שינויים

[[קובץ:התפלגות כלי רכב פוגעים בהולכי רגל בתאונות קטלניות בישראל.PNG|ממוזער|250Px|היפגעות הולכי רגל בישראל בשנים 2010 עד אפריל 2015 בתאונות דרכים קטלניות, בפילוח לפי סוג הרכב שמעורב בתאונה על פי נתוני הלמ"ס (נתונים חסרים על כמות הנפגעים).]]  

[[קובץ:התפלגות כלי רכב פוגעים בהולכי רגל בתאונות קטלניות בישראל.PNG|ממוזער|250Px|היפגעות הולכי רגל בישראל בשנים 2010 עד אפריל 2015 בתאונות דרכים קטלניות, בפילוח לפי סוג הרכב שמעורב בתאונה על פי נתוני הלמ"ס (נתונים חסרים על כמות הנפגעים).]]  

לפי נתוני הלמ"ס בתקופה 2008-יולי 2018, נהרגו 1152 הולכי רגל בתאונות דרכים בישראל. מתוכם 755 (65.6%) נהרגו מהתנגשות עם מכוניות (כולל טרניזט, טנדר), 150 (13%) נהרגו בתאונות שכללו אוטובוסים (לעיתים במערובת רכב נוסף), 145 (12.5%) נהרגו בתאונות שכללו משאית. שלוש סוגי הרכב האלה היו מעורבים ביותר מ-91% מהתאונות הקטלניות של הולכי רגל. 29 אחרים (2.5%) נהרגו בתאונות עם מוניות, 29 נהרגו בתאונות שכללו אופנוע, 29 נהרגו עקב אחר \רכב לא ידוע, 6 נהרגו בתאונות עם רכבת, 6 נהרגו בתאונות עם טרקטורים ו-2 נהרגו בתאונות עם אופניים. {{הערה|1=[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1XBeTVQ-0TgVXd9DclmvwXoGSJOERKKWYQnw7wfUmUbo/edit#gid=946838777 נתונים על הולכי רגל הרוגים -לפי סוג הרכב הפוגע], דרור רשף , העמותה לכלכלה בת קיימא, 2018}}

לפי נתוני הלמ"ס בתקופה 2008-יולי 2018, נהרגו 1152 הולכי רגל בתאונות דרכים בישראל. מתוכם 755 (65.6%) נהרגו מהתנגשות עם מכוניות (כולל טרנזיט, טנדר), 150 (13%) נהרגו בתאונות שכללו אוטובוסים (לעיתים במערובת רכב נוסף), 145 (12.5%) נהרגו בתאונות שכללו משאית. שלוש סוגי הרכב האלה היו מעורבים ביותר מ-91% מהתאונות הקטלניות של הולכי רגל. 29 אחרים (2.5%) נהרגו בתאונות עם מוניות, 29 נהרגו בתאונות שכללו אופנוע, 29 נהרגו עקב אחר \רכב לא ידוע, 6 נהרגו בתאונות עם רכבת, 6 נהרגו בתאונות עם טרקטורים ו-2 נהרגו בתאונות עם אופניים. {{הערה|1=[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1XBeTVQ-0TgVXd9DclmvwXoGSJOERKKWYQnw7wfUmUbo/edit#gid=946838777 נתונים על הולכי רגל הרוגים -לפי סוג הרכב הפוגע], דרור רשף, העמותה לכלכלה בת קיימא, 2018}}

