שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  13:17, 30 באוקטובר 2019
מ
החלפת טקסט – "קשרי הון שלטון" ב־"קשרי הון-שלטון"
שורה 9: שורה 9:  
יש צורות שונות שבהן ניתן לטשטש ולהכחיש נזקים של זיהום: ניתן לחלק אותן לשיטות להסתיר את קיום הזיהום, שיטות למסמס את הנזקים שהזיהום גורם, וטענות כי הזיהום בלתי נמנע וכי יש להשלים איתו. היבט נוסף הוא '''הדחקת זיהום''' שבה גורמים ללא אינטרס או גורמים שנפגעים מהזיהום מנסים להדחיק את קיומו כדי להרגיש טוב יותר.  
 
יש צורות שונות שבהן ניתן לטשטש ולהכחיש נזקים של זיהום: ניתן לחלק אותן לשיטות להסתיר את קיום הזיהום, שיטות למסמס את הנזקים שהזיהום גורם, וטענות כי הזיהום בלתי נמנע וכי יש להשלים איתו. היבט נוסף הוא '''הדחקת זיהום''' שבה גורמים ללא אינטרס או גורמים שנפגעים מהזיהום מנסים להדחיק את קיומו כדי להרגיש טוב יותר.  
   −
הכחשת זיהום נוקטת בשיטות הפעולה דומות לשיטות של [[הכחשת נזקי העישון]] - האסטרטגיה העיקרית היא הכחשה גורפת כלפי חוץ ו[[נטיעת ספק]]. אין צורך לשכנע את הציבור כי החברות המזהמות צודקות, די בכך שיש ספק ושיש שני צדדים שמתווכחים - אם אנשים לא יודעים מי צודק בוויכוח, הם נוטים להישאר מחוץ לוויכוח, וכך ניתן להמשיך במדינות הנוכחית. שיטות נוספות כוללות דיברור המסרים דרך צד שלישי "ניטרלי" (ארגוני קש) וסמכותי (לדוגמה רופאים שמקבלים כסף מחברות תעשייה, כלכלנים, ארגוני בריאות ועוד), הפצת נתונים כוזבים או לא רלוונטיים, [[ספין תקשורתי]], קשרים לגורמים מחקר ורפואה ו[[הטיית מחקרים]], [[קשרי הון שלטון]], [[לובי פוליטי]] ו[[השפעות ההון על העיתונות|השפעה של החברות על העיתונות]]. שיטות פעולה אלה אפשרו ל[[חברות הטבק]] להכחיש את הנזקים של טבק (שהחלו להתגלות במחקרים רפואיים כבר בשנות ה-1930) ולהמשיך ל[[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|לשווק ולמכור סיגריות לילדים ומבוגרים]] במשך 50-60 שנה לאחר שהממסד המדעי והרשויות הכירו ב[[נזקי העישון]]. הכחשות והטעיות נוספות ומוצלחות של [[חברות הטבק]] נוגעות לה [[התמכרות לעישון]], [[סיגריות קלות]], [[עישון כפוי]]. שיטות הכחשה ובלבול אלה אומצו בהמשך על ידי תעשיות אחרות כמו [[תעשיית המזון]], תעשיות מזהמות ו[[תעשיות פוגעניות]] אחרות. הדבר מובא לדוגמה בספר [[המוצר שלהם הוא ספק (ספר)|המוצר שלהם הוא - ספק]].  
+
הכחשת זיהום נוקטת בשיטות הפעולה דומות לשיטות של [[הכחשת נזקי העישון]] - האסטרטגיה העיקרית היא הכחשה גורפת כלפי חוץ ו[[נטיעת ספק]]. אין צורך לשכנע את הציבור כי החברות המזהמות צודקות, די בכך שיש ספק ושיש שני צדדים שמתווכחים - אם אנשים לא יודעים מי צודק בוויכוח, הם נוטים להישאר מחוץ לוויכוח, וכך ניתן להמשיך במדינות הנוכחית. שיטות נוספות כוללות דיברור המסרים דרך צד שלישי "ניטרלי" (ארגוני קש) וסמכותי (לדוגמה רופאים שמקבלים כסף מחברות תעשייה, כלכלנים, ארגוני בריאות ועוד), הפצת נתונים כוזבים או לא רלוונטיים, [[ספין תקשורתי]], קשרים לגורמים מחקר ורפואה ו[[הטיית מחקרים]], [[קשרי הון-שלטון]], [[לובי פוליטי]] ו[[השפעות ההון על העיתונות|השפעה של החברות על העיתונות]]. שיטות פעולה אלה אפשרו ל[[חברות הטבק]] להכחיש את הנזקים של טבק (שהחלו להתגלות במחקרים רפואיים כבר בשנות ה-1930) ולהמשיך ל[[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|לשווק ולמכור סיגריות לילדים ומבוגרים]] במשך 50-60 שנה לאחר שהממסד המדעי והרשויות הכירו ב[[נזקי העישון]]. הכחשות והטעיות נוספות ומוצלחות של [[חברות הטבק]] נוגעות לה [[התמכרות לעישון]], [[סיגריות קלות]], [[עישון כפוי]]. שיטות הכחשה ובלבול אלה אומצו בהמשך על ידי תעשיות אחרות כמו [[תעשיית המזון]], תעשיות מזהמות ו[[תעשיות פוגעניות]] אחרות. הדבר מובא לדוגמה בספר [[המוצר שלהם הוא ספק (ספר)|המוצר שלהם הוא - ספק]].  
    
