47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 51:
שורה 51: + + +
←הבאת עדות בניסיון למנוע הדחקה של אמפתיה
האנתרופולוג השימוש תמיר ליאון מתאר את הבעיות בקשרים האישיים הנוצרים עקב [[התמכרות לסמארטפון|שימוש גדול מידי בסמרטפונים]] ופגיעה באיכות התקשורת, עקב כך. השימוש הגדול בסמרטפונים לרשתות חבריות גורר תופעה של FOMO - פחד החמצה - שעלול לגרור פגיעה בקשרים משמעותיים יותר בחיינו. לפי ליאון, מחקר שנעשה בוושינגטון די.סי וטוען כי מחקר זה מצביע כי שימוש תכוף בסמארטפון הורס את הקשרים החברתיים. החוקרים ניגשו לאנשים שישבו יחד בבתי קפה. הם ביקשו מחלק מהם לסגור את הטלפון הנייד ולשים אותו בתיק. החלק השני של הזוגות לא שינה דבר. אחרי שיחה של עשר דקות שאלו אותם על רמת האמפתיה בשיחה, על כמה בני הזוג שלהם הקשיבו למה שאמרו, כמה התייחסו אליהם. לפי ליאון ההבדל בין התחושות של הזוגות שתוך כדי שיחה התעסקו בטלפון לאלו שקיבלו את תשומת הלב המלאה של בני הזוג שלהם היה עצום. הם חשו פחות אמפתיה בצורה מובהקת.[https://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-0307cbffc7ac741006.htm]
האנתרופולוג השימוש תמיר ליאון מתאר את הבעיות בקשרים האישיים הנוצרים עקב [[התמכרות לסמארטפון|שימוש גדול מידי בסמרטפונים]] ופגיעה באיכות התקשורת, עקב כך. השימוש הגדול בסמרטפונים לרשתות חבריות גורר תופעה של FOMO - פחד החמצה - שעלול לגרור פגיעה בקשרים משמעותיים יותר בחיינו. לפי ליאון, מחקר שנעשה בוושינגטון די.סי וטוען כי מחקר זה מצביע כי שימוש תכוף בסמארטפון הורס את הקשרים החברתיים. החוקרים ניגשו לאנשים שישבו יחד בבתי קפה. הם ביקשו מחלק מהם לסגור את הטלפון הנייד ולשים אותו בתיק. החלק השני של הזוגות לא שינה דבר. אחרי שיחה של עשר דקות שאלו אותם על רמת האמפתיה בשיחה, על כמה בני הזוג שלהם הקשיבו למה שאמרו, כמה התייחסו אליהם. לפי ליאון ההבדל בין התחושות של הזוגות שתוך כדי שיחה התעסקו בטלפון לאלו שקיבלו את תשומת הלב המלאה של בני הזוג שלהם היה עצום. הם חשו פחות אמפתיה בצורה מובהקת.[https://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-0307cbffc7ac741006.htm]
==אמפתיה בניורופסיכולוגיה==
לפי פרופסור מארק סולמס, אחד החוקרים המובילים בתחום של [[נוירופסיכולוגיה]]. כלי מרכזי וטבעי לפיתוח אמפתיה היא באמצעות פיתוח של דחף המשחק.{{הערה|שם=לב|גדעון לב, [https://www.haaretz.co.il/magazine/MAGAZINE-1.8191615 צפינו בפעילות מוחית וגילינו: אלה שבעת הדחפים שמניעים את האדם] ראיון עם פרופ' מארק סולמס, הארץ, 28.11.2019}} זהו אחד משבעה דחפים בסיסיים שקיימים בבני אדם וכן ביצורים חיים אחרים כמו יונקים וציפורים. ילדים וגורים אוהבים לשחק, ובקרב בני אדם זו פעילות אהובה גם בקרב מבוגרים. לפי סולמס מבחינה ביולוגית מטרת המשחק היא למצוא את הגבולות של מה שמקובל מבחינה חברתית. כאשר המשחק לא מהנה עבור השותף שלנו סימן שהגענו לגבול. דבר זה יוצר התניה בקרב אנשים לקחת בחשבון את הרגשות של הזולת. לכן לפי סולמס משחק עם אחרים (במיוחד כשיש להם כוח דומה לשלנו, ויכולת לא לשחק איתנו) הוא כלי מרכזי לפיתוח אמפתיה. בנוסף סולמס ואחרים עוסקים בשני דחפים חשובים אחרים הנוגעים לקשר שלנו עם אחרים - האחד הוא "אכפתיות" שמניע אותנו לדאוג לאחרים ולטפל בהם. מעגל מוח זה מופעל על ידי אסטרוגן, פרולקטין, פרוגסטרון ואוקסיטוצין — הורמונים שרמתם עולה באופן משמעותי בזמן ההריון ובלידה. השני הוא "פאניקה-יגון" – מכוון להיקשרות לאחרים שידאגו לנו. מעגל מוח שמופעל על ידי פפטיד ממשפחת האופיואידים. מדובר בשני שלבים של אי סיפוק של צורך לקשר עם מישהו קרוב שיגן עלינו. אצל יונקים וציפורים, אם יש היקשרות למטפל, הפרדה ממנו מעוררת פאניקה, שמיועדת להשיב אותו אלינו. אם הדבר לא מוביל לאיחוד מחודש, תהיה שקיעה לייאוש.{{הערה|שם=לב}}
==הבאת עדות בניסיון למנוע הדחקה של אמפתיה==
==הבאת עדות בניסיון למנוע הדחקה של אמפתיה==