שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  14:26, 30 באוקטובר 2019
מ
החלפת טקסט – "הון אקדמיה" ב־"הון-אקדמיה"
שורה 153: שורה 153:  
השפעה נוספת היתה לתמיכה בתאוריה החברתית של [[דארוויניזם חברתי]] בקרב האליטה העסקית. ייתכן ודבר זה סייע להתפתחות הגזענות בארצות הברית ולהיות הדוורניזם החברתי רעיון מקובל בקרב אליטות בארצות הברית - דבר שנמשך בגלוי לפחות עד מלחמת העולם השנייה. דבר זה תרם לצעדים גזעניים כמו עיקור מפגרים שנתמך על ידי חוגים ימנים בארצות הברית ואולי סייע להיסוסים של ארצות הברית במידת התמיכה שלה בבריטניה בזמן מלחמת העולם השניה. דבר נוסף שתרם להתפתחות הגזענות היתה יחסי הניצול ששרו מול פועלים מצד חלק מהברונים- לדוגמה יבוא פועלים סיניים זולים לסלילת הרכבות. התסכול שחשו הפועלים הלבנים והפגיעה במצבם הכלכלי תועל לפעמים לרגשות גזעניים. בשלהי תקופת הברונים - בתקופה של 1914-1925 היתה תקופת הפריחה של הקו-קלוקס קלאן (השני), שהתרחשה לא רק בדרום ארצות הברית אלא גם בערי התעשייה של המערב התיכון שחוו גידול מהיר של פועלים מהגרים חדשים ששינו את אופי השכונות של הפועלים הלבנים הוותיקים.  
 
