שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 64: שורה 64:  
=== יהדות סביבה וקימות===
 
=== יהדות סביבה וקימות===
   −
פרופסור פינחס אלפרט, מדען מאמין, ראש החוג לגיאופיזיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת ת"א, עומד בראש צומת נאס"א לתצפיות על כדור הארץ בישראל והינו חבר כבוד של האקדמיה העולמית היהודית למדעים, כתב ספר "גשם ורוח : מטאורולוגיה בראי היהדות" המבוסס על מחקריו בהתפתחות מערכות מזג-אוויר, שינויי אקלים, השפעות שימושי קרקע על האקלים, ועוד. הספר מצביע על הדמיון הרב שבין המחשבה הדתית ומחשבת המדע, השותפות הן לפרדוקסים והן לאנלוגיות, ומאיר מזווית מדעית ותורנית סוגיות מסובכות במקורותינו. המאמרים המופיעים בספר זה פורסמו בספרות המדעית העולמית, והוצגו כדרשות בבתי כנסת ובמסגרות אחרות. הספר מיועד הן למומחים בתחום האטמוספירה ובתחום ההיסטוריה של המדע ולסטודניטם הלומדים תחומים אלה, והן למומחים בתחומים הנרחבים של התורה, התלמוד והמדרשים{{הערה|1=פינחס אלפרט [https://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Book.aspx?nBookID=93535674 גשם ורוח : מטאורולוגיה בראי היהדות] 2008, קותר}}.
+
פרופסור פינחס אלפרט, מדען מאמין, ראש החוג לגיאופיזיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת ת"א, עומד בראש צומת נאס"א לתצפיות על כדור הארץ בישראל והינו חבר כבוד של האקדמיה העולמית היהודית למדעים, כתב ספר "גשם ורוח : מטאורולוגיה בראי היהדות" המבוסס על מחקריו בהתפתחות מערכות מזג-אוויר, שינויי אקלים, השפעות שימושי קרקע על האקלים, ועוד. הספר מצביע על הדמיון הרב שבין המחשבה הדתית ומחשבת המדע, השותפות הן לפרדוקסים והן לאנלוגיות, ומאיר מזווית מדעית ותורנית סוגיות מסובכות במקורותינו. המאמרים המופיעים בספר זה פורסמו בספרות המדעית העולמית, והוצגו כדרשות בבתי כנסת ובמסגרות אחרות. הספר מיועד הן למומחים בתחום האטמוספירה ובתחום ההיסטוריה של המדע ולסטודנטים הלומדים תחומים אלה, והן למומחים בתחומים הנרחבים של התורה, התלמוד והמדרשים{{הערה|1=פינחס אלפרט [https://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Book.aspx?nBookID=93535674 גשם ורוח: מטאורולוגיה בראי היהדות] 2008, קותר}}.
    
אחד הארגונים שעוסקים בחיבור הדת היהודית לשינויי האקלים הוא "המרכז הבין דתי לפיתוח בר קיימא" שכתב אחד מהפרקים בחוברת: [[ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל]]. את הפרק כתבו הרב יונתן נראל ודוד מירון ופנר, והוא ניקרא: "מגן העדן ועד משבר האקלים: קריאה בין דתית לפעולה." כמה ציטוטים מהפרק:
 
אחד הארגונים שעוסקים בחיבור הדת היהודית לשינויי האקלים הוא "המרכז הבין דתי לפיתוח בר קיימא" שכתב אחד מהפרקים בחוברת: [[ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל]]. את הפרק כתבו הרב יונתן נראל ודוד מירון ופנר, והוא ניקרא: "מגן העדן ועד משבר האקלים: קריאה בין דתית לפעולה." כמה ציטוטים מהפרק:
שורה 71: שורה 71:  
היה מאוזן. בזמננו במקום לשמר, בני אדם במהירות שומטים את הקרקע תחת האיזון האקולוגי של כדור
 
היה מאוזן. בזמננו במקום לשמר, בני אדם במהירות שומטים את הקרקע תחת האיזון האקולוגי של כדור
 
הארץ: יערות הגשם מצטמקים, המדבריות מתרחבות, יערות עולים באש, וכדור הארץ מתחמם. פעולות
 
