שינויים

===טשטוש הקשר בין סוכר לבין עששת===

===טשטוש הקשר בין סוכר לבין עששת===

על פי מסמכים שנחשפו בשנת 2015, "הקרן לחקר הסוכר",  השתלטה  בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 על המכון הלאומי לחקר שיניים של ארצות הברית, שהחל לתכנן באותה תקופה את התוכנית הלאומית למיגור עששת. תעשיית הסוכר, שידעה כבר משנות ה-50 כי סוכר מזיק לשיניים וגורם לעששת, חששה כי התוכנית תכלול המלצה להפחית בצריכת סוכר ולכן השקיעה מאמצים רבים למנוע זאת. החוקרים, וביניהם קריסטן קרנס (Kearns), חוקרת מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, סקרו מסמכים פנימיים של תעשיית הסוכר מ-1959 ועד 1971, שהיו מאורכבים בארכיונים של אוניברסיטת הרוורד ואוניברסיטת אילינוי ובספריות ברחבי העולם. המסמכים והראו כיצד הצליחה התעשייה להגן על האינטרסים הכלכליים שלה ולהשפיע על דעת הקהל ועל קובעי המדיניות. שיטות הפעולה דומות לאלו של [[תעשיית הטבק]] - הכחשת קשר, [[נטיעת ספק|נטיעת ספקות בציבור]] לגבי מחקרים, מימון מחקרים וגניזתם והפעלת לובי פוליטי ולחץ על פוליטקאים. {{הערה|שם=livyatan|נעם לויתן, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8 הסודות האפלים של תעשיית הסוכר], מכון דיוודסון, 30 בנובמבר, 2017}} {{הערה|1=[https://journals.plos.org/plosmedicine/article?id=10.1371/journal.pmed.1001798 Sugar Industry Influence on the Scientific Agenda of the National Institute of Dental Research’s 1971 National Caries Program: A Historical Analysis of Internal Documents]}}

על פי מסמכים שנחשפו בשנת 2015, "הקרן לחקר הסוכר",  השתלטה  בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 על המכון הלאומי לחקר שיניים של ארצות הברית, שהחל לתכנן באותה תקופה את התוכנית הלאומית למיגור עששת. תעשיית הסוכר, שידעה כבר משנות ה-50 כי סוכר מזיק לשיניים וגורם לעששת, חששה כי התוכנית תכלול המלצה להפחית בצריכת סוכר ולכן השקיעה מאמצים רבים למנוע זאת. החוקרים, וביניהם קריסטן קרנס (Kearns), חוקרת מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, סקרו מסמכים פנימיים של תעשיית הסוכר מ-1959 ועד 1971, שהיו מאורכבים בארכיונים של אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת אילינוי ובספריות ברחבי העולם. המסמכים והראו כיצד הצליחה התעשייה להגן על האינטרסים הכלכליים שלה ולהשפיע על דעת הקהל ועל קובעי המדיניות. שיטות הפעולה דומות לאלו של [[תעשיית הטבק]] - הכחשת קשר, [[נטיעת ספק|נטיעת ספקות בציבור]] לגבי מחקרים, מימון מחקרים וגניזתם והפעלת לובי פוליטי ולחץ על פוליטיקאים. {{הערה|שם=livyatan|נעם לויתן, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8 הסודות האפלים של תעשיית הסוכר], מכון דיוודסון, 30 בנובמבר, 2017}} {{הערה|1=[https://journals.plos.org/plosmedicine/article?id=10.1371/journal.pmed.1001798 Sugar Industry Influence on the Scientific Agenda of the National Institute of Dental Research’s 1971 National Caries Program: A Historical Analysis of Internal Documents]}}

כדי להשפיע המחקרים ולהטותם לכיוון בלימת עששת במקום מניעתה על ידי הפחתת צריכת הסוכר, פעלה "הקרן לחקר הסוכר" לחיזוק קשריה במכון הלאומי לחקר השיניים בארצות הברית. ביולי 1968 נבחר לנשיא הקרן פיליפ רוס, שהיה ראש יחידת מענקי המחקר במכון הלאומי לחקר השיניים. הוא ניצל את קשריו במכון כדי לתאם פגישות ולשתף מידע בין אנשי המכון לאנשי הקרן. למשל, ב-1969 ועדת ההיגוי של "צוות המשימה למלחמה בעששת" שהקים המכון מנתה 11 חברים, מתוכם 8 היום חברים גם בצוות המשימה המקביל של תעשיית הסוכר.{{הערה|שם=livyatan}}

כדי להשפיע המחקרים ולהטותם לכיוון בלימת עששת במקום מניעתה על ידי הפחתת צריכת הסוכר, פעלה "הקרן לחקר הסוכר" לחיזוק קשריה במכון הלאומי לחקר השיניים בארצות הברית. ביולי 1968 נבחר לנשיא הקרן פיליפ רוס, שהיה ראש יחידת מענקי המחקר במכון הלאומי לחקר השיניים. הוא ניצל את קשריו במכון כדי לתאם פגישות ולשתף מידע בין אנשי המכון לאנשי הקרן. למשל, ב-1969 ועדת ההיגוי של "צוות המשימה למלחמה בעששת" שהקים המכון מנתה 11 חברים, מתוכם 8 היום חברים גם בצוות המשימה המקביל של תעשיית הסוכר.{{הערה|שם=livyatan}}