שינויים

[[קובץ:Strip_coal_mining.jpg|ממוזער|[[כריית שטח|מכרה פתוח]] לכריית [[פחם]]|350 px]]

[[קובץ:Strip_coal_mining.jpg|ממוזער|[[כריית שטח|מכרה פתוח]] לכריית [[פחם]].|350 px]]

'''כרייה''' (באנגלית: '''Mining''') היא פעולה של הפקת [[מחצבים]] בעלי [[כלכלה|ערך כלכלי]] מתוך קרום [[כדור הארץ]]. לרוב הכרייה מתבצעת על ידי חפירה של עפרת המחצב מאזור גאולוגי העשיר בה ומכונה '''עורק'''.

'''כרייה''' (באנגלית: '''Mining''') היא פעולה של הפקת [[מחצבים]] בעלי [[כלכלה|ערך כלכלי]] מתוך קרום [[כדור הארץ]]. לרוב הכרייה מתבצעת על ידי חפירה של עפרת המחצב מאזור גאולוגי העשיר בה ומכונה '''עורק'''.

עם החומרים הנכרים בעולם נמנים [[ברזל]], [[נחושת]], [[עופרת]], [[זהב]], [[כסף]], [[בוקסיט]], [[ניקל]], [[פחם]], [[יהלומים]], [[אבני חן]], [[אבן גיר]], [[שיש]], [[פוספט]], [[אשלג]], [[מלח בישול]], [[בדיל]], [[אורניום]] ו[[מוליבדן]]. למעשה, על האדם לכרות כל חומר שלא ניתן לגדלו בתהליך [[חקלאות|חקלאי]], ובכלל זה כוללת הכרייה במשמעותה הרחבה גם שאיבת [[גז טבעי]] ו[[נפט]].

עם החומרים הנכרים בעולם נמנים [[ברזל]], [[נחושת]], [[עופרת]], [[זהב]], [[כסף]], [[בוקסיט]], [[ניקל]], [[פחם]], [[יהלומים]], [[אבני חן]], [[אבן גיר]], [[שיש]], [[פוספט]], [[אשלג]], [[מלח בישול]], [[בדיל]], [[אורניום]] ו[[מוליבדן]]. למעשה, על האדם לכרות כל חומר שלא ניתן לגדלו בתהליך [[חקלאות|חקלאי]], ובכלל זה כוללת הכרייה במשמעותה הרחבה גם שאיבת [[גז טבעי]] ו[[נפט]].  

החומרים הנכרים משמשים [[חומרי גלם]] חיוניים לכלכלה האנושית: ברזל ופחם לדוגמה חיוניים לשם הפקת [[פלדה]] המשמשת להקמת גשרים, אוניות, בניינים ו[[גורדי שחקים]], [[אשלג]], [[פוספט]] ו[[גז טבעי]] משמשים לשם הפקת [[דשן כימי]] המשמש לשם גידול רוב המזון בעולם במסגרת [[חקלאות תעשייתית]]. כבלי [[נחושת]] מאפשרת העברת חשמל לבתים וכן בייצור מכשירי חשמל רבים. וכן הלאה. עם זאת, [[חומרי גלם]] הנכרים הם [[משאבים מתכלים]] ולפיכך צפוי מחירם לעלות ולכן הם מהווים אתגר מרכזי במעבר ל[[כלכלה בת קיימא]].  

החומרים הנכרים משמשים [[חומרי גלם]] חיוניים לכלכלה האנושית: ברזל ופחם לדוגמה חיוניים לשם הפקת [[פלדה]] המשמשת להקמת גשרים, אוניות, בניינים ו[[גורדי שחקים]], [[אשלג]], [[פוספט]] ו[[גז טבעי]] משמשים לשם הפקת [[דשן כימי]] המשמש לשם גידול רוב המזון בעולם במסגרת [[חקלאות תעשייתית]]. כבלי [[נחושת]] מאפשרת העברת חשמל לבתים וכן בייצור מכשירי חשמל רבים. וכן הלאה. עם זאת, [[חומרי גלם]] הנכרים הם [[משאבים מתכלים]] ולפיכך צפוי מחירם לעלות ולכן הם מהווים אתגר מרכזי במעבר ל[[כלכלה בת קיימא]].  

