שינויים

'''אזור מיתון תנועה''' או '''איזור 30 קמ"ש''' ('''30 km/h zone''') הוא אזור עירוני קטן, שב מהירות של רכב מנועי מוגבלת למהירות של 20-30 קילומטר בשעה. איזור מיתון תנועה יכול להיות שכונת מגורים, או אזורים בהם יש תנועה נרחבת של [[הולכי רגל]] כמו מרכזי ערים או אזור תעסוקה. מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש בישראל. בעולם נהוגות מהירויות שונות בין 10 עד 40 קמ"ש, בהתאם לתנאי הדרך ובהתאם להיבטים של [[תכנון עירוני]]. אזור מיתון תנועה הוא כלי מרכזי בנושא רחב יותר של '''[[מיתון תנועה]]''' שכולל גם האטת תנועה ברחובות מסחריים ראשיים, [[מעבר חצייה בטוח|מעברי חצייה בטוחים]], האטת מכוניות בצמתים, האטת משאיות בכבישים מהירים, והיבטים נוספים.  

'''אזור מיתון תנועה''' או '''איזור 30 קמ"ש''' ('''30 km/h zone''') הוא אזור עירוני קטן, שב מהירות של רכב מנועי מוגבלת למהירות של 20-30 קילומטר בשעה. איזור מיתון תנועה יכול להיות שכונת מגורים, או אזורים בהם יש תנועה נרחבת של [[הולכי רגל]] כמו מרכזי ערים או אזור תעסוקה. מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש בישראל. בעולם נהוגות מהירויות שונות בין 10 עד 40 קמ"ש, בהתאם לתנאי הדרך ובהתאם להיבטים של [[תכנון עירוני]]. אזור מיתון תנועה הוא כלי מרכזי בנושא רחב יותר של '''[[מיתון תנועה]]''' שכולל גם האטת תנועה ברחובות מסחריים ראשיים, [[מעבר חצייה בטוח|מעברי חצייה בטוחים]], האטת מכוניות בצמתים, האטת משאיות בכבישים מהירים, והיבטים נוספים.  

השטח הכולל של אזור מיתון תנועה הוא מצומצם - בדרך כלל אורך צלע של אזור מיתון תנועה הוא פחות מ-1 קילומטר. בין אזורי מיתון תנועה יש רחובות מהירים וראשיים יותר. באופן כזה ההפרעה לנסיעת מכוניות היא מינימלית - הנהגים מבלים באזור מיתון התנועה מספר קטן של דקות מכלל הנסיעה שלהם (בתחילת הנסיעה ובסופה), ובכל שאר זמן הנסיעה הם נוהגים בכבישים ראשיים יותר. הגבלת המהירות מסתמכת בעיקר על אמצעיים פיזיים לריסון מהירות התנועה כגון אמצעים אנכיים (במפרים, מעברי חציה מוגבהים), אמצעי הסטה (כגון ככרות, חניה בצורה של זיגזג לאורך הרחוב) אמצעי הצרה ("אוזניים" או הרחבת המדרכה לפני מעברי חצייה) וכן שילוט וסימון - לנהג ברור מתי הוא נכנס ליזור מיתון תנועה ומתי הוא יוצא ממנו.

השטח הכולל של אזור מיתון תנועה הוא מצומצם - בדרך כלל אורך צלע של אזור מיתון תנועה הוא פחות מ-1 קילומטר. בין אזורי מיתון תנועה יש רחובות מהירים וראשיים יותר. באופן כזה ההפרעה לנסיעת מכוניות היא מינימלית - הנהגים מבלים באזור מיתון התנועה מספר קטן של דקות מכלל הנסיעה שלהם (בתחילת הנסיעה ובסופה), ובכל שאר זמן הנסיעה הם נוהגים בכבישים ראשיים יותר. הגבלת המהירות מסתמכת בעיקר על אמצעיים פיזיים לריסון מהירות התנועה כגון אמצעים אנכיים (במפרים, מעברי חציה מוגבהים), אמצעי הסטה (כגון ככרות, חניה בצורה של זיגזג לאורך הרחוב) אמצעי הצרה ("אוזניים" או הרחבת המדרכה לפני מעברי חצייה) וכן שילוט וסימון - לנהג ברור מתי הוא נכנס לאזור מיתון תנועה ומתי הוא יוצא ממנו.

