47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 25:
שורה 25: − + + + + + + + + + + + + + + + + + +
←הגואיזם בקרב מקבלי החלטות
היבטים אלה באים לידי ביטוי בצעדים של [[תכנון מוטה מכוניות]] (בערים קיימות) ובפרבור צמוד קרקע (בעיקר במקומות עם צפיפות אוכלוסין נמוכה יחסית). דוגמאות לדבר זה הן ניסיונות להגדיל את היצע החניה בכל מחיר במרחב העירוני (להתיר לדוגמה חניה על מדרכות, חפירת חניונים תת קרקעיים ועוד), הרחבת כבישים על חשבון מדרכות , גינות וכו', התנגדות להגבלת מהירות, התנגדות לסלילת שבילי אופניים או נתיבי תחבורה ציבורית. לרוב צעדים אלה גורמים ל[[ביקוש מושרה]] למכוניות , להגברת תלות במכוניות ולהגברת בעיות של פקקים וחניות, אבל מקבלי החלטות, עיתונאים וחלקים גדולים בציבור עשויים לא להיות מודעים לנושא זה.
היבטים אלה באים לידי ביטוי בצעדים של [[תכנון מוטה מכוניות]] (בערים קיימות) ובפרבור צמוד קרקע (בעיקר במקומות עם צפיפות אוכלוסין נמוכה יחסית). דוגמאות לדבר זה הן ניסיונות להגדיל את היצע החניה בכל מחיר במרחב העירוני (להתיר לדוגמה חניה על מדרכות, חפירת חניונים תת קרקעיים ועוד), הרחבת כבישים על חשבון מדרכות , גינות וכו', התנגדות להגבלת מהירות, התנגדות לסלילת שבילי אופניים או נתיבי תחבורה ציבורית. לרוב צעדים אלה גורמים ל[[ביקוש מושרה]] למכוניות , להגברת תלות במכוניות ולהגברת בעיות של פקקים וחניות, אבל מקבלי החלטות, עיתונאים וחלקים גדולים בציבור עשויים לא להיות מודעים לנושא זה.
מנגנון זה מתרחש הן בגלל חינוך והרגלים אישיים (מקבל ההחלטות רואה עצמו כנהג), הן בגלל חינוך מקצועי (בתחומים כמו הנדסת תחבורה) לפיו יש זהות בין תחבורה לבין תנועת מכוניות. סיבה נוספת היא פוליטית - חשש ששינוי התכנון העירוני יוביל לזעם ציבורי מצד הנהגים – תוך התעלמות מצרכים של ציבורים שהם לא נהגים או מכך שעם השינוי הוא מוצלח חלק מהנהגים יכולים לעבור לאמצעי תחבורה אחרים כך ששינוי זה יהיה לטובתם ולא לרעתם.
מנגנון זה מתרחש הן בגלל חינוך והרגלים אישיים (מקבל ההחלטות רואה עצמו כנהג), הן בגלל חינוך מקצועי (בתחומים כמו הנדסת תחבורה) לפיו יש זהות בין תחבורה לבין תנועת מכוניות. סיבה נוספת היא פוליטית - חשש ששינוי התכנון העירוני יוביל לזעם ציבורי מצד הנהגים – תוך התעלמות מצרכים של ציבורים שהם לא נהגים או מכך שעם השינוי הוא מוצלח חלק מהנהגים יכולים לעבור לאמצעי תחבורה אחרים כך ששינוי זה יהיה לטובתם ולא לרעתם.
==ביקורת והתנגדות==
היו מבקרים של תרבות המכוניות עוד בתחילתה. בשנות 1920 הולכי רגל והורים ארגנו מחאות נגד השתלטות של המכוניות על המרחב הציבורי ועל סיכון חיי הולכי רגל בכלל וילדים בפרט.
בשנות ה-50 היתה התחזקות של תרבות המכוניות הן באירופה והן בארצות הברית. בארצות הברית החלה עליה תלולה בבניית פרברים צמודי קרקע, ויציאה של המשפחות הצעירות מתוך הערים. משפחות שחיו בפרברים היו צריכות לפחות מכונית אחת ובדרך כלל שתי מכוניות, בגלל הקושי לקיים תחבורה ציבורית בעיר לא צפופה ובגלל שחנויות ומקומות עבודה לא נמצאים במרחק הליכה (גם בגלל [[הפרדת שימושי קרקע]]). באירופה החל גל דומה של פרבור ועליה ניכרת במכירות מכוניות אם כי רוב ערי אירופה עדיין היו בנויות סביב תחנות רכבת ובצורה צפופה שהקלה על הליכה.
