שינויים

* 1776 - יוצא לאור '''[[עושר העמים]]''' ספרו הנודע של הכלכלן '''[[אדם סמית]]'''. הספר נחשב לתחילת [[חקר הכלכלה]] המודרני. כמה שנים קודם לכן פורסם הספר [[התאוריה של הסנטימנט המוסרי]] שמשלים את הגותו של סמית.  

* 1776 - יוצא לאור '''[[עושר העמים]]''' ספרו הנודע של הכלכלן '''[[אדם סמית]]'''. הספר נחשב לתחילת [[חקר הכלכלה]] המודרני. כמה שנים קודם לכן פורסם הספר [[התאוריה של הסנטימנט המוסרי]] שמשלים את הגותו של סמית.  

* 1764 - 1794 '''אנטואן לבואזיה''' - אציל צרפתי וכימאי הנחשב לאבי הכימיה האנליטית. זכור בעיקר בשל עבודתו על גזים, אבק שריפה ובעירה. בעקבות ניסויים הוא טען שבעירה היא תהליך המשלב בין חומר בעיר לבין חמצן. ניסוייו יחד עם פייר סימון לפלס הראו שתהליך הנשימה הוא למעשה בעירה איטית של חומר אורגני באמצעות החמצן הננשם. קבע לראשונה את '''חוק שימור החומר''' על סמך בערת גזים. תרם משמעותית להחלפת תאוריית הפלוגיסטון ותרם לשינוי מקיף במינוחים בכימיה (ראו גם [[המהפכה הכימית]]). נתן את השמות (הלועזיים) לחמצן ומימן. הומת במהפכה הצרפתית. חשיבותו למדע בוטאה על ידי המתמטיקאי ז'וזף לואי לגראנז' שקונן על ההוצאה להורג במילים "לראש הזה נדרשה שנייה אחת כדי ליפול, אך מאה שנים לא יפיקו עוד אחד שכזה".

* 1764 - 1794 '''אנטואן לבואזיה''' - אציל צרפתי וכימאי הנחשב לאבי הכימיה האנליטית. זכור בעיקר בשל עבודתו על גזים, אבק שריפה ובעירה. בעקבות ניסויים הוא טען שבעירה היא תהליך המשלב בין חומר בעיר לבין חמצן. ניסוייו יחד עם פייר סימון לפלס הראו שתהליך הנשימה הוא למעשה בעירה איטית של חומר אורגני באמצעות החמצן הננשם. קבע לראשונה את '''חוק שימור החומר''' על סמך בערת גזים. תרם משמעותית להחלפת תאוריית הפלוגיסטון ותרם לשינוי מקיף במינוחים בכימיה (ראו גם [[המהפכה הכימית]]). נתן את השמות (הלועזיים) לחמצן ומימן. הומת במהפכה הצרפתית. חשיבותו למדע בוטאה על ידי המתמטיקאי ז'וזף לואי לגראנז' שקונן על ההוצאה להורג במילים "לראש הזה נדרשה שנייה אחת כדי ליפול, אך מאה שנים לא יפיקו עוד אחד שכזה".

* תחילת '''[[המהפכה התעשייתית]]''' - הקמת בתי חרושת קטנים שבהם יש התמחות של פועלים שונים שמבצעים פעולות סדרתיות ויחד יוצרים מוצר מוגמר. כניסת מכונות לתהליך זה מייעלת ומשפרת אותו, הדבר מייצר תמורות כלכליות, חברתיות, סביבתיות ופוליטיות עצומות בחברה וקשור קשר הדוק להמשך פיתוח המדע - לדוגמה - פיתוח תעשיות כריית ה[[פחם]], [[הפלדה]], מנועי הקיטור ובמהשך נולי אריגה ורכבות כתהליך אוטו-קטליטי שמאיץ את עצמו. כך שכלול מנועי הקיטור מאפשרת כריה עמוקה יותר של פחם ובה בעת ייעול מנועי הפחם מוזיל את השימוש בהם ומוביל לעוד שימושים בהם ולכן עוד ביקוש לפחם.  

* תחילת '''[[המהפכה התעשייתית]]''' - הקמת בתי חרושת קטנים שבהם יש התמחות של פועלים שונים שמבצעים פעולות סדרתיות ויחד יוצרים מוצר מוגמר. כניסת מכונות לתהליך זה מייעלת ומשפרת אותו, הדבר מייצר תמורות כלכליות, חברתיות, סביבתיות ופוליטיות עצומות בחברה וקשור קשר הדוק להמשך פיתוח המדע - לדוגמה - פיתוח תעשיות כריית ה[[פחם]], [[הפלדה]], מנועי הקיטור ובהמשך נולי אריגה ורכבות כתהליך אוטו-קטליטי שמאיץ את עצמו. כך שכלול מנועי הקיטור מאפשרת כריה עמוקה יותר של פחם ובה בעת ייעול מנועי הפחם מוזיל את השימוש בהם ומוביל לעוד שימושים בהם ולכן עוד ביקוש לפחם.  

* השפעות חברתיות - חילון, המשך ה[[קולוניאליזם]], המהפכה האמריקאית. עבדות טרנאס אטלנטית.

* השפעות חברתיות - חילון, המשך ה[[קולוניאליזם]], המהפכה האמריקאית. עבדות טרנאס אטלנטית.  

* 1789 - פורצת [[המהפכה הצרפתית]]. התחוללו בה שינויים מהותיים בסדרי החברה והממשל ושמהווה ציון דרך בתולדות העולם המודרני. יחד עם המהפכה האמריקנית, המהפכה הצרפתית הנחילה לעולם מחדש את הרעיון של זכויות אוניברסליות וחוק שווה לכל החל באותה מידה על כל האזרחים – ולא משטר פריבילגיות נפרד לכל שדרה מעמדית. הצהרת זכויות האדם והאזרח, שכיוונה לא לצרפתים אלא לכל בני האדם, נותרה מורשתה העליונה של המהפכה, והשפיעה על תנועות פוליטיות בכל העולם. הפנייה למושגים פוליטיים-חברתיים בעלי תכולה גורפת התבטאה גם בסיסמה "חירות, שוויון, אחווה", שנעשתה ברבות הימים מזוהה עם אירועי 1799–1789 (על אף שכמעט ולא הופיעה בצורתה זו במהלכם).

* 1789 - פורצת [[המהפכה הצרפתית]]. התחוללו בה שינויים מהותיים בסדרי החברה והממשל ושמהווה ציון דרך בתולדות העולם המודרני. יחד עם המהפכה האמריקנית, המהפכה הצרפתית הנחילה לעולם מחדש את הרעיון של זכויות אוניברסליות וחוק שווה לכל החל באותה מידה על כל האזרחים – ולא משטר פריבילגיות נפרד לכל שדרה מעמדית. הצהרת זכויות האדם והאזרח, שכיוונה לא לצרפתים אלא לכל בני האדם, נותרה מורשתה העליונה של המהפכה, והשפיעה על תנועות פוליטיות בכל העולם. הפנייה למושגים פוליטיים-חברתיים בעלי תכולה גורפת התבטאה גם בסיסמה "חירות, שוויון, אחווה", שנעשתה ברבות הימים מזוהה עם אירועי 1799–1789 (על אף שכמעט ולא הופיעה בצורתה זו במהלכם).

* 1793- ההוגה '''תומס פיין''' מוציא לאור את הספר "'''עידן התבונה'''" שבו הוא מתקיף את כתבי הקודש- התנ"ך והברית החדשה וכן על הדת המאורגנת ועל שיטת החינוך הנהוגה בתקופתו. הוא שואב רעיונות מתנועת הקוויקרים ומניח שיש שווין בין בני האדם וכי אין עם נבחר, הוא יוצא נגד הממסד הדתי אריסטוקרטיה או מלך בחסד עליון. התגובות לספר קשות - כיוון שההתקפה הייתה על כלל האמונה המונותאיסטית ולאו דווקא על כנסייה או דת מסוימת, נרדף פיין מכל הכיוונים. הוא הוכרז כאתאיסט (מילת גנאי באותם ימים), ספריו נשרפו בפומבי והשם פיין הפך למוחרם.

* 1793- ההוגה '''תומס פיין''' מוציא לאור את הספר "'''עידן התבונה'''" שבו הוא מתקיף את כתבי הקודש- התנ"ך והברית החדשה וכן על הדת המאורגנת ועל שיטת החינוך הנהוגה בתקופתו. הוא שואב רעיונות מתנועת הקוויקרים ומניח שיש שוויון בין בני האדם וכי אין עם נבחר, הוא יוצא נגד הממסד הדתי אריסטוקרטיה או מלך בחסד עליון. התגובות לספר קשות - כיוון שההתקפה הייתה על כלל האמונה המונותאיסטית ולאו דווקא על כנסייה או דת מסוימת, נרדף פיין מכל הכיוונים. הוא הוכרז כאתאיסט (מילת גנאי באותם ימים), ספריו נשרפו בפומבי והשם פיין הפך למוחרם.