לפי נתוני הלמ"ס, נכון לשנים 2010-2015, מכוניות פרטיות גורמות ל-66% מכלל הפגיעות בקרב הולכי רגל. טנדרים ורכבי טרנזיט גרמו ל-8%, אוטובוסים ל-5%, מוניות לכ-5%, משאיות ל-3%, אופנועים ל-6%, ואופניים ל-0.6%. כמות של כ-6% מקרב הולכי הרגל נפגע על ידי "אחר ולא ידוע" (בדרך כלל תאונות פגע וברח וכן על ידי טרקטורים, טרקטורונים וכו') [http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%A8%D7%9B%D7%91_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9B%D7%99_%D7%A8%D7%92%D7%9C_%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.PNG]. היות ובקרב נתוני הלמ"ס יש תת-דיווח על פצועים, והיות והפער בין בתי החולים לבין נתוני הלמ"ס נמוך יותר בפגיעות חמורות, ניתן להעריך כי מכוניות, אופנועים ואופניים גורמים כמות גדולה יותר של נפגעים קלים ממה שמדווח, ושחלקם בכמות הפגיעות, בעיקר בפגיעות קלות ובינוניות, הוא גבוה יותר.  

לפי נתוני הלמ"ס, נכון לשנים 2010-2015, מכוניות פרטיות גורמות ל-66% מכלל הפגיעות בקרב הולכי רגל. טנדרים ורכבי טרנזיט גרמו ל-8%, אוטובוסים ל-5%, מוניות לכ-5%, משאיות ל-3%, אופנועים ל-6%, ואופניים ל-0.6%. כמות של כ-6% מקרב הולכי הרגל נפגע על ידי "אחר ולא ידוע" (בדרך כלל תאונות פגע וברח וכן על ידי טרקטורים, טרקטורונים וכו') [http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%A8%D7%9B%D7%91_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9B%D7%99_%D7%A8%D7%92%D7%9C_%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.PNG]. היות ובקרב נתוני הלמ"ס יש תת-דיווח על פצועים, והיות והפער בין בתי החולים לבין נתוני הלמ"ס נמוך יותר בפגיעות חמורות, ניתן להעריך כי מכוניות, אופנועים ואופניים גורמים כמות גדולה יותר של נפגעים קלים ממה שמדווח, ושחלקם בכמות הפגיעות, בעיקר בפגיעות קלות ובינוניות, הוא גבוה יותר.  

145 הולכי רגל נהרגו בתאונות שבהן הייתה מעורבת משאיות במשקל מעל 3.6 טון ומעלה (מתוך זה 29 הולכי רגל נהרגו בתאונות שבהן היה מעורב גם כלי רכב אחרים). הרוגים אלה מהווים 12.5% מסך הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים. טרקטורים היו מעורבים בתאונות שבהן נהרגו 6 הולכי רגל נוספים. ביחד, כלי רכב כבדים היו מעורבים בתאונות שבהן נהרגו 301 הולכי רגל, שמהווים 26% אחוז מההרוגים הולכי הרגל. {{הערה|שם=רשף2018}}

145 הולכי רגל נהרגו בתאונות שבהן הייתה מעורבת משאיות במשקל מעל 3.6 טון ומעלה (מתוך זה 29 הולכי רגל נהרגו בתאונות שבהן היה מעורב גם כלי רכב אחרים). הרוגים אלה מהווים 12.5% מסך הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים. טרקטורים היו מעורבים בתאונות שבהן נהרגו 6 הולכי רגל נוספים. ביחד, כלי רכב כבדים היו מעורבים בתאונות שבהן נהרגו 301 הולכי רגל, שמהווים 26% אחוז מההרוגים הולכי הרגל. {{הערה|שם=רשף2018}}

אחת הסביבות המסוכנות להולכי רגל בישראל היא [[נתיבי תחבורה ציבורית]] (נת"צ). במספר מקומות כאלה נרשמה כמות גבוהה של תאונות קטלניות של הולכי רגל. הדבר כוללת את רחוב ז'בוטינסיקי בפתח תקווה, ציר גולדה מאיר בירושלים. עקב ריבוי התאונות בציר ז'בוטינסיקי בוטל שם הנת"צ.  

אחת הסביבות המסוכנות להולכי רגל בישראל היא [[נתיבי תחבורה ציבורית]] (נת"צ). במספר מקומות כאלה נרשמה כמות גבוהה של תאונות קטלניות של הולכי רגל. הדבר כוללת את רחוב ז'בוטינסקי בפתח תקווה, ציר גולדה מאיר בירושלים. עקב ריבוי התאונות בציר ז'בוטינסקי בוטל שם הנת"צ.  

