שינויים

'''בנייה מרקמית''' או '''מבנה חצר''' (באנגלית: '''Perimeter-block''') - הינו מושג המתאר בניין שמקיף חצר פנימית, ויש לו "חזית אפס" אל הרחוב (ללא גינה מהצד הקדמי של הבניין).  

'''בנייה מרקמית''' או '''מבנה חצר''' (באנגלית: '''Perimeter-block''') - הינו מושג המתאר בניין שמקיף חצר פנימית, ויש לו "חזית אפס" אל הרחוב (ללא גינה מהצד הקדמי של הבניין).  

זהו פתרון שמקובל בערים רבות באירופה, במיוחד כבנייה של בתי מגורים בחלקי העיר שנבנו לפני עידן [[מכונית|המכונית]]. כאשר בונים בנייה מרקמית עם בניינים בגובה 4-6 קומות אפשר להגיע ל[[צפיפות עירונית]] גבוהה, בדומה לזו המושגת על ידי [[מגדל מגורים]] המוקף גינות או לצפיפות המושגת על ידי כיסוי השטח בבתים בגובה דומה אשר מוקפים בעצמם בגינות.  

זהו פתרון שמקובל בערים רבות באירופה, במיוחד כבנייה של בתי מגורים בחלקי העיר שנבנו לפני עידן [[מכונית|המכונית]]. כאשר בונים בנייה מרקמית עם בניינים בגובה 4-6 קומות אפשר להגיע ל[[צפיפות עירונית]] גבוהה, בדומה לזו המושגת על ידי [[מגדל מגורים]] המוקף גינות או לצפיפות המושגת על ידי כיסוי השטח בבתים בגובה דומה אשר מוקפים בעצמם בגינות.  

==רקע==

==רקע==

{{הפניה לערך מורחב|מגדל מגורים}}

{{הפניה לערך מורחב|מגדל מגורים}}

בערים רבות כיום יש מגמה לעודד ערים צפופות יותר. הסיבה לכך מורכבת מכמה סיבות ותהליכים. סיבה אחת היא [[תהליך|התהליך]] של [[גידול אוכלוסין]]. סיבה אחרת היא שמתכנני ערים, כלכלנים ואנשים סביבה רבים הגיעו למסקנה כי [[פרבור|פרבור משתרע]] של בתים צמודי קרקע גורם לשורה בעיות כלכליות, בריאותיות, תחבורתיות וסביבתיות - כמו הגדלת כמות הנסועה במכוניות, הגדלת [[תאונות דרכים]], הגדלת בעיה של [[אורח חיים יושבני]] ועוד. ערים צפופות יותר הן חלק מאסטרטגיה כדי לשפר את [[הליכתיות]] ו[[תחבורה בת קיימא]]. הצפיפות יכולה גם להוריד את מחירי הדיור שכן היא מורידה את מחיר הקרקע בדירות.  

בערים רבות כיום יש מגמה לעודד ערים צפופות יותר. הסיבה לכך מורכבת מכמה סיבות ותהליכים. סיבה אחת היא [[תהליך|התהליך]] של [[גידול אוכלוסין]]. סיבה אחרת היא שמתכנני ערים, כלכלנים ואנשים סביבה רבים הגיעו למסקנה כי [[פרבור|פרבור משתרע]] של בתים צמודי קרקע גורם לשורה בעיות כלכליות, בריאותיות, תחבורתיות וסביבתיות - כמו הגדלת כמות הנסועה במכוניות, הגדלת [[תאונות דרכים]], הגדלת בעיה של [[אורח חיים יושבני]] ועוד. ערים צפופות יותר הן חלק מאסטרטגיה כדי לשפר את [[הליכתיות]] ו[[תחבורה בת קיימא]]. הצפיפות יכולה גם להוריד את מחירי הדיור שכן היא מורידה את מחיר הקרקע בדירות.  

