47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 11:
שורה 11: + + + + + + + + + + + + שורה 22:
שורה 34: + + + + שורה 27:
שורה 43: + + שורה 36:
שורה 54: − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
תודות לויקיפדיה
בנוסף לכך, שינוע הפסולת האורגנית למרחקים גדולים כרוך בשריפת דלק ובפליטת גזי חממה נוספים.
בנוסף לכך, שינוע הפסולת האורגנית למרחקים גדולים כרוך בשריפת דלק ובפליטת גזי חממה נוספים.
==תהליך הקומפוסטציה==
קומפוסטציה היא תהליך בו חומרים אורגניים – שמקורם מהחי או הצומח – עוברים פירוק בתנאים מבוקרים. פירוק החומר נעשה על ידי תהליך חמצון ביולוגי בתהליך תרמופילי ממושך שבמהלכו חומר אורגני מוצק מתפרק ומתקיים בו שחרור זמני של חומרים פיטוטוקסים, כך שבסופו של דבר מתקבל חומר אורגני מיוצב <ref name="hal">נ. חלמיש ([[2000]]). '''הקומפוסט בישראל – סקר מקורות ושימושים ובחינת כדאיות כלכלית'''. אפיק הנדסות סביבה והידרולוגיה, עמוס לביא ייעוץ כלכלי והשקעות.</ref>. אומנם פירוק חומר אורגני, כלומר ריקבון, יתרחש גם באופן טבעי ללא התערבות האדם, אך ההבדל הוא שתהליך הקומפוסטציה נעשה בתנאים מבוקרים לשם קבלת תכונות הקומפוסט הרצויות, בהתאם לדרישות<ref name="gor"> ב. גורודצקי ([[1986]]). '''דיכוי מחלות המועברות בקרקע על ידי קומפוסטים מפסולת חקלאית'''. עבודת גמר לקבלת התואר M.Sc, מוגשת ל[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], הפקולטה לחקלאות, [[רחובות]].</ref>.
תהליך הקומפוסטציה נחלק לשלושה שלבים:
===שלב ראשון===
השלב הראשון מתרחש במהלך 24-48 השעות הראשונות והוא מכונה השלב המזופילי. טמפ' הקומפוסט עולה ל-c°40-50 , אז מתפרקים הסוכרים ושאר החומרים המתפרקים בקלות בקומפוסט. בסוף שלב זה מכיל הקומפוסט מיקרואורגניזמים תרמופיליים בלבד המותאמים לשרוד בתנאי חום קיצוניים.
===שלב שני===
בשלב השני, הוא השלב התרמופילי, הטמפ' עולה ל- c°40-80 והוא יכול להמשך חודשים במהלכם ערימת הקומפוסט עוברת מספר הפיכות כדי שכל חלקי הקומפוסט יחשפו לטמפ' הגבוהה<ref name="had"> י. הדר, ר. כהן, ([[1996]]). "הדברה ביולוגית של מחלות המועברות בקרקע באמצעות קומפוסט". '''מחקר חקלאי בישראל''', כרך ח' (101-126). [[בית דגן]]: מנהל המחקר החקלאי.</ref>. בשלב זה מתרחש פירוק חומרים קשי פירוק כמו תאית והמיקרואורגניזמים התרמופיליים, הזרעים והנבגים בקומפוסט מושמדים.
===שלב שלישי===
השלב השלישי הוא שלב ההבשלה – קצב הפירוק יורד והטמפ' גם היא יורדת בהדרגה. בשלב זה גם מתחילות להיווצר בקומפוסט אוכלוסיות מיקרואורגניזמים חדשות <ref name="gor"/> ובנוסף החומר האורגני שהתפרק עובר [[פילמור]] <ref name="hal"/>. לאחר תהליך הקומפוסטציה התוצר המתקבל הוא קומפוסט נקי מפתוגנים ומריחות רעים<ref name="had"/>.
==שיטות ביתיות להכנת קומפוסט==
==שיטות ביתיות להכנת קומפוסט==
==שיטות תעשייתיות להכנת קומפוסט==
==שיטות תעשייתיות להכנת קומפוסט==
שתי השיטות הנ"ל משמשות גם להנת קומפוסט בקנה מידה גדול. אולם, עם המעבר לקנה מידה תעשייתי השליטה בתהליך והפיכתו ליעיל באופן מיטבי מחייבות פעולות נוספות, כגון: ערבוב ואוורור הקומפוט, השקייתו, שמירה מוקפדת על יחסי פחמן-חנקן וחומציות ועוד.