* 1798- הכלכלן '''[[תומאס מלתוס]]''' מפרסם את את "[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]" (An Essay on the Principle of Population). מלתוס טען שכמות המזון גדלה באופן לינארי, בעוד אוכלוסיית העולם מתרבה באופן מעריכי, במצב כזה אין לאדם ברירה אלא להילחם עם האחר למחייתו, כאשר הכשיר ביותר ישרוד. האדם שידע לתפקד באופן המתוחכם ביותר או המותאם ביותר למצב, יצליח להתקיים. דרווין קרא בעיון רב את התאוריה הזאת, ולימים אמר שממנה שאב את רעיון מאבק הקיום. החששות של מלתוס מזינים מספר אפיקי מחקר - חלקם בתחום הכלכלה , בחלקם בתחום שיפור התנובה החקלאית וחלקם בתחום הדמוגרפיה. לראשונה ממשלות מבצעות סקר דמוגרפי להערכת גודל האוכלוסייה.

* 1798- הכלכלן '''[[תומאס מלתוס]]''' מפרסם את את "[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]" (An Essay on the Principle of Population). מלתוס טען שכמות המזון גדלה באופן לינארי, בעוד אוכלוסיית העולם מתרבה באופן מעריכי, במצב כזה אין לאדם ברירה אלא להילחם עם האחר למחייתו, כאשר הכשיר ביותר ישרוד. האדם שידע לתפקד באופן המתוחכם ביותר או המותאם ביותר למצב, יצליח להתקיים. דרווין קרא בעיון רב את התאוריה הזאת, ולימים אמר שממנה שאב את רעיון מאבק הקיום. החששות של מלתוס מזינים מספר אפיקי מחקר - חלקם בתחום הכלכלה, בחלקם בתחום שיפור התנובה החקלאית וחלקם בתחום הדמוגרפיה. לראשונה ממשלות מבצעות סקר דמוגרפי להערכת גודל האוכלוסייה.

==התפתחות המדע במאה ה-19==

==התפתחות המדע במאה ה-19==

* 1822- נפתח '''קו הרכבת הראשון''' "Hetton colliery railway" שתוכנן בידי ג'ורג' סטיבנסון ושימש את חברת הפחם "Hetton Coal Company" להובלת פחם אל העיירה הבריטית "Hetton-le-Hole".

* 1822- נפתח '''קו הרכבת הראשון''' "Hetton colliery railway" שתוכנן בידי ג'ורג' סטיבנסון ושימש את חברת הפחם "Hetton Coal Company" להובלת פחם אל העיירה הבריטית "Hetton-le-Hole".

* 1824 - '''סאדי קרנו''' מפרסם את הספר "הרהורים על כוחה המניע של האש", שדן במנועי קיטור. החלק החשוב ביותר בספר הוא הצגה מופשטת של מנוע אידיאלי שניתן יהיה להשתמש בו כדי להבין ולהבהיר את העקרונות יסודיים שמוחלים באופן כללי על כל מנועי החום ללא קשר לתכנון ולעיצוב שלהם. עבודתו של קרנו לא משכה תשומת לב רבה במהלך חייו, אולם לאחר מכן השתמשו בה רודולף קלאוזיוס ו'''ויליאם תומסון''' כדי לנסח את '''[[החוק השני של התרמודינמיקה]]''' וכדי להגדיר את המושג [[אנטרופיה]]. לדבר זה חשיבות גבוהה בהקשרים רבים כמו פיסיקה ומערכות אקולוגיות ו[[תהליך בלתי הפיך]].

* 1824 - '''סאדי קרנו''' מפרסם את הספר "הרהורים על כוחה המניע של האש", שדן במנועי קיטור. החלק החשוב ביותר בספר הוא הצגה מופשטת של מנוע אידיאלי שניתן יהיה להשתמש בו כדי להבין ולהבהיר את העקרונות יסודיים שמוחלים באופן כללי על כל מנועי החום ללא קשר לתכנון ולעיצוב שלהם. עבודתו של קרנו לא משכה תשומת לב רבה במהלך חייו, אולם לאחר מכן השתמשו בה רודולף קלאוזיוס ו'''ויליאם תומסון''' כדי לנסח את '''[[החוק השני של התרמודינמיקה]]''' וכדי להגדיר את המושג [[אנטרופיה]]. לדבר זה חשיבות גבוהה בהקשרים רבים כמו פיסיקה ומערכות אקולוגיות ו[[תהליך בלתי הפיך]].

* 1830 - נפתח קו הרכבת ממנצ`סטר לליברפול שתוכנן בידי ג'ורג' סטיבנסון ותופעל בידי רכבת ה-rocket של בנו רוברט סטיבנסון וחברת רוברט סטיבנסון.

* 1830 - נפתח קו הרכבת ממנצ'סטר לליברפול שתוכנן בידי ג'ורג' סטיבנסון ותופעל בידי רכבת ה-rocket של בנו רוברט סטיבנסון וחברת רוברט סטיבנסון.

[[קובץ:Faraday Cochran Pickersgill.jpg|ממוזער|120px|מייקל פאראדי, גילה את הקשר בין מגנטיות לחשמל ובנה את המנוע החשמלי הראשון.]]

[[קובץ:Faraday Cochran Pickersgill.jpg|ממוזער|120px|מייקל פאראדי, גילה את הקשר בין מגנטיות לחשמל ובנה את המנוע החשמלי הראשון.]]

* 1831 - '''מייקל פאראדיי ''' פיזיקאי וכימאי אנגלי, החל בסדרת הניסויים הגדולה שלו, שבה גילה את ה'''השראה האלקטרומגנטית''', בעקבות עבודתו של אנדרה מרי אמפר. הוא גילה שאם מזיזים מגנט דרך סליל תיל, מושרה בתיל זרם חשמלי. ניסויים אלה הראו כיצד מגנטיות יוצרת זרם חשמלי. פאראדיי השתמש בעיקרון זה כדי לבנות את הדינמו החשמלי הראשון, שהוא המנוע החשמלי הראשון, בפעם הראשונה האדם יכול "לאלף" את החשמל. בנוסף תרם רבות לתחומי האלקטרומגנטיות והאלקטרוכימיה, ניסח את חוק פאראדיי וגילה את הבנזן. פאראדיי נחשב לאחד מהמדענים הגדולים בהיסטוריה, ויש המתייחסים אליו כאל עורך הניסויים הגדול ביותר בתולדות המחקר המדעי. הפיכת החשמל למקור אנרגיה נפוץ וחיוני היא בעיקר תוצאה של פועלו.

* 1831 - '''מייקל פאראדיי''' פיזיקאי וכימאי אנגלי, החל בסדרת הניסויים הגדולה שלו, שבה גילה את ה'''השראה האלקטרומגנטית''', בעקבות עבודתו של אנדרה מרי אמפר. הוא גילה שאם מזיזים מגנט דרך סליל תיל, מושרה בתיל זרם חשמלי. ניסויים אלה הראו כיצד מגנטיות יוצרת זרם חשמלי. פאראדיי השתמש בעיקרון זה כדי לבנות את הדינמו החשמלי הראשון, שהוא המנוע החשמלי הראשון, בפעם הראשונה האדם יכול "לאלף" את החשמל. בנוסף תרם רבות לתחומי האלקטרומגנטיות והאלקטרוכימיה, ניסח את חוק פאראדיי וגילה את הבנזן. פאראדיי נחשב לאחד מהמדענים הגדולים בהיסטוריה, ויש המתייחסים אליו כאל עורך הניסויים הגדול ביותר בתולדות המחקר המדעי. הפיכת החשמל למקור אנרגיה נפוץ וחיוני היא בעיקר תוצאה של פועלו.

* 1844 - '''סמואל מורס ''' מייצר את '''הטלגרף''' היישומי הראשון, שאיפשר לשדר מסרים למרחקים ארוכים באמצעות כבל באיכות פשוטה. (ב-1833, תיכננו קרל גאוס ווילהלם ובר את הטלגרף האלקטרומגנטי הראשון). תוך 30 שנה מעת המצאתו, התרחבה רשת הטלגרף לכל היבשות והביאה לראשונה לכל קצוי תבל את בשורת התקשורת הגלובלית המיידית. הטלגרף איפשר לעיתונות לדווח כמעט בזמן אמת על אירועים חשובים מכל מקום בעולם, וחולל מהפכה בעולם העסקים ([[יתרון לגודל]] של [[תאגידים גדולים]], בתחום הפיננסים וכן יתרון לגודל של צבאות וסיוע ל[[אימפריאליזם]]. השפעתו על ההתפתחות האנושית בסוף המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20 הייתה עצומה.  