פעולות כרייה עלולות לגרום ל[[בליית קרקע]], היווצרות בורות ושקיעה בתת-הקרקע, פגיעה בבעלי חיים ובצומח ו[[חומר חלקיקי|זיהום אבק נשימתי]].  

פעולות כרייה עלולות לגרום ל[[בליית קרקע]], היווצרות בורות ושקיעה בתת-הקרקע, פגיעה בבעלי חיים ובצומח ו[[חומר חלקיקי|זיהום אבק נשימתי]].  

גם לאחר סיום הכרייה או החציבה נותרת בעיה סביבתית מהותית. לעיתים אין שיקום של המכרה או המחצבה באופן טבעי והוא יוצר איזור עקר מבחינה סביבתית המהווה מכשול בפני מיני בעלי חיים וצמחים. יכולות להיווצר הפרעות שונות לזרימת המים באיזור והמשך זיהום המים על ידי חומצות, בסיסים וכימיקלים נוספים שמקורם בסלעים עצמם או בשאריות מהפעילות התעשייתית בעבר. [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מעיר כי עד היום מכרות רומיים מלפני 1500 שנה תורמים לזיהום המים באיזור. בישראל, לפי הערכות משנת 2013, יש כ-70 מחצבות פעילות (בעיקר של אגרגטים - חומרים קשים לבנייה), אבל מספר המחצבות הנטושות עולה על 1,000.  

גם לאחר סיום הכרייה או החציבה נותרת בעיה סביבתית מהותית. לעיתים אין שיקום של המכרה או המחצבה באופן טבעי והוא יוצר איזור עקר מבחינה סביבתית המהווה מכשול בפני מיני בעלי חיים וצמחים. יכולות להיווצר הפרעות שונות לזרימת המים באיזור והמשך זיהום המים על ידי חומצות, בסיסים וכימיקלים נוספים שמקורם בסלעים עצמם או בשאריות מהפעילות התעשייתית בעבר. [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מעיר כי עד היום מכרות רומיים מלפני 1,500 שנה תורמים לזיהום המים באיזור. בישראל, לפי הערכות משנת 2013, יש כ-70 מחצבות פעילות (בעיקר של אגרגטים - חומרים קשים לבנייה), אבל מספר המחצבות הנטושות עולה על 1,000.  

חברות כרייה מודרניות נדרשות לעמוד בתקנים מחמירים של איכות הסביבה ושיקומה, להבטחת השבת אזור המכרה למצבו המקורי כלל האפשר. בעבר המודעות וההקפדה היו נמוכות יותר, וכך הן גם כיום במדינות בעלות פיקוח רופף על איכות הסביבה.  

חברות כרייה מודרניות נדרשות לעמוד בתקנים מחמירים של איכות הסביבה ושיקומה, להבטחת השבת אזור המכרה למצבו המקורי כלל האפשר. בעבר המודעות וההקפדה היו נמוכות יותר, וכך הן גם כיום במדינות בעלות פיקוח רופף על איכות הסביבה.  

בספר "[[התמוטטות]]", טוען הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] שחברות הכרייה עצמן הן לעיתים קרובות חברות שפועלות במתח רווחים נמוך ומעדיפות לא פעם לפשוט את הרגל מאשר להתמודד עם שיקום האיזור, גם במדינות עשירות כמו [[ארצות הברית]]. דבר מצביע על [[כשל שוק|כשלי שוק]] מסוג [[מוצר ציבורי]] או [[סיכון מוסרי]] שבהן החברות מוכנות לקחת סיכון גבוה ביודען שהציבור יספוג אותו אם יתממש הסיכון. דיימונד מציע כי הכספים לשיקום מחצבות ולמניעת בעיות הכרוכות בהן יוטלו על החברות שנמצאות "במורד הזרם" התעשייתי, כמו חברות תכשיטים במקרה של הפקת [[זהב]]. הסיבה לכך היא שחברות עשירות יותר, שמוכרות לעיתים קרובות מוצרי צריכה ולכן ניתן להפעיל עליהן לחץ גדול יותר על ידי [[רגולציה]] ו[[חרם צרכנים]]. לטענתו, חברות אלו כבר ידאגו לאכוף קיום של תקנים או מימון של הנזקים בקרב הספקים.

