שינויים

* 563 לפני הספירה - נולד סִידְּהַארְתָּה גַאוּטַמָה שָׁאקְיַמוּנִי הידוע כבודהה - אשר מפתח את ה'''[[בודהיזם]]'''- פילוסופיה רוחנית ודת שמנסה לסייע לאנשים להשתחרר מסִבלם על ידי לימוד הדהרמה ([[הדרך המתומנת הנאצלת]]). הרעיון המרכזי הוא שחרור מסבל שאינו קשור לתפילה לאלוהים, או כוחות חיצוניים אל-טבעיים כלשהם, אלא ליכולת פנימית של האדם על ידי שילוב של הבנה מעמיקה ותרגול. עיקרו של הבודהיזם היא היקשים לוגיים והתבוננות ולא ניסים והבטחות לחיי אושר על ידי קיום טקסי סגידה.  

* 563 לפני הספירה - נולד סִידְּהַארְתָּה גַאוּטַמָה שָׁאקְיַמוּנִי הידוע כבודהה - אשר מפתח את ה'''[[בודהיזם]]'''- פילוסופיה רוחנית ודת שמנסה לסייע לאנשים להשתחרר מסִבלם על ידי לימוד הדהרמה ([[הדרך המתומנת הנאצלת]]). הרעיון המרכזי הוא שחרור מסבל שאינו קשור לתפילה לאלוהים, או כוחות חיצוניים אל-טבעיים כלשהם, אלא ליכולת פנימית של האדם על ידי שילוב של הבנה מעמיקה ותרגול. עיקרו של הבודהיזם היא היקשים לוגיים והתבוננות ולא ניסים והבטחות לחיי אושר על ידי קיום טקסי סגידה.  

* המאה ה-6 עד למאה ה-4 לפני הספירה - גילוי ההדרגתי של טבעם האמיתי של הכוכבים והייקום על ידי '''[[הפילוסופים הפרה-אפלטונים]]''' מהמסורת האיונית בתקופה זו. חלק מהפילוסופים שגרו באיי יוון העתיקה ( תָאלֵס איש מילֵטוֹס, אנכסימנדרוס, תאודורוס מסמאמוס, אמפדוקלס, [[דמוקריטוס]], אריסטרכוס מסאמוס), רדפו באופן חופשי אחר ידע מדעי. לטענת [[קרל סייגן]] הם רצו להנחיל אותו להמונים. ראו [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]][https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3353] מלבד האסכולה המילטית הדבר כלל את האסכולה האלאטית, והאסכולה האטומיסטית. שהיו אסכולות חילוניות. בנוסף היתה האסכולה הפיתגוראית שהייתה אסכולה מיסטית - היא הצליחה לפתח את המתמטיקה אבל גם החדירה לתוך החקירות האלה טענות מיסטיות שעיכבו חלקים מהחשיבה המדעית במשך כמה אלפי שנים.

* המאה ה-6 עד למאה ה-4 לפני הספירה - גילוי ההדרגתי של טבעם האמיתי של הכוכבים והייקום על ידי '''[[הפילוסופים הפרה-אפלטונים]]''' מהמסורת האיונית בתקופה זו. חלק מהפילוסופים שגרו באיי יוון העתיקה ( תָאלֵס איש מילֵטוֹס, אנכסימנדרוס, תאודורוס מסמאמוס, אמפדוקלס, [[דמוקריטוס]], אריסטרכוס מסאמוס), רדפו באופן חופשי אחר ידע מדעי. לטענת [[קרל סייגן]] הם רצו להנחיל אותו להמונים. ראו [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]][https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3353] מלבד האסכולה המילטית הדבר כלל את האסכולה האלאטית, והאסכולה האטומיסטית. שהיו אסכולות חילוניות. בנוסף היתה האסכולה הפיתגוראית שהייתה אסכולה מיסטית - היא הצליחה לפתח את המתמטיקה אבל גם החדירה לתוך החקירות האלה טענות מיסטיות שעיכבו חלקים מהחשיבה המדעית במשך כמה אלפי שנים.

* 470 לפני הספירה - הולדתו של '''סוקרטס''', בדיאלוג 'מנון' סוקרטס מעלה את החשיבות של '''[[נכונות להודות בבורות]]''' כתנאי חיוני התקדמות וחיפוש שאלות כדי לפתור את הלא ידוע. זהו אחד המרכיבים החיוניים של תרבות מדעית.  