* 1844 - '''סמואל מורס''' מייצר את '''הטלגרף''' היישומי הראשון, שאיפשר לשדר מסרים למרחקים ארוכים באמצעות כבל באיכות פשוטה. (ב-1833, תיכננו קרל גאוס ווילהלם ובר את הטלגרף האלקטרומגנטי הראשון). תוך 30 שנה מעת המצאתו, התרחבה רשת הטלגרף לכל היבשות והביאה לראשונה לכל קצוי תבל את בשורת התקשורת הגלובלית המיידית. הטלגרף איפשר לעיתונות לדווח כמעט בזמן אמת על אירועים חשובים מכל מקום בעולם, וחולל מהפכה בעולם העסקים ([[יתרון לגודל]] של [[תאגידים גדולים]], בתחום הפיננסים וכן יתרון לגודל של צבאות וסיוע ל[[אימפריאליזם]]. השפעתו על ההתפתחות האנושית בסוף המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20 הייתה עצומה.  

* 1847 - הרופא '''איגנץ זמלווייס''' גילה כי רחצת ידיים בחומר מחטא בבתי יולדות מקטינה מאוד את הידבקות היולדות באלח דם (מחלה שכונתה באותה תקופה "קדחת הלידה" ונחשבה לקטלנית), וכונה בעקבות זאת "מציל האמהות". השערתו של זמלווייס לא הייתה פופולרית, שכן לא נתמכה על ידי התאוריות המדעיות דאז, ורמזה לקשר בין קדחת הלידה ובין גופות, רעיון שנתפס כדתי וכאמונה טפלה. ב-1848 זמלווייס דרש לחטא את כל המכשירים שהסתייעו בהם בלידה, ובכך העלים לגמרי את קדחת הלידה ממחלקתו. למרות ההצלחה הדרמטית סירב זמלווייס לפרסם את שיטתו בכתובים, ופרדיננד פון אברה פרסם בשמו שני מאמרים, שלא זכו לתמיכה רבה למרות התרשמותם של הרופאים הבכירים בווינה. ב-1861 פרסם זמלווייס את תגליתו בספרו "Die Ätiologie, der Begriff und die Prophylaxis des Kindbettfiebers" ("קדחת הלידה - אטיולוגיה, עקרונות וטיפול מונע"), ושלח עותקים ממנו לרופאים בגרמניה, בצרפת ובאנגליה. מספר ביקורות צוננות גרמו לו לפרסם מכתבים בעיתונות, שלא סייעו לרעיונותיו להתקבל. דחיית הממסד הרפואי את ממצאיו של זמלווייס גרמה, במחדל, למותן של אלפי אמהות צעירות. הפרשה הפכה לדוגמה למצב שבו האינרציה של אנשי המקצוע הבכירים גורמת להאטת ההתפתחות המדעית.  

* 1847 - הרופא '''איגנץ זמלווייס''' גילה כי רחצת ידיים בחומר מחטא בבתי יולדות מקטינה מאוד את הידבקות היולדות באלח דם (מחלה שכונתה באותה תקופה "קדחת הלידה" ונחשבה לקטלנית), וכונה בעקבות זאת "מציל האמהות". השערתו של זמלווייס לא הייתה פופולרית, שכן לא נתמכה על ידי התאוריות המדעיות דאז, ורמזה לקשר בין קדחת הלידה ובין גופות, רעיון שנתפס כדתי וכאמונה טפלה. ב-1848 זמלווייס דרש לחטא את כל המכשירים שהסתייעו בהם בלידה, ובכך העלים לגמרי את קדחת הלידה ממחלקתו. למרות ההצלחה הדרמטית סירב זמלווייס לפרסם את שיטתו בכתובים, ופרדיננד פון אברה פרסם בשמו שני מאמרים, שלא זכו לתמיכה רבה למרות התרשמותם של הרופאים הבכירים בווינה. ב-1861 פרסם זמלווייס את תגליתו בספרו "Die Ätiologie, der Begriff und die Prophylaxis des Kindbettfiebers" ("קדחת הלידה - אטיולוגיה, עקרונות וטיפול מונע"), ושלח עותקים ממנו לרופאים בגרמניה, בצרפת ובאנגליה. מספר ביקורות צוננות גרמו לו לפרסם מכתבים בעיתונות, שלא סייעו לרעיונותיו להתקבל. דחיית הממסד הרפואי את ממצאיו של זמלווייס גרמה, במחדל, למותן של אלפי אמהות צעירות. הפרשה הפכה לדוגמה למצב שבו האינרציה של אנשי המקצוע הבכירים גורמת להאטת ההתפתחות המדעית.  

* 1848 - [[אביב העמים]] - גל של התקוממויות ומהפכות לאומיות באירופה כנגד המלוכנים. בטווח הקצר מהלך זה נכשל. בטווח הארוך, אביב העמים גורר שינויים מהלך המחצית השנייה של המאה ה-19.

* 1848 - [[אביב העמים]] - גל של התקוממויות ומהפכות לאומיות באירופה כנגד המלוכנים. בטווח הקצר מהלך זה נכשל. בטווח הארוך, אביב העמים גורר שינויים מהלך המחצית השנייה של המאה ה-19.

* 1856-1854 '''לואי פסטר''' נוחל ניצחונות בלוחמה במחלות חקלאיות בתחומים כמו סלק סוכר, גידול תולעי משי, ויין. הדבר מדגים בפני הציבור הרחב את כוחה של המיקרוביולוגיה, ומתחיל לבסס את '''[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]]'''. תאוריה זו מתחרה עם התאוריה של הרופא היווני קלאודיוס גלנוס, תאוריית מיאזמה - לפיה "אוויר מזוהם" (למשל אדים רעילים) הם הגורם המרכזי לרוב המחלות.  

* 1856-1854 '''לואי פסטר''' נוחל ניצחונות בלוחמה במחלות חקלאיות בתחומים כמו סלק סוכר, גידול תולעי משי, ויין. הדבר מדגים בפני הציבור הרחב את כוחה של המיקרוביולוגיה, ומתחיל לבסס את '''[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]]'''. תאוריה זו מתחרה עם התאוריה של הרופא היווני קלאודיוס גלנוס, תאוריית מיאזמה - לפיה "אוויר מזוהם" (למשל אדים רעילים) הם הגורם המרכזי לרוב המחלות.  

==התפתחות המדע במאה ה-20==

==התפתחות המדע במאה ה-20==

* 1900 - פרסום ספרו של הפסיכולוג '''זיגמונד פרויד ''' "פשר החלומות". בהמשך כתב פרויד עוד ספרים ובהם פיתוח הפסיכולוגיה והצגת הרעיון של החלק ה"לא מודע" בהכרה. פרויד נחשב לאבי הפסיכולוגיה הביולוגיסטית. לפני פרסום מחקריו של פרויד העיסוק בנפש לא נחשב למדעי, לפחות לא בהגדרה הנוקשה של מדע, והוא ניסה לכונן פסיכולוגיה כמדע ממשי. הבסיס המדעי לתאוריות של פרויד הוא שנוי במחלוקת. בעיני מבקריו, היכולת לתקף אמפירית את מסקנותיו היא מוגבלת, ויעילותה הטיפולית של תורתו נמוכה בהקשר של טיפול במחלות נפש. לעומת זאת חלק מעיקרי תורת פרויד לא פג עד היום, כמו קישור התנהגויות אנושיות ליצר המין ודחף לתוקפנות. בראש ובראשונה תרם פרויד את המושג "לא מודע".

* 1900 - פרסום ספרו של הפסיכולוג '''זיגמונד פרויד''' "פשר החלומות". בהמשך כתב פרויד עוד ספרים ובהם פיתוח הפסיכולוגיה והצגת הרעיון של החלק ה"לא מודע" בהכרה. פרויד נחשב לאבי הפסיכולוגיה הביולוגיסטית. לפני פרסום מחקריו של פרויד העיסוק בנפש לא נחשב למדעי, לפחות לא בהגדרה הנוקשה של מדע, והוא ניסה לכונן פסיכולוגיה כמדע ממשי. הבסיס המדעי לתאוריות של פרויד הוא שנוי במחלוקת. בעיני מבקריו, היכולת לתקף אמפירית את מסקנותיו היא מוגבלת, ויעילותה הטיפולית של תורתו נמוכה בהקשר של טיפול במחלות נפש. לעומת זאת חלק מעיקרי תורת פרויד לא פג עד היום, כמו קישור התנהגויות אנושיות ליצר המין ודחף לתוקפנות. בראש ובראשונה תרם פרויד את המושג "לא מודע".

* 1900 - שלושה חוקרים שונים (ממדינות שונות), במהלך חודשיים, פרסמו את המחקרים של הנזיר והביולוג '''גרגור מנדל''' (15 שנים לאחר מותו). מנדל מתאר ומנסח את חוקי התורשה הראשונים, והדבר מביא לזניחת גישת העירבוב והמיזוג התורשתית שרווחה בקהילה המדעית. מנדל הוכר כמייסד הגנטיקה המודרנית.