בספר "[[התמוטטות]]", טוען הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] שחברות הכרייה עצמן הן לעיתים קרובות חברות שפועלות במתח רווחים נמוך ומעדיפות לא פעם לפשוט את הרגל מאשר להתמודד עם שיקום האיזור, גם במדינות עשירות כמו [[ארצות הברית]]. דבר מצביע על [[כשל שוק|כשלי שוק]] מסוג [[מוצר ציבורי]] או [[סיכון מוסרי]] שבהן החברות מוכנות לקחת סיכון גבוה ביודען שהציבור יספוג אותו אם יתממש הסיכון. דיימונד מציע כי הכספים לשיקום מחצבות ולמניעת בעיות הכרוכות בהן יוטלו על החברות שנמצאות "במורד הזרם" התעשייתי, כמו חברות תכשיטים במקרה של הפקת [[זהב]]. הסיבה לכך היא שחברות עשירות יותר, שמוכרות לעיתים קרובות מוצרי צריכה ולכן ניתן להפעיל עליהן לחץ גדול יותר על ידי [[רגולציה]] ו[[חרם צרכנים]]. לטענתו, חברות אלו כבר ידאגו לאכוף קיום של תקנים או מימון של הנזקים בקרב הספקים.

==השפעות חברתיות==

==השפעות חברתיות==

כרייה כרוכה בבעיות בטיחות שונות. הדבר כולל התמוטטות של מכרות ולכידת הכורים במכרה וכן מחלות ריאה של הכורים (בכרייה של [[פחם]] לדוגמה). היבטים אלה נוגעים לכרייה במכרות סגורים. כיום, לפחות במדינות מערביות מכרות פתוחים הם נפוצים יותר. כמו כן לעיתים קרובות כרוכה כרייה במדינות עניות בניצול הכורים, בסכסוכי גבולות, ב[[שחיתות]], מלחמות ועוד. היבטים אלה נפוצים למדי במדינות אפריקה ודרום אמריקה.  

כרייה כרוכה בבעיות בטיחות שונות. הדבר כולל התמוטטות של מכרות ולכידת הכורים במכרה וכן מחלות ריאה של הכורים (בכרייה של [[פחם]] לדוגמה). היבטים אלה נוגעים לכרייה במכרות סגורים. כיום, לפחות במדינות מערביות מכרות פתוחים הם נפוצים יותר. כמו כן לעיתים קרובות כרוכה כרייה במדינות עניות בניצול הכורים, בסכסוכי גבולות, ב[[שחיתות]], מלחמות ועוד. היבטים אלה נפוצים למדי במדינות אפריקה ודרום אמריקה.  

בעיות חברתיות הנוגעות לכורים נובע מכך שאין צורך ב[[הון אנושי]] גבוה או ב[[הון חברתי]] גבוה לשם ביצוע הכרייה עצמה. לעיתים [[השפעה סביבתית|ההשפעות הסביבתיות]] של המכרה, גורמות לפגיעה בקרקעות סביב המכרה, דבר שפוגע ב[[חקלאות]], והדבר מייצר זרם של חקלאים או דייגים לשעבר שאיבדו את מקור פרנסתם ומוכנים לעבוד בשכר רעב.  

בעיות חברתיות הנוגעות לכורים נובע מכך שאין צורך ב[[הון אנושי]] או ב[[הון חברתי]] בהיקף גדול לשם ביצוע הכרייה עצמה. לעיתים [[השפעה סביבתית|ההשפעות הסביבתיות]] של המכרה, גורמות לפגיעה בקרקעות סביב המכרה, דבר שפוגע ב[[חקלאות]], והדבר מייצר זרם של חקלאים או דייגים לשעבר שאיבדו את מקור פרנסתם ומוכנים לעבוד בשכר רעב.  