ההשפעה של אזורי מיתון תנועה על העיר היא משמעותית במספר מישורים - - הגברת השימוש ב[[תחבורה פעילה]] ([[הליכה ברגל]] ו[[רכיבה באופניים]]), צמצום של [[תאונות דרכים]] ובמיוחד של תאונות קשות וקטלניות, הגנה על הבטיחות והנוחות של [[הולכי רגל]], [[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]], [[עיר ידידותית לילדים|עיר ידידותית יותר לילדים]] ו[[עיר ידידותית גיל|ולמבוגרים]], צמצום [[זיהום רעש|הרעש מתנועה]] ושיפור [[רווחה חברתית|איכות החיים]] של תושבי השכונה.

ההשפעה של אזורי מיתון תנועה על העיר היא משמעותית במספר מישורים - - הגברת השימוש ב[[תחבורה פעילה]] ([[הליכה ברגל]] ו[[רכיבה באופניים]]), צמצום של [[תאונות דרכים]] ובמיוחד של תאונות קשות וקטלניות, הגנה על הבטיחות והנוחות של [[הולכי רגל]], [[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]], [[עיר ידידותית לילדים|עיר ידידותית יותר לילדים]] ו[[עיר ידידותית גיל|ולמבוגרים]], צמצום [[זיהום רעש|הרעש מתנועה]] ושיפור [[רווחה חברתית|איכות החיים]] של תושבי השכונה.

יותר ויותר מדינות וערים מיישמות אזורי מיתון תנועה. הדבר החל במדינות צפון אירופה כמו [[הולנד]], [[דנמרק]], ו[[שוודיה]]. בשנים האחרונות מיישמות אותו גם מדינות מערביות אחרות כמו גרמניה, צרפת, אנגליה, שוויץ, ספרד, ויפן. מגמה זו מתרחבת גם למדינות במזרח אירופה כמו סלובניה, הונגריה, ובולגריה ועוד. הדבר קיים במספר ערים בארצות הברית כמו ניו יורק, סן פרנסיסקו, סקרמנטו ועוד. בישראל יש אזורי מיתון תנועה בעיקר ב[[תחבורה בתל אביב-יפו|תל אביב-יפו]]. אזור מיתון תנועה הוא כלי חשוב של [[מיתון תנועה]] בערים, ומלבדו יש גם ערים המקדמות צעדים אחרים של מיתון תנועה (למהירות של 30-40 קמ"ש) ברחובות מסחריים. עיריות רבות משתמשות במיתון תנועה כ[[תשתית אופניים]] במקביל לשימוש ב[[שבילי אופניים]] ובמסגרת תכנון רחב יותר של [[הליכתיות]] - שיפור החוויה והבטיחות של [[הליכה ברגל]] ו[[תחבורת אופניים|רכיבה באופניים]] ושילוב שלהם ב[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. ניתן להשתמש באזור מיתון תנועה כדי לקדם [[רחובות אופניים]]. צעדים אלה הם מהווים כלים באסטרטגיה כוללת של [[תחבורה בת קיימא]] ו[[עירוניות מתחדשת]] ומשתלבים במגמות כמו [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]], עידוד של [[הליכתיות]] ו[[תחבורה פעילה]] לשם שיפור הבריאות, ערים קומפקטיות לשם הגדלת אוכלוסיית העיר ללא הגדלת שטחה, ועידוד של [[תיירות אקולוגית]] ו[[תיירות חכמה]].  

