שינויים

בישראל ננקטו מספר צעדים המפחיתים את כמות פליטות גזי החממה. חלק גדול מהם בוצע לא כחלק מתכנית מסודרת להפחתת פליטות אלה כצעדים במאבק נגד [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר]], [[פקקי תנועה|פקקי תנועה]], זיהום מזון מ[[חומרי הדברה]], [[זיהום חופים]] ואוקיינוסים וקרינה. זאת כי שינויי האקלים מהווים סוג של השפעה מצרפית של מפגעים שונים ולכן טיפול בו מביא גם הפחתה בהיקף הפגיעה של מפגעים אלה. לאחר אישרור [[הסכם פריז]] החלה הממשלה לקדם צעדים להפחתת פליטות ביותר אינטנסיביות. הממשלה כמעט ואינה עוסקת בנושא כחלק מסדר היום הציבורי, לכן יש להניח שרוב הפעולות לא היו ננקטות ללא לחץ בינלאומי ופעילות ארגוני הסביבה בישראל. ב-29 ביולי 2018 הציג המשרד להגנת הסביבה לממשלה את עיקרי התכנית הלאומית של ישראל להתמודדות עם שינויי האקלים {שזה גם חלק מהתחייבויותיה ב[[הסכם פריז]]). התכנית כוללת המלצות מפורטות לפעילויות כדי למנוע או למזער את רוב הפגיעות של שינויי האקלים בישראל והקמת גוף אשר יבדוק את מימוש ההתחייבויות השונות בנושא האקלים על ידי המשרדים השונים ויתאם ביניהם. היא מכילה 30 תוכניות פעולה הפרושות על כל תחומי החיים והפעילות המשקית. כמו כן היא כוללת המלצות להמשיך בחקר שינויי האקלים בישראל. לטענת מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: "השפעות שינוי האקלים כבר כאן: הצפות,  בצורת, אירועי קיצון במזג האוויר - אנחנו חייבים להיערך כדי להציל חיים ולשמור על בריאות ואיכות חיי תושבי מדינת ישראל.  היום ממשלת ישראל מתחילה להיערך עם תוכניות מעשיות".{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2018/july-2018/paris-climate-change-agreement.aspx ישראל ממשיכה לקיים את מחויבויותיה להסכם פריז בנושא שינוי אקלים] 29 ליולי 2018}}. עדיין לא ברור מה יהיה התקציב למימוש התכנית{{הערה|1=מור הופרט [https://www.davar1.co.il/140959/?utm_source=fb&utm_medium=140959&utm_campaign=d1 החום עולה, התקציב לא] 29.07.2018, דבר ראשון}}.

בישראל ננקטו מספר צעדים המפחיתים את כמות פליטות גזי החממה. חלק גדול מהם בוצע לא כחלק מתכנית מסודרת להפחתת פליטות אלה כצעדים במאבק נגד [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר]], [[פקקי תנועה|פקקי תנועה]], זיהום מזון מ[[חומרי הדברה]], [[זיהום חופים]] ואוקיינוסים וקרינה. זאת כי שינויי האקלים מהווים סוג של השפעה מצרפית של מפגעים שונים ולכן טיפול בו מביא גם הפחתה בהיקף הפגיעה של מפגעים אלה. לאחר אישרור [[הסכם פריז]] החלה הממשלה לקדם צעדים להפחתת פליטות ביותר אינטנסיביות. הממשלה כמעט ואינה עוסקת בנושא כחלק מסדר היום הציבורי, לכן יש להניח שרוב הפעולות לא היו ננקטות ללא לחץ בינלאומי ופעילות ארגוני הסביבה בישראל. ב-29 ביולי 2018 הציג המשרד להגנת הסביבה לממשלה את עיקרי התכנית הלאומית של ישראל להתמודדות עם שינויי האקלים {שזה גם חלק מהתחייבויותיה ב[[הסכם פריז]]). התכנית כוללת המלצות מפורטות לפעילויות כדי למנוע או למזער את רוב הפגיעות של שינויי האקלים בישראל והקמת גוף אשר יבדוק את מימוש ההתחייבויות השונות בנושא האקלים על ידי המשרדים השונים ויתאם ביניהם. היא מכילה 30 תוכניות פעולה הפרושות על כל תחומי החיים והפעילות המשקית. כמו כן היא כוללת המלצות להמשיך בחקר שינויי האקלים בישראל. לטענת מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: "השפעות שינוי האקלים כבר כאן: הצפות,  בצורת, אירועי קיצון במזג האוויר - אנחנו חייבים להיערך כדי להציל חיים ולשמור על בריאות ואיכות חיי תושבי מדינת ישראל.  היום ממשלת ישראל מתחילה להיערך עם תוכניות מעשיות".{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2018/july-2018/paris-climate-change-agreement.aspx ישראל ממשיכה לקיים את מחויבויותיה להסכם פריז בנושא שינוי אקלים] 29 ליולי 2018}}. עדיין לא ברור מה יהיה התקציב למימוש התכנית{{הערה|1=מור הופרט [https://www.davar1.co.il/140959/?utm_source=fb&utm_medium=140959&utm_campaign=d1 החום עולה, התקציב לא] 29.07.2018, דבר ראשון}}.

   

   

ב 2017 הציגה המשלחת הישראלית בפסגת האקלים בבון, דוח על ההתקדמות של ישראל במימוש התחייבויותיה בהסכם פריז. הדוח טוען שיש התקדמות מסוימת ומפרט את ההישגים{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/newsandevents/messagedoverandnews/pages/2017/may2017/bon-unfccc-conf052017.aspx משלחת ישראלית הציגה במפגש אמנת האקלים בבון את דוח התקדמות ישראל ביישום הסכם פריז] 16.05.2017}}

ב-2017 הציגה המשלחת הישראלית בפסגת האקלים בבון, דוח על ההתקדמות של ישראל במימוש התחייבויותיה בהסכם פריז. הדוח טוען שיש התקדמות מסוימת ומפרט את ההישגים{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/newsandevents/messagedoverandnews/pages/2017/may2017/bon-unfccc-conf052017.aspx משלחת ישראלית הציגה במפגש אמנת האקלים בבון את דוח התקדמות ישראל ביישום הסכם פריז] 16.05.2017}}

=== אנרגיות מתחדשות וחסכון באנרגיה===

=== אנרגיות מתחדשות וחסכון באנרגיה===

{{הפניה לערך מורחב|אנרגיה מתחדשת בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|אנרגיה מתחדשת בישראל}}

* בתחילת שנת 2016 כ-2.6% מהחשמל בישראל הופק [[אנרגיה מתחדשת בישראל|ממקורות מתחדשים]][http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3690726,00.html]. כדי להגיע ל-10% - היעד שהציבה ישראל עד 2020 צריך להגיע ל-3,600 מגה וואט. נכון לאפריל 2018 בישראל הופקו כ-1 ,000 מגה וואט מתחנות כוח סולאריות בנגב ובנוסף פעלו כ-11,000 גגות סולאריים. עומדים לקום עוד מספר תחנות כוח סולאריות אשר יספקו עוד 1,000 מגה וואט{{הערה|גיא זהר [https://www.10.tv/news/161043 יעד ישראלי: עד שנת 2020 – 10% מהחשמל יגיע מאנרגיה סולארית]ערוץ 10}}.  

* בתחילת שנת 2016 כ-2.6% מהחשמל בישראל הופק [[אנרגיה מתחדשת בישראל|ממקורות מתחדשים]][http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3690726,00.html]. כדי להגיע ל-10% - היעד שהציבה ישראל עד 2020 צריך להגיע ל-3,600 מגה וואט. נכון לאפריל 2018 בישראל הופקו כ-1,000 מגה וואט מתחנות כוח סולאריות בנגב ובנוסף פעלו כ-11,000 גגות סולאריים. עומדים לקום עוד מספר תחנות כוח סולאריות אשר יספקו עוד 1,000 מגה וואט{{הערה|גיא זהר [https://www.10.tv/news/161043 יעד ישראלי: עד שנת 2020 – 10% מהחשמל יגיע מאנרגיה סולארית]ערוץ 10}}.  

* לפי ההערכות בישראל יש פוטנציאל להפקת 600-1,200 מגאוואט מ[[אנרגיית רוח]]. הוקמו מספר מתקנים כאלה בגולן אבל חוששים להרחיבם בין השאר בגלל שטוענים שהם  פוגעים בציפורים. המשאב הזמין ביותר בישראל להפקת אנרגיות מתחדשות היא [[אנרגיה סולארית בישראל|אנרגיה סולארית]]. בספטמבר 2016 הסתיימה בניית מתקן סולארי בנאות חובב, בעוצמה של 37.5 מגוואט, המסוגל לספק חשמל לכ-40,000 בתי אב[http://www.globes.co.il/news/docview.aspx?did=1001152176] ופורסם מכרז לבניית שדות סולאריים ליד דימונה המתוכננים לספק כ-500 מגוואט שהם כ-5% מצריכת החשמל בישראל. באוקטובר פרסמה חברת החשמל מכרז לעוד 1,000 מגוואט, שזה חצי מעוצמת תחנת הכח בחדרה[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3699733,00.html][http://www.eilateilot.org/he/1000-%D7%9E%D7%92%D7%94-%D7%95%D7%95%D7%90%D7%98-%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/] ב-2016 החלה הקמת מצרף שדות סולאריים גדול מסביב לאשלים בנגב שאמור לספר כ-250 מגוואט-2.5 אחוז מצריכת החשמל בישראל[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/839/965.html]  בנובמבר 2016 אושר החוק לפטור ממס על מתקנים להפקת חשמל מאנרגיה סולארית על גגות הבתים[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001159745]

* לפי ההערכות בישראל יש פוטנציאל להפקת 600-1,200 מגאוואט מ[[אנרגיית רוח]]. הוקמו מספר מתקנים כאלה בגולן אבל חוששים להרחיבם בין השאר בגלל שטוענים שהם  פוגעים בציפורים. המשאב הזמין ביותר בישראל להפקת אנרגיות מתחדשות היא [[אנרגיה סולארית בישראל|אנרגיה סולארית]]. בספטמבר 2016 הסתיימה בניית מתקן סולארי בנאות חובב, בעוצמה של 37.5 מגוואט, המסוגל לספק חשמל לכ-40,000 בתי אב[http://www.globes.co.il/news/docview.aspx?did=1001152176] ופורסם מכרז לבניית שדות סולאריים ליד דימונה המתוכננים לספק כ-500 מגוואט שהם כ-5% מצריכת החשמל בישראל. באוקטובר פרסמה חברת החשמל מכרז לעוד 1,000 מגוואט, שזה חצי מעוצמת תחנת הכח בחדרה[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3699733,00.html][http://www.eilateilot.org/he/1000-%D7%9E%D7%92%D7%94-%D7%95%D7%95%D7%90%D7%98-%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/] ב-2016 החלה הקמת מצרף שדות סולאריים גדול מסביב לאשלים בנגב שאמור לספר כ-250 מגוואט-2.5 אחוז מצריכת החשמל בישראל[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/839/965.html]  בנובמבר 2016 אושר החוק לפטור ממס על מתקנים להפקת חשמל מאנרגיה סולארית על גגות הבתים[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001159745]

* בקיץ 2018 החל בנק לאומי לפרסם הלוואות להתקנת פאנלים סולאריים{{הערה|1=בנק לאומי [https://www.leumi.co.il/Campaign/43873/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=solar_funding&utm_content=gs&gclid=CjwKCAjwt7PcBRBbEiwAfwfVGNbw3jWIaUYxn2N-daV-y1ES6QNjsT3W1KLOc6mcUnLSrYazleZzgxoCkJYQAvD_BwE הלוואה להקמת מתקן סולארי]}}.

* בקיץ 2018 החל בנק לאומי לפרסם הלוואות להתקנת פאנלים סולאריים{{הערה|1=בנק לאומי [https://www.leumi.co.il/Campaign/43873/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=solar_funding&utm_content=gs&gclid=CjwKCAjwt7PcBRBbEiwAfwfVGNbw3jWIaUYxn2N-daV-y1ES6QNjsT3W1KLOc6mcUnLSrYazleZzgxoCkJYQAvD_BwE הלוואה להקמת מתקן סולארי]}}.

* בדצמבר 2018 התקבלה הצעת חוק שהגישה ח"כ יעל כהן פארן, יו"ר ועדת המשנה לקידום אנרגיה מתחדשת, בשיתוף עם מינהל התכנון והבנייה, משרדי האנרגיה, השיכון והאוצר. החוק מחייב קבלן להתקין בכל בניין חדש דודי שמש או משאבות חום המאפשרות לחמם מים ללא חשמל '''לכל הדירות''', כאשר דוד חשמל לא יכול לשמש כמערכת חימום עיקרית באף דירה. כמו כן, אם הקבלן בחר להתקין משאבות חום הוא צריך לנצל את שטח הגג לאספקת אנרגיה לצורכי הבניין. עד עכשיו בבניינים גבוהים דוד השמש סיפק אנרגיה רק ל 7 הקומות העליונות והדוד החשמלי שימש כמערכת חימום עיקרית ב-35% מהדירות{{הערה|עופר פטרסבורג [https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5420007,00.html?fbclid=IwAR3m54zA90dV02wKFthq7oiB5G3Gz9K1sm49CJAjEgX55aABYXEXjRMzsNs נפרדים מדוד החשמל]04 לדצמבר 2018, ידיעות אחרונות}}. אפילו לפני החוק דודי השמש עזרו בהפחתת פליטות: עד לאחרונה נהוג היה לחשוב שיש דודי שמש בכ-95% מבתי האב, ודודי שמש מספקים 4% מצריכת האנרגיה של המדינה. בדיקה חדשה העלתה שהחוק המיושן, והגידול המשמעותי בבניית בניינים גבוהים, הביאו לירידה מהירה במספרם היחסי של דודי השמש. לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2012 היו דודי שמש בכ-85% ממשקי הבית ואלו הביאו לחיסכון של כ-8% בצריכת החשמל. מפעלי תעשייה אינם מחויבים על פי החוק בישראל לחמם מים באמצעות קולטי שמש ומעדיפים את הפתרון הנוח יותר של שימוש במזוט{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%9E%D7%A9 דוד שמש]}}. מכיון שיותר מחצי [[גזי החממה|מגזי החממה]] בישראל באים משימוש בחשמל גם רמת השימוש הזו הורידה את כמות הפליטות ביותר מ-4%. לכן החוק יכול להוריד את רמת הפליטת ועוד יותר עם יחייבו גם בניינים תעשיתיים לעשות זאת.

* בדצמבר 2018 התקבלה הצעת חוק שהגישה ח"כ יעל כהן פארן, יו"ר ועדת המשנה לקידום אנרגיה מתחדשת, בשיתוף עם מינהל התכנון והבנייה, משרדי האנרגיה, השיכון והאוצר. החוק מחייב קבלן להתקין בכל בניין חדש דודי שמש או משאבות חום המאפשרות לחמם מים ללא חשמל '''לכל הדירות''', כאשר דוד חשמל לא יכול לשמש כמערכת חימום עיקרית באף דירה. כמו כן, אם הקבלן בחר להתקין משאבות חום הוא צריך לנצל את שטח הגג לאספקת אנרגיה לצורכי הבניין. עד עכשיו בבניינים גבוהים דוד השמש סיפק אנרגיה רק ל 7 הקומות העליונות והדוד החשמלי שימש כמערכת חימום עיקרית ב-35% מהדירות{{הערה|עופר פטרסבורג [https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5420007,00.html?fbclid=IwAR3m54zA90dV02wKFthq7oiB5G3Gz9K1sm49CJAjEgX55aABYXEXjRMzsNs נפרדים מדוד החשמל]04 לדצמבר 2018, ידיעות אחרונות}}. אפילו לפני החוק דודי השמש עזרו בהפחתת פליטות: עד לאחרונה נהוג היה לחשוב שיש דודי שמש בכ-95% מבתי האב, ודודי שמש מספקים 4% מצריכת האנרגיה של המדינה. בדיקה חדשה העלתה שהחוק המיושן, והגידול המשמעותי בבניית בניינים גבוהים, הביאו לירידה מהירה במספרם היחסי של דודי השמש. לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2012 היו דודי שמש בכ-85% ממשקי הבית ואלו הביאו לחיסכון של כ-8% בצריכת החשמל. מפעלי תעשייה אינם מחויבים על פי החוק בישראל לחמם מים באמצעות קולטי שמש ומעדיפים את הפתרון הנוח יותר של שימוש במזוט{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%9E%D7%A9 דוד שמש]}}. מכיון שיותר מחצי [[גזי החממה|מגזי החממה]] בישראל באים משימוש בחשמל גם רמת השימוש הזו הורידה את כמות הפליטות ביותר מ-4%. לכן החוק יכול להוריד את רמת הפליטת ועוד יותר עם יחייבו גם בניינים תעשייתיים לעשות זאת.

