שורה 27: |
שורה 27: |
| |} | | |} |
| | | |
− | כלומר בשנת 2012 חיו בעולם כמיליארד חזירים, מעל 1.5 מיליארד פרות, כ-2 מיליארד כבשים ועיזים וכ-24 מיליארד של תרנגולות ועופות אחרים. | + | כלומר בשנת 2012 חיו במסגרת תעשיית הבשר העולמית כמיליארד חזירים, מעל 1.5 מיליארד פרות, כ-2 מיליארד כבשים ועיזים וכ-24 מיליארד של תרנגולות ועופות אחרים. |
− | | |
| | | |
| ===תעשיית הדייג=== | | ===תעשיית הדייג=== |
שורה 51: |
שורה 50: |
| צריכת הבשר הנמוכה ב[[אירופה]] מקושרת עם [[נורמה חברתית|הרגלים תרבותיים]]. עם זאת ברוב המדינות יש קשר חזק בין מעמד כלכלי וחברתי לבין צריכת בשר - ככל שהמדינה עשירה יותר כך עולה בה צריכת הבשר לאורך זמן. [[מדינה מתפתחת|המדינות המתפתחות]] ממוקמות בתחתית הדירוג, שם מצבם הכלכלי של האזרחים הוא גורם עיקרי לצריכת הבשר הדלה. בתחתית הדירוג ממוקמות [[מדינה מתפתחת|מדינות מתפתחות]] כמו [[אתיופיה]], שצורכת בממוצע 4.4 ק"ג לנפש, [[בנגלדש]] שצורכת בממוצע 3.2 ק"ג לנפש ו[[הודו]], שצורכת 2.9 ק"ג לנפש בממוצע. גם בתוך מדינות מתפתחות רבות צריכה הבשר היא נמוכה יותר בקרב אוכלוסיות עניות יותר, ואוכלוסיות אלה אוכלות סוגי בשר זולים יותר, שלפעמים קרובות נחשבים פחות איכותיים על ידי האליטה או על ידי כלל האוכלוסייה. | | צריכת הבשר הנמוכה ב[[אירופה]] מקושרת עם [[נורמה חברתית|הרגלים תרבותיים]]. עם זאת ברוב המדינות יש קשר חזק בין מעמד כלכלי וחברתי לבין צריכת בשר - ככל שהמדינה עשירה יותר כך עולה בה צריכת הבשר לאורך זמן. [[מדינה מתפתחת|המדינות המתפתחות]] ממוקמות בתחתית הדירוג, שם מצבם הכלכלי של האזרחים הוא גורם עיקרי לצריכת הבשר הדלה. בתחתית הדירוג ממוקמות [[מדינה מתפתחת|מדינות מתפתחות]] כמו [[אתיופיה]], שצורכת בממוצע 4.4 ק"ג לנפש, [[בנגלדש]] שצורכת בממוצע 3.2 ק"ג לנפש ו[[הודו]], שצורכת 2.9 ק"ג לנפש בממוצע. גם בתוך מדינות מתפתחות רבות צריכה הבשר היא נמוכה יותר בקרב אוכלוסיות עניות יותר, ואוכלוסיות אלה אוכלות סוגי בשר זולים יותר, שלפעמים קרובות נחשבים פחות איכותיים על ידי האליטה או על ידי כלל האוכלוסייה. |
| | | |
− | בספר "פרות קדושות וחזירים משוקצים" מתאר מרווין האריס, התפתחות של מנהגים הקשורים בצריכת בשר נמוכה. בין היתר הוא מצין כי צפיפות האוכלוסין הגבוה בהודו והעוני הנפוץ שם הביאו למצב שבו טקסי הקרבת פרות הפכו לנדירים יותר, ולאחר מכן הפרות קודשו בקרב כלל ההינדים. לעיתים קרובות בשר שימש וחלקו עדיין משמש כ[[סמל סטטוס]] וכן כסימנים תרבותיים אחרים - לדוגמה כגורם חיברות בעיקר בקרב גברים. בקרב חלק מהמדינות המערביות קיימת מגמה של [[צמחונות]] שהיא נפוצה יותר דווקא בקרב השכבות המשכילות והעשירות יותר. | + | בספר "פרות קדושות וחזירים משוקצים" מתאר מרווין האריס, התפתחות של מנהגים הקשורים בצריכת בשר נמוכה. בין היתר הוא מציין כי צפיפות האוכלוסין הגבוהה בהודו והעוני הנפוץ שם הביאו למצב שבו טקסי הקרבת פרות הפכו לנדירים יותר, ולאחר מכן הפרות קודשו בקרב כלל ההינדים. לעיתים קרובות בשר שימש וחלקו עדיין משמש כ[[סמל סטטוס]] וכן כסימנים תרבותיים אחרים - לדוגמה כגורם חיברות בעיקר בקרב גברים. בקרב חלק מהמדינות המערביות קיימת מגמה של [[צמחונות]] שהיא נפוצה יותר דווקא בקרב השכבות המשכילות והעשירות יותר. |
| | | |
| | | |
שורה 165: |
שורה 164: |