כרייה על כל סוגיה עלולה לגרור [[המחלה ההולנדית|מחלה הולנדית]] - פגיעה בייצוא של תעשיות אחרות בגלל העלאת שער המטבע, או בגלל הטייה מבנית - תת השקעה בחינוך וב[[הון אנושי]] בגלל השקעות בתעשיות כרייה. מקרים מפורסמים של מחלה הולנדית כזו כוללים את כריית הכסף בדרום אמריקה ושקיעת האימפריה הספרדית, הפקת [[נפט]] בהולנד והפקת נפט במדינות ערב.  

כרייה על כל סוגיה עלולה לגרור [[המחלה ההולנדית|מחלה הולנדית]] - פגיעה בייצוא של תעשיות אחרות בגלל העלאת שער המטבע, או בגלל הטייה מבנית - תת השקעה בחינוך וב[[הון אנושי]] בגלל השקעות בתעשיות כרייה. מקרים מפורסמים של מחלה הולנדית כזו כוללים את כריית הכסף בדרום אמריקה ושקיעת האימפריה הספרדית, הפקת [[נפט]] בהולנד והפקת נפט במדינות ערב.  

כרייה כרוכה לא פעם ב[[שחיתות]] שכן זול יותר לשחד מספר קטן של פקידים ופוליטיקאים בהשוואה לעלות של קבלת היתרי כרייה (ועמידה בתקנים ובמכרז), התחמקות מתמלוגים או הקטנה שלהם, והתחמקות מקיום תקני-סביבה ובטיחות וכן למנוע [[הפנמת עלויות]] של [[השפעות חיצוניות]]. במדינות רבות יש אליטה קטנה שנהנית מקשרים עם [[תאגיד רב לאומי]] מחלקים ביניהם את רוב הרווחים, על חשבון קבוצה גדולה של פועלים או שכנים של המכרות שמקבלים שכר זעום, סובלים מהפרת חוזים, עובדים בתנאים קשים או סובלים מזיהום או הרס של מקום המחייה שלהם. בגלל סיבות אלה פעמים רבות מדינות עניות שופעות במשאבים, מייצאות [[חומרי גלם]] תמורת מחיר נמוך במקום לייצא מוצרי ביניים או מוצרים מוגמרים שההכנסות מהן הם גבוהות בהרבה. כמו כן סכסוכים סביב נושאי כרייה הופכים לעיתים קרובות לסכסוכים בין מעמדות וכרוכים בהפיכות, [[הלאמה|הלאמות]], [[שחיתות]], מלחמות אזרחים, ושינויים פוליטיים וכלכליים חדים. הביטוי הכלכלי לבעיות של מדינות עשירות במשאבי טבע שסובלות מתוצר כלכלי נמוך מכונה [[קללת המשאבים]]. הכינוי המדיני פוליטי של תופעה זו הוא [[רפובליקת בננות]].  

כרייה כרוכה לא פעם ב[[שחיתות]] שכן זול יותר לשחד מספר קטן של פקידים ופוליטיקאים בהשוואה לעלות של קבלת היתרי כרייה (ועמידה בתקנים ובמכרז), התחמקות מתמלוגים או הקטנה שלהם, והתחמקות מקיום תקני-סביבה ובטיחות וכן למנוע [[הפנמת עלויות]] של [[השפעות חיצוניות]]. במדינות רבות יש אליטה קטנה שנהנית מקשרים עם [[תאגיד רב לאומי]] מחלקים ביניהם את רוב הרווחים, על חשבון קבוצה גדולה של פועלים או שכנים של המכרות שמקבלים שכר זעום, סובלים מהפרת חוזים, עובדים בתנאים קשים או סובלים מזיהום או הרס של מקום המחייה שלהם. בגלל סיבות אלה פעמים רבות מדינות עניות שופעות במשאבים, מייצאות [[חומרי גלם]] תמורת מחיר נמוך במקום לייצא מוצרי ביניים או מוצרים מוגמרים שההכנסות מהן הם גבוהות בהרבה. כמו כן סכסוכים סביב נושאי כרייה הופכים לעיתים קרובות לסכסוכים בין מעמדות וכרוכים בהפיכות, [[הלאמה|הלאמות]], [[שחיתות]], מלחמות אזרחים, ושינויים פוליטיים וכלכליים חדים. הביטוי הכלכלי לבעיות של מדינות עשירות במשאבי טבע שסובלות מתוצר כלכלי נמוך מכונה [[קללת המשאבים]]. הכינוי המדיני פוליטי של תופעה זו הוא [[רפובליקת בננות]].  