סיבה ברורה לריבוי התאונות הקטלניות ברחובות אלה היא השילוב של רכב במשקל כבד יחד ריבוי הולכי רגל. במקומות אלה מדובר במסלולי תחבורה ציבורית במרכז הרחוב שמשני הצדדים שלהם יש נתיבי מכוניות. דבר זה עלול לגרום לכך שהולכי רגל חוצים כביש אחד, ואז מסתכלים רק לצד אחד - כאשר למעשה אוטובוסים מגיעים בנתיב המרכזי משני הכיוונים. בחלק מהמקומות יש סיבות נוספת אפשרויות לריבוי התאונות הקטלניות, עקב הבדל בין מקומות אלה לבין המלצות בטיחות מוכרות מהעולם.  

סיבה ברורה לריבוי התאונות הקטלניות ברחובות אלה היא השילוב של רכב במשקל כבד יחד ריבוי הולכי רגל. במקומות אלה מדובר במסלולי תחבורה ציבורית במרכז הרחוב שמשני הצדדים שלהם יש נתיבי מכוניות. דבר זה עלול לגרום לכך שהולכי רגל חוצים כביש אחד, ואז מסתכלים רק לצד אחד - כאשר למעשה אוטובוסים מגיעים בנתיב המרכזי משני הכיוונים. בחלק מהמקומות יש סיבות נוספת אפשרויות לריבוי התאונות הקטלניות, עקב הבדל בין מקומות אלה לבין המלצות בטיחות מוכרות מהעולם.  

כללי אצבע לבטיחות נת"צים הם:

כללי אצבע לבטיחות נת"צים הם:

* '''שדה ראייה פתוח בין התנועות השונות (הולכי רגל, תח"צ ואופניים)'''. מערכות נת"צים פתוחות הן יותר בטיחותיות לרוב. פירוש הדבר בלי גדרות (שקיימות בז'בוטינסיקי, גולדה מאיר).  

* '''שדה ראייה פתוח בין התנועות השונות (הולכי רגל, תח"צ ואופניים)'''. מערכות נת"צים פתוחות הן יותר בטיחותיות לרוב. פירוש הדבר בלי גדרות (שקיימות בז'בוטינסקי, גולדה מאיר).  

* '''[[מיתון תנועה]]''' - גם ברחובות עם נת"צ אפשר למתן תנועה בעיקר על ידי רוחב כביש שאינו מאפשר מהירויות גבוהות מדי (אך מספקות למתן שירות עירוני). שוב יש חשיבות לכך שלא יהיו גדרות - הגדרות מייצרות תחושה לנהגי האוטובוסים שאין הפרעה ולכן מהירויות הנסיעה בהן לפעמים מסוכנת.  

* '''[[מיתון תנועה]]''' - גם ברחובות עם נת"צ אפשר למתן תנועה בעיקר על ידי רוחב כביש שאינו מאפשר מהירויות גבוהות מדי (אך מספקות למתן שירות עירוני). שוב יש חשיבות לכך שלא יהיו גדרות - הגדרות מייצרות תחושה לנהגי האוטובוסים שאין הפרעה ולכן מהירויות הנסיעה בהן לפעמים מסוכנת.  

* '''[[העדפה להולכי רגל ברמזורים]]'''. תאונות רבות בנת"צים מתרחשות כשהולכי רגל חוצים באדום כי אין גל ירוק, אין עדיפות להולכי הרגל ואין זמן מספק לחצייה (הן בז'בוטינסקי והן בגודלה אין עדיפות ברמזורים להולכי הרגל).

* '''[[העדפה להולכי רגל ברמזורים]]'''. תאונות רבות בנת"צים מתרחשות כשהולכי רגל חוצים באדום כי אין גל ירוק, אין עדיפות להולכי הרגל ואין זמן מספק לחצייה (הן בז'בוטינסקי והן בגודלה אין עדיפות ברמזורים להולכי הרגל).