השפעה נוספת היתה לתמיכה בתאוריה החברתית של [[דארוויניזם חברתי]] בקרב האליטה העסקית. ייתכן ודבר זה סייע להתפתחות הגזענות בארצות הברית ולהיות הדוורניזם החברתי רעיון מקובל בקרב אליטות בארצות הברית - דבר שנמשך בגלוי לפחות עד מלחמת העולם השנייה. דבר זה תרם לצעדים גזעניים כמו עיקור מפגרים שנתמך על ידי חוגים ימנים בארצות הברית ואולי סייע להיסוסים של ארצות הברית במידת התמיכה שלה בבריטניה בזמן מלחמת העולם השניה. דבר נוסף שתרם להתפתחות הגזענות היתה יחסי הניצול ששרו מול פועלים מצד חלק מהברונים- לדוגמה יבוא פועלים סיניים זולים לסלילת הרכבות. התסכול שחשו הפועלים הלבנים והפגיעה במצבם הכלכלי תועל לפעמים לרגשות גזעניים. בשלהי תקופת הברונים - בתקופה של 1914-1925 היתה תקופת הפריחה של הקו-קלוקס קלאן (השני), שהתרחשה לא רק בדרום ארצות הברית אלא גם בערי התעשייה של המערב התיכון שחוו גידול מהיר של פועלים מהגרים חדשים ששינו את אופי השכונות של הפועלים הלבנים הוותיקים.  
   −
ייתכן שהתרומות לאוניברסיטאות השפיעו על הפוליטיקה של המדע ועל המסורת של [[קשרי הון אקדמיה]]. כמה היסטוריונים של הכלכלה מעירים כי חלק מ[[חקר הכלכלה|הכלכלנים]] בתקופת הברונים השודדים "שכחו" כמה חשובה קיומה של תחרות חופשית - נוכח מציאות כלכלית-פוליטית חדשה, שבה חלקים גדולים מהכלכלה היו מאורגנים על ידי קבוצה קטנה מאד של אנשים, חלק מהכלכלנים פשוט התמקדו בכך ש"יש הרבה כסף" או "הכלכלה פורחת" או בכך שאנשים כמו ג'י, פי מורגן סייעו "לארגן את הכלכלה" או "להכניס בה סדר". דבר זה נותן רוח גבית לטענות של כלכלנים (גם פרו-קפיטליסטים כמו [[לואיג'י זינגלס]]) לפיה כלכלנים מושפעים מאד מכוחות כלכליים גדולים כמו בנקים ותאגידים גדולים. התרומות לאוניברסיטת שיקאגו השפיע על [[חקר הכלכלה]] - מחלקת הכלכלה באוניברסיטת שיקאגו נחשבת ימנית במיוחד, והשפיע במשך שנים ארוכות על ראיית הכלכלה בדרך שנוחה לעשירים במערכת הקפיטליסטית על ידי פיתוח אינטנסיבי של [[כלכלה נאו-קלאסית]] - [[אסכולת שיקאגו בכלכלה]]. ההגות מבית ספר זה מעולם לא הדגישה את הבעיות שנובעות מ[[תאגידים גדולים]] או השפעות מסוכנות שעלולות להיות להם על הפוליטיקה. הם תמכו לדוגמה בביטול של [[רגולציה]] לטובת "רגולציה עצמית" גם כאשר הראיות להצלחה של דבר זה היו קלושות. זרם זה גם תרם להתעלמות מכך מהסכנות של  מציבה המערכת הכלכלית ו[[צמיחה כלכלית]] על [[קיימות]] והדגישה כיצד בכלכלה יש כביכול שחקנים שווי כוח רבים - הן צרכנים והן יצרנים - שפשוט נפגשים בשוק ומקיימים מסחר לתועלת של כולם - בלי יחסי כוח פוליטיים ובלי השפעות של בעלי הון ותאגידים על העדפות הצרכנים, או על התקשורת המחקר והפוליטיקה - ודרכם חזרה על הכלכלה.
+
ייתכן שהתרומות לאוניברסיטאות השפיעו על הפוליטיקה של המדע ועל המסורת של [[קשרי הון-אקדמיה]]. כמה היסטוריונים של הכלכלה מעירים כי חלק מ[[חקר הכלכלה|הכלכלנים]] בתקופת הברונים השודדים "שכחו" כמה חשובה קיומה של תחרות חופשית - נוכח מציאות כלכלית-פוליטית חדשה, שבה חלקים גדולים מהכלכלה היו מאורגנים על ידי קבוצה קטנה מאד של אנשים, חלק מהכלכלנים פשוט התמקדו בכך ש"יש הרבה כסף" או "הכלכלה פורחת" או בכך שאנשים כמו ג'י, פי מורגן סייעו "לארגן את הכלכלה" או "להכניס בה סדר". דבר זה נותן רוח גבית לטענות של כלכלנים (גם פרו-קפיטליסטים כמו [[לואיג'י זינגלס]]) לפיה כלכלנים מושפעים מאד מכוחות כלכליים גדולים כמו בנקים ותאגידים גדולים. התרומות לאוניברסיטת שיקאגו השפיע על [[חקר הכלכלה]] - מחלקת הכלכלה באוניברסיטת שיקאגו נחשבת ימנית במיוחד, והשפיע במשך שנים ארוכות על ראיית הכלכלה בדרך שנוחה לעשירים במערכת הקפיטליסטית על ידי פיתוח אינטנסיבי של [[כלכלה נאו-קלאסית]] - [[אסכולת שיקאגו בכלכלה]]. ההגות מבית ספר זה מעולם לא הדגישה את הבעיות שנובעות מ[[תאגידים גדולים]] או השפעות מסוכנות שעלולות להיות להם על הפוליטיקה. הם תמכו לדוגמה בביטול של [[רגולציה]] לטובת "רגולציה עצמית" גם כאשר הראיות להצלחה של דבר זה היו קלושות. זרם זה גם תרם להתעלמות מכך מהסכנות של  מציבה המערכת הכלכלית ו[[צמיחה כלכלית]] על [[קיימות]] והדגישה כיצד בכלכלה יש כביכול שחקנים שווי כוח רבים - הן צרכנים והן יצרנים - שפשוט נפגשים בשוק ומקיימים מסחר לתועלת של כולם - בלי יחסי כוח פוליטיים ובלי השפעות של בעלי הון ותאגידים על העדפות הצרכנים, או על התקשורת המחקר והפוליטיקה - ודרכם חזרה על הכלכלה.
    
==דמיון ושוני עם המאה ה-21==
 
==דמיון ושוני עם המאה ה-21==

תפריט ניווט