שינויים

הגואיזם הוא דבר נפוץ בעיתונות מסחרית לדוגמה פתיחה של כביש חדש תוצג כ"בשורה לנהגים" ולא כדבר שעלול לסכן או להגביל הולכי רגל (כאשר הוא נעשה בעיר) או כדבר שגורם לקיטוע שטחי מחייה או כחלק ממגמה של פרבור כאשר מדובר בדבר מחוץ לעיר. הרחבת כבישים תוצג כדבר חיובי גם אם פרוש הדבר חלק ממנגנון של ביקוש מושרה שלא פותר פקקים או כאשר הדבר בא על חשבון נוחות ההליכה. מגבלות על חניה על מדרכות מוצגת דרך עיני הנהגים (שמקבלים עונש) ולא דרך עיני הולכי הרגל (שהמדרכה שלהם הופכת להיות פנויה). הוזלה בדלק תוצג תמיד כדבר חיובי תוך התעלמות מכך שהוזלה כזו יכולה להגדיל את הנסועה במכוניות ולכן גם להגדיל היבטים כמו פקקי תנועה, תאונות דרכים, זיהום אוויר או ביקוש לחניות.  

הגואיזם הוא דבר נפוץ בעיתונות מסחרית לדוגמה פתיחה של כביש חדש תוצג כ"בשורה לנהגים" ולא כדבר שעלול לסכן או להגביל הולכי רגל (כאשר הוא נעשה בעיר) או כדבר שגורם לקיטוע שטחי מחייה או כחלק ממגמה של פרבור כאשר מדובר בדבר מחוץ לעיר. הרחבת כבישים תוצג כדבר חיובי גם אם פרוש הדבר חלק ממנגנון של ביקוש מושרה שלא פותר פקקים או כאשר הדבר בא על חשבון נוחות ההליכה. מגבלות על חניה על מדרכות מוצגת דרך עיני הנהגים (שמקבלים עונש) ולא דרך עיני הולכי הרגל (שהמדרכה שלהם הופכת להיות פנויה). הוזלה בדלק תוצג תמיד כדבר חיובי תוך התעלמות מכך שהוזלה כזו יכולה להגדיל את הנסועה במכוניות ולכן גם להגדיל היבטים כמו פקקי תנועה, תאונות דרכים, זיהום אוויר או ביקוש לחניות.  

מבחינה היסטורית, חלק מהיבטים אלו קיימים החל מאמצע שנות ה-20 של המאה ה-20 כאשר החל שימוש נפוץ במכוניות והתחזקה ההשפעה של חברות המכוניות על אמצעי התקשורת. בספר "[[Fighting Traffic]]" מתאר ההיסטוריון פיטר נורטון את הקונפליקט הראשון בו היתה מעורבת תעשיית המכוניות – העליה התלולה [[הולכי רגל|בפגיעה בהולכי רגל]] ובמיוחד בילדים, ב[[תאונות דרכים]] בארצות הברית. כתוצאה מכך נוצרה זעקה ציבורית גדולה, כולל הפגנות ומאמרים שדרשו להגביל את מהירות המכוניות בעיר. חברות המכוניות פחדו מהגבלה כזו ונקטו שורה של צעדים – כולל הסטת האשמה בתאונות להולכי רגל לא זהירים, חוקים להגבלת הולכי רגל בעיר וקידום תכנון עירוני שנועד לבצע הפרדה בין הולכי רגל לבין מכוניות - תחילתו של [[תכנון מוטה מכוניות]]. תכנון זה, במיוחד עם התפתחות של [[פרבור]] בתום מלחמת העולם השנייה, גרם בסופו של דבר גם לכך שהליכה בעיר הפכה פחות ופחות נוחה והגבירה את השימוש במכוניות. כמאה שנים לאחר מכן [[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם|נתוני פיצול נסיעות]] ברוב ערי ארצות הברית, מצביעים על ירידה תלולה והדרגתית בהולכי הרגל , כך שברוב הערים שנבנו בעידן המכונית, אחוז ההליכה ברגל לעבודה הוא נמוך מ-3%.

מבחינה היסטורית, חלק מהיבטים של נקודת מבט של נהגים בתקשורת, קיימים החל מאמצע שנות ה-20 של המאה ה-20 כאשר החל שימוש נפוץ במכוניות והתחזקה ההשפעה של חברות המכוניות על אמצעי התקשורת. בספר "[[Fighting Traffic]]" מתאר ההיסטוריון פיטר נורטון את הקונפליקט הראשון בו היתה מעורבת תעשיית המכוניות – העליה התלולה [[הולכי רגל|בפגיעה בהולכי רגל]] ובמיוחד בילדים, ב[[תאונות דרכים]] בארצות הברית. כתוצאה מכך נוצרה זעקה ציבורית גדולה, כולל הפגנות ומאמרים שדרשו להגביל את מהירות המכוניות בעיר. חברות המכוניות פחדו מהגבלה כזו ונקטו שורה של צעדים ובראשו כולל הסטת האשמה בתאונות להולכי רגל לא זהירים.

 

e.b. Lefferts שהיה חבר של מועדון המכוניות של דרום קליפורניה הציע להשתמש בפסיכולוגיה. הטענה שלו הייתה שבמקום להסביר לאנשים שאסור לבצע "Jaywalk" יותר טוב להגחיך את הולכי הרגל שחוצים בצורה כזו. אם אחרים יצחקו עליהם הם לא יעשו את זה יותר. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1858] בעקבות הצעה זו החל קמפיין של קריקטורות שהציגו את הולכי הרגל שחצו לא במעבר חציה כאנשים מגוחכים ונלעגים. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1879] כמו כן השתמשו בליצנים, גברים שהיו לבושים בבגדי נשים, או בגדים מוזרים שהיו "jaywalker" - דבר יצר אצל הקהל הרגשה שהוא לא רוצה להיות "Jaywalk" בעצמו. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1904] בהמשך לוס אנג'לס הוציאה חוק שאוסר על "Jaywalk". {{כ}} [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1922]עד 1924 נכנסה מילה חדשה למילון - Jaywalker - "אדם שחוצה את הרחוב בלי לשים לב לחוקי תנועה עבור הולכי רגל". [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1946] בארצות הברית וכן בישראל אוסר להולכי רגל לחצות את הרחוב שלא במעבר חצייה, זאת לעומת מדינות רבות באירופה שבהן מותר להולכי רגל לחצות את הכביש היכן שהם רוצים.

 

בנוסף להסברה , חברות המכוניות קידמו חוקים להגבלת הולכי רגל בעיר וקידום תכנון עירוני שנועד לבצע הפרדה בין הולכי רגל לבין מכוניות - תחילתו של [[תכנון מוטה מכוניות]]. תכנון זה, במיוחד עם התפתחות של [[פרבור]] בתום מלחמת העולם השנייה, גרם בסופו של דבר גם לכך שהליכה בעיר הפכה פחות ופחות נוחה והגבירה את השימוש במכוניות. כמאה שנים לאחר מכן [[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם|נתוני פיצול נסיעות]] ברוב ערי ארצות הברית, מצביעים על ירידה תלולה והדרגתית בהולכי הרגל , כך שברוב הערים שנבנו בעידן המכונית, אחוז ההליכה ברגל לעבודה הוא נמוך מ-3%.

==המכונית כסמל סטטוס, והשפעתה על התפיסה העצמית==

==המכונית כסמל סטטוס, והשפעתה על התפיסה העצמית==