=== צמצום פליטות גזי חממה מכלי רכב ===

=== צמצום פליטות גזי חממה מכלי רכב ===

סקירת המצב הקיים ובחינת אמצעים להפחתה] ינואר 2009, המשרד להגנת הסביבה, צוות היגוי בין משרדי}}. יש לציין שלא ברור איזה אחוז מהנסועה בישראל היא הנסועה ברכבות ולכן קשה לדבר בביטחון על המצב בישראל מנקודת מבט זו, אבל באופן כללי רכבת נחשבת לפולטת פחות מכלי רכב ממונעים אחרים-14 גרם פחמן דו חמצני לנוסע לקילומטר בהשוואה ל-42 גרם ממכונית קטנה ו 55 גרם ממכונית גדולה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Environmental_impact_of_transport#Sectors Environmental impact of transport]}}.   

סקירת המצב הקיים ובחינת אמצעים להפחתה] ינואר 2009, המשרד להגנת הסביבה, צוות היגוי בין משרדי}}. יש לציין שלא ברור איזה אחוז מהנסועה בישראל היא הנסועה ברכבות ולכן קשה לדבר בביטחון על המצב בישראל מנקודת מבט זו, אבל באופן כללי רכבת נחשבת לפולטת פחות מכלי רכב ממונעים אחרים-14 גרם פחמן דו חמצני לנוסע לקילומטר בהשוואה ל-42 גרם ממכונית קטנה ו 55 גרם ממכונית גדולה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Environmental_impact_of_transport#Sectors Environmental impact of transport]}}.   

* בישראל, בחיפה, קיימת רכבת תחתית אקולוגית במיוחד: הכרמלית. בניגוד לרכבות הרגילות, האנרגיה העיקרית המניעה אותה לא באה ממנוע אלה הקרונות היורדים במשקלם מניעים את העולים. החל מה 1.1.2017 הצטרפה הכרמלית למערך התחבורה הציבורית הישראלי רשמית מה שאומר שכל ההנחות במחירים יחולו גם עליה{{הערה|1=כרמלית חיפה [http://www.carmelithaifa.co.il/?gclid=Cj0KEQiAwMLDBRDCh_r9sMvQ_88BEiQA6zuAQ2wWc_swqiGRJW6JCNt3mkSWxSVpB_n_SZGGb0fo7ccaAtEr8P8HAQ.לציבור הנוסעים] כרמלית חיפה}}. אחרי שהושבתה זמנית בעקבות שריפה נפתחה הכרמלית שוב ב-4 באקטובר 2018. הפעם יש סיכוי שתהיה נגישה לנכים ותפעל גם בשבת{{הערה|אחיה ראב"ד [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5364066,00.html בפעם השלישית בהיסטוריה: הושקה כרמלית בחיפה] 04.10.2018, ויינט}}. הרכמלית החדשה כוללת 2 רכבות של אחת מהם מסוגלת להסיע 264 נוסעים. מהירותה היא כ-2 8 קילומטרים לשעה{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%AA כרמלית]]}}.

* בישראל, בחיפה, קיימת רכבת תחתית אקולוגית במיוחד: הכרמלית. בניגוד לרכבות הרגילות, האנרגיה העיקרית המניעה אותה לא באה ממנוע אלה הקרונות היורדים במשקלם מניעים את העולים. החל מה 1.1.2017 הצטרפה הכרמלית למערך התחבורה הציבורית הישראלי רשמית מה שאומר שכל ההנחות במחירים יחולו גם עליה{{הערה|1=כרמלית חיפה [http://www.carmelithaifa.co.il/?gclid=Cj0KEQiAwMLDBRDCh_r9sMvQ_88BEiQA6zuAQ2wWc_swqiGRJW6JCNt3mkSWxSVpB_n_SZGGb0fo7ccaAtEr8P8HAQ.לציבור הנוסעים] כרמלית חיפה}}. אחרי שהושבתה זמנית בעקבות שריפה נפתחה הכרמלית שוב ב-4 באוקטובר 2018. הפעם יש סיכוי שתהיה נגישה לנכים ותפעל גם בשבת{{הערה|אחיה ראב"ד [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5364066,00.html בפעם השלישית בהיסטוריה: הושקה כרמלית בחיפה] 04.10.2018, ויינט}}. הכרמלית החדשה כוללת 2 רכבות של אחת מהם מסוגלת להסיע 264 נוסעים. מהירותה היא כ-2 8 קילומטרים לשעה{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%AA כרמלית]]}}.