יותר ויותר מדינות וערים מיישמות אזורי מיתון תנועה. הדבר החל במדינות צפון אירופה כמו [[הולנד]], [[דנמרק]], ו[[שוודיה]]. בשנים האחרונות מיישמות אותו גם מדינות מערביות אחרות כמו גרמניה, צרפת, אנגליה, שווייץ, ספרד, ויפן. מגמה זו מתרחבת גם למדינות במזרח אירופה כמו סלובניה, הונגריה, ובולגריה ועוד. הדבר קיים במספר ערים בארצות הברית כמו ניו יורק, סן פרנסיסקו, סקרמנטו ועוד. בישראל יש אזורי מיתון תנועה בעיקר ב[[תחבורה בתל אביב-יפו|תל אביב-יפו]]. אזור מיתון תנועה הוא כלי חשוב של [[מיתון תנועה]] בערים, ומלבדו יש גם ערים המקדמות צעדים אחרים של מיתון תנועה (למהירות של 30-40 קמ"ש) ברחובות מסחריים. עיריות רבות משתמשות במיתון תנועה כ[[תשתית אופניים]] במקביל לשימוש ב[[שבילי אופניים]] ובמסגרת תכנון רחב יותר של [[הליכתיות]] - שיפור החוויה והבטיחות של [[הליכה ברגל]] ו[[תחבורת אופניים|רכיבה באופניים]] ושילוב שלהם ב[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. ניתן להשתמש באזור מיתון תנועה כדי לקדם [[רחובות אופניים]]. צעדים אלה הם מהווים כלים באסטרטגיה כוללת של [[תחבורה בת קיימא]] ו[[עירוניות מתחדשת]] ומשתלבים במגמות כמו [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]], עידוד של [[הליכתיות]] ו[[תחבורה פעילה]] לשם שיפור הבריאות, ערים קומפקטיות לשם הגדלת אוכלוסיית העיר ללא הגדלת שטחה, ועידוד של [[תיירות אקולוגית]] ו[[תיירות חכמה]].  

==רקע==

==רקע==

[[תמונה:750px-One-lane chicane 1.jpg|left|thumb|300px|מיתון תנועה בשכונת מגורים על ידי יצירת עיקולים בכביש]]

[[תמונה:750px-One-lane chicane 1.jpg|left|thumb|300px|מיתון תנועה בשכונת מגורים על ידי יצירת עיקולים בכביש.]]

במחצית השנייה של המאה ה-20 הרחובות תוכננו על ידי מהנדסים מתוך מטרה עיקרית של הזרמת תנועת מכוניות בצורה מהירה ככל האפשר, כחלק מ[[תכנון מוטה רכב פרטי]]. דבר זה גרם להזנחת תפקודים אחרים של הרחוב: דיור, קניות ומסחר, הליכה ברגל, משחק ברחוב, מפגש ספונטני עם שכנים וחברים, וקניות במרחב העירוני. בנוסף, הפיכת רוב הרחובות לכבישים, דבר שהפך את המרחב העירוני למרחב בלתי בטוח עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים - במיוחד הדבר נכון עבור ילדים וזקנים. כמו כן כמות הרעש ברחוב עלתה מאוד, דבר שיכול ליצור תחושה לא נעימה של [[מתח נפשי]], קושי לקיים שיחה ברחוב, ומרתיע הולכי רגל משהייה ממושכת ברחוב.

במחצית השנייה של המאה ה-20 הרחובות תוכננו על ידי מהנדסים מתוך מטרה עיקרית של הזרמת תנועת מכוניות בצורה מהירה ככל האפשר, כחלק מ[[תכנון מוטה רכב פרטי]]. דבר זה גרם להזנחת תפקודים אחרים של הרחוב: דיור, קניות ומסחר, הליכה ברגל, משחק ברחוב, מפגש ספונטני עם שכנים וחברים, וקניות במרחב העירוני. בנוסף, הפיכת רוב הרחובות לכבישים, דבר שהפך את המרחב העירוני למרחב בלתי בטוח עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים - במיוחד הדבר נכון עבור ילדים וזקנים. כמו כן כמות הרעש ברחוב עלתה מאוד, דבר שיכול ליצור תחושה לא נעימה של [[מתח נפשי]], קושי לקיים שיחה ברחוב, ומרתיע הולכי רגל משהייה ממושכת ברחוב.