לעיתים קרובות יש סכסוכים בין חברות כרייה לבין [[חקלאות|חקלאים]] או שבטי [[ציידים לקטים]], או [[דייגים]] באיזור הכרייה עצמו או ב"מורד הזרם" ממקום הכרייה, הנפגעים מפעילות הכרייה ומאבדים את מקור פרנסתם. השם הרע של חברות הכרייה בא לידי ביטוי גם בספרות ובקולנוע בסרטים כמו "יער האזמרגד" ו"[[אווטאר]]".

לעיתים קרובות יש סכסוכים בין חברות כרייה לבין [[חקלאות|חקלאים]] או שבטי [[ציידים לקטים]], או [[דייגים]] באיזור הכרייה עצמו או ב"מורד הזרם" ממקום הכרייה, הנפגעים מפעילות הכרייה ומאבדים את מקור פרנסתם. השם הרע של חברות הכרייה בא לידי ביטוי גם בספרות ובקולנוע בסרטים כמו "יער האזמרגד" ו"[[אווטאר]]".

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Mining כרייה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Mining כרייה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www1.eere.energy.gov/manufacturing/resources/mining/pdfs/mining_bandwidth.pdf Mining Industry Energy Bandwith Study] מחקר של סוכנות האנרגיה של ארצות הברית מבצע הערכה של צריכת האנרגיה וממליץ על אמצעי חסכון אנרגטי בתעשיות הכרייה לפחם, מתכות ומינרלים

* [http://www1.eere.energy.gov/manufacturing/resources/mining/pdfs/mining_bandwidth.pdf Mining Industry Energy Bandwith Study] מחקר של סוכנות האנרגיה של ארצות הברית מבצע הערכה של צריכת האנרגיה וממליץ על אמצעי חסכון אנרגטי בתעשיות הכרייה לפחם, מתכות ומינרלים

* [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0959652603000751/ Developing a framework for sustainable development indicators for the mining and minerals industry], Adisa Azapagic, Journal of Cleaner Production

* [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0959652603000751/ Developing a framework for sustainable development indicators for the mining and minerals industry], Adisa Azapagic, Journal of Cleaner Production

, 2004

, 2004

* [http://www.accenture.com/us-en/Pages/insight-sustainable-energy-metals-mining-industry.aspx אנרגיה מתחדשת לכולם: הזדמנויות לתעשיית הכרייה והמתכות] מחקר מסחרי עבור האו"ם לזיהוי 6 נקודות חסכון אנרגיה בתעשיות אלה, אוקטובר 2012

* [http://www.accenture.com/us-en/Pages/insight-sustainable-energy-metals-mining-industry.aspx אנרגיה מתחדשת לכולם: הזדמנויות לתעשיית הכרייה והמתכות] מחקר מסחרי עבור האו"ם לזיהוי 6 נקודות חסכון אנרגיה בתעשיות אלה, אוקטובר 2012

* [http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-168172-00.html?tag=23-25-40 שבט הררי בהודו נלחם בחברת כרייה בינלאומית] מאבק סביב מכרה בוקסיט, חדשות מחלקה ראשונה, 19.07.2008

* [http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-168172-00.html?tag=23-25-40 שבט הררי בהודו נלחם בחברת כרייה בינלאומית] מאבק סביב מכרה בוקסיט, חדשות מחלקה ראשונה, 19.07.2008

{{זיהום}}

{{זיהום}}

[[קטגוריה:כרייה|*]]

[[קטגוריה:כרייה|*]]