* 470 לפני הספירה - הולדתו של '''סוקרטס''', בדיאלוג 'מנון' סוקרטס מעלה את החשיבות של '''[[נכונות להודות בבורות]]''' כתנאי חיוני התקדמות וחיפוש שאלות כדי לפתור את הלא ידוע (לדוגמה כיצד להכפיל את שטחו של מרובע). זהו אחד המרכיבים החיוניים של [[תרבות מבוססת מדע|תרבות מדעית]]. נכונות זו היא היכולת להודות בכך שאינך יודע את התשובה לשאלה מסויימת וכי אתה נכון לחפש תשובות לשאלה זו. זאת בניגוד ל[[שמרנות]] ולזרמים רבים בדת שמצהירים כי כל התשובות, במיוחד לשאלות החשובות - כבר ידועות לנו.  

* 370 לפני הספירה - '''[[דמוקריטוס]]''' מנסח פילוסופיה לפיה העולם בנוי מאטומים, מה שהתגבש לימי לידי התאוריה האטומית השלטת כיום בפיזיקה ובכימיה. הפילוסופיה האטומית נדחתה על ידי פילוסופים מאוחרים יותר כמו אריסטו. ההסבר האטומי נשאר כפילוסופיה עד תחילת המאה ה-19 שבה פיתח ג'ון דלטון את התאוריה האטומית שלו. דמוקריטוס היה גם בין הראשונים, שהציעו שהיקום כולל עולמות רבים, חלקם מיושבים. תאוריה זו נשכחה והוצעה מחדש רק כעבור כ-2000 שנה על ידי ג'ורדנו ברונו, אסטרונום איטלקי בתקופת הרנסאנס. היות והתאוריה סתרה את אמונת הכנסייה הקתולית באותה תקופה הדבר הוביל להוצאתו להורג של ברונו בשנת 1600. התייחסותו של דמוקריטוס לרווחת האדם ולאושר שלו מזכירה את הגישה הבודהיסטית של שליטה בתשוקות, [[פשטות מרצון]] והבנת הבעיות הטמונות בהצמדות לתשוקה. ביסוס התנהגות מתחשבת באחרים על ידי רצון להמנע מסבל מיותר.  

* 370 לפני הספירה - '''[[דמוקריטוס]]''' מנסח פילוסופיה לפיה העולם בנוי מאטומים, מה שהתגבש לימי לידי התאוריה האטומית השלטת כיום בפיזיקה ובכימיה. הפילוסופיה האטומית נדחתה על ידי פילוסופים מאוחרים יותר כמו אריסטו. ההסבר האטומי נשאר כפילוסופיה עד תחילת המאה ה-19 שבה פיתח ג'ון דלטון את התאוריה האטומית שלו. דמוקריטוס היה גם בין הראשונים, שהציעו שהיקום כולל עולמות רבים, חלקם מיושבים. תאוריה זו נשכחה והוצעה מחדש רק כעבור כ-2000 שנה על ידי ג'ורדנו ברונו, אסטרונום איטלקי בתקופת הרנסאנס. היות והתאוריה סתרה את אמונת הכנסייה הקתולית באותה תקופה הדבר הוביל להוצאתו להורג של ברונו בשנת 1600. התייחסותו של דמוקריטוס לרווחת האדם ולאושר שלו מזכירה את הגישה הבודהיסטית של שליטה בתשוקות, [[פשטות מרצון]] והבנת הבעיות הטמונות בהצמדות לתשוקה. ביסוס התנהגות מתחשבת באחרים על ידי רצון להמנע מסבל מיותר.  

* המאה השלישית לפני הספירה - המתמטיקאי ההלניסטי '''אוקלידס''' מאלכסנדריה כותב את הספר '''"יסודות"''' (ביוונית: Στοιχεῖα, סְטוֹיכֵיַא). בספר מאורגנים באופן שיטתי הגדרות, אקסיומות ומשפטים בגאומטריה, בתורת המספרים ובאלגברה בסיסית. "יסודות" הוא הספר הקדום ביותר מסוג זה ששרד עד ימינו, והייתה לו השפעה מכרעת על התפתחותם של הלוגיקה, המתמטיקה והמדע בכלל. במשך מאות שנים, כאשר חטיבת הלימודים העליונה באוניברסיטאות של אירופה הייתה הקואדריוויום (לימודי אריתמטיקה, גאומטריה, מוזיקה ואסטרונומיה), היה "יסודות" חלק מהידע הנדרש מכל סטודנט. בזכות הספר נחשב אוקלידס לאב המכונן - "המייסד" - של הגישה האקסיומטית במתמטיקה בפרט ובמדע בכלל.