* 1900 - שלושה חוקרים שונים (ממדינות שונות), במהלך חודשיים, פרסמו את המחקרים של הנזיר והביולוג '''גרגור מנדל''' (15 שנים לאחר מותו). מנדל מתאר ומנסח את חוקי התורשה הראשונים, והדבר מביא לזניחת גישת העירבוב והמיזוג התורשתית שרווחה בקהילה המדעית. מנדל הוכר כמייסד הגנטיקה המודרנית.

[[קובץ:Albert Einstein Head.jpg|ממוזער|150px|[[אלברט איינשטיין]] בשנת 1947]]

[[קובץ:Albert Einstein Head.jpg|ממוזער|150px|[[אלברט איינשטיין]] בשנת 1947]]

* 1905 - גילוי '''תורת היחסות הפרטית''' על ידי '''[[אלברט איינשטיין]]'''. אחת התוצאות המפתיעות הנובעות מהנחות אלו היא שאין זמן ומרחב מוחלטים – ככל שמערכת ייחוס נעה במהירות גבוהה יותר (עם מהירות האור כחסם עליון), ממד האורך של המערכת בכיוון התנועה מתכווץ ביחס לצופה נייח, והזמן המקומי שלה מתקדם לאט יותר מנקודת מבטו של אותו צופה. נקודת המפנה בקבלת תורת היחסות הייתה תצפית שנערכה בשנת 1919 על ידי משלחת שבראשה עמד ארתור אדינגטון שדיווחה שצפתה בהסטה במיקומם של כוכבים הנראית בזמן ליקוי חמה, שנובאה על ידי תורת היחסות הכללית. פרסום הניסוי הפך את איינשטיין לדמות מוכרת ברחבי העולם. באופן דומה, הנוסחה E=mc², המבטאת את שקילות המסה והאנרגיה, שהיא אחת מהתגליות המפתיעות של תורת היחסות הפרטית, הפכה לסמל תרבות ומדע. מאוחר יותר התאוריה אפשרה פיתוח של [[אנרגיה אטומית]] ושל [[נשק גרעיני]].  

* 1905 - גילוי '''תורת היחסות הפרטית''' על ידי '''[[אלברט איינשטיין]]'''. אחת התוצאות המפתיעות הנובעות מהנחות אלו היא שאין זמן ומרחב מוחלטים – ככל שמערכת ייחוס נעה במהירות גבוהה יותר (עם מהירות האור כחסם עליון), ממד האורך של המערכת בכיוון התנועה מתכווץ ביחס לצופה נייח, והזמן המקומי שלה מתקדם לאט יותר מנקודת מבטו של אותו צופה. נקודת המפנה בקבלת תורת היחסות הייתה תצפית שנערכה בשנת 1919 על ידי משלחת שבראשה עמד ארתור אדינגטון שדיווחה שצפתה בהסטה במיקומם של כוכבים הנראית בזמן ליקוי חמה, שנובאה על ידי תורת היחסות הכללית. פרסום הניסוי הפך את איינשטיין לדמות מוכרת ברחבי העולם. באופן דומה, הנוסחה E=mc², המבטאת את שקילות המסה והאנרגיה, שהיא אחת מהתגליות המפתיעות של תורת היחסות הפרטית, הפכה לסמל תרבות ומדע. מאוחר יותר התאוריה אפשרה פיתוח של [[אנרגיה אטומית]] ושל [[נשק גרעיני]].  

* אמי נטר - מתמטיקאית ופיזיקאית הוכיחה את משפטי האיזומורפיזם, משפט חשוב בתורת החבורות שלפיו חבורות מנה מסוימות איזומורפיות זו לזו. הוכיחה הכללה למשפט לסקר-נתר והגתה את בעיית נתר. נתר השפיעה בצורה משמעותית גם על הפיזיקה. משפט נתר מראה את הקשר בין מונח הסימטריה בפיזיקה לחוקי השימור, כגון חוק שימור החומר וחוק שימור המטען החשמלי. חשיבות החוק היא בקישור בין משפטי השימור החשובים והיסודיים באמירה שהם נובעים מסיבה אחת - הסימטריה, מה עוד שההנחה המקובלת היא שחוקים אלו אינם תלויים במרחב-זמן.

* אמי נטר - מתמטיקאית ופיזיקאית הוכיחה את משפטי האיזומורפיזם, משפט חשוב בתורת החבורות שלפיו חבורות מנה מסוימות איזומורפיות זו לזו. הוכיחה הכללה למשפט לסקר-נתר והגתה את בעיית נתר. נתר השפיעה בצורה משמעותית גם על הפיזיקה. משפט נתר מראה את הקשר בין מונח הסימטריה בפיזיקה לחוקי השימור, כגון חוק שימור החומר וחוק שימור המטען החשמלי. חשיבות החוק היא בקישור בין משפטי השימור החשובים והיסודיים באמירה שהם נובעים מסיבה אחת - הסימטריה, מה עוד שההנחה המקובלת היא שחוקים אלו אינם תלויים במרחב-זמן.

* 1912 - האסטרונומית האמריקנית הנרייטה ליוויט מגלה שיש קשר בין הבהירות המוחלטת של כוכבים משתנים מסוג קפאידים לבין זמן המחזור שלהם - דבר שאיפשר למדוד את מרחקם על ידי השוואת הבהירות הנראית לבהירות המוחלטת, ולהשתמש בהם כ"נר תקני".  

* 1912 - האסטרונומית האמריקנית הנרייטה ליוויט מגלה שיש קשר בין הבהירות המוחלטת של כוכבים משתנים מסוג קפאידים לבין זמן המחזור שלהם - דבר שאיפשר למדוד את מרחקם על ידי השוואת הבהירות הנראית לבהירות המוחלטת, ולהשתמש בהם כ"נר תקני".  

* 1913 - תחילת הייצור התעשייתי של אמוניה באמצעות [[גז טבעי]] ואוויר באמצעות '''תהליך הבר-בוש''' לתהליך חשיבות אדירה בגלל שהאמוניה היא חלק חיוני ב'''[[דשן כימי]]'''. התהליך מכונה על שמו של הכימאי היהודי-גרמני '''פריץ הבר''' שפיתח את התהליך, וקארל בוש, שפיתח שיטות לעבודה בתנאי לחץ גבוה בעת שלבי התיעוש של תהליך ייצור האמוניה.  

* 1913 - תחילת הייצור התעשייתי של אמוניה באמצעות [[גז טבעי]] ואוויר באמצעות '''תהליך הבר-בוש''' לתהליך חשיבות אדירה בגלל שהאמוניה היא חלק חיוני ב'''[[דשן כימי]]'''. התהליך מכונה על שמו של הכימאי היהודי-גרמני '''פריץ הבר''' שפיתח את התהליך, וקארל בוש, שפיתח שיטות לעבודה בתנאי לחץ גבוה בעת שלבי התיעוש של תהליך ייצור האמוניה.  

* 1914 - מלחמת העולם הראשונה - הרג של עשרות מיליונים והרגשת ייאוש ופחד. חשד עמוק כלפי [[רעיון הקידמה]]. הדגמה לכך שמדינות לא בהכרח פועלות בצורה רציונלית. המלחמה גם תורמת לפיתוח טכנולוגיות חדשות כמו מטוסים וכלי רכב מונעים בבנזין. היא גם יוצרת את יסודות למלחמת העולם השנייה - ג'ון מיינרד קיינס מזהיר מפני דבר זה אבל איש לא מקשיב לו.

* 1914 - מלחמת העולם הראשונה - הרג של עשרות מיליונים והרגשת ייאוש ופחד. חשד עמוק כלפי [[רעיון הקידמה]]. הדגמה לכך שמדינות לא בהכרח פועלות בצורה רציונלית. המלחמה גם תורמת לפיתוח טכנולוגיות חדשות כמו מטוסים וכלי רכב מונעים בבנזין. היא גם יוצרת את יסודות למלחמת העולם השנייה - ג'ון מיינרד קיינס מזהיר מפני דבר זה אבל איש לא מקשיב לו.

* 1915 - תחילת שימוש המוני ב'''נשק כימי''' קטלני. המפתח העיקרי של דבר זה הוא פריץ הבר, שנחשב אבי לוחמת הגזים הגרמנית במלחמת העולם הראשונה ופיתח את השימוש בגז כלור וגז חרדל. הנשק הכימי גרם למותם של כ-90 אלף חיילים ולפציעה של מעל מיליון חיילים. האבר גם פיתח את חומר ההדברה "ציקלון בה", מאוחר יותר השתמשו הנאצים בחומר זה כדי להשמיד יהודים ואחרים במהלך השואה.

* 1915 - תחילת שימוש המוני ב'''נשק כימי''' קטלני. המפתח העיקרי של דבר זה הוא פריץ הבר, שנחשב אבי לוחמת הגזים הגרמנית במלחמת העולם הראשונה ופיתח את השימוש בגז כלור וגז חרדל. הנשק הכימי גרם למותם של כ-90 אלף חיילים ולפציעה של מעל מיליון חיילים. האבר גם פיתח את חומר ההדברה "ציקלון בה", מאוחר יותר השתמשו הנאצים בחומר זה כדי להשמיד יהודים ואחרים במהלך השואה.