שתי השיטות הנ"ל משמשות גם להנת קומפוסט בקנה מידה גדול. אולם, עם המעבר לקנה מידה תעשייתי השליטה בתהליך והפיכתו ליעיל באופן מיטבי מחייבות פעולות נוספות, כגון: ערבוב ואוורור הקומפוט, השקייתו, שמירה מוקפדת על יחסי פחמן-חנקן וחומציות ועוד.
ישנן שתי שיטות עיקריות לקומפוסטציה בתעשייה: השיטה הפתוחה, שהיא השיטה הנפוצה יותר, ובה מציבים את הקומפוסט באוויר הפתוח בערימות בגובה 2 מטר וחתך רוחב של 2 מטר, וכדי שכל המצע יתאוורר הופכים את הערימות בתדירות גבוהה.
השיטה השנייה היא השיטה הסגורה שבה מניעים את הקומפוסט דרך ריאקטורים בתהליך שלוקח 7-12 ימים ובסופו הקומפוסט מונח שוב בערימות להמשך התהליך. יתרון השיטה הסגורה הוא שמתאפשרת יותר בקרה על התנאים, כך מושגים תנאי האופטימום ותהליך הקומפוסטציה מהיר יותר<ref name="hal"/>.
בארץ קיים פרוייקט של קומפוסט תולעים בקנה מידה תעשייתי ליישוב זכרון יעקב ומבוצע ע"י עמותת [http://www.eretzcarmel.org/ ארץ כרמל].
בארץ קיים פרוייקט של קומפוסט תולעים בקנה מידה תעשייתי ליישוב זכרון יעקב ומבוצע ע"י עמותת [http://www.eretzcarmel.org/ ארץ כרמל].
==חומרי המוצא לקומפוסט==
==חומרי המוצא לקומפוסט==
בעקרון, חומרי המוצא לקומופוסט הם כל פסולת אורגנית. בפועל רוב המשתמשים הביתיים מכינים קומפוסט רק מפסולת אורגנית צמחית, ללא מוצרים מהחי כמו בשר או חלב. גם קליפות ביצים וקליפות תפוזים נחשבות בדרך כלל כמפריעות לתהליך.
בעקרון, חומרי המוצא לקומופוסט הם כל פסולת אורגנית. בפועל רוב המשתמשים הביתיים מכינים קומפוסט רק מפסולת אורגנית צמחית, ללא מוצרים מהחי כמו בשר או חלב. גם קליפות ביצים וקליפות תפוזים נחשבות בדרך כלל כמפריעות לתהליך.
בתהליכים תעשייתיים משמשתים בפסולת חקלאית (כמו הפרשות [[בעל חיים|בעלי חיים]], רקבוביות [[עלה|עלים]], קליפות [[עץ (צמח)|עצים]]), פסולת תעשייתית אורגנית בעיקר מתעשיית ה[[נייר]] והמזון (כמו [[נסורת]], [[שעם]], גפת ענבים), פסולת עירונית (גזם עצים, שאריות מזון) ו[[בוצה|בוצת שפכים]]<ref name="gor"/>.
===מוצרי בשר וחלב, זבל בע"ח===
===מוצרי בשר וחלב, זבל בע"ח===
בארץ מספקת חברת [http://www.meitivei.com/ מיטבי] שירותי קומפוסט מזבל אנושי.
בארץ מספקת חברת [http://www.meitivei.com/ מיטבי] שירותי קומפוסט מזבל אנושי.
==קישורים חיצוניים==
==תכונות הקומפוסט, חסרונות ויתרונות==
הקומפוסטים השונים משמשים לשיפור תכונות קרקע חקלאית וכמצע גידול מנותק. קיים מגוון גדול של קומפוסטים בעלי הרכב כימי וביולוגי שונה, גם מבחינת השונות במקור חומרי הגלם, גם מבחינת מידת ההבשלה של הקומפוסט וגם מבחינת השיטה שבה התבצע תהליך הקומפוסטציה. השונות הרבה מאפשרת את התאמתו של כל קומפוסט כמענה לצרכים חקלאיים.