לכאורה החלופה הברורה ביותר היא בנייה לגובה, כאשר מגדלים אלה הם בעלי גובה הולך וגדל. חלופה זו יכולה להיות מוצדקת במקרים שונים כמו בנייה ליד צירי תחבורה ציבורית ותחנות רכבת. אבל במקומות רבים יש לה מחיר סמוי גבוה - המגורים ב[[מגדל מגורים|מגדלי מגורים]] דורשים הוצאות תחזוקה יקרות יותר (לפעמים 1000 ש"ח יותר לעומת בית דירות רגיל). בהינתן שבחלק מהמגדלים חלק מהתושבים עלולים להתקשות בתשלום, חלקם עלול לא לשלם וחלקם יעזוב דבר שעלול לדרדדר את המגדל להזנחה הולכת וגדלה. בעיה נוספת היא השפעות סביבתיות של המגדל כמו רוחות ליד המגדל ולפעמים גם צל שהוא מטיל על גינות משחק או דירות. בעיה אחרת היא תרומה של מגדלים לניכור - במיוחד בסביבה עם [[תכנון מוטה מכוניות]] שבה תושבי המגדל יורדים עם המעלית לחניון ומשם נוסעים במכונית - כך שהם כמעט לא פוגשים דיירים אחרים מאותו בניין, וממעטים לפגוש גם תושבים אחרים מהרחוב.  

לכאורה החלופה הברורה ביותר היא בנייה לגובה, כאשר מגדלים אלה הם בעלי גובה הולך וגדל. חלופה זו יכולה להיות מוצדקת במקרים שונים כמו בנייה ליד צירי תחבורה ציבורית ותחנות רכבת. אבל במקומות רבים יש לה מחיר סמוי גבוה - המגורים ב[[מגדל מגורים|מגדלי מגורים]] דורשים הוצאות תחזוקה יקרות יותר (לפעמים 1,000 ש"ח יותר לעומת בית דירות רגיל). בהינתן שבחלק מהמגדלים חלק מהתושבים עלולים להתקשות בתשלום, חלקם עלול לא לשלם וחלקם יעזוב דבר שעלול לדרדר את המגדל להזנחה הולכת וגדלה. בעיה נוספת היא השפעות סביבתיות של המגדל כמו רוחות ליד המגדל ולפעמים גם צל שהוא מטיל על גינות משחק או דירות. בעיה אחרת היא תרומה של מגדלים לניכור - במיוחד בסביבה עם [[תכנון מוטה מכוניות]] שבה תושבי המגדל יורדים עם המעלית לחניון ומשם נוסעים במכונית - כך שהם כמעט לא פוגשים דיירים אחרים מאותו בניין, וממעטים לפגוש גם תושבים אחרים מהרחוב.  

מגדלי מגורים הוחשבו לא אחת כפוגעים [[הון חברתי]] שכן אנשים לא פוגשים אחת את השני - במגדל אנשים יורדים לחנייה ומשם נוסעים - אין להם כמעט הזדמנות לפגוש שכנים אחרים במגדל, והם גם פוגשים פחות שכנים מהרחוב.{{הערה|שם=shilo2007| שני שילה, [https://www.haaretz.co.il/misc/1.1427427 "הרחוב הישראלי מת הרבה לפני המגדלים"] פאנל אדריכלים שכינס מוסף הנדל"ן של TheMarker בשיתוף משרד יער אדריכלים, הארץ, 20.07.2007}} הן בנייה צמודת קרקע והן במגדל עלול להווצר מצב של פגיעה ב[[הליכה ברגל]] וכתוצאה מכך בעיות בראותיות וחברתיות שונות; עם זאת, ניתן להתמודד עם בעיות אלה במגדלי מגורים על ידי יצירת [[גן תלוי|גנים תלויים]], [[גינון אנכי]], [[מכון כושר|מכוני כושר]] בקומות שונות והכנסת רובוטיקה נגישה התופעלת על ידי דיירי המגדל למניעת בעיות בטיחות ובעיות אחרות במגדל.

