שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:  
על פי רוב האסכולה האוסטרית מאמצת את עקרונות [[ליברליזם|הליברליזם הקלאסי]] ומתנגדת בתקיפות לתאוריה [[כלכלה קיינסיאנית|הקיינסיאנית]] ולמדיניות של התערבות הממשלה ב[[שוק]] ולמדיניות [[סוציאליזם|סוציאליסטית]]. האסכולה נמצאת ברקע ויכוחים אידאולוגיים בנוגע ל[[שוק חופשי]] ו[[התערבות ממשלתית]] לכל אורך המאה ה-20 ומאומצת לרוב על ידי הימין הכלכלי.
 
על פי רוב האסכולה האוסטרית מאמצת את עקרונות [[ליברליזם|הליברליזם הקלאסי]] ומתנגדת בתקיפות לתאוריה [[כלכלה קיינסיאנית|הקיינסיאנית]] ולמדיניות של התערבות הממשלה ב[[שוק]] ולמדיניות [[סוציאליזם|סוציאליסטית]]. האסכולה נמצאת ברקע ויכוחים אידאולוגיים בנוגע ל[[שוק חופשי]] ו[[התערבות ממשלתית]] לכל אורך המאה ה-20 ומאומצת לרוב על ידי הימין הכלכלי.
   −
האסכולה האוסטרית תרמה ל[[כלכלה נאו-קלאסית]] מושגים רבים בסוף המאה ה-19, כמו תאוריית הערך הסובייקטיבי, [[המהפכה השולית]] בתורת המחירים ואת הפורמליזציה של חישוב בעיות בכלכלה. מאז אמצע המאה ה-20, [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] רבים ביקורתיים כלפי האסכולה האוסטרית והזרם המודרני שלה, ורואים בה דחייה של תאוריות ב[[מאקרו-כלכלה]] כך שהיא אחד מזרמי הכלכלה ההטרודקסים. מחוץ לזרם המרכזי שהוא ברובו נאו-קלאסי. באופן דומה כלכלנים אוסטרים ביקורתיים כלפי הזרם המרכזי. למרות הביקורת על הזרם מאז שנות ה-30 של המאה ה-20 הוא משך עניין מחודש בשנות ה-70, הן בעקבות קשיים בניתוח וביישום של [[כלכלה קיינסיאנית]] והן עקב זכייתו של [[פרדריק הייק]] בפרס נובל לכלכלה בשנת 1974.  
+
האסכולה האוסטרית תרמה ל[[כלכלה נאו-קלאסית]] מושגים רבים בסוף המאה ה-19, כמו תאוריית הערך הסובייקטיבי, [[המהפכה השולית]] בתורת המחירים ואת הפורמליזציה של חישוב בעיות בכלכלה. מאז אמצע המאה ה-20, [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] רבים ביקורתיים כלפי האסכולה האוסטרית והזרם המודרני שלה, ורואים בה דחייה של תאוריות ב[[מאקרו-כלכלה]] כך שהיא אחד מזרמי הכלכלה ההטרודוקסיים. מחוץ לזרם המרכזי שהוא ברובו נאו-קלאסי. באופן דומה כלכלנים אוסטרים ביקורתיים כלפי הזרם המרכזי. למרות הביקורת על הזרם מאז שנות ה-30 של המאה ה-20 הוא משך עניין מחודש בשנות ה-70, הן בעקבות קשיים בניתוח וביישום של [[כלכלה קיינסיאנית]] והן עקב זכייתו של [[פרדריק הייק]] בפרס נובל לכלכלה בשנת 1974.  
    
==מתודולוגיה==
 
==מתודולוגיה==
שורה 14: שורה 14:  
מאז זמנו של מיזס, חלק מההוגים האוסטרים קיבלו את גישתו של פרקסאולוגיה ואילו אחרים אימצו מתודולוגיות אחרות. לדוגמה Fritz Machlup, [[פרדריק הייק]] ואחרים לא קיבלו את גישתו החזקה של מיזס לניתוח דדוקטיבי לכלכלה. גם Ludwig Lachmann, סובייקטיביסט רדיקלי גם כן דוחה את הפורמליזציה של מיזס לטובת גישה אחרת שפותחה על ידי [[מקס וובר]].  
 
מאז זמנו של מיזס, חלק מההוגים האוסטרים קיבלו את גישתו של פרקסאולוגיה ואילו אחרים אימצו מתודולוגיות אחרות. לדוגמה Fritz Machlup, [[פרדריק הייק]] ואחרים לא קיבלו את גישתו החזקה של מיזס לניתוח דדוקטיבי לכלכלה. גם Ludwig Lachmann, סובייקטיביסט רדיקלי גם כן דוחה את הפורמליזציה של מיזס לטובת גישה אחרת שפותחה על ידי [[מקס וובר]].  
   −
במאה ה-20 חלק מהאוסטרים שילבו מודלים ומתמטיקה באנליזה שלהם. הכלכלן האוסטרי Steven Horwitz טען בשנת 2000 כי המתודולוגיה האוסטרית עקבית עם מאקרו-כלכלה וכי המאקרו-כלכלה האוסטרית ניתנת להסבר במונחים של יסודות מיקרו-כלכלה. הכלכלן האוסטרי Roger Garrison כותבי כי מאקרו-כלכלה אוסטרית ניתנת לתיאור באמצעות מודלים ודיאגרמות. בשנת 1944, הכלכלן האוסטרי Oskar Morgenstern הציג סכמה של תורת הערך הסדרתית (תורת הערך של פון נויימן-מורגנשטיים) המשמשת בתורת המשחקים ובהתנהגות כלכלית.
+
במאה ה-20 חלק מהאוסטרים שילבו מודלים ומתמטיקה באנליזה שלהם. הכלכלן האוסטרי Steven Horwitz טען בשנת 2000 כי המתודולוגיה האוסטרית עקבית עם מאקרו-כלכלה וכי המאקרו-כלכלה האוסטרית ניתנת להסבר במונחים של יסודות מיקרו-כלכלה. הכלכלן האוסטרי Roger Garrison כותבי כי מאקרו-כלכלה אוסטרית ניתנת לתיאור באמצעות מודלים ודיאגרמות. בשנת 1944, הכלכלן האוסטרי Oskar Morgenstern הציג סכמה של תורת הערך הסדרתית (תורת הערך של פון נויימן-מורגנשטיים) המשמשת בתורת המשחקים ובהתנהגות כלכלית.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט