שינויים

'''ציר זמן של המהפכה המדעית''' - מתאר רעיונות, אנשים, [[תהליך|תהליכים]], אירועים, תאוריות מרכזיות, שיטות מחקר ו[[שינוי טכנולוגי|השפעות טכנולוגיות]] וחברתיות של [[המהפכה המדעית]]. בנושאי מחקר שונים קיימים [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] של התפתחות הידע, ולפעמים תאוריות נעלמו ואז ושבו והופיעו כעבור כמה מאות שנים (כמו התאוריה האטומית).  

'''ציר זמן של המהפכה המדעית''' מתאר רעיונות, אנשים, [[תהליך|תהליכים]], אירועים, תאוריות מרכזיות, שיטות מחקר ו[[שינוי טכנולוגי|השפעות טכנולוגיות]] וחברתיות של [[המהפכה המדעית]]. בנושאי מחקר שונים קיימים [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] של התפתחות הידע, ולפעמים תאוריות נעלמו ואז ושבו והופיעו כעבור כמה מאות שנים (כמו התאוריה האטומית).  

==רקע - תהליכי התפתחות המדע==

==רקע - תהליכי התפתחות המדע==

==התפתחות המדע בתקופת הרנסנס==

==התפתחות המדע בתקופת הרנסנס==

[[קובץ:Printer in 1568-ce.png|ממוזער|150px|מכונת דפוס משנת 1658]]

[[קובץ:Printer in 1568-ce.png|ממוזער|150px|מכונת דפוס משנת 1658.]]

* 1436 - תחילת '''[[מהפכת הדפוס]] '''- [[שינוי טכנולוגי|מהפכה טכנולוגית]] שהתחילה עם המצאת הדפוס המודרני על ידי '''יוהאן גוטנברג''' באמצע המאה ה-15, המצאה אשר נחשבת על ידי רבים להמצאה החשובה ביותר באלף הקודם. המצאתו של גוטנברג אפשרה הדפסה של המוני ספרים תוך זמן קצר ובעלות נמוכה יחסית, והביאה לעלייה משמעותית ממושכת באחוזי האוריינות בקרב הציבור הרחב. לפני מהפכת הדפוס, הפצת ספרים בעותקים רבים דרשה העסקת אנשים רבים, ומחירי הספרים, שהועתקו בכתב יד, היו גבוהים ביותר. לפיכך, הפצת מידע באותם ימים הייתה איטית מאוד, והוגבלה רק לבני המעמד הגבוה. הדפוס הומצא עוד קודם לכן בסין ועוד לפני כן בכרתים, אולם עד לגוטנברג המצאות הדפוס שימשו רק אליטה קטנה מאוד שידעה לקרוא תוך שימוש בטכנולוגיות מסובכות ועתיקות מידי (כתב סיני או כתב כרתי ראו דיסקית פייסטוס ב[[שינוי טכנולוגי]] ו[[רובים חיידקים ופלדה]]). גוטנברג היה צורף זהב, ולכן התמצא היטב במלאכת ההטבעה וההחתמה. עיקר המצאתו הייתה במעבר מלוחות מגולפים לאותיות מגולפות עשויות מתכת. את האותיות הבודדות אפשר לסדר כל פעם בהרכב אחר וליצור על ידי כך את כל מילות השפה באמצעות כלי אחד בלבד עבור כל אות. באמצעות תהליך דו-שלבי - חריטת אות שקועה מפלדה ולאחר מכן יציקת עותקים בולטים רבים וזהים מסגסוגת עופרת - התאפשר שימוש ממושך, וכך הפכה המלאכה היקרה להחריד של יצירת תחריטי עמודים למלאכה זולה בהרבה, ולכן גם נגישה בהרבה.

* 1436 - תחילת '''[[מהפכת הדפוס]] '''- [[שינוי טכנולוגי|מהפכה טכנולוגית]] שהתחילה עם המצאת הדפוס המודרני על ידי '''יוהאן גוטנברג''' באמצע המאה ה-15, המצאה אשר נחשבת על ידי רבים להמצאה החשובה ביותר באלף הקודם. המצאתו של גוטנברג אפשרה הדפסה של המוני ספרים תוך זמן קצר ובעלות נמוכה יחסית, והביאה לעלייה משמעותית ממושכת באחוזי האוריינות בקרב הציבור הרחב. לפני מהפכת הדפוס, הפצת ספרים בעותקים רבים דרשה העסקת אנשים רבים, ומחירי הספרים, שהועתקו בכתב יד, היו גבוהים ביותר. לפיכך, הפצת מידע באותם ימים הייתה איטית מאוד, והוגבלה רק לבני המעמד הגבוה. הדפוס הומצא עוד קודם לכן בסין ועוד לפני כן בכרתים, אולם עד לגוטנברג המצאות הדפוס שימשו רק אליטה קטנה מאוד שידעה לקרוא תוך שימוש בטכנולוגיות מסובכות ועתיקות מידי (כתב סיני או כתב כרתי ראו דיסקית פייסטוס ב[[שינוי טכנולוגי]] ו[[רובים חיידקים ופלדה]]). גוטנברג היה צורף זהב, ולכן התמצא היטב במלאכת ההטבעה וההחתמה. עיקר המצאתו הייתה במעבר מלוחות מגולפים לאותיות מגולפות עשויות מתכת. את האותיות הבודדות אפשר לסדר כל פעם בהרכב אחר וליצור על ידי כך את כל מילות השפה באמצעות כלי אחד בלבד עבור כל אות. באמצעות תהליך דו-שלבי - חריטת אות שקועה מפלדה ולאחר מכן יציקת עותקים בולטים רבים וזהים מסגסוגת עופרת - התאפשר שימוש ממושך, וכך הפכה המלאכה היקרה להחריד של יצירת תחריטי עמודים למלאכה זולה בהרבה, ולכן גם נגישה בהרבה.

* 1452 - נולד '''לאונרדו דה וינצ'י''', התפתחות הרנסאס,

* 1452 - נולד '''לאונרדו דה וינצ'י''', התפתחות הרנסאס,

* 1856-1854 '''לואי פסטר''' נוחל ניצחונות בלוחמה במחלות חקלאיות בתחומים כמו סלק סוכר, גידול תולעי משי, ויין. הדבר מדגים בפני הציבור הרחב את כוחה של המיקרוביולוגיה, ומתחיל לבסס את '''[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]]'''. תאוריה זו מתחרה עם התאוריה של הרופא היווני קלאודיוס גלנוס, תאוריית מיאזמה - לפיה "אוויר מזוהם" (למשל אדים רעילים) הם הגורם המרכזי לרוב המחלות.  

* 1856-1854 '''לואי פסטר''' נוחל ניצחונות בלוחמה במחלות חקלאיות בתחומים כמו סלק סוכר, גידול תולעי משי, ויין. הדבר מדגים בפני הציבור הרחב את כוחה של המיקרוביולוגיה, ומתחיל לבסס את '''[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]]'''. תאוריה זו מתחרה עם התאוריה של הרופא היווני קלאודיוס גלנוס, תאוריית מיאזמה - לפיה "אוויר מזוהם" (למשל אדים רעילים) הם הגורם המרכזי לרוב המחלות.  

* 1859 - '''[[צ'ארלס דרווין]]''' מוציא לאור את הספר '''"[[מוצא המינים]]"''' ("על מוצא המינים בדרך הברירה הטבעית, או השתמרותם של גזעים מועדפים במאבק לחיים"). שבו הוא מפתח את [[תאוריית האבולוציה]].

* 1859 - '''[[צ'ארלס דרווין]]''' מוציא לאור את הספר '''"[[מוצא המינים]]"''' ("על מוצא המינים בדרך הברירה הטבעית, או השתמרותם של גזעים מועדפים במאבק לחיים"). שבו הוא מפתח את [[תאוריית האבולוציה]].

[[קובץ:Charles Darwin portrain by John Collier, 1883 copy.jpg|ממוזער|150px|תמונת דיוקן של צ'ארלס דארוויון, 1883]]

[[קובץ:Charles Darwin portrain by John Collier, 1883 copy.jpg|ממוזער|150px|תמונת דיוקן של צ'ארלס דארוויון, 1883.]]

* 1864 - הפיזיקאי '''ג'יימס קלרק מקסוול''' מציג בפני החברה המלכותית את '''משוואות מקסוול'''. משוואות אלה (בתחילה 20 משוואות ובמהמשך הן צומצמו לארבע משוואות) מסבירות את הקשר בין השדה החשמלי והשדה המגנטי ואת הקשר ביניהם לבין מקורותיהם, צפיפות המטען וצפיפות הזרם בהתאמה. באמצעות משוואות אלה ניתן להראות גם כי האור הוא גל אלקטרומגנטי, ואף לגזור את משוואת הגל האלקטרומגנטי. ארבע משוואות מקסוול הן חוק גאוס, חוק גאוס למגנטיות, חוק פאראדיי וחוק אמפר (עם תיקון מקסוול). עם המשוואה של כוח לורנץ, משוואות מקסוול מהוות תיאור מתמטי שלם של חוקי תורת החשמל והמגנטיות הקלאסית. המשך התפתחות '''תורת החשמל''', המגנטיות והאלקרטומגנטיקה במהלך המאה ה-19

* 1864 - הפיזיקאי '''ג'יימס קלרק מקסוול''' מציג בפני החברה המלכותית את '''משוואות מקסוול'''. משוואות אלה (בתחילה 20 משוואות ובמהמשך הן צומצמו לארבע משוואות) מסבירות את הקשר בין השדה החשמלי והשדה המגנטי ואת הקשר ביניהם לבין מקורותיהם, צפיפות המטען וצפיפות הזרם בהתאמה. באמצעות משוואות אלה ניתן להראות גם כי האור הוא גל אלקטרומגנטי, ואף לגזור את משוואת הגל האלקטרומגנטי. ארבע משוואות מקסוול הן חוק גאוס, חוק גאוס למגנטיות, חוק פאראדיי וחוק אמפר (עם תיקון מקסוול). עם המשוואה של כוח לורנץ, משוואות מקסוול מהוות תיאור מתמטי שלם של חוקי תורת החשמל והמגנטיות הקלאסית. המשך התפתחות '''תורת החשמל''', המגנטיות והאלקרטומגנטיקה במהלך המאה ה-19

* 1866 - הביולוג הגרמני '''ארנסט הקל''' מגדיר את המונח "[[אקולוגיה]]" כ"תחום מדע העוסק ביחסי גומלין בין יצורים לסביבתם". הוא ראה באקולוגיה תחום הקשור המיוחד לבוטניקה ולזואולוגיה, והוא התייחס לתורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין כבסיס לפיתוח התחום.

* 1866 - הביולוג הגרמני '''ארנסט הקל''' מגדיר את המונח "[[אקולוגיה]]" כ"תחום מדע העוסק ביחסי גומלין בין יצורים לסביבתם". הוא ראה באקולוגיה תחום הקשור המיוחד לבוטניקה ולזואולוגיה, והוא התייחס לתורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין כבסיס לפיתוח התחום.

* 1900 - פרסום ספרו של הפסיכולוג '''זיגמונד פרויד''' "פשר החלומות". בהמשך כתב פרויד עוד ספרים ובהם פיתוח הפסיכולוגיה והצגת הרעיון של החלק ה"לא מודע" בהכרה. פרויד נחשב לאבי הפסיכולוגיה הביולוגיסטית. לפני פרסום מחקריו של פרויד העיסוק בנפש לא נחשב למדעי, לפחות לא בהגדרה הנוקשה של מדע, והוא ניסה לכונן פסיכולוגיה כמדע ממשי. הבסיס המדעי לתאוריות של פרויד הוא שנוי במחלוקת. בעיני מבקריו, היכולת לתקף אמפירית את מסקנותיו היא מוגבלת, ויעילותה הטיפולית של תורתו נמוכה בהקשר של טיפול במחלות נפש. לעומת זאת חלק מעיקרי תורת פרויד לא פג עד היום, כמו קישור התנהגויות אנושיות ליצר המין ודחף לתוקפנות. בראש ובראשונה תרם פרויד את המושג "לא מודע".

* 1900 - פרסום ספרו של הפסיכולוג '''זיגמונד פרויד''' "פשר החלומות". בהמשך כתב פרויד עוד ספרים ובהם פיתוח הפסיכולוגיה והצגת הרעיון של החלק ה"לא מודע" בהכרה. פרויד נחשב לאבי הפסיכולוגיה הביולוגיסטית. לפני פרסום מחקריו של פרויד העיסוק בנפש לא נחשב למדעי, לפחות לא בהגדרה הנוקשה של מדע, והוא ניסה לכונן פסיכולוגיה כמדע ממשי. הבסיס המדעי לתאוריות של פרויד הוא שנוי במחלוקת. בעיני מבקריו, היכולת לתקף אמפירית את מסקנותיו היא מוגבלת, ויעילותה הטיפולית של תורתו נמוכה בהקשר של טיפול במחלות נפש. לעומת זאת חלק מעיקרי תורת פרויד לא פג עד היום, כמו קישור התנהגויות אנושיות ליצר המין ודחף לתוקפנות. בראש ובראשונה תרם פרויד את המושג "לא מודע".

* 1900 - שלושה חוקרים שונים (ממדינות שונות), במהלך חודשיים, פרסמו את המחקרים של הנזיר והביולוג '''גרגור מנדל''' (15 שנים לאחר מותו). מנדל מתאר ומנסח את חוקי התורשה הראשונים, והדבר מביא לזניחת גישת העירבוב והמיזוג התורשתית שרווחה בקהילה המדעית. מנדל הוכר כמייסד הגנטיקה המודרנית.

* 1900 - שלושה חוקרים שונים (ממדינות שונות), במהלך חודשיים, פרסמו את המחקרים של הנזיר והביולוג '''גרגור מנדל''' (15 שנים לאחר מותו). מנדל מתאר ומנסח את חוקי התורשה הראשונים, והדבר מביא לזניחת גישת העירבוב והמיזוג התורשתית שרווחה בקהילה המדעית. מנדל הוכר כמייסד הגנטיקה המודרנית.

[[קובץ:Albert Einstein Head.jpg|ממוזער|150px|[[אלברט איינשטיין]] בשנת 1947]]

[[קובץ:Albert Einstein Head.jpg|ממוזער|150px|[[אלברט איינשטיין]] בשנת 1947.]]

* 1905 - גילוי '''תורת היחסות הפרטית''' על ידי '''[[אלברט איינשטיין]]'''. אחת התוצאות המפתיעות הנובעות מהנחות אלו היא שאין זמן ומרחב מוחלטים – ככל שמערכת ייחוס נעה במהירות גבוהה יותר (עם מהירות האור כחסם עליון), ממד האורך של המערכת בכיוון התנועה מתכווץ ביחס לצופה נייח, והזמן המקומי שלה מתקדם לאט יותר מנקודת מבטו של אותו צופה. נקודת המפנה בקבלת תורת היחסות הייתה תצפית שנערכה בשנת 1919 על ידי משלחת שבראשה עמד ארתור אדינגטון שדיווחה שצפתה בהסטה במיקומם של כוכבים הנראית בזמן ליקוי חמה, שנובאה על ידי תורת היחסות הכללית. פרסום הניסוי הפך את איינשטיין לדמות מוכרת ברחבי העולם. באופן דומה, הנוסחה E=mc², המבטאת את שקילות המסה והאנרגיה, שהיא אחת מהתגליות המפתיעות של תורת היחסות הפרטית, הפכה לסמל תרבות ומדע. מאוחר יותר התאוריה אפשרה פיתוח של [[אנרגיה אטומית]] ושל [[נשק גרעיני]].  

* 1905 - גילוי '''תורת היחסות הפרטית''' על ידי '''[[אלברט איינשטיין]]'''. אחת התוצאות המפתיעות הנובעות מהנחות אלו היא שאין זמן ומרחב מוחלטים – ככל שמערכת ייחוס נעה במהירות גבוהה יותר (עם מהירות האור כחסם עליון), ממד האורך של המערכת בכיוון התנועה מתכווץ ביחס לצופה נייח, והזמן המקומי שלה מתקדם לאט יותר מנקודת מבטו של אותו צופה. נקודת המפנה בקבלת תורת היחסות הייתה תצפית שנערכה בשנת 1919 על ידי משלחת שבראשה עמד ארתור אדינגטון שדיווחה שצפתה בהסטה במיקומם של כוכבים הנראית בזמן ליקוי חמה, שנובאה על ידי תורת היחסות הכללית. פרסום הניסוי הפך את איינשטיין לדמות מוכרת ברחבי העולם. באופן דומה, הנוסחה E=mc², המבטאת את שקילות המסה והאנרגיה, שהיא אחת מהתגליות המפתיעות של תורת היחסות הפרטית, הפכה לסמל תרבות ומדע. מאוחר יותר התאוריה אפשרה פיתוח של [[אנרגיה אטומית]] ושל [[נשק גרעיני]].  