הארץ: יערות הגשם מצטמקים, המדבריות מתרחבות, יערות עולים באש, וכדור הארץ מתחמם. פעולות
אנושיות וחידושי הטכנונולוגיה העניקו לנו כוח עצום על פני הבריאה, שתוצאותיו מורגשות בכל מקום.
+
אנושיות וחידושי הטכנולוגיה העניקו לנו כוח עצום על פני הבריאה, שתוצאותיו מורגשות בכל מקום.
בפעם הראשונה בהיסוטוריה האנושית יש לנו כעת את היכולת להרוס או, להביא את החיים על פני כדור
+
בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית יש לנו כעת את היכולת להרוס או, להביא את החיים על פני כדור
 
הארץ לשינוי מכריע.|מקור=הרב יונתן נראל ודוד מירון ופנר, "ישראל ושינוי אקלים", עמודים 78-80}}
 
הארץ לשינוי מכריע.|מקור=הרב יונתן נראל ודוד מירון ופנר, "ישראל ושינוי אקלים", עמודים 78-80}}
   שורה 107: שורה 107:  
עמוקה מחדש בענין הקשר הרוחני והפיזי עם כוכב לכת זה שהוא מתת הא-ל, ועל האופן בו אנו צורכים,
 
עמוקה מחדש בענין הקשר הרוחני והפיזי עם כוכב לכת זה שהוא מתת הא-ל, ועל האופן בו אנו צורכים,
 
משתמשים ומשליכים לאשפה את המקורות המבורכים שלו. אנו גם קוראים לכל האנשים בעלי האמונה
 
משתמשים ומשליכים לאשפה את המקורות המבורכים שלו. אנו גם קוראים לכל האנשים בעלי האמונה
להפחית את פליטת גזי החממה באופן אישי ולהפציר במנהיגים הפוליטים לאמץ מטרות חזקות, כובלות
+
להפחית את פליטת גזי החממה באופן אישי ולהפציר במנהיגים הפוליטיים לאמץ מטרות חזקות, כובלות
 
ומדעיות להפחית את גזי החממה, בכדי למנוע את הסכנות שבמשבר האקלימי.
 
ומדעיות להפחית את גזי החממה, בכדי למנוע את הסכנות שבמשבר האקלימי.
 
אנו מקוים שאיום זה על ביתנו המשותף בארץ הקודש ובכדור הארץ ימריץ מאמינים דתיים להתגבר על
 
אנו מקוים שאיום זה על ביתנו המשותף בארץ הקודש ובכדור הארץ ימריץ מאמינים דתיים להתגבר על
שורה 114: שורה 114:  
{{ציטוט|תוכן=אנשי אמונה צריכים לקרוא לממשלת ישראל לקיים את הדברים הבאים:
 
{{ציטוט|תוכן=אנשי אמונה צריכים לקרוא לממשלת ישראל לקיים את הדברים הבאים:
   −
1 .לציית להתחייבויות בינלאומיות קודמות להפחית פליטת גזי החממה, ולהתחייב למטרות חדשות
+
1. לציית להתחייבויות בינלאומיות קודמות להפחית פליטת גזי החממה, ולהתחייב למטרות חדשות
ושאפתניות מראש עבור שיחות האקלים של האו"ם בפאריז בדצמבר 2011 .
+
ושאפתניות מראש עבור שיחות האקלים של האו"ם בפאריז בדצמבר 2011.
   −
2 .לנצל את הסמכות המוסרית של מנהיגי הדת בארץ הקודש ואמינותם של מדענים מובילים להניע
+
2. לנצל את הסמכות המוסרית של מנהיגי הדת בארץ הקודש ואמינותם של מדענים מובילים להניע
 
קהילות ברחבי העולם לקראת פעולות המקדמות קיימות סביבתית.
 
קהילות ברחבי העולם לקראת פעולות המקדמות קיימות סביבתית.
   −
3 .לעודד מנהיגי דת לקדם שינויים ארגוניים ושינויים בשטח שיניעו מנהיגי דתות בישראל למנוע
+
3. לעודד מנהיגי דת לקדם שינויים ארגוניים ושינויים בשטח שיניעו מנהיגי דתות בישראל למנוע
 
פליטת גזי החממה ולחזק את כוחן של הקהילות.
 
