמחסומי סחר ועוד),והקמה ופעילותם הגוברת של גופים על-לאומיים ובינלאומיים כמו ארגון האומות המאוחדות, הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית ועוד. [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] דאגלס נורת' קיבל [[פרס נובל לכלכלה]] על כך שטען שקיימת מגמה ארוכת טווח של הקמת מוסדות שמקלים על מסחר בינלאומי וכי דבר זה מהווה דוגמה להורדת [[עלויות עסקה]].

כדי להקל על סחר בינלאומי פותחו ושוכללו מספר [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] - הללו כוללים [[כסף]] בינלאומי והמרת מטבעות לאומיים, שמאפשר מסחר בין מקומות מרוחקים. תקינה של מידות ומשקולות, הסכמי סחר והסכמים בינלאומיים אחרים המסדירים את התנאים והזכויות של עסקאות בין סוחרים הפועלים בין מדינות, כמו כן הדבר כלל הורדה של מכסי מגן ו"מחסומי סחר" אחרים (מכסות, תקינות לאומיות ששימשו כמחסומי סחר ועוד),והקמה ופעילותם הגוברת של גופים על-לאומיים ובינלאומיים כמו ארגון האומות המאוחדות, הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית ועוד. [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] דאגלס נורת' קיבל [[פרס נובל לכלכלה]] על כך שטען שקיימת מגמה ארוכת טווח של הקמת מוסדות שמקלים על מסחר בינלאומי וכי דבר זה מהווה דוגמה להורדת [[עלויות עסקה]].

סחר בין לאומי על הוא בעל [[השפעות סביבתיות]] ישירות ובולטות. הראשונה בהן היא הפצה של [[מינים פולשים]] דבר שגורר [[פגיעה בבתי גידול]] וגרר לא פעם [[הכחדת בעלי חיים]] ונזקים אקולוגיים וכלכליים. בניסיון להגן על התוצרת החקלאית ישנן כיום ניסיונות להגביל העברה של מזון ומוצרים חקלאיים שונים בין מדינות, אולם מאמצים אלה הם לרוב חלקיים ובעלי השפעה מוגבלת. בנוסף סחר בין לאומי גורר לעיתים רבות השקעת [[אנרגיה]] בהעברת המוצרים בין מדינות.  

סחר בין לאומי על הוא בעל [[השפעות סביבתיות]] ישירות ובולטות. הראשונה בהן היא הפצה של [[מינים פולשים]] דבר שגורר [[פגיעה בבתי גידול]] וגרר לא פעם [[הכחדת בעלי חיים]] ונזקים אקולוגיים וכלכליים. בניסיון להגן על התוצרת החקלאית ישנן כיום ניסיונות להגביל העברה של מזון ומוצרים חקלאיים שונים בין מדינות, אולם מאמצים אלה הם לרוב חלקיים ובעלי השפעה מוגבלת. בנוסף סחר בין לאומי גורר לעיתים רבות השקעת [[אנרגיה]] בהעברת המוצרים בין מדינות.  

סחר בין לאומי ומשלחות מחקר לקידומו הובילו להתפשטות [[מגיפות]] שהובילו למותן של מאות מיליוני בני אדם. הדוגמאות המוכרות ביותר הן הדבר השחור שהגיע מאסיה לאירופה והרג עשרות מיליוני אירופאים, והתפשטות מגיפות עם התפשטות הספרדים ואירופאים אחרים לאמריקה שהרגו מעל ל-97% מהאוכלוסייה הילידית. גם היום קיים חשש בקרב גורמי בריאות [[קיימות|קיימות]] שסחר בין לאומי ותיירות יאפשרו הפצה קלה של מחלות מדבקות והתפשטות [[מגפה|מגפות]].