* 1923 - האסטרונום האמריקני '''אדווין האבל ''' מזהה לראשונה משתנה קפאידי ב'''ערפילית אנדרומדה'''. מדידת המרחק הראתה שהערפילית היא מחוץ לשביל החלב. הדבר מכריע את הוויכוח ארוך השנים האם קיימות גלקסיות מחוץ לשביל החלב.  

* 1923 - האסטרונום האמריקני '''אדווין האבל''' מזהה לראשונה משתנה קפאידי ב'''ערפילית אנדרומדה'''. מדידת המרחק הראתה שהערפילית היא מחוץ לשביל החלב. הדבר מכריע את הוויכוח ארוך השנים האם קיימות גלקסיות מחוץ לשביל החלב.  

* 1927 - האסטרופיזיקאי הבלגי '''ז'ורז' למטר''' מפרסם מאמר ובו רעיון התפשטות היקום לפי תורת היחסות הכללית של איינשטיין. חישובים דומים נעשו כמה שנים לפני כן בברית המועצות על ידי הפיזיקאי אלכסנדר פרידמן, אולם למטר לא ידע עליהם. באותו זמן איינשטיין לא חשב שהיקום מתפשט, ואמר ללמטר: "חישוביך נכונים, אך הפיזיקה שלך איומה". בגלל שמאמרו של למטר התפרסם בצרפתית, בכתב עת לא מוכר בקהילייה המדעית העולמית, הוא זכה לתשומת לב מועטה, עד שב-1930 פרסם ארתור אדינגטון כינה אותו "פתרון מבריק לבעיות יוצאות הדופן של הקוסמולוגיה". ב-1949 פרד הויל שהתנגד לתאוריה כינה אותה בשם '''"המפץ הגדול"''' שם לימים הפך לשמה המקובל.  

* 1927 - האסטרופיזיקאי הבלגי '''ז'ורז' למטר''' מפרסם מאמר ובו רעיון התפשטות היקום לפי תורת היחסות הכללית של איינשטיין. חישובים דומים נעשו כמה שנים לפני כן בברית המועצות על ידי הפיזיקאי אלכסנדר פרידמן, אולם למטר לא ידע עליהם. באותו זמן איינשטיין לא חשב שהיקום מתפשט, ואמר ללמטר: "חישוביך נכונים, אך הפיזיקה שלך איומה". בגלל שמאמרו של למטר התפרסם בצרפתית, בכתב עת לא מוכר בקהילייה המדעית העולמית, הוא זכה לתשומת לב מועטה, עד שב-1930 פרסם ארתור אדינגטון כינה אותו "פתרון מבריק לבעיות יוצאות הדופן של הקוסמולוגיה". ב-1949 פרד הויל שהתנגד לתאוריה כינה אותה בשם '''"המפץ הגדול"''' שם לימים הפך לשמה המקובל.  

* 1929 - האבל מפרסם את '''"חוק האבל"''' - בקרב רוב הגלקסיות מהירות ההתרחקות מאיתנו עומדת ביחס ישר למרחקה של הגלקסיה מאיתנו - גלקסיה רחוקה יותר מתרחקת במהירות גדולה יותר. הדבר מחושב במאצעות מדידת מרחקים לגלקסיות והשוואת המהירות בעמצאות מדידת ההסחה לאדום של האור מהן לפי אפקט דופלר.  

* 1929 - האבל מפרסם את '''"חוק האבל"''' - בקרב רוב הגלקסיות מהירות ההתרחקות מאיתנו עומדת ביחס ישר למרחקה של הגלקסיה מאיתנו - גלקסיה רחוקה יותר מתרחקת במהירות גדולה יותר. הדבר מחושב במאצעות מדידת מרחקים לגלקסיות והשוואת המהירות בעמצאות מדידת ההסחה לאדום של האור מהן לפי אפקט דופלר.  

* שימוש בפסיכולוגיה בכלכלה כדי למכור עוד מוצרים - [[שיווק]] ראו - [[המאה של העצמי]]. [[פסיכולוגיה חברתית]].

* שימוש בפסיכולוגיה בכלכלה כדי למכור עוד מוצרים - [[שיווק]] ראו - [[המאה של העצמי]]. [[פסיכולוגיה חברתית]].

* יסודות תורת המחשוב ופיתוח המחשבים הראשונים.

* יסודות תורת המחשוב ופיתוח המחשבים הראשונים.

* 1936 עד 1947 - '''הסינתזה האבולוציונית המודרנית''' - הסינתזה איחדה בין חוקי התורשה של מנדל לבין עקרונות הברירה הטבעית והאבולוציה ההדרגתית. הסינתזה הסבירה כיצד מקרואבולוציה, שקיומה נצפה גם בטבע וגם במחקרים פלאונטולוגיים, מתאפשרת בהינתן מיקרואבולוציה (שינוי ברמה המולקולרית, חקר הורשתם של גנים במרוצת הדורות, ויחסי הגומלין בין גנים באוכלוסיות נתונות).

* 1936 עד 1947 - '''הסינתזה האבולוציונית המודרנית''' - הסינתזה איחדה בין חוקי התורשה של מנדל לבין עקרונות הברירה הטבעית והאבולוציה ההדרגתית. הסינתזה הסבירה כיצד מקרואבולוציה, שקיומה נצפה גם בטבע וגם במחקרים פלאונטולוגיים, מתאפשרת בהינתן מיקרואבולוציה (שינוי ברמה המולקולרית, חקר הורשתם של גנים במרוצת הדורות, ויחסי הגומלין בין גנים באוכלוסיות נתונות).

* 1939-1945 - מלחמת העולם השנייה. נחשב אחד האירועים שנתן מימון רב למחקרים מדעיים בתחומים שונים. מחקרים בפיתוח כלי נשק אבל גם בתחומים אחרים כמו בליסטיקה ומסע לחלל, פסיכולוגיה וכלכלה.  

* 1939-1945 - מלחמת העולם השנייה. נחשב אחד האירועים שנתן מימון רב למחקרים מדעיים בתחומים שונים. מחקרים בפיתוח כלי נשק אבל גם בתחומים אחרים כמו בליסטיקה ומסע לחלל, פסיכולוגיה וכלכלה.  

* 1945 - שימוש ב'''[[נשק אטומי]]''' נגד יפן. פיתוח הנשק התאפשר תודות לתורת היחסות ופרוייקט מנהטן שכלל מדענים רבים שפעלו מטעם ממשלת ארצות הברית. הדבר מסמן גם תחילת המרוץ לנשק אטומי מצד מעצמות ומדינות. איינשטיין ואנשים רבים אחרים נחרדים מהאפשרות של [[מלחמה אטומית]] ובשנת 1946 מוציאים את החוברת [[עולם אחד או אף עולם]] שקורא לשיתופי פעולה בינלאומיים או ל[[ממשלה עולמית]] ומזהיר מפני סכנות הנשק האטומי.  

* 1945 - שימוש ב'''[[נשק אטומי]]''' נגד יפן. פיתוח הנשק התאפשר תודות לתורת היחסות ופרוייקט מנהטן שכלל מדענים רבים שפעלו מטעם ממשלת ארצות הברית. הדבר מסמן גם תחילת המרוץ לנשק אטומי מצד מעצמות ומדינות. איינשטיין ואנשים רבים אחרים נחרדים מהאפשרות של [[מלחמה אטומית]] ובשנת 1946 מוציאים את החוברת [[עולם אחד או אף עולם]] שקורא לשיתופי פעולה בינלאומיים או ל[[ממשלה עולמית]] ומזהיר מפני סכנות הנשק האטומי.  

[[קובץ:Benzopyrene DNA adduct 1JDG.png|ממוזער|125px|מודל מולקולרי של הסליל הכפול של הדי.אן.אי.]]

[[קובץ:Benzopyrene DNA adduct 1JDG.png|ממוזער|125px|מודל מולקולרי של הסליל הכפול של הדי.אן.אי.]]

* 1948 - פרסום '''דוחות קינסי''' - שני ספרים על מיניות בבני אדם- "התנהגות מינית בזכר האדם" (Sexual Behavior in the Human Male)‏ (1948), ו"התנהגות מינית בנקבת האדם" (Sexual Behavior in the Human Female)‏ (1953), אותם חיברו הביולוג '''אלפרד קינסי''', וורדל פומרוי ואחרים. אחד הניתוחים הראשונים של מיניות האדם בכלים מדעיים - סוציולוגיים. פרסום דוחות קינסי הדהים את הציבור וגרם למחלוקת ציבורית. תגובות הזעם (במיוחד לספר השני), נבעו הן מכיוון שהן יצאו כנגד אמונות מסורתיות על מיניות האדם ומכיוון שדנו בנושאים שהיו בגדר [[טאבו]] עד לאותה עת כמו הומוסקסואליות, אוננות ועוד. דוחות קינסי נמכרו בכשלושת-רבעי מיליון עותקים ותורגמו ל-13 שפות, ובכך היו לאחד הפרסומים המדעיים הנפוצים ביותר במאה ה-20. יש הקושרים לפרסום דוחות קינסי את השינוי בתדמית הציבורית של מיניות האדם ול"המהפכה המינית" של שנות ה-60.