מגדלי מגורים הוחשבו לא אחת כפוגעים ב[[הון חברתי]] שכן אנשים לא פוגשים אחת את השני - במגדל אנשים יורדים לחנייה ומשם נוסעים - אין להם כמעט הזדמנות לפגוש שכנים אחרים במגדל, והם גם פוגשים פחות שכנים מהרחוב.{{הערה|שם=shilo2007| שני שילה, [https://www.haaretz.co.il/misc/1.1427427 "הרחוב הישראלי מת הרבה לפני המגדלים"] פאנל אדריכלים שכינס מוסף הנדל"ן של TheMarker בשיתוף משרד יער אדריכלים, הארץ, 20.07.2007}} הן בנייה צמודת קרקע והן במגדל עלול להווצר מצב של פגיעה ב[[הליכה ברגל]] וכתוצאה מכך בעיות בריאותיות וחברתיות שונות; עם זאת, ניתן להתמודד עם בעיות אלה במגדלי מגורים על ידי יצירת [[גן תלוי|גנים תלויים]], [[גינון אנכי]], [[מכון כושר|מכוני כושר]] בקומות שונות והכנסת רובוטיקה נגישה המתופעלת על ידי דיירי המגדל למניעת בעיות בטיחות ובעיות אחרות במגדל.

==צפיפות עירוניות==

==צפיפות עירוניות==

רופא מדגים כיצד על אותו שטח, ובהקמה של 3 סוגי צורות דיור, ניתן לספק אותו מספר של דירות בגודל זהה.  

רופא מדגים כיצד על אותו שטח, ובהקמה של 3 סוגי צורות דיור, ניתן לספק אותו מספר של דירות בגודל זהה.  

* '''[[מגדל מגורים]]'''- משאיר לכאורה הכי הרבה שטח פתוח לשימוש הציבור, אבל לרוב השטח הזה אינו משמש את הציבור העירוני, שכן זהו שטח מוצל ולא מזמין שגם נתפס כשטח פרטי. ניתן לבנות שטחים ציבוריים סמוכים למגדל אבל אז צפיפות הבנייה יורדת. יש שתי אפשרויות נוספות של בנייה צפופה.  

* '''[[מגדל מגורים]]'''- משאיר לכאורה הכי הרבה שטח פתוח לשימוש הציבור, אבל לרוב השטח הזה אינו משמש את הציבור העירוני, שכן זהו שטח מוצל ולא מזמין שגם נתפס כשטח פרטי. ניתן לבנות שטחים ציבוריים סמוכים למגדל אבל אז צפיפות הבנייה יורדת. יש שתי אפשרויות נוספות של בנייה צפופה.  

* '''בנייה של בניינים בני 5 קומות שכל אחד מהם מוקף בחצר פרטית'''. סוג כזה של בנייה מקובל בישראל כאשר הקומה הראשונה היא לרוב קומת עמודים ומשמשת לחנייה. באופן כזה השטח מסביב לבניינים אינו מנוצל כמעט בכלל ואינו מזמין פעילות ציבורית.  

* '''בנייה של בניינים בני 5 קומות שכל אחד מהם מוקף בחצר פרטית'''. סוג כזה של בנייה מקובל בישראל כאשר הקומה הראשונה היא לרוב קומת עמודים ומשמשת לחנייה. באופן כזה השטח מסביב לבניינים אינו מנוצל כמעט בכלל ואינו מזמין פעילות ציבורית.  

* '''בנייה מרקמית''' - בנייה בעלת חצר פנימית גדולה ובתים שיש להם "[[חזית אפס]]" אל הרחוב (ללא גינה מהצד הקדמי של הבניין). באופן כזה מתקבל שטח פתוח דומה לזה של בנייה מקובלת בישראל, אבל השטח הפתוח הוא נגיש ונעים יותר לשהייה יחסית לאפשרויות האחרות.

* '''בנייה מרקמית''' - בנייה בעלת חצר פנימית גדולה ובתים שיש להם "[[חזית אפס]]" אל הרחוב (ללא גינה מהצד הקדמי של הבניין). באופן כזה מתקבל שטח פתוח דומה לזה של בנייה מקובלת בישראל, אבל השטח הפתוח הוא נגיש ונעים יותר לשהייה יחסית לאפשרויות האחרות.