===יתרונות חקלאיים===
תוספת קומפוסט עוזרת למשל לשמור על תכונות פיזיקליות נאותות של הקרקע:
* הגדלת חדירות הקרקע למים,
* הגברת האיוורור,
* הקטנת הצפיפות הגושית,
* שמירה על [[PH|pH]] מתאים,
* הקטנת ריכוז המלחים בקרקע<ref name="hal"/>.
* הרכב הקומפוסט מוסיף גם שפע מקורות מזון ליבול - תרכובות אורגניות, תרכובות מינראליות ואוכלוסייה מיקרוביאלית בקרקע, תוספת זו יכולה להביא לשיפור בכמות היבול<ref name="hal"/>.
* יתרון חקלאי נוסף וחשוב של הקומפוסט הוא מבחינת יכולות של קומפוסטים ממקורות מסוימים לדכא מחלות קרקע שונות בצמחים.
===יתרונות סביבתיים===
חשיבות תהליך הקומפוסטציה כיום היא לא רק בשל הערך הכלכלי הישיר שיש לקומפוסט בחקלאות אלא גם לשם שמירה על [[איכות הסביבה]]. הגידול באוכלוסייה, העלייה בצריכה והשינוי בדפוסי ההתנהגות הגדילו פי כמה וכמה את כמויות ה[[פסולת]] שהחברה המודרנית מייצרת בבית, בתעשייה ובחקלאות. כיום השיטה המרכזית לטיפול בפסולת היא [[הטמנה]], אך שטחי אתרי ההטמנה הולכים וגדלים וחייבים למצוא פתרון נוסף לטיפול בפסולת. הקומפוסטציה היא אחת מהפתרונות הטובים ביותר, והיא היעילה ביותר לטווח הארוך<ref name="hal"/>. במהלך הקומפוסטציה קטנה כמות החומר לכמחצית, בנוסף היא מונעת מטרדים הנגרמים מאשפה טרייה כגון ריחות רעים ומקור לדגירת חרקים ומזהמים<ref name="avn">י. אבנימלך ([[1996]]). "קומפוסטציה: הופכים זבל לזהב". '''לבן-כחול-ירוק''', גיליון מס' 9 (14-15).</ref>.
ל[[ישראל]] יש עניין מיוחד בקומפוסטציה היות שקרקעות הארץ מאופיינות ברמה נמוכה של חומר אורגני ורמת מלחים גבוהה. מחקר ופיתוח של הקומפוסטים וביסוס מעמדם בשוק יביא לשיפור בתוצרת החקלאית ובמקביל יעזור בשמירה על איכות הסביבה<ref name="avn"/>.
===בעיות חקלאיות ובריאותיות===
עם זאת, מלבד היתרונות עלול הקומפוסט להכיל גם גורמים המעכבים את גדילת הצמח. לפני השימוש בקומפוסט חשוב לבדוק את ריכוז [[מתכות כבדות|המתכות הכבדות]] בו – מתכות אלה הן יסודות מקבוצת מתכות המעבר אשר חלקן חיוניות להתפתחות הצמח אך בריכוזים מאוד קטנים וכאשר ריכוזן עובר סף מסוים הן הופכות לרעילות לרקמות החיות. בנוסף חשוב לבדוק את הימצאותם של חומרים [[פיטוטוקסין|פיטוטוקסיים]] אחרים או חומרים רעילים לאדם בקומפוסט. בקומפוסט עלולים להימצא גם גורמי מחלות קרקע או מיקרואורגניזמים המסוכנים לאדם אשר לא הושמדו בתהליך הקומפוסטציה או שהתפתחו כחלק מהאוכלוסייה החדשה בקומפוסט לאחר הבשלתו. כדי להימנע מכך תקני משרד החקלאות דורשים בדיקה כימית וניסוי הקומפוסט לפני התחלת השימוש בו<ref name="hal"/>.
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.groworganic.info/soil/compost.html מדריך להכנת קומפוסט ביתי]
* [http://www.eretzcarmel.org/ ארץ כרמל]
* [http://www.eretzcarmel.org/ ארץ כרמל]
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Compost בויקיפדיה האנגלית]
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Compost בויקיפדיה האנגלית]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מזון]]
[[קטגוריה:מזון]]