פליטת גזי החממה ולחזק את כוחן של הקהילות.
   −
4 .לערוך אירועים ארציים ובינלאומיים אודות אמונה ושינוי האקלים.
+
4. לערוך אירועים ארציים ובינלאומיים אודות אמונה ושינוי האקלים.
   −
5 .לשנות את מערכת החינוך והחינוך הגבוה בישראל כך שיתייחסו לקשר בין אמונה, אקולוגיה וחיים
+
5. לשנות את מערכת החינוך והחינוך הגבוה בישראל כך שיתייחסו לקשר בין אמונה, אקולוגיה וחיים
 
בקיימות.|מקור=הרב יונתן נראל ודוד מירון ופנר, "ישראל ושינוי אקלים", עמודים 78-80}}.
 
בקיימות.|מקור=הרב יונתן נראל ודוד מירון ופנר, "ישראל ושינוי אקלים", עמודים 78-80}}.
    
עוד ארגון כזה הוא "חרדים לסביבה"{{הערה|מוני אנדר הוא סגן דובר חב"ד [http://charedim.webix.me/%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%97%D7%99.asp מדוע החרדים לא מתעניינים בסביבה ?]חרדים לסביבה}}.
 
עוד ארגון כזה הוא "חרדים לסביבה"{{הערה|מוני אנדר הוא סגן דובר חב"ד [http://charedim.webix.me/%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%97%D7%99.asp מדוע החרדים לא מתעניינים בסביבה ?]חרדים לסביבה}}.
 
==== הגדת פסח אקולוגית ====
 
==== הגדת פסח אקולוגית ====
ישנם חוקרים החושבים ש-10 המכות יכלו להגרם כתוצאה מבצורת וזיהום מים{{הערה| DosOso [https://imgur.com/gallery/x97eY 10 plagues explained scientifically] 25 לנובמבר 2014 Imgur}}{{הערה|Live Science Staff  [https://www.livescience.com/58638-science-of-the-10-plagues.html The Science of the 10 Plagues] 11 לאפריל 2017, Live Science}}. יש מחקר שטוען ששיעבוד עמים שונים על ידי אשור היה אחד הגורמים העיקריים לבצורת קשה שמוטטה את האימפריה, עקב צריכת מים גבוהה{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 לנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}}. בנוסף לשתיית האנשים והבקר הבקר אוכל עשב מה שגוראם למדבור וכן מזהם מים. בישראל לדוגמה קרתההתפרצות של מחלת העכברת בגלל שעקב הבצורת כמות המים בנחלים פחתה ולכן ההפרשות מהצאן גרמו לריכוז מזהמים גבוהה יותר. ידוע שבתקופת יציאת מצרים היו בה הרבה מאוד עבדים, בין היתר כאלה שהיו נוודים, כלומר עם בקר, שהוחזקו בתנאים ירודים, ומה שגרם לבצורת וזיהום באזור אשור או ישראל יכול לגרום לבצורת גם במצרים. ייתכן גם שהמצרים הבינו שהם צריכים לשחרר את העבדים אם הם רוצים שזה יפסק.
+
ישנם חוקרים החושבים ש-10 המכות יכלו להיגרם כתוצאה מבצורת וזיהום מים{{הערה| DosOso [https://imgur.com/gallery/x97eY 10 plagues explained scientifically] 25 לנובמבר 2014 Imgur}}{{הערה|Live Science Staff  [https://www.livescience.com/58638-science-of-the-10-plagues.html The Science of the 10 Plagues] 11 לאפריל 2017, Live Science}}. יש מחקר שטוען ששיעבוד עמים שונים על ידי אשור היה אחד הגורמים העיקריים לבצורת קשה שמוטטה את האימפריה, עקב צריכת מים גבוהה{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 לנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}}. בנוסף לשתיית האנשים והבקר הבקר אוכל עשב מה שגוראם למדבור וכן מזהם מים. בישראל לדוגמה התרחשה התפרצות של מחלת העכברת בגלל שעקב הבצורת כמות המים בנחלים פחתה ולכן ההפרשות מהצאן גרמו לריכוז מזהמים גבוהה יותר. ידוע שבתקופת יציאת מצרים היו בה הרבה מאוד עבדים, בין היתר כאלה שהיו נוודים, כלומר עם בקר, שהוחזקו בתנאים ירודים, ומה שגרם לבצורת וזיהום באזור אשור או ישראל יכול לגרום לבצורת גם במצרים. ייתכן גם שהמצרים הבינו שהם צריכים לשחרר את העבדים אם הם רוצים שזה יפסק.
    
=== בודהיזם סביבה וקיימות===
 
=== בודהיזם סביבה וקיימות===

תפריט ניווט