שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 34: שורה 34:  
בתקופה הקולוניאלית יובאו כ-350,000 עבדים לשלוש עשרה המושבות שהפכו עם השנים לארצות הברית. הם היוו פחות מ-5% מכ-12 מיליון העבדים שיובאו מאפריקה ליבשת אמריקה בתקופה הקולוניאלית. רוב רובם של האפריקנים המשועבדים הועברו למושבות הסוכר באיים הקריביים ובברזיל. בשל תנאי החיים הסבירים ביחס לאלו שבאמריקה הלטינית מספר העבדים במושבות גדל במהירות והגיע לכ-4 מיליון עד שנת 1860.  
 
בתקופה הקולוניאלית יובאו כ-350,000 עבדים לשלוש עשרה המושבות שהפכו עם השנים לארצות הברית. הם היוו פחות מ-5% מכ-12 מיליון העבדים שיובאו מאפריקה ליבשת אמריקה בתקופה הקולוניאלית. רוב רובם של האפריקנים המשועבדים הועברו למושבות הסוכר באיים הקריביים ובברזיל. בשל תנאי החיים הסבירים ביחס לאלו שבאמריקה הלטינית מספר העבדים במושבות גדל במהירות והגיע לכ-4 מיליון עד שנת 1860.  
   −
בארצות הברית מרבית העבדים עסקו בחקלאות, כאשר 90% מהעבדים השחורים התרכזו במושבות הדרומיות. במרבית מדינות הצפון שיעור העבדים היה נמוך מאשר במדינות הדרום, אחת הסיבות לכך היא הגידול הבדלים בענפי הכלכלה ותעוש רב יותר של החקלאות בצפון. בהתאם לכך ולהבדלים שונים בין המושבות והמדינות היו חוקים שונים ביחס לעבדות. במערב התיכון, לא הייתה קיימת עבדות כבר בימיה הראשונים של ארצות הברית. במסצ'וסטס החליט בית המשפט העליון של המדינה ב-1783: "החוקה סולדת לחלוטין מן הרעיון שבני האדם נולדו עבדים". במדינת ניו יורק נאסרה העבדות רק ב-1827, וגם אז הותרה עבור עבדים שנולדו לפני 1799. למרות ביטול העבדות, העבדים המשוחררים היו כפופים להפרדה גזעית ולאפליה במושבות הצפוניות. באותן שנים, העבדות במדינות הדרום נותרה חוקית. המהפכה האמריקאית ומגילת הזכויות של ארצות הברית לא אסרו את העבדות ולא העניקו זכויות לשחורים. עש שנת 1804 כל המדינות הצפוניות בארצות הברית אסרו על עבדות בתחומן, דבר שהחל לייצר מתחים עם מדינות הדרום.
+
בארצות הברית מרבית העבדים עסקו בחקלאות, כאשר 90% מהעבדים השחורים התרכזו במושבות הדרומיות. במרבית מדינות הצפון שיעור העבדים היה נמוך מאשר במדינות הדרום, אחת הסיבות לכך היא הגידול הבדלים בענפי הכלכלה ותעוש רב יותר של החקלאות בצפון. בהתאם לכך ולהבדלים שונים בין המושבות והמדינות היו חוקים שונים ביחס לעבדות. במערב התיכון, לא הייתה קיימת עבדות כבר בימיה הראשונים של ארצות הברית. במסצ'וסטס החליט בית המשפט העליון של המדינה ב-1783: "החוקה סולדת לחלוטין מן הרעיון שבני האדם נולדו עבדים". במדינת ניו יורק נאסרה העבדות רק ב-1827, וגם אז הותרה עבור עבדים שנולדו לפני 1799. למרות ביטול העבדות, העבדים המשוחררים היו כפופים להפרדה גזעית ולאפליה במושבות הצפוניות. באותן שנים, העבדות במדינות הדרום נותרה חוקית. המהפכה האמריקאית ומגילת הזכויות של ארצות הברית לא אסרו את העבדות ולא העניקו זכויות לשחורים. עד שנת 1804 כל המדינות הצפוניות בארצות הברית אסרו על עבדות בתחומן, דבר שהחל לייצר מתחים עם מדינות הדרום.
   −
התנועה לביטול העבדות המשיכה לפעול בצורה נמרצת בארצות הברית, ועבדים רבים נמלטו לצפון בסיוע ארגון "מסילת הרכבת המחתרתית". ב-1850 העביר הקונגרס את חוק העבדים הנמלטים שהקל על בעלי עבדים לשבות את עבדיהם לשעבר. ב־22 במאי 1856 תקף סנטור דמוקרטי דרומי עם מקל סנטור צפוני רפובליקני. ב-1857 קבע בית המשפט העליון כי אין בכניסתו של עבד למדינה שהעבדות בה אסורה כדי לשחרר אותו מבעלות אדונו.  
+