==דוגמאות היסטוריות להסתרה והכחשה של זיהום==
 
==דוגמאות היסטוריות להסתרה והכחשה של זיהום==
שורה 161: שורה 161:     
;הדחקת זיהום בקרב פקידות ומקבלי החלטות משתפי פעולה:
 
;הדחקת זיהום בקרב פקידות ומקבלי החלטות משתפי פעולה:
מלבד רגולטורים שיש להם אינטרס פוליטי ברור (לדוגמה [[קשרי הון שלטון]]), הדחקת זיהום עלולה להימצא בקרב ציבור שלם של רגולטורים, פקידים או אנשי ציבור (לדוגמה רופאים) שאין להם אינטרס מסוים לפה או לפה, או שיש להם אינטרס בינוני של "לרצות את הבוס". הדחקה כזו עשויה להתחזק עקב "אפקט הטרמפיסט" (אני קטן מדי מכדי לשנות, "זה ממילא לא יועיל", יש כאן כוחות חזקים ממני וכו'), או עקב חוסר רצון לדעת את ההשלכות ("הכל בעצם בסדר, סתם מנפחים את הבעיה", אני לא רוצה לדעת מה ההשלכות של הזיהום, או "אין ברירה אלה להמשיך את המצב") או עקב הרגשה ש"כך דרכו של עולם" - [[נורמה חברתית]].  
+
מלבד רגולטורים שיש להם אינטרס פוליטי ברור (לדוגמה [[קשרי הון-שלטון]]), הדחקת זיהום עלולה להימצא בקרב ציבור שלם של רגולטורים, פקידים או אנשי ציבור (לדוגמה רופאים) שאין להם אינטרס מסוים לפה או לפה, או שיש להם אינטרס בינוני של "לרצות את הבוס". הדחקה כזו עשויה להתחזק עקב "אפקט הטרמפיסט" (אני קטן מדי מכדי לשנות, "זה ממילא לא יועיל", יש כאן כוחות חזקים ממני וכו'), או עקב חוסר רצון לדעת את ההשלכות ("הכל בעצם בסדר, סתם מנפחים את הבעיה", אני לא רוצה לדעת מה ההשלכות של הזיהום, או "אין ברירה אלה להמשיך את המצב") או עקב הרגשה ש"כך דרכו של עולם" - [[נורמה חברתית]].  
    