| * '''סאלח דבאח ובניו''' רשת חברות בבעלות משפחת דבאח מהיישוב דיר אל-אסד. החברה כוללת את חברות הבת הבאות - סאלח דבאח ובניו - רשתות שיווק (החברה האם); חברת בית מטבחיים – משחטת בקר וצאן, ושיווק סיטונאי של בשר זה; חברת עוף דבאח – משחטת עופות וגידול בעלי חיים; חברת בקר וכבשים דבאח - גידול בעלי חיים לשחיטה; חברת ארמון "אלבשא" – מרכז אירועים ואולמי חתונות; חברת "אנגוס" מסעדות - רשת מסעדות בשר, לרשת סניפים בחיפה, כפר תבור, דיר אל-אסד ובתל אביב; משפחת דבאח שולטת ביותר מ-60% משוק הבשר הטרי בישראל, לצד תנובה שמחזיקה באמצעות חברת הבת שלה אדום אדום בכ-30% משוק זה. כלכלנים סבורים כי יתר הריכוזיות בשוק הבשר הטרי מאפשרת לשתי השחקניות העיקריות בשוק לגבות מחירים גבוהים משמעותית על תוצרת הבשר הטרי. | | * '''סאלח דבאח ובניו''' רשת חברות בבעלות משפחת דבאח מהיישוב דיר אל-אסד. החברה כוללת את חברות הבת הבאות - סאלח דבאח ובניו - רשתות שיווק (החברה האם); חברת בית מטבחיים – משחטת בקר וצאן, ושיווק סיטונאי של בשר זה; חברת עוף דבאח – משחטת עופות וגידול בעלי חיים; חברת בקר וכבשים דבאח - גידול בעלי חיים לשחיטה; חברת ארמון "אלבשא" – מרכז אירועים ואולמי חתונות; חברת "אנגוס" מסעדות - רשת מסעדות בשר, לרשת סניפים בחיפה, כפר תבור, דיר אל-אסד ובתל אביב; משפחת דבאח שולטת ביותר מ-60% משוק הבשר הטרי בישראל, לצד תנובה שמחזיקה באמצעות חברת הבת שלה אדום אדום בכ-30% משוק זה. כלכלנים סבורים כי יתר הריכוזיות בשוק הבשר הטרי מאפשרת לשתי השחקניות העיקריות בשוק לגבות מחירים גבוהים משמעותית על תוצרת הבשר הטרי. |
| * '''עוף ירושלים''' חברה העוסקת בשחיטת עופות ושיווקם. משחטת עוף ירושלים הוקמה בנובמבר 1964 בבית שמש. היום עוף ירושלים מהדרין בע"מ היא חברה פרטית המפעילה משחטה באזור תעשייה עטרות. החברה נחשבת לאחד השחקנים הראשיים בתחום שיווק עופות בכשרות מהדרין, וכן בייבוא בשר בקר ובשר כבש מחו"ל, ובנוסף, החברה עוסקת ביבוא ירקות קפואים. בשנת 2008 נכרת הסכם בין עוף ירושלים ונטו מלינדה סחר על שיווק משותף של עופות בכשרות של הרב מחפוד. בשנת 2009 רכשה חברת עוף ירושלים מבנה באזור תעשייה עטרות לצורך הרחבת המשחטה במקום. | | * '''עוף ירושלים''' חברה העוסקת בשחיטת עופות ושיווקם. משחטת עוף ירושלים הוקמה בנובמבר 1964 בבית שמש. היום עוף ירושלים מהדרין בע"מ היא חברה פרטית המפעילה משחטה באזור תעשייה עטרות. החברה נחשבת לאחד השחקנים הראשיים בתחום שיווק עופות בכשרות מהדרין, וכן בייבוא בשר בקר ובשר כבש מחו"ל, ובנוסף, החברה עוסקת ביבוא ירקות קפואים. בשנת 2008 נכרת הסכם בין עוף ירושלים ונטו מלינדה סחר על שיווק משותף של עופות בכשרות של הרב מחפוד. בשנת 2009 רכשה חברת עוף ירושלים מבנה באזור תעשייה עטרות לצורך הרחבת המשחטה במקום. |
− | * '''זוגלובק''' - מתמחים בנקניקים ומוצרי בשר שמקורב בעופות. בבעלות החברה מפעלים לייצור מוצרי בשר בנהריה; קו עיבוד למוצרי בשר הבקר; מפעל "זוגלובק טבע" שהוקם בשנת 1990 ומייצר תחליפי בשר על בסיס חלבון צמחי; מפעל המאפים ופיצה - קיבוץ ברור חיל; סניף בקנדה שמוכר מתוצרת מוצרי הטבע.בעלי החברה הם עמי זוגלובק ויעל אנדר-זוגלובק אשר רכשו באוגוסט 2007 את חלקם של חנן זוגלובק וראובן משכית. | + | * '''זוגלובק''' - מתמחים בנקניקים ומוצרי בשר שמקורב בעופות. בבעלות החברה מפעלים לייצור מוצרי בשר בנהריה; קו עיבוד למוצרי בשר הבקר; מפעל "זוגלובק טבע" שהוקם בשנת 1990 ומייצר תחליפי בשר על בסיס חלבון צמחי; מפעל המאפים ופיצה - קיבוץ ברור חיל; סניף בקנדה שמוכר מתוצרת מוצרי הטבע. בעלי החברה הם עמי זוגלובק ויעל אנדר-זוגלובק אשר רכשו באוגוסט 2007 את חלקם של חנן זוגלובק וראובן משכית. |