'''חוק העבד הנמלט 1793''' (Fugitive Slave Act of 1793) היה חוק שקבע כלים לישום סעיף העבד הנמלט בחוקת ארצות הברית (סעיף 4 בפרק השלישי, אשר בוטל בתיקון ה-13 לחוקה) כדי להבטיח את זכותו של בעל עבדים להשיב אליו עבד שנמלט. חוק העבד הנמלט משנת 1793 יצר מנגנון חוקי באמצעותו ניתן להגשים מטרה זו. לדוגמה שפחה בשם אונה ג'אדג', אחת מן השפחות בשרותה של מרתה וושינגטון, נמלטה בשנת 1796, ג'ורג' וושינגטון ניסה לתוספה אבל נכשל. השפחה הנמלטת ג'אדג' סיפרה על כך בראיון לכומר בנג'מין צ'ייס, אשר התפרסם כמכתב למערכת בעיתון שיצא כנגד העבדות, The Liberator, ב-1 בינואר 1847. במאמר כתב צ'ייס שהעובדה שחלפו 50 שנה מעת שנמלטה לא תושיע אותה אם יורשיה של מרתה וושינגטון ירצו לפעול נגדה על פי החוק. היו מקרים רבים שבהם שחורים חופשיים במדינות הצפון, אשר מעולם לא היו בעבדות, נתפסו והובאו למדינות הדרום, שם נמכרו לעבדות. אחד מן המקרים הללו היה סולומון נורת'ופ שנמכר  לעבדות בשנת 1841. בשנת 1855 נורת'ופ פרסם ספר זכרונות "שתים עשרה שנים של עבדות", שעובר בשנת 2013 לספר.  
   −
כניסתו של אברהם לינקולן לבית הלבן ב-1861 הובילה למשבר חריף עם מדינות הדרום. לינקולן לא תבע לכפות את שחרור העבדים בדרום, אך הוא עמד בתוקף על כך שהעבדות תוגבל רק למקומות שבהן היא כבר קיימת. הדבר הוביל לפרישת מדינות הדרום ופרוץ מלחמת האזרחים בארצות הברית. בשנת 1865 נאסרה העבדות בארצות הברית בתיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית (עם היתר להמשיך עבדות של אסירים).  
+
התנועה לביטול העבדות בארצות הברית המשיכה לפעול בצורה נמרצת, בשכנוע דעת הקהל, נסיונות חקיקה והברחת עבדים .כמאה אלף עבדים נמלטו למדינות הצפון ולקנדה בסיוע ארגון "מסילת הרכבת המחתרתית". בשנת 1945 יצא לאור הספר '''פרדריק דאגלס, עבד אמריקני, סיפור חייו''' (באנגלית: Narrative of the Life of Frederick Douglass, an American Slave) חיבור אוטוביוגרפי ומסה בזכות ביטול העבדות שנכתבה על ידי הנואם והעבד המשוחרר, פרדריק דאגלס, הסיפור נחשבת לידועה ביותר מבין מספר סיפורים שכתבו עבדים משוחררים במרוצת אותה תקופה בארצות הברית. בשנת 1952 יצא הספר '''אוהל הדוד תום''' (Uncle Tom's Cabin; מילולית: "בקתת הדוד תום") מאת הארייט ביצ'ר סטואו, שהיה בעל השפעה רבה בגיוס דעת הקהל בארצות הברית נגד תופעת העבדות בארצות הברית. הספר הוא תיאור נוגע ללב של ייסורי עבד שחור המשרת בנאמנות את בעליו, אדם טוב לב ונוח שמוקיר את נאמנותו. עקב שינוי נסיבות, העבד מועבר מיד ליד ובסופו של דבר נופל לידיו של אדון אכזר ורע לב. גם במצבו החדש הוא מקבל על עצמו את הדין ואין הוא מוחה למרות ההשפלות והמכות שהן מנת חלקו. שני הספרים, במיוחד אוהל הדוד תום, שהיה רב מכר, השפיעו רבות על התנועה לביטול העבדות בארצות הברית.
   −
למרות ביטול רשמי של העבדות בארצות הברית ב 1865. דיכוי של שחורים שם נמשך בצורות אחרות, כולל כליאה נרחבת ועבודות כפייה בתקופת השיקום של הדרום, לינצ'ים, חוקים גזעניים ועוד - שנמשכו עד שנות ה-1960. יש הטוענים כי צורה מסויימת של אפליה רחבה נגד שחורים נמשכת גם היום עקב היתר לבצע עבודות כפיה בקרב אסירים ומדיניות כליאה נרחבת מאד - ראו [[ה-13 (סרט)]].  
+
ב-1850 העביר הקונגרס את חוק העבדים הנמלטים שהקל על בעלי עבדים לשבות את עבדיהם לשעבר. ב־22 במאי 1856 תקף סנטור דמוקרטי דרומי עם מקל סנטור צפוני רפובליקני. ב-1857 קבע בית המשפט העליון כי אין בכניסתו של עבד למדינה שהעבדות בה אסורה כדי לשחרר אותו מבעלות אדונו. המתח סביב סוגיית העבדות העמיק. כניסתו של אברהם לינקולן לבית הלבן ב-1861 הובילה למשבר חריף עם מדינות הדרום. לינקולן לא תבע לכפות את שחרור העבדים בדרום, אך הוא עמד בתוקף על כך שהעבדות תוגבל רק למקומות שבהן היא כבר קיימת. הדבר הוביל לפרישת מדינות הדרום ופרוץ מלחמת האזרחים בארצות הברית. בשנת 1865 נאסרה העבדות בארצות הברית בתיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית (עם היתר להמשיך עבדות של אסירים).
 +
 
 +
למרות ביטול רשמי של העבדות בארצות הברית ב 1865. דיכוי של שחורים שם נמשך בצורות אחרות, כולל כליאה נרחבת ועבודות כפייה בתקופת השיקום של הדרום, לינצ'ים, חוקים גזעניים ועוד - שנמשכו עד שנות ה-1960. יש הטוענים כי צורה מסויימת של אפליה רחבה נגד שחורים נמשכת גם היום עקב היתר לבצע עבודות כפיה בקרב אסירים ומדיניות כליאה נרחבת מאד - ראו [[ה-13 (סרט)]].
    
===ביטול העבדות בברזיל===
 
===ביטול העבדות בברזיל===

תפריט ניווט