* המאה השלישית לפני הספירה - המתמטיקאי ההלניסטי '''אוקלידס''' מאלכסנדריה כותב את הספר '''"יסודות"''' (ביוונית: Στοιχεῖα, סְטוֹיכֵיַא). בספר מאורגנים באופן שיטתי הגדרות, אקסיומות ומשפטים בגאומטריה, בתורת המספרים ובאלגברה בסיסית. "יסודות" הוא הספר הקדום ביותר מסוג זה ששרד עד ימינו, והייתה לו השפעה מכרעת על התפתחותם של הלוגיקה, המתמטיקה והמדע בכלל. במשך מאות שנים, כאשר חטיבת הלימודים העליונה באוניברסיטאות של אירופה הייתה הקואדריוויום (לימודי אריתמטיקה, גאומטריה, מוזיקה ואסטרונומיה), היה "יסודות" חלק מהידע הנדרש מכל סטודנט. בזכות הספר נחשב אוקלידס לאב המכונן - "המייסד" - של הגישה האקסיומטית במתמטיקה בפרט ובמדע בכלל.

* שקיעת המדע - דחיקת הניסויים מפני הלוגיקה בקרב הפילוסופים האפלוטנים- למרות החשיבות העצומה של הפילוסופים האתונאים כמו סוקרטס, אפלטון, הם מקדשים את הלוגיקה על פני הניסוי ומתרחקים מהרעיונות של המסורת האיונית. לפי [[קרל סייגן]] הדבר נובע גם מהכפפת המדע לפוליטיקה - אתונה מבוססת על כלכלת עבדים וצריכה להצדיק [[הפרדה מעמדית]] וגזנית של עמים עליונים ש"נועדו" לשלוט ושל אנשים ש"נועדו" להיות עבדים.

* שקיעת המדע - דחיקת הניסויים מפני הלוגיקה בקרב הפילוסופים האפלוטנים- למרות החשיבות העצומה של הפילוסופים האתונאים כמו סוקרטס, אפלטון, הם מקדשים את הלוגיקה על פני הניסוי ומתרחקים מהרעיונות של המסורת האיונית. לפי [[קרל סייגן]] הדבר נובע גם מהכפפת המדע לפוליטיקה - אתונה מבוססת על כלכלת עבדים וצריכה להצדיק [[הפרדה מעמדית]] וגזענית של עמים עליונים ש"נועדו" לשלוט ושל אנשים ש"נועדו" להיות עבדים.

 

==המדע בימי הביניים==

==המדע בימי הביניים==

* המשך שקיעת המדע בזמן בימי הביניים - בעיקר על ידי [[הכנסיה הקתולית]] - רעיונות ה[[אנטי קדמה]]. לפי רעיון זה העולם בעבר היה מושלם, עולם עם ידע עצום - גן עדן שבו הכל היה טוב, והאל-יודע הכל- דיבר לאנשים באמצעות הנביאים וחולל ניסים. לפי רעיונות אלה הבסיס לאמת הוא בדברי הנביאים, החכמים העתיקים, והניסים שהם כולם גילוי אלוהים. לכן כדי להבין דברים נוספים על העולם מה שצריך הוא לחפש את הדברים בקרב כתבים עתיקים. עם הזמן אנחנו מאבדים מידע שכן ספרים עתיקים הולכים לאיבוד. לפי תיאור זה, העולם הולך ושוקע, הולך ומתדרדר לקראת ניוון מוסרי, ואנחנו שוכחים כל הזמן את חוכמת הקדמונים. רעיון זה מוצג בין היתר בספר "שם הוורד", שבו הנזירים מנסים לשמור על הידע העתיק. מול זה מוצגת תפיסה אחרת לגמרי שמבססת את הבנת העולם על שילוב של לוגיקה וניסויים.

* המשך שקיעת המדע בזמן בימי הביניים - בעיקר על ידי [[הכנסיה הקתולית]] - רעיונות ה[[אנטי קדמה]]. לפי רעיון זה העולם בעבר היה מושלם, עולם עם ידע עצום - גן עדן שבו הכל היה טוב, והאל-יודע הכל- דיבר לאנשים באמצעות הנביאים וחולל ניסים. לפי רעיונות אלה הבסיס לאמת הוא בדברי הנביאים, החכמים העתיקים, והניסים שהם כולם גילוי אלוהים. לכן כדי להבין דברים נוספים על העולם מה שצריך הוא לחפש את הדברים בקרב כתבים עתיקים. עם הזמן אנחנו מאבדים מידע שכן ספרים עתיקים הולכים לאיבוד. לפי תיאור זה, העולם הולך ושוקע, הולך ומתדרדר לקראת ניוון מוסרי, ואנחנו שוכחים כל הזמן את חוכמת הקדמונים. רעיון זה מוצג בין היתר בספר "שם הוורד", שבו הנזירים מנסים לשמור על הידע העתיק. מול זה מוצגת תפיסה אחרת לגמרי שמבססת את הבנת העולם על שילוב של לוגיקה וניסויים.