==דוגמאות לבנייה מרקמית==

==דוגמאות לבנייה מרקמית==

דוגמאות לבנייה מרקמית ניתן לראות בערים וותיקות באירופה, הדבר נפוץ במיוחד בצרפת ובספרד, אבל בנייה מרקמית קיימת בצורה נרחבת למדי בערים מספרד בדרום ועד לנרווגיה בצפון, ומפורטוגל ואנגליה במערב ועד ליוון וטוריקה במזרח.  

דוגמאות לבנייה מרקמית ניתן לראות בערים וותיקות באירופה, הדבר נפוץ במיוחד בצרפת ובספרד, אבל בנייה מרקמית קיימת בצורה נרחבת למדי בערים מספרד בדרום ועד לנורווגיה בצפון, ומפורטוגל ואנגליה במערב ועד ליוון וטורקיה במזרח.  

'''פריז''' היא עיר מוטה לכיוון [[תחבורה פעילה]] ובעיקר [[הליכה ברגל]]. בשנת 2010 נערך סקר [[פיצול נסיעות]] מבין תושבי העירם (2.2 מיליון תושבים) נמצא כי 55% מגיעים לעבודה בתחבורה פעילה, 38% מגיעים בתחבורה ציבורית, 10% מגיעים במכוניות, ו-3% מגיעים באמצעים אחרים. כאשר מסתכלים על המטרופולין כולו, Île-de-France, שבו גרים 11.7 מיליון תושבים, מצאו כי 40% הגיעו לעבודה בתחבורה פעילה, 20% בתחבורה ציבורית, 38% הגיעו במכוניות ו-1.8% הגיעו באמצעים אחרים. מעל מחצית ממשקי הבית בפריז לא מחזיקים ברשותם מכונית. הנתון הזה עלה מ-53% בשנת 2001 ל-55% בשנת 2010. בשנת 2001 היו בפריז 612 אלף מכוניות, מספר זה ירד ל-566 אלף מכוניות בשנת 2010. {{הערה|[http://www.driea.ile-de-france.developpement-durable.gouv.fr/IMG/pdf/Fiche_Paris_BD_cle5316c5.pdf Enquête globale transport- La mobilité en Île-de-France], סקר תחבורה של ממשלת צרפת, נובמבר 2013}} השימוש הרב של תושבי פריז בהליכה ברגל נובע מכך שלרוב מקום העבודה נמצא במרחק של פחות מקילומטר מהבית. דבר זה נובע מצפיפות גבוהה יחסית של תושבים בעיר (20 תושבים לדונם לעומת 8 תושבים לדונם בתל אביב) דבר שמתאפשרת תודות לבנייה מרקמית צפופה, בלוקים קצרים, וכן [[עירוב שימושי קרקע]]. {{הערה|1=דוגמאות לצעדים של פריז ניתן לראות ב[https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=48.845137792124035%2C2.3609945435119926&z=12 פריז במפה לעירוניות מתחדשת ברחבי העולם]}}

'''פריז''' היא עיר מוטה לכיוון [[תחבורה פעילה]] ובעיקר [[הליכה ברגל]]. בשנת 2010 נערך סקר [[פיצול נסיעות]] מבין תושבי העירם (2.2 מיליון תושבים) נמצא כי 55% מגיעים לעבודה בתחבורה פעילה, 38% מגיעים בתחבורה ציבורית, 10% מגיעים במכוניות, ו-3% מגיעים באמצעים אחרים. כאשר מסתכלים על המטרופולין כולו, Île-de-France, שבו גרים 11.7 מיליון תושבים, מצאו כי 40% הגיעו לעבודה בתחבורה פעילה, 20% בתחבורה ציבורית, 38% הגיעו במכוניות ו-1.8% הגיעו באמצעים אחרים. מעל מחצית ממשקי הבית בפריז לא מחזיקים ברשותם מכונית. הנתון הזה עלה מ-53% בשנת 2001 ל-55% בשנת 2010. בשנת 2001 היו בפריז 612 אלף מכוניות, מספר זה ירד ל-566 אלף מכוניות בשנת 2010. {{הערה|[http://www.driea.ile-de-france.developpement-durable.gouv.fr/IMG/pdf/Fiche_Paris_BD_cle5316c5.pdf Enquête globale transport- La mobilité en Île-de-France], סקר תחבורה של ממשלת צרפת, נובמבר 2013}} השימוש הרב של תושבי פריז בהליכה ברגל נובע מכך שלרוב מקום העבודה נמצא במרחק של פחות מקילומטר מהבית. דבר זה נובע מצפיפות גבוהה יחסית של תושבים בעיר (20 תושבים לדונם לעומת 8 תושבים לדונם בתל אביב) דבר שמתאפשרת תודות לבנייה מרקמית צפופה, בלוקים קצרים, וכן [[עירוב שימושי קרקע]]. {{הערה|1=דוגמאות לצעדים של פריז ניתן לראות ב[https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=48.845137792124035%2C2.3609945435119926&z=12 פריז במפה לעירוניות מתחדשת ברחבי העולם]}}