* בישראל מקודם פרויקט '''קו רציף'''-התאמה בין האוטובוסים לרכבות כך שאפשר יהיה לעבור ביניהם בנוחות. זמני ההגעה של קווי האוטובוסים מותאמים לזמני היציאה של הרכבות מקומות ההגעה של האוטובוסים מקורבים למקומות היציאה של הרכבות. נכון לחמישי באפריל 2017 95 קווי אוטובוסים מ-8  חברות שונות הותאמו ל-65 תחנות רכבת{{הערה|משרד התחבורה [http://www.kav-ratzif.mot.gov.il/ שתהיה לכם נסיעה חלקה]}}.

* בישראל מקודם פרויקט '''קו רציף'''-התאמה בין האוטובוסים לרכבות כך שאפשר יהיה לעבור ביניהם בנוחות. זמני ההגעה של קווי האוטובוסים מותאמים לזמני היציאה של הרכבות מקומות ההגעה של האוטובוסים מקורבים למקומות היציאה של הרכבות. נכון לחמישי באפריל 2017 95 קווי אוטובוסים מ-8  חברות שונות הותאמו ל-65 תחנות רכבת{{הערה|משרד התחבורה [http://www.kav-ratzif.mot.gov.il/ שתהיה לכם נסיעה חלקה]}}.

! שנה !! הרכב הפרטי !!  משאיות !!  אוטובוסים!! מיניבוסים!!  מוניות!!  אופנועים !! רכבים מיוחדים

! שנה !! הרכב הפרטי !!  משאיות !!  אוטובוסים!! מיניבוסים!!  מוניות!!  אופנועים !! רכבים מיוחדים

|-

|-

| 2011 || 36,43 ||  9,862|| 900  ||  742 || 1,687|| 859 || 83

| 2011 || 3,643 ||  9,862|| 900  ||  742 || 1,687|| 859 || 83

|-

|-

| 2012 || 36,54 || 9,347 || 918 || 719 || 1,661 || 834 || 83

| 2012 || 3,654 || 9,347 || 918 || 719 || 1,661 || 834 || 83

|-

|-

| 2013 || 37,84 || 9,099 || 950  || 716  || 1,640 || 872 || 82

| 2013 || 3,784 || 9,099 || 950  || 716  || 1,640 || 872 || 82

|-

|-

| 2014 || 39,22 || 8,877 || 1,000 || 699 || 1,637 || 882 || 83

| 2014 || 3,922 || 8,877 || 1,000 || 699 || 1,637 || 882 || 83

|-

|-

| 2015 || 41,69 || 8,743 || 1,040 || 699 || 1,660 ||901 || 85

| 2015 || 4,169 || 8,743 || 1,040 || 699 || 1,660 ||901 || 85

|-

|-

| 2016 || 43,95 || 8,730 || 1,105 || 715 || 1,697 || 928 || 90

| 2016 || 4,395 || 8,730 || 1,105 || 715 || 1,697 || 928 || 90

|-

|-

|}

|}

|-

|-

| 2016 || 43,95 || 7.03 || 8.4%

| 2016 || 43,95 || 7.03 || 8.4%

|-

|-|

| 2018 || טקסט התא || טקסט התא ||

|}

|}

ממשלת ישראל כמעט אינה נוקטת בפעולות לצמצום הצריכה או [[פשטות מרצון]] היות ודבר זה נתפס כדבר שפוגע ב[[צמיחה כלכלית]]. תחת זאת הממשלה מנסה להגדיל את המיחזור, ובצורה מצומצמת יותר לעודד שימוש חוזר והפחתה במקור. רעיונות מתקדמים יותר כמו [[מעריסה לעריסה]] לא מקודמים על ידי הממשלה. יש ניסיון מוגבל ב[[אחריות יצרן מורחבת]] בתחום האלקטרוניקה.  

