שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''התנועה לביטול העבדות''' (Abolitionism או the abolitionist movement) היתה תנועה לחיסול העבדות. באירופה המער..."
'''התנועה לביטול העבדות''' (Abolitionism או the abolitionist movement) היתה תנועה לחיסול העבדות. באירופה המערבית וביבשות אירופה מדובר בתנועות היסטוריות ששאפו להביא לקיצו של סחר העבדים האטלטני שנמשך במשך 400 שנה, ולהביא לשחרור העבדים לחופשי. בעקבות תנועה זו בוטלה גם העבדות ב[[קולוניאליזם|קולוניות ]] שונות בעיקר של צרפת ובריטינה. התנועות לביטול העבדות הושפעו הן מהזרם הקוויקרי ומזרמים דומים בנצרות שהתנגדו לעבדות, ובהמשך גם מתנועת הנאורות והמהפכה הצרפתית שראו בכל אדם אזרח שווה זכויות. במזרח אירופה נאסרה הצמיתות ב 1861. העבדות נאסרה בחוק הבינלאומי רק בשנת 1948 בעקבות [[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]] ובאופן רשמי הגיע לקיצה בכל העולם ב-1981. עם זאת סחר בבני אדם למטרות עבודה ומין, שנעשה באופן בלתי חוקי, נמשך גם כיום ומשפיע על מיליוני ילדים ומבוגרים, במיוחד על נשים.

התנועה לביטול העבדות השפיעה על תנועות אחרות לזכויות אדם, לראייה של אוניבריסליזם ו[[ליברליזם]], במיוחד על קידום התנועה לזכויות נשים בארצות הברית.

==ההיסטוריה של ביטול העבדות==
מלך צרפת לואי העשירי, אסר על עבדות בצרפת בשנת 1315. מלך ספרד, קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה עשה כמותו בממלכת ספרד ב-1542, אבל החוק לא היה תקף במושבות ספרד. Lourenço da Silva de Mendouça שהיה תושב ברזיל, נסע לרומא , והגיש עצומות לוותיקן בהן תאר את אכזריות העבדות בשנת 1682, בתמיכת המסדר הקפוצ'יני הדבר הביא את אינוקנטיוס האחד עשר להחלטה משנת 1686 שבה הכנסייה הקתולית מגנה גינוי רשמי את סחר העבדים. כמו כן האפיפיור גרגוריוס השישה עשר תקף באופן נמרץ את העבדות ב 1839.
כתנועה חברתית, התנועה לביטול העבדות החלה בעיקרה בסוף המאה ה-18 כאשר קוויקרים מאנגליה ומארצות הברית החלו לערער על מוסריות העבדות. הפילנתרוף והפעיל החברתי James Oglethorpe היה בין הראשונים שניסחו טיעונים בשם עידן הנאורות נגד העבדות. כמייסד של מושבת ג'ורג'יה הוא אסר על העבדות שם מטעמים הומניטריים. הוא גם טען נגד העבדות בפרלמנט הבריטי. הוא גם עודד את חבריו Granville Sharp ו- Hannah More לתמוך במאבק זה בעקשנות. זמן קצר לאחר מותו, ב-1785, שארפ ומור איחדו כוחות עם William Wilberforce ואחרים והקימו את Clapham Sect, קבוצת רפורמיסטים נוצרים ששאפו לבטל את העבדות כמו גם רפורמות נוספות.

בשנת 1787 נוצרה בלונדון האגודה לביטול סחר העבדים (the Society for Effecting the Abolition of the Slave Trade). בעקבות המהפכה הצרפתית, בוטלה בשנת 1794 בכל מושבותיה של צרפת. עם זאת ב-1802 נפוליאון החזיר את העבדות. אהיטי (שהיתה אז מושבת עבדים בשם סנטו דומינגו) הכריזה על עצמאות מצרפת ועל ביטול העבדות ב-1804.

המהפכה האמריקאית ומגילת הזכויות של ארצות הברית לא אסרו את העבדות ולא העניקו זכויות לשחורים. המדינות הצפוניות בארצות הברית אסרו על עבדות בתחומן בשנת 1804. ב 1807 הכריזו בריטניה (שכללה גם את אירלנד באותה תקופה) וארצות הברית כי סחר בינלאומי בעבדים הוא בלתי חוקי אסרה. לאחר מכן בריטניה ניסתה לחסום אוניות שהובילו עבדים. בשנת 1833 בריטניה אסרה על עבדות באימפריה הבריטית ב- Slavery Abolition Act, אבל דבר זה לא כלל את הודו שהיתה אחת המושבות הגדולות ביותר. ב-1848 העבדות בוטלה מחדש בכל מושבותיה של צרפת.

התנועה לביטול העבדות המשיכה לפעול בצורה נמרצת בארצות הברית, ודבר זה הוביל בסופו של דבר למלחמת האזרחים בה. בשנת 1865 נאסרה העבדות בארצות הברית בתיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית (עם היתר להמשיך עבדות של אסירים).

במזרח אירופה עוד התקיימה שיטת ה[[צמיתים]] בעיקר ברוסיה. הצעדים הראשונים לביטול שיטת הצמיתות בוצעו בתקופת אלכסנדר הראשון בשנת 1803. בין השנים 1816 ל–1819 בוטלה שיטת הצמיתות בגוברניות הבלטיות (בשטחי לטביה ואסטוניה של היום). במהלך השנים היה אחוז תושבי רוסיה בעלי מעמד צמית קבוע יחסית ועמד על כ-45% במהלך המאה ה-18 והמאה ה-19. על פי מפקד אוכלוסין שנערך בשנת 1859, היו במעמד זה כ-23.1 מיליון תושבים - כ-37%. בחלק מהגוברניות לא היו צמיתים כלל. לעומת זאת היו כ-69% מתושבי גוברניית סמולנסק צמיתים. בשנת 1861 הכריז אלכסנדר השני על רפורמת האיכרים של 1861 שבה בוטלה הצמיתות ברוסיה. כמו כן היו תנועות לביטול העבדות של צוענים ב-ולאכיה ובנסיכות מולדובה.

למרות ביטול רשמי של העבדות בארצות הברית ב 1865. דיכוי של שחורים שם נמשך בצורות אחרות, כולל כליאה נרחבת ועבודות כפייה בתקופת השיקום של הדרום, לינצ'ים, חוקים גזעניים ועוד - שנמשכו עד שנות ה-1960. יש הטוענים כי צורה מסויימת של אפליה רחבה נגד שחורים נמשכת גם היום עקב היתר לבצע עבודות כפיה בקרב אסירים ומדיניות כליאה נרחבת מאד - ראו [[ה-13 (סרט)]].

בשנת 1948 עבדות הוכרזה כבלתי חוקית במסגרת [[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]]. מאורטינה היתה המדינה האחרונה בעולם שהכריזה על ביטול העבדות בצו נשיאותי בשנת 1981.

כיום עבדות של ילדים ומבוגרים וכן עבודה בכפייה הן בלתי חוקיות כמעט בכל המדינות, וכן הן נוגדות את החוק הבינלאומי. עם זאת מתקיים [[מסחר בבני אדם]] למטרות עבודה ולמטרות ניצול מיני (סחר בנשים לזנות ולמטרות אחרות) ודבר זה ממשיך להשפיע על מיליוני ילדים ומבוגרים ברחבי העולם.

תפריט ניווט