שינויים

==ביקורת והתנגדות==

==ביקורת והתנגדות==

היו מבקרים של תרבות המכוניות עוד בתחילתה. בשנות ה-20 של המאה ה-20 הולכי רגל והורים ארגנו מחאות נגד השתלטות של המכוניות על המרחב הציבורי ועל סיכון חיי הולכי רגל בכלל וילדים בפרט.  

היו מבקרים של תרבות המכוניות עוד בתחילתה. בשנות ה-20 של המאה ה-20 הולכי רגל והורים ארגנו מחאות נגד השתלטות של המכוניות על המרחב הציבורי ועל סיכון חיי הולכי רגל בכלל וילדים בפרט. {{הערה|פיטר נורטון, [[Fighting Traffic]]}}

בשנות ה-50 הייתה התחזקות של תרבות המכוניות הן באירופה והן בארצות הברית. בארצות הברית החלה עליה תלולה בבניית פרברים צמודי קרקע, ויציאה של המשפחות הצעירות מתוך הערים. משפחות שחיו בפרברים היו צריכות לפחות מכונית אחת ובדרך כלל שתי מכוניות, בגלל הקושי לקיים תחבורה ציבורית בעיר לא צפופה ובגלל שחנויות ומקומות עבודה לא נמצאים במרחק הליכה (גם בגלל [[הפרדת שימושי קרקע]]). באירופה החל גל דומה של פרבור ועליה ניכרת במכירות מכוניות אם כי רוב ערי אירופה עדיין היו בנויות סביב תחנות רכבת ובצורה צפופה שהקלה על הליכה.  

בשנות ה-50 הייתה התחזקות של תרבות המכוניות הן באירופה והן בארצות הברית. בארצות הברית החלה עליה תלולה בבניית [[פרבור|פרברים צמודי קרקע]], ויציאה של המשפחות הצעירות מתוך הערים. משפחות שחיו בפרברים היו צריכות לפחות מכונית אחת ובדרך כלל שתי מכוניות, בגלל הקושי לקיים תחבורה ציבורית בעיר לא צפופה ובגלל שחנויות ומקומות עבודה לא נמצאים במרחק הליכה (גם בגלל [[הפרדת שימושי קרקע]]). באירופה החל גל דומה של פרבור ועליה ניכרת במכירות מכוניות אם כי רוב ערי אירופה עדיין היו בנויות סביב תחנות רכבת ובצורה צפופה שהקלה על הליכה.  

הקונפליקט עם מכוניות היה משמעותי יותר במדינות שבהן היתה מסורת ארוכה של [[תחבורת אופניים]] ובערים צפופות. בשנות ה-60 וה-70 החלו מחאות נגד מכוניות בהולנד. תנועת [[פרובו (תנועה)|פרובו]] דרשה יותר תחבורת אופניים. דבר זה הפך בשנות ה-70 למחאה עממית [[עצרו את רצח הילדים]] עקב הגידול המתמיד בילדים שנהרגו בתאונות דרכים כהולכי רגל וכרוכבי אופניים. בנוסף לכך בערים הצפופות של הולנד היה קשה לייצר מספיק מקומות חניה והיו כבר בעיות גדולות של פקקי תנועה. בנוסף לכך משבר הנפט של שנות ה-70 ערער את כלכלת המכוניות והעלאה שאלות האם היא רצויה. דבר זה גרם לשינוי מדיניות בהולנד במדיניות כמו "החזק שומר על החלש" בתכנון עירוני ובקידום תשתיות אופניים.  

הקונפליקט עם מכוניות היה משמעותי יותר במדינות שבהן היתה מסורת ארוכה של [[תחבורת אופניים]] ובערים צפופות. בשנות ה-60 וה-70 החלו מחאות נגד מכוניות בהולנד. תנועת [[פרובו (תנועה)|פרובו]] דרשה יותר תחבורת אופניים. דבר זה הפך בשנות ה-70 למחאה עממית, בשם "[[עצרו את רצח הילדים]]" עקב הגידול המתמיד בילדים שנהרגו בתאונות דרכים כהולכי רגל וכרוכבי אופניים. בנוסף לכך בערים הצפופות של הולנד היה קשה לייצר מספיק מקומות חניה והיו כבר בעיות גדולות של פקקי תנועה. בנוסף לכך משבר הנפט של שנות ה-70 ערער את כלכלת המכוניות והעלאה שאלות האם היא רצויה. דבר זה גרם לשינוי מדיניות בהולנד במדיניות כמו "החזק שומר על החלש" בתכנון עירוני ובקידום תשתיות אופניים.  

באותה תקופה החלה תנועה של [[עירוניות מתחדשת]] שביקרה את השפעות ה[[פרבור]] בעקבות כתביה של [[ג'יין ג'ייקובס]] ובמיוחד ספרה [[מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות]]. תומכי העירוניות הנגידו בין העיר לבין הפרברים והצביעו על בעיות שונות שהפרברים החריפו כמו [[זיהום אוויר]], [[פקקי תנועה]], [[ניכור]], [[בדידות]] ו[[תלות ברכב פרטי]]. הם קראו לתכנון שיתחשב יותר בצרכים של הולכי הרגל וקידמו רעיונות כמו [[עירוב שימושי קרקע]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ו[[הליכתיות]]. כמו כן החלו מחקרים על [[השפעות חיצוניות של מכוניות]] כמו עלויות של פקקים, של חניה, זיהום, תאונות עוד.  