מטה-אנליזה משנת 2001, שפורסמה בירחון Accident Analysis and Prevention וסיכמה 33 מחקרים שונים, מצאה כי מיתון תנועה הוביל לירידה של 15% בכמות הפציעות מתאונות דרכים, כאשר הירידה חזקה יותר בשכונות מגורים (25%) וחלשה יותר בעורקי תנועה (10%). ירידה דומה נרשמה בכמות התאונות שיש בהן רק נזק לרכוש. <ref>Rune Elvik (2001a), “[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0001457500000464 Area-Wide Urban Traffic Calming Schemes: A Meta-Analysis of Safety Effects]” Accident Analysis and Prevention, Vol. 33 (www.elsevier.com/locate/aap), pp. 327-336.</ref>

מטה-אנליזה משנת 2001, שפורסמה בירחון Accident Analysis and Prevention וסיכמה 33 מחקרים שונים, מצאה כי מיתון תנועה הוביל לירידה של 15% בכמות הפציעות מתאונות דרכים, כאשר הירידה חזקה יותר בשכונות מגורים (25%) וחלשה יותר בעורקי תנועה (10%). ירידה דומה נרשמה בכמות התאונות שיש בהן רק נזק לרכוש. <ref>Rune Elvik (2001a), “[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0001457500000464 Area-Wide Urban Traffic Calming Schemes: A Meta-Analysis of Safety Effects]” Accident Analysis and Prevention, Vol. 33 (www.elsevier.com/locate/aap), pp. 327-336.</ref>

מחקרים ארוכי טווח שבוצעו במספר מקומות באירופה הצביעו על הורדה דרסטית בכמות ההורגים והפצועים הקשים- הורדה בין 44% ל-70% . דבר זה זוהה גם במחקרים מקומיים שעשו ערים שונות באירופה. {{הערה|[http://en.30kmh.eu/2015/12/07/how-road-safety-in-european-cities-is-increasing-thanks-to-30-kmh-20mph/ How road safety in European cities is increasing, thanks to 30 km/h (20mph)], פורסם בשנת 2015}}

מחקרים ארוכי טווח שבוצעו במספר מקומות באירופה הצביעו על הורדה דרסטית בכמות ההורגים והפצועים הקשים- הורדה בין 44% ל-70%. דבר זה זוהה גם במחקרים מקומיים שעשו ערים שונות באירופה. {{הערה|[http://en.30kmh.eu/2015/12/07/how-road-safety-in-european-cities-is-increasing-thanks-to-30-kmh-20mph/ How road safety in European cities is increasing, thanks to 30 km/h (20mph)], פורסם בשנת 2015}}

שני שליש מהילדים שנפגעים או מתים מתאונות דרכים, נפגעים במרחק 2-3 בלוקים (כ-300 מטרים) מביתם. ילדים שאינם חיים בקרבה לאמצעים להאטת מהירות כמו במפרים, צפויים להיפגע פי 2 מאשר ילדים שבקרבתם יש אמצעים כאלה. הכנסה של פסי האטה לאזור משוייכת להורדה של 53%-60% בסיכויים למוות או ופציעה מתאונות בקרב ילדים שנפגעים בשכונתם. מחקר שנערך על תוכניות מיתון תנועה ב-43 ערים ברחבי העולם, מצא שהן הורידו את תאונות הדרכים ב-8%-100% [http://www.trafficlogix.com/statistics.asp]