ממשלת ישראל כמעט אינה נוקטת בפעולות לצמצום הצריכה או [[פשטות מרצון]] היות ודבר זה נתפס כדבר שפוגע ב[[צמיחה כלכלית]]. תחת זאת הממשלה מנסה להגדיל את המיחזור, ובצורה מצומצמת יותר לעודד שימוש חוזר והפחתה במקור. רעיונות מתקדמים יותר כמו [[מעריסה לעריסה]] לא מקודמים על ידי הממשלה. יש ניסיון מוגבל ב[[אחריות יצרן מורחבת]] בתחום האלקטרוניקה.  

[[תמונה:Blue reusable shopping bag.JPG|left|thumb|250px|שק רב פעמי מבד. מעבר משקיות פלסטיק חד פעמיות, לשקיות רב פעמיות, מחומרים טבעיים, מהווה את אחת השיטות למאבק בשינויי אקלים. על כל אונקיה של פוליאתילן(החומר ממנו עשויים שקיות הפלסטיק) נפלטים 4 אונקיות של פחמן דו חמצני]]

[[תמונה:Blue reusable shopping bag.JPG|left|thumb|250px|שק רב פעמי מבד. מעבר משקיות פלסטיק חד פעמיות, לשקיות רב פעמיות, מחומרים טבעיים, מהווה את אחת השיטות למאבק בשינויי אקלים. על כל אונקיה של פוליאתילן (החומר ממנו עשויים שקיות הפלסטיק) נפלטים 4 אונקיות של פחמן דו חמצני]]

אחת השיטות בהן נקטה הממשלה כדי לצמצם פליטות היא [[מיחזור]]. המיחזור מאפשר חסכון בצריכת חומרי גלם מאפשר הפחתת פסולת וזיהום-וגם הפחתת פליטות גזי חממה{{הערה|רועי קוצר [http://www.actcool.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/roy.pdf פליטת גזי חממה מטיפול בפסולת]מצגת של "אדם טבע ודין" בכנס המחזור השני 3.6.2010}}. מיחזור של בקבוק זכוכית אחד יכול לחסוך אנרגיה בתהליך ייצור הזכוכית, השווה בכמותה לאנרגיה הנדרשת לנורה בהספק 100 וואט להאיר במשך ארבע שעות{{הערה|1="מי עדן" [http://www.meyeden.co.il/article.asp?page=against_warming_globe כדור נגד התחממות] האתר הרשמי של חברת "מי עדן"}}. נכון לראשית העשור השני של המאה ה-21, בישראל ממחזרים 15%-25% מהפסולת, וכ-90% מהמים. {{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8 מיחזור]ויקיפדיה}}. אבל יש לציין כי למחזור חסרונות רבים כולל פגיעה משמעותית בסביבה- ראו מידע נוסף בערך [[מיחזור]].

אחת השיטות בהן נקטה הממשלה כדי לצמצם פליטות היא [[מיחזור]]. המיחזור מאפשר חסכון בצריכת חומרי גלם מאפשר הפחתת פסולת וזיהום-וגם הפחתת פליטות גזי חממה{{הערה|רועי קוצר [http://www.actcool.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/roy.pdf פליטת גזי חממה מטיפול בפסולת]מצגת של "אדם טבע ודין" בכנס המחזור השני 3.6.2010}}. מיחזור של בקבוק זכוכית אחד יכול לחסוך אנרגיה בתהליך ייצור הזכוכית, השווה בכמותה לאנרגיה הנדרשת לנורה בהספק 100 וואט להאיר במשך ארבע שעות{{הערה|1="מי עדן" [http://www.meyeden.co.il/article.asp?page=against_warming_globe כדור נגד התחממות] האתר הרשמי של חברת "מי עדן"}}. נכון לראשית העשור השני של המאה ה-21, בישראל ממחזרים 15%-25% מהפסולת, וכ-90% מהמים. {{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8 מיחזור]ויקיפדיה}}. אבל יש לציין כי למחזור חסרונות רבים כולל פגיעה משמעותית בסביבה- ראו מידע נוסף בערך [[מיחזור]].

=== עזרה למדינות אחרות ===

=== עזרה למדינות אחרות ===

== פעילות אזרחית בנושא האקלים==

== פעילות אזרחית בנושא האקלים==