* 1948 - פרסום '''דוחות קינסי''' - שני ספרים על מיניות בבני אדם- "התנהגות מינית בזכר האדם" (Sexual Behavior in the Human Male)‏ (1948), ו"התנהגות מינית בנקבת האדם" (Sexual Behavior in the Human Female)‏ (1953), אותם חיברו הביולוג '''אלפרד קינסי''', וורדל פומרוי ואחרים. אחד הניתוחים הראשונים של מיניות האדם בכלים מדעיים - סוציולוגיים. פרסום דוחות קינסי הדהים את הציבור וגרם למחלוקת ציבורית. תגובות הזעם (במיוחד לספר השני), נבעו הן מכיוון שהן יצאו כנגד אמונות מסורתיות על מיניות האדם ומכיוון שדנו בנושאים שהיו בגדר [[טאבו]] עד לאותה עת כמו הומוסקסואליות, אוננות ועוד. דוחות קינסי נמכרו בכשלושת-רבעי מיליון עותקים ותורגמו ל-13 שפות, ובכך היו לאחד הפרסומים המדעיים הנפוצים ביותר במאה ה-20. יש הקושרים לפרסום דוחות קינסי את השינוי בתדמית הציבורית של מיניות האדם ול"המהפכה המינית" של שנות ה-60.

* 1953 - '''גילוי מבנה ה-DNA''' על ידי פרנסיס קריק ו-ג'יימס ווטסון , תודות לעבודתה של רוזלינד פרנקלין. ה-DNA היא מולקולת ענק (פולימר) של חומצת גרעין המכילה את כל המידע התורשתי לבנייתם של כל החלבונים בתא, בכל האורגניזמים הידועים, החל מחיידקים ועד לבני אדם, ואף בחלק מהנגיפים. שנים רבות נזקף הגילוי לזכות המדענים ווטסון וקריק. השניים אף זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על הגילוי בשנת 1962. בדיעבד התברר שהגילוי שלהם התבסס, במידה רבה, על עבודתה של רוזלינד פרנקלין, עמיתתו של וילקנס, שנפטרה לפני מתן הפרס. גילוי מבנה הסליל הכפול עם בסיסים משלימים הוביל גם לדרך שבה מולקולת DNA משתכפלת, על ידי הפרדת שני הסלילים ובניית המשלימים להם, ותהליך השעתוק בו מולקולת RNA מיוצרת לפי התבנית של ה-DNA (ולאחר מכן מתורגמת לחלבון). הבנות אלו העניקו תנופה משמעותית לתחום הביולוגיה המולקולרית ונחשב לאחד ההישגים הגדולים של המדע במאה העשרים.  

* 1953 - '''גילוי מבנה ה-DNA''' על ידי פרנסיס קריק וג'יימס ווטסון, תודות לעבודתה של רוזלינד פרנקלין. ה-DNA היא מולקולת ענק (פולימר) של חומצת גרעין המכילה את כל המידע התורשתי לבנייתם של כל החלבונים בתא, בכל האורגניזמים הידועים, החל מחיידקים ועד לבני אדם, ואף בחלק מהנגיפים. שנים רבות נזקף הגילוי לזכות המדענים ווטסון וקריק. השניים אף זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על הגילוי בשנת 1962. בדיעבד התברר שהגילוי שלהם התבסס, במידה רבה, על עבודתה של רוזלינד פרנקלין, עמיתתו של וילקנס, שנפטרה לפני מתן הפרס. גילוי מבנה הסליל הכפול עם בסיסים משלימים הוביל גם לדרך שבה מולקולת DNA משתכפלת, על ידי הפרדת שני הסלילים ובניית המשלימים להם, ותהליך השעתוק בו מולקולת RNA מיוצרת לפי התבנית של ה-DNA (ולאחר מכן מתורגמת לחלבון). הבנות אלו העניקו תנופה משמעותית לתחום הביולוגיה המולקולרית ונחשב לאחד ההישגים הגדולים של המדע במאה העשרים.  

* 1955 - '''יונה סאלק''' מפתח את '''החיסון נגד פוליו''' - שיתוק ילדים . נגיף הפוליו התקיים במשך אלפי שנים כפתוגן אנדמי עד 1880, כאשר התחוללו באירופה מגיפות גדולות; זמן קצר לאחר מכן מגיפות הופיעו גם בארצות הברית. ב-1910 חלק ניכר מהעולם חווה גידול ניכר במספר מקרי הפוליו ומגיפות פוליו היו לאירוע שכיח, בעיקר בערים במהלך חודשי הקיץ. מגיפות אלו - שהותירו אלפי ילדים ומבוגרים משותקים - הניעו מדענים במירוץ לפיתוח חיסון למחלה. החדשות על החיסון הוכרזו בחגיגיות בערוצי הרדיו והטלוויזיה, וברחבי ארצות הברית פרצו חגיגות ספונטניות. כבר למחרת היום פוליטיקאים רבים שגרו לסאלק מדליות וכרטיסי ברכה והזמינו אותו לטקסי הוקרה. סאלק החליט שלא לרשום פטנט על החיסון שלו אלא לשחרר אותו לנחלת הכלל. החיסון הופץ במהירות ברחבי ארצות הברית ולאחר מכן ברחבי העולם כולו. במהלך העשורים הבאים, מוגרה מחלת הפוליו בשיטתיות ברחבי העולם, למעט מספר מדינות שהתנגדו לחיסון, כגון ניגריה והודו.  

* 1955 - '''יונה סאלק''' מפתח את '''החיסון נגד פוליו''' - שיתוק ילדים. נגיף הפוליו התקיים במשך אלפי שנים כפתוגן אנדמי עד 1880, כאשר התחוללו באירופה מגיפות גדולות; זמן קצר לאחר מכן מגיפות הופיעו גם בארצות הברית. ב-1910 חלק ניכר מהעולם חווה גידול ניכר במספר מקרי הפוליו ומגיפות פוליו היו לאירוע שכיח, בעיקר בערים במהלך חודשי הקיץ. מגיפות אלו - שהותירו אלפי ילדים ומבוגרים משותקים - הניעו מדענים במירוץ לפיתוח חיסון למחלה. החדשות על החיסון הוכרזו בחגיגיות בערוצי הרדיו והטלוויזיה, וברחבי ארצות הברית פרצו חגיגות ספונטניות. כבר למחרת היום פוליטיקאים רבים שגרו לסאלק מדליות וכרטיסי ברכה והזמינו אותו לטקסי הוקרה. סאלק החליט שלא לרשום פטנט על החיסון שלו אלא לשחרר אותו לנחלת הכלל. החיסון הופץ במהירות ברחבי ארצות הברית ולאחר מכן ברחבי העולם כולו. במהלך העשורים הבאים, מוגרה מחלת הפוליו בשיטתיות ברחבי העולם, למעט מספר מדינות שהתנגדו לחיסון, כגון ניגריה והודו.  

* 1957 - ברית המועצות שולחת לחלל את '''ספוטניק 1''' - הלוויין המלאכותי הראשון בחלל. ספוטניק 2 נשא על סיפונו את הכלבה לייקה שהייתה בעל החיים הראשון בחלל. השיגורים האלה מתחילים את "המרוץ לחלל" בין ברית המועצות לבין ארצות הברית.  

* 1957 - ברית המועצות שולחת לחלל את '''ספוטניק 1''' - הלוויין המלאכותי הראשון בחלל. ספוטניק 2 נשא על סיפונו את הכלבה לייקה שהייתה בעל החיים הראשון בחלל. השיגורים האלה מתחילים את "המירוץ לחלל" בין ברית המועצות לבין ארצות הברית.  

* 1959 - הפילוסוף '''קרל פופר''' מפרסם את ספרו "הלוגיקה של הגילוי המדעי" בו מוצג "עקרון ההפרכה" לפיו המדע מתקדם אך ורק על ידי הפרכות, ולא על ידי אישושים. לפי פופר רעיון הוא מדעי אם ניתן להגות מבחן שעשוי להפריך אותו. פופר ראה בפוטנציאל ההפרכה את המאפיין המובהק ביותר של פעילות מדעית, המבדיל בינה ובין הסברים שאינם מדעיים.

* 1959 - הפילוסוף '''קרל פופר''' מפרסם את ספרו "הלוגיקה של הגילוי המדעי" בו מוצג "עקרון ההפרכה" לפיו המדע מתקדם אך ורק על ידי הפרכות, ולא על ידי אישושים. לפי פופר רעיון הוא מדעי אם ניתן להגות מבחן שעשוי להפריך אותו. פופר ראה בפוטנציאל ההפרכה את המאפיין המובהק ביותר של פעילות מדעית, המבדיל בינה ובין הסברים שאינם מדעיים.