בעיר '''ברצלונה''' בספרד גרים 1.6 מיליון תושבים ובמטרופולין שלה כ-5 מיליון בני אדם. בניה מרקמית בעיר מאפשרת בה צפיפות עירונית גבוהה - 16 אנשים לדונם - פי 2 מאשר בתל אביב. ברצלונה סבלה בעבר מרמות גבוהות של [[זיהום אוויר]] שגרמו לתמותה גבוה, ולא עמדה ברמות הזיהום של האיחוד האירופי, דבר זה עודד את העירייה לקדם תכנית פעולה לקידום תחבורה עירונית. לשנים 2013-2018 [https://bicycledutch.wordpress.com/2017/11/07/the-barcelona-superblock-of-poblenou/] סקר פיצול נסיעות ברמת המטרופולין, בשטח בו מתגוררים 4.6 מיליון תושבים, שנערך בשנת 2012 מצא כי 30% השתמשו במכונית, 4% באופנוע ו-1% במונית (סה"כ תחבורה ממונעת אישית 35%). 46% הלכו ברגל, 1% באופניים, 18% השתמשו בתחבורה ציבורית (מתוכם 7% השתמשו ברכבת המטרו) סה"כ תחבורה פעילה מהווה 47% מסך התחבורה במטרופולין. [http://www.epomm.eu/tems/result_city.phtml?city=253] הצפיפות הגבוהה בעיר מאפשרת תחבורה יעילה. דבר נוסף שמסייע לכך הוא בלוקים קצרים, רשת רחובות דמויית גריד, עירוב שימושים ותשתיות הליכה נוחות. בשנים האחרונות העיר מקדמת שבילי אופניים וכן קונספט חדש בשם "סופר בלוק" שהוא שילוב של הרעיון של [[איזור מיתון תנועה]] יחד עם [[מדרחוב]] - מאפשרים למכוניות להיכנס לאיזור אבל רק לחלקים ממנו ובמגבלת מהירות של 10 קמ"ש בלבד. כל שאר השטח משמש לתנועה בטוחה ונעימה של הולכי רגל ורוכבי אופניים. {{הערה|1=פרטים על סופר בלוק בסרטון הבא [https://www.youtube.com/watch?v=ZORzsubQA_M]}} {{הערה|1=ראו פרטים נוספים על [https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=41.391449152698684%2C2.1754285950256644&z=13 ברצלונה במפת עירוניות מתחדשת ברחבי העולם]}}