סחר בין לאומי ומשלחות מחקר לקידומו הובילו להתפשטות [[מגיפות]] שהובילו למותן של מאות מיליוני בני אדם. הדוגמאות המוכרות ביותר הן הדבר השחור שהגיע מאסיה לאירופה והרג עשרות מיליוני אירופאים, והתפשטות מגיפות עם התפשטות הספרדים ואירופאים אחרים לאמריקה שהרגו מעל ל-97% מהאוכלוסייה הילידית. גם היום קיים חשש בקרב גורמי בריאות [[קיימות|קיימות]] שסחר בין לאומי ותיירות יאפשרו הפצה קלה של מחלות מדבקות והתפשטות [[מגפה|מגפות]].

העברת מפעלים וייצור מזון אל מדינות עניות בחו"ל בגלל יתרונות מסחר יוצרת חשש של [[מרוץ לתחתית]] מבחינת תנאי העובדה של העובדים, היבטים של [[זיהום]] ושמירה על [[משאבים מתכלים]] ו[[משאבים מתחדשים]]. העברת [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] אל מדינות עניות בעלות חקיקה סביבתית לא מפותחת גוררת הגדלה של [[זיהום]] ו[[השפעות סביבתיות]] נוספות. שכן בעוד המסחר הוא בינלאומי, החקיקה הבינלאומית בתחום הסביבה אינה מתמודדת עם כל אתגרי הסביבה. דבר דומה מתרחש בהקשר של [[זכויות עובדים]]. באופן דומה, העברת ייצור המזון אל מדינות עניות, הורידה את מחירי המזון דובר שהוביל ל[[גידול אוכלוסין]] ולהורדת עלויות המחיה של תושבי המערב. אלא ש[[חקלאות תעשייתית]] אינה דבר מקיים ועל חקלאים מערביים שרוצים לשמור על אדמותיהם מפני [[סחף קרקע]] לדוגמה, נאלצים להתמודד עם מחירים נמוכים מאוד שנובעים משכר זול של חקלאים בעולם השלישי, ומחקלאים עניים באפריקה או באסיה שמקיימים חקלאות רעב או [[חקלאות כרות והבער]], דבר זה מקשה על קידומה של [[חקלאות בת קיימא]].  

העברת מפעלים וייצור מזון אל מדינות עניות בחו"ל בגלל יתרונות מסחר יוצרת חשש של [[מרוץ לתחתית]] מבחינת תנאי העובדה של העובדים, היבטים של [[זיהום]] ושמירה על [[משאבים מתכלים]] ו[[משאבים מתחדשים]]. העברת [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] אל מדינות עניות בעלות חקיקה סביבתית לא מפותחת גוררת הגדלה של [[זיהום]] ו[[השפעות סביבתיות]] נוספות. שכן בעוד המסחר הוא בינלאומי, החקיקה הבינלאומית בתחום הסביבה אינה מתמודדת עם כל אתגרי הסביבה. דבר דומה מתרחש בהקשר של [[זכויות עובדים]]. באופן דומה, העברת ייצור המזון אל מדינות עניות, הורידה את מחירי המזון דובר שהוביל ל[[גידול אוכלוסין]] ולהורדת עלויות המחיה של תושבי המערב. אלא ש[[חקלאות תעשייתית]] אינה דבר מקיים ועל חקלאים מערביים שרוצים לשמור על אדמותיהם מפני [[סחף קרקע]] לדוגמה, נאלצים להתמודד עם מחירים נמוכים מאוד שנובעים משכר זול של חקלאים בעולם השלישי, ומחקלאים עניים באפריקה או באסיה שמקיימים חקלאות רעב או [[חקלאות כרות והבער]], דבר זה מקשה על קידומה של [[חקלאות בת קיימא]].  

היבט סביבתי נוסף של מסחר בינלאומי הוא שיבוש [[מחזור הזרחן]] וכן השפעות סביבתיות של האוניות והמטוסים המשמשים למסחר זה כמו [[זיהום ימי]] מצד אוניות.