* 1960 - ה-FDA מאשר את השימוש ב'''[[גלולה למניעת הריון]]''' - אמצעי מניעה שנשים יכולות לקחת בצורה קלה. דמויות מפתח בפיתוח הגלולה היו '''[[מרגרט סנגר]]''' שהייתה פעילה לזכויות נשים; גרגורי פינקוס, ביולוג עצמאי שפוטר מאוניברסיטת הארווארד בגלל המחקר השנוי במחלוקת שלו על הפריה חוץ-גופית; ג'ון רוק, רופא קתולי שניהל את המחקרים הקליניים של הגלולה ושימש מתווך מול הכנסייה הקתולית; וקתרין מקורמיק, יורשת עשירה שמימנה כמעט לבדה את המחקר. המחקר החל באפריל 1951 ללא תמיכה מצד חברות התרופות או הממסד הרפואי. בשנת 1953 פניקוס הרחיבה את הפרוייקט פי 50 בעקבות תיאור חייהן של נשים עניות שנאלצו לעבור הריונות רבים נגד רצונן. הגלולה שינתה היבטים רבים בחיי החברה לרבות היחס ליחסי מין, שחרור נשים לשוק העבודה ושינויים של [[מעבר דמוגרפי]] ותכנון משפחה. קדם לנושא מאבק חברתי שנועד לאפשר לנשים גישה לאמצעי מניעה באופן חוקי.  

* 1960 - ה-FDA מאשר את השימוש ב'''[[גלולה למניעת הריון]]''' - אמצעי מניעה שנשים יכולות לקחת בצורה קלה. דמויות מפתח בפיתוח הגלולה היו '''[[מרגרט סנגר]]''' שהייתה פעילה לזכויות נשים; גרגורי פינקוס, ביולוג עצמאי שפוטר מאוניברסיטת הארווארד בגלל המחקר השנוי במחלוקת שלו על הפריה חוץ-גופית; ג'ון רוק, רופא קתולי שניהל את המחקרים הקליניים של הגלולה ושימש מתווך מול הכנסייה הקתולית; וקתרין מקורמיק, יורשת עשירה שמימנה כמעט לבדה את המחקר. המחקר החל באפריל 1951 ללא תמיכה מצד חברות התרופות או הממסד הרפואי. בשנת 1953 פניקוס הרחיבה את הפרוייקט פי 50 בעקבות תיאור חייהן של נשים עניות שנאלצו לעבור הריונות רבים נגד רצונן. הגלולה שינתה היבטים רבים בחיי החברה לרבות היחס ליחסי מין, שחרור נשים לשוק העבודה ושינויים של [[מעבר דמוגרפי]] ותכנון משפחה. קדם לנושא מאבק חברתי שנועד לאפשר לנשים גישה לאמצעי מניעה באופן חוקי.  

* 1961 - הקוסמונאוט '''יורי גגארין''' הוא האדם הראשון בחלל.

* 1961 - הקוסמונאוט '''יורי גגארין''' הוא האדם הראשון בחלל.

* 1962 - הפסיכולוג סטנלי מילגרם עורך את '''"הניסוי של מילגרם"''' - אחד הניסויים החשובים ב'''[[פסיכולוגיה חברתית]]'''. הניסוי מצא באופן מפתיע כי רוב האנשים מצייתים להוראות סמכותיות גם כאשר הדבר נוגד את מצפונם או ערכים בסיסיים שלהם כמו סיכון אדם אחר. לפני עריכת הניסוי ערך מילגרם סקר בקרב פסיכיאטרים לגבי תוצאותיו הצפויות של הניסוי. הם האמינו פה אחד שכל משתתפי הניסוי, פרט לכמה סדיסטים (כ-4 מתוך כל 1,000 אנשים לפי הערכתם), יסרבו לתת שוק חשמלי בעוצמה הגבוהה ביותר. במטא-ניתוח שנערך בשנת 2002 של מחקרים דומים שבוצעו על ידי פסיכולוגים נוספים ברחבי העולם, נמצא כי שיעור המשתתפים שמעבירים את עוצמת השוק הגבוהה ביותר קבוע, ונע בין 61% ל-66%.  

* 1962 - הפסיכולוג סטנלי מילגרם עורך את '''"הניסוי של מילגרם"''' - אחד הניסויים החשובים ב'''[[פסיכולוגיה חברתית]]'''. הניסוי מצא באופן מפתיע כי רוב האנשים מצייתים להוראות סמכותיות גם כאשר הדבר נוגד את מצפונם או ערכים בסיסיים שלהם כמו סיכון אדם אחר. לפני עריכת הניסוי ערך מילגרם סקר בקרב פסיכיאטרים לגבי תוצאותיו הצפויות של הניסוי. הם האמינו פה אחד שכל משתתפי הניסוי, פרט לכמה סדיסטים (כ-4 מתוך כל 1,000 אנשים לפי הערכתם), יסרבו לתת שוק חשמלי בעוצמה הגבוהה ביותר. במטא-ניתוח שנערך בשנת 2002 של מחקרים דומים שבוצעו על ידי פסיכולוגים נוספים ברחבי העולם, נמצא כי שיעור המשתתפים שמעבירים את עוצמת השוק הגבוהה ביותר קבוע, ונע בין 61% ל-66%.  

* 1963 - חוקר החקלאות '''נורמן בורלוג''' וצוותו מצליחים להגדיל בצורה משמעותית את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] של חיטה במקסיקו. תחילתה של '''[[המהפכה הירוקה]]''' שהצילה מיליוני אנשים מ[[רעב המוני]] אך גרמה גם להפצה של [[חקלאות תעשייתית]] שתלויה במ[[משאבים מתכלים]] ומציבה אתגרים רבים ל[[חקלאות בת קיימא]].  

* 1963 - חוקר החקלאות '''נורמן בורלוג''' וצוותו מצליחים להגדיל בצורה משמעותית את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] של חיטה במקסיקו. תחילתה של '''[[המהפכה הירוקה]]''' שהצילה מיליוני אנשים מ[[רעב המוני]] אך גרמה גם להפצה של [[חקלאות תעשייתית]] שתלויה במ[[משאבים מתכלים]] ומציבה אתגרים רבים ל[[חקלאות בת קיימא]].  

* 1964 - שני פיזיקאים מ"מעבדות בל", ארנו פנזיאס ורוברט וילסון, מגלים באקראי את '''קרינת הרקע הקוסמית''' בעת שעבדו על דגם חדש של אנטנה. הם גילו רעש רקע של קרינת רדיו שהייתה בעלת עוצמה שווה מכל כיוון. עוד קודם לכם ג'ורג' גאמוב הציג את הסינתזה הגרעינית הקדמונית. עמיתיו רלף אלפר ורוברט הרמן חזו את קיומה של קרינת הרקע הקוסמית. הגילוי והאישוש של קרינת הרקע הקוסמית ב-1964 הבטיח את היותו של המפץ הגדול כהסבר הטוב ביותר למוצאו והתפתחותו של היקום. בהמשך התגלו עוד בעיות בתאוריה כמו גם תיקונים בה תודות לתצפיות חדשות והסברים נוספים.  

* 1964 - שני פיזיקאים מ"מעבדות בל", ארנו פנזיאס ורוברט וילסון, מגלים באקראי את '''קרינת הרקע הקוסמית''' בעת שעבדו על דגם חדש של אנטנה. הם גילו רעש רקע של קרינת רדיו שהייתה בעלת עוצמה שווה מכל כיוון. עוד קודם לכם ג'ורג' גאמוב הציג את הסינתזה הגרעינית הקדמונית. עמיתיו רלף אלפר ורוברט הרמן חזו את קיומה של קרינת הרקע הקוסמית. הגילוי והאישוש של קרינת הרקע הקוסמית ב-1964 הבטיח את היותו של המפץ הגדול כהסבר הטוב ביותר למוצאו והתפתחותו של היקום. בהמשך התגלו עוד בעיות בתאוריה כמו גם תיקונים בה תודות לתצפיות חדשות והסברים נוספים.  

* 1966 - '''קרל המפל''', פילוסוף של המדע, מוציא לאור את ספרו "פילוסופיה של מדעי הטבע" (Philosophy of Natural Science). לפי המפל לא ניתן לאמת או להוכיח תאוריה מדעית. במקום זאת, ניתן לאשש אותה, כלומר לאסוף לה כמה שיותר "התאמות למציאות" אשר יקרבו אותה לאמת ויגדילו את סבירותה להיות נכונה.