באותה תקופה החלה תנועה של [[עירוניות מתחדשת]] שביקרה את השפעות ה[[פרבור]] בעקבות כתביה של [[ג'יין ג'ייקובס]], ובמיוחד ספרה [[מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות]]. תומכי העירוניות הנגידו בין העיר לבין הפרברים והצביעו על בעיות שונות שהפרברים החריפו כמו [[זיהום אוויר]], [[פקקי תנועה]], [[ניכור]], [[בדידות]] ו[[תלות ברכב פרטי]]. הם קראו לתכנון שיתחשב יותר בצרכים של הולכי הרגל וקידמו רעיונות כמו [[עירוב שימושי קרקע]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ו[[הליכתיות]]. כמו כן החלו מחקרים על [[השפעות חיצוניות של מכוניות]] כמו עלויות של פקקים, של חניה, זיהום, תאונות עוד.  

בשנות ה-80 של המאה ה-20 החלו מחאות נגד כבישים מהירים באנגליה. באותו זמן החלו להתפרסם מחקרים שערערו על הרעיון לפניו כבישים מהירים מהווים פתרון טוב לבעיות גודש בגלל היבטים כמו [[ביקוש מושרה]] בתחום התחבורה. התוצאה הייתה שינוי מדיניות ו[[ביטול כבישים מהירים]].  

בשנות ה-80 של המאה ה-20 החלו מחאות נגד כבישים מהירים באנגליה, כמו [[המאבק נגד כביש M11 בלונדון, בריטניה]]. באותו זמן החלו להתפרסם מחקרים שערערו על הרעיון לפניו כבישים מהירים מהווים פתרון טוב לבעיות גודש בגלל היבטים כמו [[ביקוש מושרה]] בתחום התחבורה. התוצאה הייתה שינוי מדיניות ו[[ביטול כבישים מהירים]].  

מספר חוקרי בריאות החלו לשים לב ל[[השפעות בריאותיות של מכוניות]] – מלבד [[תאונות דרכים]] ו[[זיהום אוויר מתחבורה]] חוקרים החלו לחקור היבטים נוספים כמו [[אורח חיים יושבני]] או השפעות של נהיגה על [[מתח נפשי]]. ארגוני למען [[בריאות הציבור]] כמו [[ארגון הבריאות העולמי]] החלו לתמוך ב[[אורח חיים פעיל]] ובקידום [[תחבורה פעילה]].  

מספר חוקרי בריאות החלו לשים לב ל[[השפעות בריאותיות של מכוניות]] – מלבד [[תאונות דרכים]] ו[[זיהום אוויר מתחבורה]] חוקרים החלו לחקור היבטים נוספים כמו [[אורח חיים יושבני]] או השפעות של נהיגה על [[מתח נפשי]]. ארגוני למען [[בריאות הציבור]] כמו [[ארגון הבריאות העולמי]] החלו לתמוך ב[[אורח חיים פעיל]] ובקידום [[תחבורה פעילה]].  

בעשורים האחרונים יש ביקורת תרבותית נגד ראייה מרוכזת במכוניות. ביקורת זו מגיעה מצד תנועות סביבתיות, מצד מתנגדים לתרבות הצריכה, פעילים נגד שינויי אקלים, רוכבי אופניים והולכי רגל. דוגמה אחת לכך היא איורים של [[אדבסטרס]] בהקשר של מכוניות. הסרט [[מחלת השפע]] שעסק בתרבות הצריכה הדגים כיצד נעשה שיווק של חיי פרברים בשנות ה-50 של המאה ה-20 כדי לשכנע אנשים לעבור לשם.  

בעשורים האחרונים יש ביקורת תרבותית נגד ראייה מרוכזת במכוניות. ביקורת זו מגיעה מצד תנועות סביבתיות, מצד מתנגדים ל[[תרבות הצריכה]], פעילים נגד שינויי אקלים, רוכבי אופניים והולכי רגל. דוגמה אחת לכך היא איורים של [[אדבסטרס]] בהקשר של מכוניות. הסרט [[מחלת השפע]] שעסק בתרבות הצריכה הדגים כיצד נעשה שיווק של חיי פרברים בשנות ה-50 של המאה ה-20 כדי לשכנע אנשים לעבור לשם.  

המאייר [[אנדי סינגר]] צייר קריקטורות רבות המדגימות היבטים של תרבות מרוכזת בנהגים כמו נהגים שמתנגדים לסלילת שבילי אופניים, או נהגים שתקועים בפקקים, וכועסים על שאר הנהגים שהם לא נוסעים בתחבורה ציבורית.

המאייר [[אנדי סינגר]] צייר קריקטורות רבות המדגימות היבטים של תרבות מרוכזת בנהגים. לדוגמה נהגים שמתנגדים לסלילת שבילי אופניים (בטענה כי "אין מקום"), או נהגים שתקועים בפקקים, וכועסים על שאר הנהגים שהם לא נוסעים בתחבורה ציבורית. סינגר מציג השלכות של שימוש רב במכונית כמו מלחמות שנועדו לשמור על המשך שאיבת הנפט כדי לשמור על מדיניות התחבורה הקיימת.

==ראו גם==

==ראו גם==