היבט סביבתי נוסף של מסחר בינלאומי הוא שיבוש [[מחזור הזרחן]] וכן השפעות סביבתיות של האוניות והמטוסים המשמשים למסחר זה כמו [[זיהום ימי]] מצד אוניות.

==השפעות בריאותיות של הסכמי סחר חופשי==

==השפעות בריאותיות של הסכמי סחר חופשי==

[[הסכמי סחר חופשי]] מקלים על חברות פוגעניות למנוע [[רגולציה]] וחקיקה שנועדו להגן על בריאות האוכלוסיה.  

[[הסכמי סחר חופשי]] מקלים על חברות פוגעניות למנוע [[רגולציה]] וחקיקה שנועדו להגן על בריאות האוכלוסייה.  

אחת הדוגמאות לכך היא תביעות של [[תעשיית הטבק|חברות טבק]] נגד ממשלות. [[עישון טבק]] הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם סיכון]] חשוב - לדוגמה [[עישון בישראל]] גורם לאחד מכל חמישה מקרי מוות בישראל. עקב [[עישון ובריאות|נזקי העישון]] והיותו [[התמכרות לניקוטין|חומר ממכר]], ממשלות ופרלמנטים רבים נוקטים בצעדים בניסיון להקל על [[גמילה מעישון]] או לקדם [[מניעת עישון]] בקרב בני נוער ובכלל, ולהקטין את [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|הנזקים הבריאותיים של עישון טבק]] שהם [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] המרכזי לבריאות הציבור במדינות רבות. חברות הטבק משתמשות בתביעות בבתי משפט כדי לעצור מהלכים כאלה. אחד הכלים שניתן לנצל בתביעות כאלה הוא הסכמי סחר חופשי - בטענה שהגבלות על שיווק של מוצר פוגעני מהווה פגיעה בסחר החופשי.  

אחת הדוגמאות לכך היא תביעות של [[תעשיית הטבק|חברות טבק]] נגד ממשלות. [[עישון טבק]] הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם סיכון]] חשוב - לדוגמה [[עישון בישראל]] גורם לאחד מכל חמישה מקרי מוות בישראל. עקב [[עישון ובריאות|נזקי העישון]] והיותו [[התמכרות לניקוטין|חומר ממכר]], ממשלות ופרלמנטים רבים נוקטים בצעדים בניסיון להקל על [[גמילה מעישון]] או לקדם [[מניעת עישון]] בקרב בני נוער ובכלל, ולהקטין את [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|הנזקים הבריאותיים של עישון טבק]] שהם [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] המרכזי לבריאות הציבור במדינות רבות. חברות הטבק משתמשות בתביעות בבתי משפט כדי לעצור מהלכים כאלה. אחד הכלים שניתן לנצל בתביעות כאלה הוא הסכמי סחר חופשי - בטענה שהגבלות על שיווק של מוצר פוגעני מהווה פגיעה בסחר החופשי.  