* אמי נטר - מתמטיקאית ופיזיקאית הוכיחה את משפטי האיזומורפיזם, משפט חשוב בתורת החבורות שלפיו חבורות מנה מסוימות איזומורפיות זו לזו. הוכיחה הכללה למשפט לסקר-נתר והגתה את בעיית נתר. נתר השפיעה בצורה משמעותית גם על הפיזיקה. משפט נתר מראה את הקשר בין מונח הסימטריה בפיזיקה לחוקי השימור, כגון חוק שימור החומר וחוק שימור המטען החשמלי. חשיבות החוק היא בקישור בין משפטי השימור החשובים והיסודיים באמירה שהם נובעים מסיבה אחת - הסימטריה, מה עוד שההנחה המקובלת היא שחוקים אלו אינם תלויים במרחב-זמן.

* אמי נטר - מתמטיקאית ופיזיקאית הוכיחה את משפטי האיזומורפיזם, משפט חשוב בתורת החבורות שלפיו חבורות מנה מסוימות איזומורפיות זו לזו. הוכיחה הכללה למשפט לסקר-נתר והגתה את בעיית נתר. נתר השפיעה בצורה משמעותית גם על הפיזיקה. משפט נתר מראה את הקשר בין מונח הסימטריה בפיזיקה לחוקי השימור, כגון חוק שימור החומר וחוק שימור המטען החשמלי. חשיבות החוק היא בקישור בין משפטי השימור החשובים והיסודיים באמירה שהם נובעים מסיבה אחת - הסימטריה, מה עוד שההנחה המקובלת היא שחוקים אלו אינם תלויים במרחב-זמן.

* 1961 - הקוסמונאוט '''יורי גגארין''' הוא האדם הראשון בחלל.

* 1961 - הקוסמונאוט '''יורי גגארין''' הוא האדם הראשון בחלל.

* 1962 - הפסיכולוג סטנלי מילגרם עורך את '''"הניסוי של מילגרם"''' - אחד הניסויים החשובים ב'''[[פסיכולוגיה חברתית]]'''. הניסוי מצא באופן מפתיע כי רוב האנשים מצייתים להוראות סמכותיות גם כאשר הדבר נוגד את מצפונם או ערכים בסיסיים שלהם כמו סיכון אדם אחר. לפני עריכת הניסוי ערך מילגרם סקר בקרב פסיכיאטרים לגבי תוצאותיו הצפויות של הניסוי. הם האמינו פה אחד שכל משתתפי הניסוי, פרט לכמה סדיסטים (כ-4 מתוך כל 1,000 אנשים לפי הערכתם), יסרבו לתת שוק חשמלי בעוצמה הגבוהה ביותר. במטא-ניתוח שנערך בשנת 2002 של מחקרים דומים שבוצעו על ידי פסיכולוגים נוספים ברחבי העולם, נמצא כי שיעור המשתתפים שמעבירים את עוצמת השוק הגבוהה ביותר קבוע, ונע בין 61% ל-66%.  

* 1962 - הפסיכולוג סטנלי מילגרם עורך את '''"הניסוי של מילגרם"''' - אחד הניסויים החשובים ב'''[[פסיכולוגיה חברתית]]'''. הניסוי מצא באופן מפתיע כי רוב האנשים מצייתים להוראות סמכותיות גם כאשר הדבר נוגד את מצפונם או ערכים בסיסיים שלהם כמו סיכון אדם אחר. לפני עריכת הניסוי ערך מילגרם סקר בקרב פסיכיאטרים לגבי תוצאותיו הצפויות של הניסוי. הם האמינו פה אחד שכל משתתפי הניסוי, פרט לכמה סדיסטים (כ-4 מתוך כל 1,000 אנשים לפי הערכתם), יסרבו לתת שוק חשמלי בעוצמה הגבוהה ביותר. במטא-ניתוח שנערך בשנת 2002 של מחקרים דומים שבוצעו על ידי פסיכולוגים נוספים ברחבי העולם, נמצא כי שיעור המשתתפים שמעבירים את עוצמת השוק הגבוהה ביותר קבוע, ונע בין 61% ל-66%.  