שני שליש מהילדים שנפגעים או מתים מתאונות דרכים, נפגעים במרחק 2-3 בלוקים (כ-300 מטרים) מביתם. ילדים שאינם חיים בקרבה לאמצעים להאטת מהירות כמו במפרים, צפויים להיפגע פי 2 מאשר ילדים שבקרבתם יש אמצעים כאלה. הכנסה של פסי האטה לאזור משוייכת להורדה של 53%-60% בסיכויים למוות או ופציעה מתאונות בקרב ילדים שנפגעים בשכונתם. מחקר שנערך על תוכניות מיתון תנועה ב-43 ערים ברחבי העולם, מצא שהן הורידו את תאונות הדרכים ב-8%-100% [http://www.trafficlogix.com/statistics.asp]

===הפחתת רעש מתחבורה===

===הפחתת רעש מתחבורה===

יש ערים בעולם שמבצעים מיתון תנועה כדי להפחית את כמות [[זיהום רעש|זיהום הרעש]] בעיר. זיהום הרעש גורר בעיות שונות כמו מתח נפשי, בעיות לב ועוד. בעיר ציריך בשוויץ, מועצת העיר מנסה להוריד את כמות הרעש בעיר מאז שנת 2011 בהתאם לחוק לאומי להפחתת הרעש. לפי מחקרים הפחתת מהירות מ-50 קמ"ש ל-30 קמ"ש יכולה להוריד את הרעש ברחוב בשלושה דציבלים. [https://www.bluewin.ch/de/news/schweiz/tempo-30-als-laermschutz-fuer-zuercher-nur-wenige-profitieren-152306.html] שהם הפחתת הרעש בכ-40%. [http://en.30kmh.eu/why-30kmh-20-mph/] בשנים 2017-18 עיריית ציריך קידמה מיתון תנועה ברחובות שונים כדי להפחית את כמות ה[[רעש מתחבורה]].{{הערה|[https://www.stadt-zuerich.ch/pd/de/index/das_departement/medien/medienmitteilung/2017/170718a.html Auf 17 Strecken gilt neu die Höchstgeschwindigkeit 30 km/h], עיריית ציריך, יוני 2017}} ברחובות נוספים בוצע ניסוי של "מהירות 30 בלילה" כדי לבדוק אם הפחתת המהירות בשעות הלילה מפחיתה את רמת הרעש. {{הערה|[https://www.blick.ch/news/schweiz/zuerich/laermpegel-soll-sinken-ab-sonntag-gilt-tempo-30-nachts-in-zuerich-id8571395.html Ab Sonntag gilt «Tempo 30 nachts» in Zürich], 03.07.2018}} [[חברות המכוניות]] התנגדו לניסוי. [https://www.bluewin.ch/de/news/schweiz/tempo-30-als-laermschutz-fuer-zuercher-nur-wenige-profitieren-152306.html]

יש ערים בעולם שמבצעים מיתון תנועה כדי להפחית את כמות [[זיהום רעש|זיהום הרעש]] בעיר. זיהום הרעש גורר בעיות שונות כמו מתח נפשי, בעיות לב ועוד. בעיר ציריך בשווייץ, מועצת העיר מנסה להוריד את כמות הרעש בעיר מאז שנת 2011 בהתאם לחוק לאומי להפחתת הרעש. לפי מחקרים הפחתת מהירות מ-50 קמ"ש ל-30 קמ"ש יכולה להוריד את הרעש ברחוב בשלושה דציבלים. [https://www.bluewin.ch/de/news/schweiz/tempo-30-als-laermschutz-fuer-zuercher-nur-wenige-profitieren-152306.html] שהם הפחתת הרעש בכ-40%. [http://en.30kmh.eu/why-30kmh-20-mph/] בשנים 2017-18 עיריית ציריך קידמה מיתון תנועה ברחובות שונים כדי להפחית את כמות ה[[רעש מתחבורה]].{{הערה|[https://www.stadt-zuerich.ch/pd/de/index/das_departement/medien/medienmitteilung/2017/170718a.html Auf 17 Strecken gilt neu die Höchstgeschwindigkeit 30 km/h], עיריית ציריך, יוני 2017}} ברחובות נוספים בוצע ניסוי של "מהירות 30 בלילה" כדי לבדוק אם הפחתת המהירות בשעות הלילה מפחיתה את רמת הרעש. {{הערה|[https://www.blick.ch/news/schweiz/zuerich/laermpegel-soll-sinken-ab-sonntag-gilt-tempo-30-nachts-in-zuerich-id8571395.html Ab Sonntag gilt «Tempo 30 nachts» in Zürich], 03.07.2018}} [[חברות המכוניות]] התנגדו לניסוי. [https://www.bluewin.ch/de/news/schweiz/tempo-30-als-laermschutz-fuer-zuercher-nur-wenige-profitieren-152306.html]