מאז 2006 הוטלו באורוגוואי מגבלות על [[שיווק סיגריות]]. קיים איסור על עישון במקום ציבורי, הגבלות על מיתוג הסיגריות, ופרסום אזהרת הבריאות. בשנת 2010 החליטה חברת [[פיליפ מוריס]], אחת מ[[תעשיית הטבק|חברות הטבק]] הגדולות בעולם, לתבוע את ממשלת אורוגוואי ב[[הבנק העולמי|בנק העולמי]] דרך תביעה בוועדה ליישוב סכסוכי השקעות (ICSID). התביעה הייתה בסך שני מיליארד דולר,  בטענה שאורוגוואי הפרה את תנאי אמנת ההשקעות שלה עם שוויץ, שכן הנהלת פיליפ מוריס יושבת בלוזאן, שוויץ.[http://debuzzer.com/shely/5216/] זמן קצר אחרי שהתביעה הוגשה, נשיא אורוגוואי חוסה מוחיקה, טען שהוא נרתע מלשלם "1,500 דולר עבור שעת עורך דין", ואמר כי אולי צריך לשנות את החוק. הדבר גרר מחאה בינלאומית, בין היתר על ידי ארגון [[אוואז]]. רק אחרי שהקרנות הפילנתרופיות של מייקל בלומברג וביל ומלינדה גייטס הסכימו לשלם את הוצאות המשפט, המשיכה אורוגוואי בהליכים המשפטיים שהגיעו לסופם בשנת 2016. טענות פיליפ מוריס נדחו בהליך משפטי שעלותו למדינה הסתכמה ב־10.3 מיליון דולר. {{הערה|ויקי אוסלנדר, [http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3703384,00.html אג'יו: המאפיה של הבוררים והסעיף הסודי שמאיים על הגלובליזציה], כלכליסט, 08.12.16}} דוגמה נוספת להסכם סחר חופשי שמקל על פיליפ מוריס לתבוע ממשלות שמנסות להעביר חוקים להגנת האוכלוסייה הוא [[הסכם הסחר הטרנס־פסיפי]]. {{הערה| [[ג'וזף שטיגליץ]], [https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3670502,00.htm הפארסה ששמה הסכם סחר טרנס־פסיפי], 08.10.2015}}

מאז 2006 הוטלו באורוגוואי מגבלות על [[שיווק סיגריות]]. קיים איסור על עישון במקום ציבורי, הגבלות על מיתוג הסיגריות, ופרסום אזהרת הבריאות. בשנת 2010 החליטה חברת [[פיליפ מוריס]], אחת מ[[תעשיית הטבק|חברות הטבק]] הגדולות בעולם, לתבוע את ממשלת אורוגוואי ב[[הבנק העולמי|בנק העולמי]] דרך תביעה בוועדה ליישוב סכסוכי השקעות (ICSID). התביעה הייתה בסך שני מיליארד דולר,  בטענה שאורוגוואי הפרה את תנאי אמנת ההשקעות שלה עם שווייץ, שכן הנהלת פיליפ מוריס יושבת בלוזאן, שוויץ.[http://debuzzer.com/shely/5216/] זמן קצר אחרי שהתביעה הוגשה, נשיא אורוגוואי חוסה מוחיקה, טען שהוא נרתע מלשלם "1,500 דולר עבור שעת עורך דין", ואמר כי אולי צריך לשנות את החוק. הדבר גרר מחאה בינלאומית, בין היתר על ידי ארגון [[אוואז]]. רק אחרי שהקרנות הפילנתרופיות של [[מייקל בלומברג]] ו[[ביל גייטס|ביל]] ו[[מלינדה גייטס]] הסכימו לשלם את הוצאות המשפט, המשיכה אורוגוואי בהליכים המשפטיים שהגיעו לסופם בשנת 2016. טענות פיליפ מוריס נדחו בהליך משפטי שעלותו למדינה הסתכמה ב־10.3 מיליון דולר. {{הערה|ויקי אוסלנדר, [http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3703384,00.html אג'יו: המאפיה של הבוררים והסעיף הסודי שמאיים על הגלובליזציה], כלכליסט, 08.12.16}} דוגמה נוספת להסכם סחר חופשי שמקל על פיליפ מוריס לתבוע ממשלות שמנסות להעביר חוקים להגנת האוכלוסייה הוא [[הסכם הסחר הטרנס־פסיפי]]. {{הערה| [[ג'וזף שטיגליץ]], [https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3670502,00.htm הפארסה ששמה הסכם סחר טרנס־פסיפי], 08.10.2015}}

==הסכמי סחר==

==הסכמי סחר==

* [[מין פולש]]

* [[מין פולש]]

[[קטגוריה:סחר|*]]

[[קטגוריה:סחר|*]]

[[קטגוריה:מזון]]

[[קטגוריה:מזון]]

[[קטגוריה:ייצור]]

[[קטגוריה:ייצור]]

[[קטגוריה:חקלאות]]

[[קטגוריה:חקלאות]]