* 1966 - '''קרל המפל''', פילוסוף של המדע, מוציא לאור את ספרו "פילוסופיה של מדעי הטבע" (Philosophy of Natural Science). לפי המפל לא ניתן לאמת או להוכיח תאוריה מדעית. במקום זאת, ניתן לאשש אותה, כלומר לאסוף לה כמה שיותר "התאמות למציאות" אשר יקרבו אותה לאמת ויגדילו את סבירותה להיות נכונה.  

* 1968 - הביולוג גארט הארדין מפרסם את המאמר '''[[הטרגדיה של נחלת הכלל]]''' שעסק בבעיית ניהול משאבי הטבע הציבוריים ([[מוצר משותף]]) בכדור הארץ.

* 1968 - הביולוג גארט הארדין מפרסם את המאמר '''[[הטרגדיה של נחלת הכלל]]''' שעסק בבעיית ניהול משאבי הטבע הציבוריים ([[מוצר משותף]]) בכדור הארץ.

* 1972 - מספר מדענים בראשות '''[[דונאלה מדווז]]''' מוציאים לאור את הספר '''[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]''' שמשתמש במודל ממוחשב ו[[מערכת מורכבת|מערכות מורכבות]] כדי לתאר את ההשלכות של המשך [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] ו[[גידול האוכלוסין]] בעולם בעל מגבלות של משאבי טבע וכיורי טבע סופיים, והציג לראשונה באופן בהיר את אתגרי ה[[קיימות]] של כלל האוכלוסייה האנושית. במקביל למודל הממוחשב, אספו החוקרים מידע רב לגבי גבולות אפשריים שיכולים להגביל את צמיחת האוכלוסייה העולמית או את הכלכלה העולמית. המסר המרכזי בספר הוא כי המשך הגידול בתוצר הכלכלי (מבחינת צריכה ואוכלוסייה) יגרום לחצייה של מגבלות שונות, דבר שעלול להוביל במהלך המאה ה-21 לגידול יתר ולהתמוטטות של הכלכלה והאוכלוסייה. מסר נוסף הוא שימוש במודלים ממוחשבים מורכבים במקום מודלים מנטליים פשוטים. הספר זוכה לפופולריות לאחר משבר הנפט אולם מותקף בהמשך על ידי כלכלנים.  

* 1972 - מספר מדענים בראשות '''[[דונאלה מדווז]]''' מוציאים לאור את הספר '''[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]''' שמשתמש במודל ממוחשב ו[[מערכת מורכבת|מערכות מורכבות]] כדי לתאר את ההשלכות של המשך [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] ו[[גידול האוכלוסין]] בעולם בעל מגבלות של משאבי טבע וכיורי טבע סופיים, והציג לראשונה באופן בהיר את אתגרי ה[[קיימות]] של כלל האוכלוסייה האנושית. במקביל למודל הממוחשב, אספו החוקרים מידע רב לגבי גבולות אפשריים שיכולים להגביל את צמיחת האוכלוסייה העולמית או את הכלכלה העולמית. המסר המרכזי בספר הוא כי המשך הגידול בתוצר הכלכלי (מבחינת צריכה ואוכלוסייה) יגרום לחצייה של מגבלות שונות, דבר שעלול להוביל במהלך המאה ה-21 לגידול יתר ולהתמוטטות של הכלכלה והאוכלוסייה. מסר נוסף הוא שימוש במודלים ממוחשבים מורכבים במקום מודלים מנטליים פשוטים. הספר זוכה לפופולריות לאחר משבר הנפט אולם מותקף בהמשך על ידי כלכלנים.  

* 1976 - הביולוג '''ריצ'רד דוקינס ''' מפרסם את הספר '''[[הגן האנוכי]]''' לפיו יש לבחון את האבולוציה ברמת הגן, ולא ברמת האורגניזם היחיד או קבוצת האורגניזמים. לפי השקפה זו היצורים החיים לרבות האדם הם מעין "רובוטים" שתוכנתו כדי לשמר את המולקולות האנוכיות הקרויות גנים. הספר פותר חידות אבולוציוניות רבות כולל קיום זולתנות בטבע. מושג נוסף שנטבע בספר זה הוא [[מם]], מקבילו של הגן ברמת הרעיונות המופשטים; יחידת מידע או רעיון, המסוגלת לשכפול עצמי, ובדומה לגנים המשכפלים עצמם בגופנו, הממים משתכפלים במוחות ובמאגרי מידע.

* 1976 - הביולוג '''ריצ'רד דוקינס''' מפרסם את הספר '''[[הגן האנוכי]]''' לפיו יש לבחון את האבולוציה ברמת הגן, ולא ברמת האורגניזם היחיד או קבוצת האורגניזמים. לפי השקפה זו היצורים החיים לרבות האדם הם מעין "רובוטים" שתוכנתו כדי לשמר את המולקולות האנוכיות הקרויות גנים. הספר פותר חידות אבולוציוניות רבות כולל קיום זולתנות בטבע. מושג נוסף שנטבע בספר זה הוא [[מם]], מקבילו של הגן ברמת הרעיונות המופשטים; יחידת מידע או רעיון, המסוגלת לשכפול עצמי, ובדומה לגנים המשכפלים עצמם בגופנו, הממים משתכפלים במוחות ובמאגרי מידע.

* 1977 - [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] '''[[הרמן דיילי]]''' מוציא את הספר '''[[כלכלת מצב יציב]]''', שנחשב לאחד מציוני הדרך בתחום של [[כלכלה אקולוגית]] ו'''[[כלכלה בת קיימא]]'''. דיילי מפרסם גם את "[[חוקי דיילי לקיימות]]" חוקים שעונים לשאלה מהו הגבול של קצב ניצול של משאבים באופן מקיים.  

* 1977 - [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] '''[[הרמן דיילי]]''' מוציא את הספר '''[[כלכלת מצב יציב]]''', שנחשב לאחד מציוני הדרך בתחום של [[כלכלה אקולוגית]] ו'''[[כלכלה בת קיימא]]'''. דיילי מפרסם גם את "[[חוקי דיילי לקיימות]]" חוקים שעונים לשאלה מהו הגבול של קצב ניצול של משאבים באופן מקיים.  

* 1979 - [[דניאל כהנמן]] ו[[עמוס טברסקי]] מפרסמים את "[[תורת הערך]] - אחד המאמרים החשובים בתחום של [[כלכלה התנהגותית]]

* 1979 - [[דניאל כהנמן]] ו[[עמוס טברסקי]] מפרסמים את "[[תורת הערך]] - אחד המאמרים החשובים בתחום של [[כלכלה התנהגותית]]

* [[כלכלה אקולוגית]].

* [[כלכלה אקולוגית]].

* 1990 - החל '''פרויקט גנום האדם''' - פרויקט שמטרתו לקבוע את רצף הבסיסים המרכיבים את הקוד הגנטי של בני האדם ולזהות בהם אתרים פונקציונליים כגון גנים. במסגרת הפרויקט נסרקו כל הכרומוזומים של מספר בני אדם, רצפי ה-DNA שלהם תועדו ואף זוהו בהם גנים המקודדים ברצף. התוצר הסופי של הפרויקט הם מידע רצף של DNA וזיהוי אתרים מוכרים ברצף. הפרויקט האיץ בצורה ניכרת שיטות פענוח מידע גנטי והוא הסתיים בשנת 2003 שבה הסתיים מיפוי 99% מהגנום בדיוק של 99.99%. תוצרי הפרוייקט משמשים בסיס לחקירקת התפקוד של גנים וחלבונים שנוצרים מהם, איתור גנים שקושרים למחלות, קשרים תורשתיים בין קבוצות בני אדם (גנטיקה של אוכלוסיות) והיסטוריה של המין האנושי (גנטיקה אבולוציונית). זהו המשך של [[המהפכה המיקרוביולוגית]].

* 1990 - החל '''פרויקט גנום האדם''' - פרויקט שמטרתו לקבוע את רצף הבסיסים המרכיבים את הקוד הגנטי של בני האדם ולזהות בהם אתרים פונקציונליים כגון גנים. במסגרת הפרויקט נסרקו כל הכרומוזומים של מספר בני אדם, רצפי ה-DNA שלהם תועדו ואף זוהו בהם גנים המקודדים ברצף. התוצר הסופי של הפרויקט הם מידע רצף של DNA וזיהוי אתרים מוכרים ברצף. הפרויקט האיץ בצורה ניכרת שיטות פענוח מידע גנטי והוא הסתיים בשנת 2003 שבה הסתיים מיפוי 99% מהגנום בדיוק של 99.99%. תוצרי הפרוייקט משמשים בסיס לחקירת התפקוד של גנים וחלבונים שנוצרים מהם, איתור גנים שקושרים למחלות, קשרים תורשתיים בין קבוצות בני אדם (גנטיקה של אוכלוסיות) והיסטוריה של המין האנושי (גנטיקה אבולוציונית). זהו המשך של [[המהפכה המיקרוביולוגית]].

* חקר החלל ו[[אסטרונאוטיקה]]

* חקר החלל ו[[אסטרונאוטיקה]]