* 1963 - חוקר החקלאות '''נורמן בורלוג''' וצוותו מצליחים להגדיל בצורה משמעותית את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] של חיטה במקסיקו. תחילתה של '''[[המהפכה הירוקה]]''' שהצילה מיליוני אנשים מ[[רעב המוני]] אך גרמה גם להפצה של [[חקלאות תעשייתית]] שתלויה במ[[משאבים מתכלים]] ומציבה אתגרים רבים ל[[חקלאות בת קיימא]].  

* 1963 - חוקר החקלאות '''נורמן בורלוג''' וצוותו מצליחים להגדיל בצורה משמעותית את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] של חיטה במקסיקו. תחילתה של '''[[המהפכה הירוקה]]''' שהצילה מיליוני אנשים מ[[רעב המוני]] אך גרמה גם להפצה של [[חקלאות תעשייתית]] שתלויה ב[[משאבים מתכלים]] ומציבה אתגרים רבים ל[[חקלאות בת קיימא]].  

* 1964 - שני פיזיקאים מ"מעבדות בל", ארנו פנזיאס ורוברט וילסון, מגלים באקראי את '''קרינת הרקע הקוסמית''' בעת שעבדו על דגם חדש של אנטנה. הם גילו רעש רקע של קרינת רדיו שהייתה בעלת עוצמה שווה מכל כיוון. עוד קודם לכם ג'ורג' גאמוב הציג את הסינתזה הגרעינית הקדמונית. עמיתיו רלף אלפר ורוברט הרמן חזו את קיומה של קרינת הרקע הקוסמית. הגילוי והאישוש של קרינת הרקע הקוסמית ב-1964 הבטיח את היותו של המפץ הגדול כהסבר הטוב ביותר למוצאו והתפתחותו של היקום. בהמשך התגלו עוד בעיות בתאוריה כמו גם תיקונים בה תודות לתצפיות חדשות והסברים נוספים.  

* 1964 - שני פיזיקאים מ"מעבדות בל", ארנו פנזיאס ורוברט וילסון, מגלים באקראי את '''קרינת הרקע הקוסמית''' בעת שעבדו על דגם חדש של אנטנה. הם גילו רעש רקע של קרינת רדיו שהייתה בעלת עוצמה שווה מכל כיוון. עוד קודם לכם ג'ורג' גאמוב הציג את הסינתזה הגרעינית הקדמונית. עמיתיו רלף אלפר ורוברט הרמן חזו את קיומה של קרינת הרקע הקוסמית. הגילוי והאישוש של קרינת הרקע הקוסמית ב-1964 הבטיח את היותו של המפץ הגדול כהסבר הטוב ביותר למוצאו והתפתחותו של היקום. בהמשך התגלו עוד בעיות בתאוריה כמו גם תיקונים בה תודות לתצפיות חדשות והסברים נוספים.  

* 1966 - '''קרל המפל''', פילוסוף של המדע, מוציא לאור את ספרו "פילוסופיה של מדעי הטבע" (Philosophy of Natural Science). לפי המפל לא ניתן לאמת או להוכיח תאוריה מדעית. במקום זאת, ניתן לאשש אותה, כלומר לאסוף לה כמה שיותר "התאמות למציאות" אשר יקרבו אותה לאמת ויגדילו את סבירותה להיות נכונה.  

* 1966 - '''קרל המפל''', פילוסוף של המדע, מוציא לאור את ספרו "פילוסופיה של מדעי הטבע" (Philosophy of Natural Science). לפי המפל לא ניתן לאמת או להוכיח תאוריה מדעית. במקום זאת, ניתן לאשש אותה, כלומר לאסוף לה כמה שיותר "התאמות למציאות" אשר יקרבו אותה לאמת ויגדילו את סבירותה להיות נכונה.