47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 66:
שורה 66: +
←התפתחות המדע במאה ה-18
* השפעות חברתיות - חילון, המשך ה[[קולוניאליזם]], המהפכה האמריקאית. עבדות טרנאס אטלנטית.
* השפעות חברתיות - חילון, המשך ה[[קולוניאליזם]], המהפכה האמריקאית. עבדות טרנאס אטלנטית.
* 1789 - פורצת [[המהפכה הצרפתית]]. התחוללו בה שינויים מהותיים בסדרי החברה והממשל ושמהווה ציון דרך בתולדות העולם המודרני. יחד עם המהפכה האמריקנית, המהפכה הצרפתית הנחילה לעולם מחדש את הרעיון של זכויות אוניברסליות וחוק שווה לכל החל באותה מידה על כל האזרחים – ולא משטר פריבילגיות נפרד לכל שדרה מעמדית. הצהרת זכויות האדם והאזרח, שכיוונה לא לצרפתים אלא לכל בני האדם, נותרה מורשתה העליונה של המהפכה, והשפיעה על תנועות פוליטיות בכל העולם. הפנייה למושגים פוליטיים-חברתיים בעלי תכולה גורפת התבטאה גם בסיסמה "חירות, שוויון, אחווה", שנעשתה ברבות הימים מזוהה עם אירועי 1799–1789 (על אף שכמעט ולא הופיעה בצורתה זו במהלכם).
* 1789 - פורצת [[המהפכה הצרפתית]]. התחוללו בה שינויים מהותיים בסדרי החברה והממשל ושמהווה ציון דרך בתולדות העולם המודרני. יחד עם המהפכה האמריקנית, המהפכה הצרפתית הנחילה לעולם מחדש את הרעיון של זכויות אוניברסליות וחוק שווה לכל החל באותה מידה על כל האזרחים – ולא משטר פריבילגיות נפרד לכל שדרה מעמדית. הצהרת זכויות האדם והאזרח, שכיוונה לא לצרפתים אלא לכל בני האדם, נותרה מורשתה העליונה של המהפכה, והשפיעה על תנועות פוליטיות בכל העולם. הפנייה למושגים פוליטיים-חברתיים בעלי תכולה גורפת התבטאה גם בסיסמה "חירות, שוויון, אחווה", שנעשתה ברבות הימים מזוהה עם אירועי 1799–1789 (על אף שכמעט ולא הופיעה בצורתה זו במהלכם).
* 1793- ההוגה '''תומס פיין''' מוציא לאור את הספר "'''עידן התבונה'''" שבו הוא מתקיף את כתבי הקודש- התנ"ך והברית החדשה וכן על הדת המאורגנת ועל שיטת החינוך הנהוגה בתקופתו. הוא שואב רעיונות מתנועת הקוויקרים ומניח שיש שווין בין בני האדם וכי אין עם נבחר, הוא יוצא נגד הממסד הדתי אריסטוקרטיה או מלך בחסד עליון. התגובות לספר קשות - כיוון שההתקפה הייתה על כלל האמונה המונותאיסטית ולאו דווקא על כנסייה או דת מסוימת, נרדף פיין מכל הכיוונים. הוא הוכרז כאתאיסט (מילת גנאי באותם ימים), ספריו נשרפו בפומבי והשם פיין הפך למוחרם.
* 1798- הכלכלן '''[[תומאס מלתוס]]''' מפרסם את את "[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]" (An Essay on the Principle of Population). מלתוס טען שכמות המזון גדלה באופן לינארי, בעוד אוכלוסיית העולם מתרבה באופן מעריכי, במצב כזה אין לאדם ברירה אלא להילחם עם האחר למחייתו, כאשר הכשיר ביותר ישרוד. האדם שידע לתפקד באופן המתוחכם ביותר או המותאם ביותר למצב, יצליח להתקיים. דרווין קרא בעיון רב את התאוריה הזאת, ולימים אמר שממנה שאב את רעיון מאבק הקיום. החששות של מלתוס מזינים מספר אפיקי מחקר - חלקם בתחום הכלכלה , בחלקם בתחום שיפור התנובה החקלאית וחלקם בתחום הדמוגרפיה. לראשונה ממשלות מבצעות סקר דמוגרפי להערכת גודל האוכלוסייה.
* 1798- הכלכלן '''[[תומאס מלתוס]]''' מפרסם את את "[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]" (An Essay on the Principle of Population). מלתוס טען שכמות המזון גדלה באופן לינארי, בעוד אוכלוסיית העולם מתרבה באופן מעריכי, במצב כזה אין לאדם ברירה אלא להילחם עם האחר למחייתו, כאשר הכשיר ביותר ישרוד. האדם שידע לתפקד באופן המתוחכם ביותר או המותאם ביותר למצב, יצליח להתקיים. דרווין קרא בעיון רב את התאוריה הזאת, ולימים אמר שממנה שאב את רעיון מאבק הקיום. החששות של מלתוס מזינים מספר אפיקי מחקר - חלקם בתחום הכלכלה , בחלקם בתחום שיפור התנובה החקלאית וחלקם בתחום הדמוגרפיה. לראשונה ממשלות מבצעות סקר דמוגרפי להערכת גודל האוכלוסייה.