שינויים

היבטים חברתיים שמקשים על בעיות החניה של ישראל הן שילוב של [[שמרנות]] של מקבלי החלטות, תושבים וסוחרים, שאינם רוצים שינוי של המצב. העיריות תופסות לעיתים את החניה כמקור הכנסה משמעותי - אבל בפועל החניה עצמה באה על חשבון שימושי קרקע יקרים יותר כמו משרדים ודיור שיכולים לשלם ארנונה גבוה בהרבה. בעיות החניה והפקקים מייצרות בעיות תנועה בעיר ודבר זה פוגע במסחר. הקצאת חניות על חשבון הולכי רגל או שבילי אופניים פוגעת במתשמשי [[תחבורה רכה]] דבר שגורם לפגיעה נוספת במסחר בעיר ודרכו גם בהכנסות העיירה. יש הטוענים כי ההסבר לכך הוא [[חמדנות] של העיריות כסוג של [[שחיתות חוקית]]. עם זאת הרבה פעמים הדבר נובע משמרנות של תושבים, שרוצים לשמור על חניות בכל מחיר, וראשי ערים מפחדים לשנות את מדיניות ניהול החניות מחשש שהם ישלמו מחיר פוליטי מצד הנהגים. הנהגים עצמם מזהים את עצמם כ"נהגים" ולא כמשתמשים בעיר שיכולים להנות מתחבורה ציבורית מהירה יותר בעקבות השינוי. סוחרים (הן בישראל והן בעולם) מתארים בדרך כלל תחושה לפיה חלק גדול מהקונים שלהם מגיעים עליהם במכונית, בעוד שבערים רבות בעולם רוב הקונים מגיעים לחניות ברגל. ייתכן כי תורמת לבעיה גם קשרי הון שלטו של בלי חניונים. בנוסף לעיתים יש ריכוזיות כלכלית בבעלות על חניונים דבר שמקטין תחרות

היבטים חברתיים שמקשים על בעיות החניה של ישראל הן שילוב של [[שמרנות]] של מקבלי החלטות, תושבים וסוחרים, שאינם רוצים שינוי של המצב. העיריות תופסות לעיתים את החניה כמקור הכנסה משמעותי - אבל בפועל החניה עצמה באה על חשבון שימושי קרקע יקרים יותר כמו משרדים ודיור שיכולים לשלם ארנונה גבוה בהרבה. בעיות החניה והפקקים מייצרות בעיות תנועה בעיר ודבר זה פוגע במסחר. הקצאת חניות על חשבון הולכי רגל או שבילי אופניים פוגעת במתשמשי [[תחבורה רכה]] דבר שגורם לפגיעה נוספת במסחר בעיר ודרכו גם בהכנסות העיירה. יש הטוענים כי ההסבר לכך הוא [[חמדנות] של העיריות כסוג של [[שחיתות חוקית]]. עם זאת הרבה פעמים הדבר נובע משמרנות של תושבים, שרוצים לשמור על חניות בכל מחיר, וראשי ערים מפחדים לשנות את מדיניות ניהול החניות מחשש שהם ישלמו מחיר פוליטי מצד הנהגים. הנהגים עצמם מזהים את עצמם כ"נהגים" ולא כמשתמשים בעיר שיכולים להנות מתחבורה ציבורית מהירה יותר בעקבות השינוי. סוחרים (הן בישראל והן בעולם) מתארים בדרך כלל תחושה לפיה חלק גדול מהקונים שלהם מגיעים עליהם במכונית, בעוד שבערים רבות בעולם רוב הקונים מגיעים לחניות ברגל. ייתכן כי תורמת לבעיה גם קשרי הון שלטו של בלי חניונים. בנוסף לעיתים יש ריכוזיות כלכלית בבעלות על חניונים דבר שמקטין תחרות

==נסיונות לפתור את בעיות החניה על ידי הגדלת הספקת החניות==

==ניסיונות לפתור את בעיות החניה על ידי הגדלת הספקת החניות==

מאז שנות ה-70 לפחות עיריות וכן המדינה מנסים שיטות שונות להגדיל את מצאי החניה בערים בשיטות שונות:

מאז שנות ה-70 לפחות עיריות וכן המדינה מנסים שיטות שונות להגדיל את מצאי החניה בערים בשיטות שונות:

* תקן חניה מינימלי בבבנית דירות חדשות. בעבר ייחדו את קומת הקרקע של בתים על עמודים לחניה, ואחר כך הגדירו הסבו שטחים מסביב לבניין להיות חניה במקום גינה. בבנינים מודרניים במגדלים הפתרון המועדף הוא בניית חניון תת-קרקעי מתחת למגדל. החפירה לעומק הקרקע מייקרת מאד את עלויות הבנייה של הבניין שכן יש צורך לעמוד בלחץ אדמה גדל והולך ככל שמעמיקים לחפור. עלות חפירה של קומה נוספת מעלה את המחיר באופן לא לינארי.  