הקונפליקט עם מכוניות היה משמעותי יותר במדינות שבהן היתה מסורת ארוכה של [[תחבורת אופניים]] ובערים צפופות. בשנות ה-60 וה-70 החלו מחאות נגד מכוניות בהולנד. תנועת [[פרובו (תנועה)|פרובו]] דרשה יותר תחבורת אופניים. דבר זה הפך בשנות ה-70 למחאה עממית [[עצרו את רצח הילדים]] עקב הגידול המתמיד בילדים שנהרגו בתאונות דרכים כהולכי רגל וכרוכבי אופניים. בנוסף לכך בערים הצפופות של הולנד היה קשה לייצר מספיק מקומות חניה והיו כבר בעיות גדולות של פקקי תנועה. בנוסף לכך משבר הנפט של שנות ה-70 ערער את כלכלת המכוניות והעלאה שאלות האם היא רצויה. דבר זה גרם לשינוי מדיניות בהולנד במדיניות כמו "החזק שומר על החלש" בתכנון עירוני ובקידום תשתיות אופניים.
באותה תקופה החלה תנועה של [[עירוניות מתחדשת]] שביקרה את השפעות ה[[פרבור]] בעקבות כתביה של [[ג'יין ג'ייקובס]] ובמיוחד ספרה [[מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות]]. תומכי העירוניות הנגידו בין העיר לבין הפרברים והצביעו על בעיות שונות שהפרברים החריפו כמו [[זיהום אוויר]], [[פקקי תנועה]], [[ניכור]] , [[בדידות]] ו[[תלות ברכב פרטי]]. הם קראו לתכנון שיתחשב יותר בצרכים של הולכי הרגל וקידמו רעיונות כמו [[עירוב שימושי קרקע]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ו[[הליכתיות]]. כמו כן החלו מחקרים על [[השפעות חיצוניות של מכוניות]] כמו עלויות של פקקים, של חניה, זיהום, תאונות עוד.
בשנות ה-80 החלו מחאות נגד כבישים מהירים באנגליה. באותו זמן החלו להתפרסם מחקרים שערערו על הרעיון לפניו כבישים מהירים מהווים פתרון טוב לבעיות גודש בגלל היבטים כמו [[ביקוש מושרה]] בתחום התחבורה. התוצאה היתה שינוי מדיניות ו[[ביטול כבישים מהירים]].
מספר חוקרי בריאות החלו לשים לב ל[[השפעות בריאותיות של מכוניות]] – מלבד [[תאונות דרכים]] ו[[זיהום אוויר מתחבורה]] חוקרים החלו לחקור היבטים נוספים כמו [[אורח חיים יושבני]] או השפעות של נהיגה על [[מתח נפשי]]. ארגוני למען [[בריאות הציבור]] כמו [[ארגון הבריאות העולמי]] החלו לתמוך ב[[אורח חיים פעיל]] ובקידום [[תחבורה פעילה]].
בעשורים האחרונים יש ביקורת תרבותית נגד ראייה מרוכזת במכוניות. ביקורת זו מגיעה מצד תנועות סביבתיות, מצד מתנגדים לתרבות הצריכה, פעילים נגד שינויי אקלים, רוכבי אופניים והולכי רגל. דוגמה אחת לכך היא איורים של [[אדבסטרס]] בהקשר של מכוניות. הסרט [[מחלת השפע]] שעסק בתרבות הצריכה הדגים כיצד נעשה שיווק של חיי פרברים בשנות ה-50 כדי לשכנע אנשים לעבור לשם.
המאייר [[אנדי סינגר]] צייר קריקטורות רבות המדגימות היבטים של תרבות מרוכזת בנהגים כמו נהגים שמתנגדים לסלילת שבילי אופניים, או נהגים שתקועים בפקקים, וכועסים על שאר הנהגים שהם לא נוסעים בתחבורה ציבורית.
==ראו גם==
==ראו גם==