===השפעות חברתיות וכלכליות של אזורי מיתון תנועה===

===השפעות חברתיות וכלכליות של אזורי מיתון תנועה===

===איזורי מיתון תנועה במדינות שונות בעולם===

===איזורי מיתון תנועה במדינות שונות בעולם===

יישום של איזורי מיתון תנועה קיים במדינות מערביות רבות. הוא נפוץ במיוחד בצפון מערב אירופה במדינות כמו [[הולנד]], [[שוודיה]], גרמניה, בלגיה. במדינות מערב אלה איזורי מיתון תנועה מכילים לא רק שלט כניסה ויציאה מאיזור מיתון התנועה אלא גם אמצעי ריסון כמו שערים, מעברי חצייה מוגבהים ועוד. בשנים האחרונות הפתרון מיושם גם במדינות אחרות כמו צרפת, בריטניה,  ספרד, הונגריה, יפן, אוסטרליה ועוד. במדינות אלה, איזורי מיתון תנועה הם בדרך כלל נפוצים יותר בערים מרכזיות כמו ערי בירה. בערים שבהן איזורי מיתון תנועה הם דבר חדש, לעיתים קרובות מיתון התנועה מגובה רק בשילוט וכן בסימון בולט על הכביש של מהירות הנסיעה המותרת, וכן לעיתים באמצעים רכים להגבלת המהירות כמו חספוס הכביש, שימוש בריצוף, או מעבר חצייה עם ריצוף.  

יישום של איזורי מיתון תנועה קיים במדינות מערביות רבות. הוא נפוץ במיוחד בצפון מערב אירופה במדינות כמו [[הולנד]], [[שוודיה]], גרמניה, בלגיה. במדינות מערב אלה איזורי מיתון תנועה מכילים לא רק שלט כניסה ויציאה מאיזור מיתון התנועה אלא גם אמצעי ריסון כמו שערים, מעברי חצייה מוגבהים ועוד. בשנים האחרונות הפתרון מיושם גם במדינות אחרות כמו צרפת, בריטניה,  ספרד, הונגריה, יפן, אוסטרליה ועוד. במדינות אלה, איזורי מיתון תנועה הם בדרך כלל נפוצים יותר בערים מרכזיות כמו ערי בירה. בערים שבהן איזורי מיתון תנועה הם דבר חדש, לעיתים קרובות מיתון התנועה מגובה רק בשילוט וכן בסימון בולט על הכביש של מהירות הנסיעה המותרת, וכן לעיתים באמצעים רכים להגבלת המהירות כמו חספוס הכביש, שימוש בריצוף, או מעבר חצייה עם ריצוף.  

בשנות ה-70 המוקדמות של המאה ה-20 החלו בהולנד לקדם את הרעיון של שמירה על בטחון הילדים באיזורי מגורים בעיר על ידי אזורי מיתון תנועה. אלו מכונים בהולנדית Woonerf (וברבים - Woonerven). תכנון זה החל בעיר דלפט, על ידי מהנדס התחבורה Joost Vahl. הדבר נבע מתוך אילוץ לאפשר תחבורה בטוחה להולכי רגל, רוכבי אופניים ומכוניות ברחובות הצרים של העיר, שנמצאים לצד תעלות מים ונוכח סירובם של בעלי בתים למכור חלקות לצורך הרחבת הרחובות כדי לאפשר בניית מדרכות. הניסיון של Vahl בדלפט הניע אותו לקדם ניסיונות ב[[מיתון תנועה|אמצעי ריסון תנועה]] כמו פסי האטה, ריצוף הרחוב, שילוט ועוד, במטרה ליצור [[הליכתיות|איזורים ידידותיים לבני אדם]].{{הערה|שם=LCC|Mike Cavenett, [https://lcc.org.uk//pages/holland-in-the-1970s HOLLAND IN THE 1970S Dutch campaigners explain why the Netherlands is now so cycle-friendly], London Cyclist magazine, 2011}}  