* תקן חניה מינימלי בבניית דירות חדשות. בעבר ייחדו את קומת הקרקע של בתים על עמודים לחניה, ואחר כך הגדירו הסבו שטחים מסביב לבניין להיות חניה במקום גינה. בבניינים מודרניים במגדלים הפתרון המועדף הוא בניית חניון תת-קרקעי מתחת למגדל. החפירה לעומק הקרקע מייקרת מאוד את עלויות הבנייה של הבניין שכן יש צורך לעמוד בלחץ אדמה גדל והולך ככל שמעמיקים לחפור. עלות חפירה של קומה נוספת מעלה את המחיר באופן לא לינארי.  

* הקמת חניונים ציבוריים על הקרקע - בכיכרות כמו הכיכרות הבאות בתל אביב - כיכר רבין, כיכר גבעון, כיכר הבימה ועוד ובמקומות נוספים כמו חניון רידינג, חניון נמל תל אביב ועוד.  

* הקמת חניונים ציבוריים על הקרקע - בכיכרות כמו הכיכרות הבאות בתל אביב - כיכר רבין, כיכר גבעון, כיכר הבימה ועוד ובמקומות נוספים כמו חניון רידינג, חניון נמל תל אביב ועוד.  

* הקמת חניונים ציבוריים מתחת לפני הקרקע - בעיקר נפוץ הרעיון של הסבת חניון מעל הקרקע לחניון תת קרקע .  

* הקמת חניונים ציבוריים מתחת לפני הקרקע - בעיקר נפוץ הרעיון של הסבת חניון מעל הקרקע לחניון תת קרקע.  

* עיריות רבות העלימו עין ואף אפשרו בחוק חניה חלקית או מלאה על מדרכות - כבר בזמן צ'יץ כראש עריית תל אביב הותר לחנות עם שני גלגלים על המדרכה- גם ברחובות שבהם הדבר גורם לחסימת המדרה.

* עיריות רבות העלימו עין ואף אפשרו בחוק חניה חלקית או מלאה על מדרכות - כבר בזמן שלמה להט (צ'יץ) כראש עיריית תל אביב-יפו הותר לחנות עם שני גלגלים על המדרכה- גם ברחובות שבהם הדבר גורם לחסימת המדרכה.

* באיזורי ביקוש כמו מרכז תל אביב הוקמו חניונים פרטיים רבים.   

* באיזורי ביקוש כמו מרכז תל אביב הוקמו חניונים פרטיים רבים.   

תושבים רבים זועמים על העדר חניות ולכן רוב העיריות בישראל ניסו לפתור זאת על ידי הספקת "תווי חניה" לתושבים שמקנים להם העדפה לחניה בעיר - הנחה בחניונים ציבוריים ואפשרות לחנות ברחובות המסומנים כחול-לבן בחינם. בעבר היו נסיונות לחלק את תל אביב לאיזורי חניה אבל דבר זה נפסק וחזרו לשיטה של תווי חניה לכל העיר. לדבר זה יש השפעות לוואי אחרות -הדבר פוגע באורחים או עובדים המנסים למצוא חניה ברחוב. כמו כן הדבר עלול לפגוע בחניות ועסקים בעיר שאין להם חניה. הספקת חניות בחינם לכל מכונית בעיר פירושה גם מדיניות רגרסיבית - עשירים ומי שיש לו מכוניות רבות יוצא נשכר מכך , לעומת זאת תושבים שנוסעים ב[[תחבורה ציבורית]] או [[אופניים]] ויש להם רק מכונית אחת או בכלל לא - לא נהנים מסבסוד דומה.  

תושבים רבים זועמים על העדר חניות ולכן רוב העיריות בישראל ניסו לפתור זאת על ידי הספקת "תווי חניה" לתושבים שמקנים להם העדפה לחניה בעיר - הנחה בחניונים ציבוריים ואפשרות לחנות ברחובות המסומנים כחול-לבן בחינם. בעבר היו ניסיונות לחלק את תל אביב לאיזורי חניה אבל דבר זה נפסק וחזרו לשיטה של תווי חניה לכל העיר. לדבר זה יש השפעות לוואי אחרות -הדבר פוגע באורחים או עובדים המנסים למצוא חניה ברחוב. כמו כן הדבר עלול לפגוע בחניות ועסקים בעיר שאין להם חניה. הספקת חניות בחינם לכל מכונית בעיר פירושה גם מדיניות רגרסיבית - עשירים ומי שיש לו מכוניות רבות יוצא נשכר מכך, לעומת זאת תושבים שנוסעים ב[[תחבורה ציבורית]] או [[אופניים]] ויש להם רק מכונית אחת או בכלל לא - לא נהנים מסבסוד דומה.

==ריכוזיות פוטנציאלית ואי יעילות של אפליקציות חנייה כמייקרות את החנייה היקרה ממילא==

==ריכוזיות פוטנציאלית ואי יעילות של אפליקציות חנייה כמייקרות את החנייה היקרה ממילא==