בעיר '''ברצלונה''' בספרד גרים 1.6 מיליון תושבים ובמטרופולין שלה כ-5 מיליון בני אדם. בניה מרקמית בעיר מאפשרת בה צפיפות עירונית גבוהה - 16 אנשים לדונם - פי 2 מאשר בתל אביב. ברצלונה סבלה בעבר מרמות גבוהות של [[זיהום אוויר]] שגרמו לתמותה גבוה, ולא עמדה ברמות הזיהום של האיחוד האירופי, דבר זה עודד את העירייה לקדם תכנית פעולה לקידום תחבורה עירונית. לשנים 2013-2018 [https://bicycledutch.wordpress.com/2017/11/07/the-barcelona-superblock-of-poblenou/] סקר פיצול נסיעות ברמת המטרופולין, בשטח בו מתגוררים 4.6 מיליון תושבים, שנערך בשנת 2012 מצא כי 30% השתמשו במכונית, 4% באופנוע ו-1% במונית (סה"כ תחבורה ממונעת אישית 35%). 46% הלכו ברגל, 1% באופניים, 18% השתמשו בתחבורה ציבורית (מתוכם 7% השתמשו ברכבת המטרו) סה"כ תחבורה פעילה מהווה 47% מסך התחבורה במטרופולין. [http://www.epomm.eu/tems/result_city.phtml?city=253] הצפיפות הגבוהה בעיר מאפשרת תחבורה יעילה. דבר נוסף שמסייע לכך הוא בלוקים קצרים, רשת רחובות דמויית גריד, עירוב שימושים ותשתיות הליכה נוחות. בשנים האחרונות העיר מקדמת שבילי אופניים וכן קונספט חדש בשם "סופר בלוק" שהוא שילוב של הרעיון של [[איזור מיתון תנועה]] יחד עם [[מדרחוב]] - מאפשרים למכוניות להיכנס לאיזור אבל רק לחלקים ממנו ובמגבלת מהירות של 10 קמ"ש בלבד. כל שאר השטח משמש לתנועה בטוחה ונעימה של הולכי רגל ורוכבי אופניים. {{הערה|1=פרטים על סופר בלוק בסרטון הבא [https://www.youtube.com/watch?v=ZORzsubQA_M]}} {{הערה|1=ראו פרטים נוספים על [https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=41.391449152698684%2C2.1754285950256644&z=13 ברצלונה במפת עירוניות מתחדשת ברחבי העולם]}}

בנייה מרקמית קיימת בערים נוספות בספרד. כולל מדריד, ויטוריה, בילבאו ועוד. קל להבחין בכך בתמונות לווין ובמיוחד בתמונות אלכסוניות של ערים כאלה {{הערה|1=ראו לדוגמה [https://www.google.co.il/maps/place/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%93,+Madrid,+%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%93%E2%80%AD/@40.4225367,-3.675505,726m/data=!3m1!1e3!4m5!3m4!1s0xd422997800a3c81:0xc436dec1618c2269!8m2!3d40.4167754!4d-3.7037902 חלק של מדריד בצילום לווין]}} בעיירה '''Granollers''' שליד ברצלונה, גרים 59 אלף תושבים (מספר תושבים דומה לזה של גבעתיים). [[סקר פיצול נסיעות]] משנת 2005 מצא כי 72% מהעובדים הגיעו לעבודה ברגל, 4% הגיעו בתחבורה הציבורית ו-24% הגיעו במכונית. (להשוואה אחוז הולכי הרגל בתל אביב עומד על 11%) [http://www.epomm.eu/tems/result_city.phtml?city=464] בעיירה יש אלמנטים רבים שמקלים על [[הליכתיות]] כמו [[איזורי מיתון תנועה]] ומדרכות רחבות, ההליכה פופולרית בזכות צפיפות של העיר, עקב בנייה מרקמית ועירוב שימושים בחלקים רבים של העיר, כך ששרותים מסחר ומגורים נמצאים במרחק הליכה. {{הערה|1=ראו פרטים על העיר ב[https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=41.601089047995984%2C2.2886392731262504&z=15מפת עירוניות מתחדשת ברחבי העולם]}}  