בשנות ה-70 המוקדמות של המאה ה-20 החלו בהולנד לקדם את הרעיון של שמירה על בטחון הילדים באיזורי מגורים בעיר על ידי אזורי מיתון תנועה. אלו מכונים בהולנדית Woonerf (וברבים - Woonerven). תכנון זה החל בעיר דלפט, על ידי מהנדס התחבורה Joost Vahl. הדבר נבע מתוך אילוץ לאפשר תחבורה בטוחה להולכי רגל, רוכבי אופניים ומכוניות ברחובות הצרים של העיר, שנמצאים לצד תעלות מים ונוכח סירובם של בעלי בתים למכור חלקות לצורך הרחבת הרחובות כדי לאפשר בניית מדרכות. הניסיון של Vahl בדלפט הניע אותו לקדם ניסיונות ב[[מיתון תנועה|אמצעי ריסון תנועה]] כמו פסי האטה, ריצוף הרחוב, שילוט ועוד, במטרה ליצור [[הליכתיות|איזורים ידידותיים לבני אדם]].{{הערה|שם=LCC|Mike Cavenett, [https://lcc.org.uk//pages/holland-in-the-1970s HOLLAND IN THE 1970S Dutch campaigners explain why the Netherlands is now so cycle-friendly], London Cyclist magazine, 2011}}  

כמו כן איזורי מיתון תנועה מקודמים על ידי תומכים ב[[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]], במדינות שונות, דבר הכולל ארגונים למניעת תאונות דרכים.  

כמו כן איזורי מיתון תנועה מקודמים על ידי תומכים ב[[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]], במדינות שונות, דבר הכולל ארגונים למניעת תאונות דרכים.  

ארגונים כמו [[ארגון הבריאות העולמי]], ארגון התחבורה העולמי ITF, ארגון הממונים על התחבורה בארצות הברית (NACTO), וארגונים נוספים שעוסקים בתחבורה ותכנון תומכים במיתון תנועה , זאת על בסיס [[מהירות ותאונות דרכים|הקשר החזק בין מהירות לתאונות דרכים]].  

ארגונים כמו [[ארגון הבריאות העולמי]], ארגון התחבורה העולמי ITF, ארגון הממונים על התחבורה בארצות הברית (NACTO), וארגונים נוספים שעוסקים בתחבורה ותכנון תומכים במיתון תנועה, זאת על בסיס [[מהירות ותאונות דרכים|הקשר החזק בין מהירות לתאונות דרכים]].  

ארגונים כמו london living streets שרוצה רחובות שנוח ונעים להיות בהם, תומכים במיתון תנועה על ידי קמפיינים למען  "רחובות חיים" עם מעט תנועת מכוניות ו-"20 זה הרבה" - 20 מייל בשעה למיתון תנועה ברחובות. הן גם הוציאו מדרכים "מדריך לשכונה עם מעט תנועה" [https://londonlivingstreets.com/low-traffic-liveable-neighbourhoods/]

ארגונים כמו london living streets שרוצה רחובות שנוח ונעים להיות בהם, תומכים במיתון תנועה על ידי קמפיינים למען  "רחובות חיים" עם מעט תנועת מכוניות ו-"20 זה הרבה" - 20 מייל בשעה למיתון תנועה ברחובות. הן גם הוציאו מדרכים "מדריך לשכונה עם מעט תנועה" [https://londonlivingstreets.com/low-traffic-liveable-neighbourhoods/]