דוגמה להדחקת זיהום בקרב מקבלי החלטות הוא נטייה של רגולטורים ומקבלי החלטות להתעלם או להקטין את בעיית הזיהום, בגלל הטיית [[חשיבת יחד]] - אם שאר הפקידים שותקים ולא עושים דבר, כנראה שגם אני צריך לשתוק או לא לעורר מהומות. לדוגמה ד"ר משה שוורץ-שירב, חוקר במכון הגאולוגי במשרד התשתיות, פרסם ב-2009 מחקר על [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע באזור הגליל המערבי וחיפה]] שהראה מקרים רבים של זיהום ב[[מתכות כבדות]] [[גורם מסרטן|מסרטנות]] ורעילות מאוד כמו [[אורניום]], [[ארסן]], [[קדמיום]], [[עופרת]], [[כרום]] ועוד.<ref>[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref> אולם איש לא התייחס למחקר זה. בעקבות שערורייה תקשורתית עקב הדלפות מידע שלכאורה מצביע על היקפי ראש קטנים ומשקל קטן של ילודים באיזורים מסויימים בחיפה נחשף המחקר לתקשורת. לטענת שוורץ,  "אין צורך במחקרים כדי להבין מה שידעו במשך שנים... המגמה הזאת היא דבר שידוע כבר שנים, אבל זה לא הזיז לאיש...הייתה אמונה של 'כן, אנחנו יודעים שזה מזוהם', לא התרגשו יותר מדי".<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref>
 
דוגמה להדחקת זיהום בקרב מקבלי החלטות הוא נטייה של רגולטורים ומקבלי החלטות להתעלם או להקטין את בעיית הזיהום, בגלל הטיית [[חשיבת יחד]] - אם שאר הפקידים שותקים ולא עושים דבר, כנראה שגם אני צריך לשתוק או לא לעורר מהומות. לדוגמה ד"ר משה שוורץ-שירב, חוקר במכון הגאולוגי במשרד התשתיות, פרסם ב-2009 מחקר על [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע באזור הגליל המערבי וחיפה]] שהראה מקרים רבים של זיהום ב[[מתכות כבדות]] [[גורם מסרטן|מסרטנות]] ורעילות מאוד כמו [[אורניום]], [[ארסן]], [[קדמיום]], [[עופרת]], [[כרום]] ועוד.<ref>[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref> אולם איש לא התייחס למחקר זה. בעקבות שערורייה תקשורתית עקב הדלפות מידע שלכאורה מצביע על היקפי ראש קטנים ומשקל קטן של ילודים באיזורים מסויימים בחיפה נחשף המחקר לתקשורת. לטענת שוורץ,  "אין צורך במחקרים כדי להבין מה שידעו במשך שנים... המגמה הזאת היא דבר שידוע כבר שנים, אבל זה לא הזיז לאיש...הייתה אמונה של 'כן, אנחנו יודעים שזה מזוהם', לא התרגשו יותר מדי".<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref>
שורה 203: שורה 203:  
* [[האמת על באמת (ספר)]]
 
* [[האמת על באמת (ספר)]]
 
* [[גרינווש]], [[הפרטת המחקר]], [[ספין תקשורתי]], [[תרבות הצריכה]], [[פרסום סמוי]], [[פסיכולוגיה שיווקית]], [[תביעת השתקה]]
 
* [[גרינווש]], [[הפרטת המחקר]], [[ספין תקשורתי]], [[תרבות הצריכה]], [[פרסום סמוי]], [[פסיכולוגיה שיווקית]], [[תביעת השתקה]]
* [[השפעה חיצונית]], [[קשרי הון שלטון]], [[מידע מלא]], [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית]], [[מוצר ציבורי]]
+
* [[השפעה חיצונית]], [[קשרי הון-שלטון]], [[מידע מלא]], [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית]], [[מוצר ציבורי]]
 
* [[קללת קסנדרה]] - קושי להתמודד עם הזהרות מפני סכנות.  
 
* [[קללת קסנדרה]] - קושי להתמודד עם הזהרות מפני סכנות.  
 
* [[היפרנורמליזציה]] - תיאור של קושי של אנשים לדמיין מציאות חברתית אחרת גם כאשר הם מבינים שהמציאות הנוכחית מלאה בעיות קשות.
 
* [[היפרנורמליזציה]] - תיאור של קושי של אנשים לדמיין מציאות חברתית אחרת גם כאשר הם מבינים שהמציאות הנוכחית מלאה בעיות קשות.

תפריט ניווט