| * '''עוף העמק''' אגודה שיתופית העוסקת בייצור מוצרי מזון עשויים מבשר עוף. משחטת "עוף העמק" הוקמה ברמת ישי ב-1957 על ידי חברת תנובה. בעקבות התרחבות בשנת 2001, היקף הייצור של המשחטה הוא כ-24,000 טונות בשנה. חלק מהתוצרת הועברה למפעל עיבוד מוצרי בשר של עוף העמק במגדל העמק וחלקה משווקת לגורמים אחרים. המפעל עצמו ייצר בשנת 2000 כ-3,000 טונות של מוצרי עוף, ובהם עוף בגריל, סטייקים, בשר טחון, המבורגרים וקבבים. בשנת 2000 עמד היקף הפעילות של המשחטה והמפעל גם יחד על כ-130 מיליון שקלים חדשים, ובשנת 2009 הועסקו בו כ-200 עובדים. באוגוסט 2009 נרכשה החברה על ידי אנשי העסקים רמי לוי ועמיר דגן תמורת 13 מיליון ש"ח לאחר קשיים כלכליים, והמפעל חזר לפעול חודשים ספורים אחר כך. | | * '''עוף העמק''' אגודה שיתופית העוסקת בייצור מוצרי מזון עשויים מבשר עוף. משחטת "עוף העמק" הוקמה ברמת ישי ב-1957 על ידי חברת תנובה. בעקבות התרחבות בשנת 2001, היקף הייצור של המשחטה הוא כ-24,000 טונות בשנה. חלק מהתוצרת הועברה למפעל עיבוד מוצרי בשר של עוף העמק במגדל העמק וחלקה משווקת לגורמים אחרים. המפעל עצמו ייצר בשנת 2000 כ-3,000 טונות של מוצרי עוף, ובהם עוף בגריל, סטייקים, בשר טחון, המבורגרים וקבבים. בשנת 2000 עמד היקף הפעילות של המשחטה והמפעל גם יחד על כ-130 מיליון שקלים חדשים, ובשנת 2009 הועסקו בו כ-200 עובדים. באוגוסט 2009 נרכשה החברה על ידי אנשי העסקים רמי לוי ועמיר דגן תמורת 13 מיליון ש"ח לאחר קשיים כלכליים, והמפעל חזר לפעול חודשים ספורים אחר כך. |
| * '''מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ''' נוסדה בשנת 1993 והיא עוסקת ביצור ושיווק מוצרי מזון בתחום הבשר והעוף, הדגים והירקות הקפואים לציבור החרדי. זו חברה פרטית המפעילה משחטה, מפעל יצור למוצרי נקניק, מוצרי עוף ובשר מוכנים לאכילה, מעובדים, מפעל לדגים ומרכז הפצה באזור תעשייה עטרות מצפון לירושלים. החברה מעסיקה כ-300 עובדים ולחברה מערך הפצה עצמאי. | | * '''מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ''' נוסדה בשנת 1993 והיא עוסקת ביצור ושיווק מוצרי מזון בתחום הבשר והעוף, הדגים והירקות הקפואים לציבור החרדי. זו חברה פרטית המפעילה משחטה, מפעל יצור למוצרי נקניק, מוצרי עוף ובשר מוכנים לאכילה, מעובדים, מפעל לדגים ומרכז הפצה באזור תעשייה עטרות מצפון לירושלים. החברה מעסיקה כ-300 עובדים ולחברה מערך הפצה עצמאי. |
שורה 181: |
שורה 180: |
| | align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''שחיתת הודו ביום''' | | | align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''שחיתת הודו ביום''' |
| |- | | |- |
− | | עוף טוב (שאן) בע"מ משחטה ליצוא || מפעלי איזוריים בית שאן ||95,000||9,500 | + | | עוף טוב (שאן) בע"מ משחטה ליצוא || מפעלי איזוריים בית שאן ||95,000||9,500 |
| |- | | |- |
| | עוף הנגב (קורניש חן)||ת.ד. 106 אופקים 80300 ||85,000|| | | | עוף הנגב (קורניש חן)||ת.ד. 106 אופקים 80300 ||85,000|| |