בנייה מרקמית קיימת בערים נוספות בספרד. כולל מדריד, ויטוריה, בילבאו ועוד. קל להבחין בכך בתמונות לוויין ובמיוחד בתמונות אלכסוניות של ערים כאלה {{הערה|1=ראו לדוגמה [https://www.google.co.il/maps/place/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%93,+Madrid,+%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%93%E2%80%AD/@40.4225367,-3.675505,726m/data=!3m1!1e3!4m5!3m4!1s0xd422997800a3c81:0xc436dec1618c2269!8m2!3d40.4167754!4d-3.7037902 חלק של מדריד בצילום לוויין]}} בעיירה '''Granollers''' שליד ברצלונה, גרים 59 אלף תושבים (מספר תושבים דומה לזה של גבעתיים). [[סקר פיצול נסיעות]] משנת 2005 מצא כי 72% מהעובדים הגיעו לעבודה ברגל, 4% הגיעו בתחבורה הציבורית ו-24% הגיעו במכונית. (להשוואה אחוז הולכי הרגל בתל אביב עומד על 11%) [http://www.epomm.eu/tems/result_city.phtml?city=464] בעיירה יש אלמנטים רבים שמקלים על [[הליכתיות]] כמו [[איזורי מיתון תנועה]] ומדרכות רחבות, ההליכה פופולרית בזכות צפיפות של העיר, עקב בנייה מרקמית ועירוב שימושים בחלקים רבים של העיר, כך ששרותים מסחר ומגורים נמצאים במרחק הליכה. {{הערה|1=ראו פרטים על העיר ב[https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=41.601089047995984%2C2.2886392731262504&z=15מפת עירוניות מתחדשת ברחבי העולם]}}  

בנייה מרקמית אפשר למצוא גם בערים כמו[[קופנהגן]] או [[ברלין]], אם כי שם הצפיפות של הבנייה בתוך בלוקים היא פחות צפופה ביחס לערים כמו פריס וברצלונה וניתן למצוא שטח רב יותר של [[טבע עירוני|גינות]] בין הבתים. [https://www.google.co.il/maps/place/%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F,+%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94%E2%80%AD/@52.5312257,13.3967013,580m/data=!3m1!1e3!4m5!3m4!1s0x47a84e373f035901:0x42120465b5e3b70!8m2!3d52.5200066!4d13.404954] {{הערה|1=מבט על רחוב בברלין מהקרקע [https://www.google.co.il/maps/@52.5129834,13.3896124,3a,75y,61.1h,85.32t/data=!3m7!1e1!3m5!1sSJnZdrhfhBGFOSraGqEY_A!2e0!6s%2F%2Fgeo2.ggpht.com%2Fcbk%3Fpanoid%3DSJnZdrhfhBGFOSraGqEY_A%26output%3Dthumbnail%26cb_client%3Dmaps_sv.tactile.gps%26thumb%3D2%26w%3D203%26h%3D100%26yaw%3D187.3552%26pitch%3D0%26thumbfov%3D100!7i13312!8i6656]}}

בנייה מרקמית אפשר למצוא גם בערים כמו[[קופנהגן]] או [[ברלין]], אם כי שם הצפיפות של הבנייה בתוך בלוקים היא פחות צפופה ביחס לערים כמו פריס וברצלונה וניתן למצוא שטח רב יותר של [[טבע עירוני|גינות]] בין הבתים. [https://www.google.co.il/maps/place/%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F,+%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94%E2%80%AD/@52.5312257,13.3967013,580m/data=!3m1!1e3!4m5!3m4!1s0x47a84e373f035901:0x42120465b5e3b70!8m2!3d52.5200066!4d13.404954] {{הערה|1=מבט על רחוב בברלין מהקרקע [https://www.google.co.il/maps/@52.5129834,13.3896124,3a,75y,61.1h,85.32t/data=!3m7!1e1!3m5!1sSJnZdrhfhBGFOSraGqEY_A!2e0!6s%2F%2Fgeo2.ggpht.com%2Fcbk%3Fpanoid%3DSJnZdrhfhBGFOSraGqEY_A%26output%3Dthumbnail%26cb_client%3Dmaps_sv.tactile.gps%26thumb%3D2%26w%3D203%26h%3D100%26yaw%3D187.3552%26pitch%3D0%26thumbfov%3D100!7i13312!8i6656]}}

==ביקורת על בנייה מרקמית==

==ביקורת על בנייה מרקמית==

בנייה מרקמית עלולה לגרום תחושת "ניכור" (במיוחד במדינות קרות ומועטות [[תאורת אור יום|אור טבעי]], כגון מדינות מרכז וצפון אירופה) בכך שהן "סוגרות" אדם בתוך סביבה תת-עירונית שהגישה אליה יכולה להיות לא נוחה; כך למשל, אדם הגר בקומה האחרונה במבנה מרקמי ישן וצריך לעשות טיול "משער לדלת" בשטח חשוך ומיושן יכול לחוש תחושת ניכור, וכאשר הוא בדירתו גם [[בדידות]] יתרה. עם זאת, דרכים להתמודד עם זה הן ריבוי שערים לבנייה מרקמית (במקום שער אחד לבניין, 2 או יותר שערים עם שילוט [[הנגשה|מונגש]]), שיקלו על הניווט החוצה מן הבניין ובתוך שטחו וכן דאגה לצמחייה ותאורה נאותה ומספר קומות סביר לכל רכיב במבנה מרקמי. היבט נוסף הוא הגדלת [[הון חברתי]] בשכונה ובעיר על ידי היבטים כמו [[הליכתיות]] ויצירת מתחמים ציבוריים נעימים שבהם קל להפגש עם שכנים, מכרים וחברים. היבט נוסף שיכול לסייע הוא [[תחבורה פעילה]] ([[הליכה]], [[רכיבה באופניים]]) שיכולה לשפר את ההרגשה הנפשית.  

בנייה מרקמית עלולה לגרום תחושת "ניכור" (במיוחד במדינות קרות ומועטות [[תאורת אור יום|אור טבעי]], כגון מדינות מרכז וצפון אירופה) בכך שהן "סוגרות" אדם בתוך סביבה תת-עירונית שהגישה אליה יכולה להיות לא נוחה; כך למשל, אדם הגר בקומה האחרונה במבנה מרקמי ישן וצריך לעשות טיול "משער לדלת" בשטח חשוך ומיושן יכול לחוש תחושת ניכור, וכאשר הוא בדירתו גם [[בדידות]] יתרה. עם זאת, דרכים להתמודד עם זה הן ריבוי שערים לבנייה מרקמית (במקום שער אחד לבניין, 2 או יותר שערים עם שילוט [[הנגשה|מונגש]]), שיקלו על הניווט החוצה מן הבניין ובתוך שטחו וכן דאגה לצמחייה ותאורה נאותה ומספר קומות סביר לכל רכיב במבנה מרקמי. היבט נוסף הוא הגדלת [[הון חברתי]] בשכונה ובעיר על ידי היבטים כמו [[הליכתיות]] ויצירת מתחמים ציבוריים נעימים שבהם קל להיפגש עם שכנים, מכרים וחברים. היבט נוסף שיכול לסייע הוא [[תחבורה פעילה]] ([[הליכה]], [[רכיבה באופניים]]) שיכולה לשפר את ההרגשה הנפשית.  

היבט נוסף להתמודדות עם תחושות בדידות הוא שיפור התחושה של תושבי העיר על ידי [[עצים בעיר]] ו[[טבע עירוני]]. השלמה של דבר זה ניתן לבצע על ידי [[אמבט יער]] - דבר שדורש הן גישה קלה למקומות טבעיים (רצוי על ידי שימור הטבע בקרבת העיר , כלומר מניעת פרבור משתרע) והן מודעות לנושא.

היבט נוסף להתמודדות עם תחושות בדידות הוא שיפור התחושה של תושבי העיר על ידי [[עצים בעיר]] ו[[טבע עירוני]]. השלמה של דבר זה ניתן לבצע על ידי [[אמבט יער]] - דבר שדורש הן גישה קלה למקומות טבעיים (רצוי על ידי שימור הטבע בקרבת העיר, כלומר מניעת פרבור משתרע) והן מודעות לנושא.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[עירוב שימושי קרקע]]

* [[עירוב שימושי קרקע]]

* [[הון חברתי]]

* [[הון חברתי]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

 

[[קטגוריה:תכנון עירוני]]

[[קטגוריה:תכנון עירוני]]

[[קטגוריה:עירוניות מתחדשת]]

[[קטגוריה:עירוניות מתחדשת]]