שינויים

'''עלות משתמש שולית''' (Marginal Usre Cost - MUC) - שווי יחידה אחת נוספת של המשאב במצבו הטבעי. תחת מצב של תחרות מושלמת, עלות המשתמש השולית אמורה להשתוות למחיר של המשאב פחות עלות ההפקה השולית.

'''עלות משתמש שולית''' (Marginal Usre Cost - MUC) - שווי יחידה אחת נוספת של המשאב במצבו הטבעי. תחת מצב של תחרות מושלמת, עלות המשתמש השולית אמורה להשתוות למחיר של המשאב פחות עלות ההפקה השולית.

'''[[מוצר יריבי]]''' (Rival) - כזה ששימוש של אדם אחד במוצר/שירות, מצמצם את השימוש של אדם אחר באותו מוצר/שירות. מוצר לא יריבי, הוא כזה שהשימוש בו אינו פוגע בכמותו או באיכותו לשימוש על ידי מישהו אחר למשל:תאורת רחוב, מידע, אוזון, אקלים יציב, נוף וימי שמש. כל המאגרים הם בהכרח יריבים כי אם מישהו משתמש בהם, לשני נשאר פחות.

'''[[מוצר יריבי]]''' (Rival) - כזה ששימוש של אדם אחד במוצר/שירות, מצמצם את השימוש של אדם אחר באותו מוצר/שירות. מוצר לא יריבי, הוא כזה שהשימוש בו אינו פוגע בכמותו או באיכותו לשימוש על ידי מישהו אחר למשל: תאורת רחוב, מידע, אוזון, אקלים יציב, נוף וימי שמש. כל המאגרים הם בהכרח יריבים כי אם מישהו משתמש בהם, לשני נשאר פחות.

'''[[מוצר בלבדי]]''' (Excludable) - כזה שיש מנגנונים חברתיים המאפשרים לבעלות בלבדית עליו. השימוש בו מותר לבעליו, או למי שבעליו מרשה לו להשתמש במוצר. זהו שם נרדף לזכויות קניין.

'''[[מוצר בלבדי]]''' (Excludable) - כזה שיש מנגנונים חברתיים המאפשרים לבעלות בלבדית עליו. השימוש בו מותר לבעליו, או למי שבעליו מרשה לו להשתמש במוצר. זהו שם נרדף לזכויות קניין.

[[Image:daly_chap12_1.jpg|thumb|500px|איור מס' 12.1: ניצול בר-קיימא של משאב (Sustainbale Yield Curve)]]

[[Image:daly_chap12_1.jpg|thumb|500px|איור מס' 12.1: ניצול בר-קיימא של משאב (Sustainbale Yield Curve)]]

מבחינה מתמטית, ניתן להניח ש-Y=qEX כאשר Y הוא התפוקה/התנובה, X הוא המאגר, E הוא המאמץ, q הוא מקדם שאפשר לכנות אותו "מקדם ההיתכנות לתפיסה" (catchability coefficient). זהו קו המתחיל בראשית הצירים ואשר השיפוע שלו הוא המאמץ E. באיור 12.1, יש 3 קווים כאלה, עבור השקעה של מאמץ גדול יותר E`` > E` > E. אם המאגר בשנה 0 הוא ``Q בשנה 0 והמאמץ הוא E, הרי שהתפוקה תהיה Q. מתוך תפוקה זו `Q``Q מבטא את קצב הגידול השנתי ואילו Q`Q מבטא את הקיטון במאגר ל- ``R. בנקודה ``R ומאמץ E, התפוקה תהיה R, כלומר הפחתה של המאגר ב-R`R. תהליך זה יימשך עד שנגיע לנקודה ``S במאגר ו-S על קו התפוקה בת הקיימא (בהנחה של מאמץ קבוע).  

מבחינה מתמטית, ניתן להניח ש-Y=qEX כאשר Y הוא התפוקה/התנובה, X הוא המאגר, E הוא המאמץ, q הוא מקדם שאפשר לכנות אותו "מקדם ההיתכנות לתפיסה" (catchability coefficient). זהו קו המתחיל בראשית הצירים ואשר השיפוע שלו הוא המאמץ E. באיור 12.1, יש 3 קווים כאלה, עבור השקעה של מאמץ גדול יותר E`` > E` > E. אם המאגר בשנה 0 הוא ``Q בשנה 0 והמאמץ הוא E, הרי שהתפוקה תהיה Q. מתוך תפוקה זו `Q``Q מבטא את קצב הגידול השנתי ואילו Q`Q מבטא את הקיטון במאגר ל-``R. בנקודה ``R ומאמץ E, התפוקה תהיה R, כלומר הפחתה של המאגר ב-R`R. תהליך זה יימשך עד שנגיע לנקודה ``S במאגר ו-S על קו התפוקה בת הקיימא (בהנחה של מאמץ קבוע).  

ארוע חד-פעמי (למשל סופה באוקיינוס בהתייחס לדגה) תקטין את האוכלוסייה ל-``T בשנה מסויימת. בהינתן מאמץ קבוע, התפוקה השנתית תהיה נמוכה מקצב הגידול השנתי והמאגר יתחדש עד ``S. לפיכך, ניתן לציין את S כ'''נקודת שיווי משקל יציב''' (Stable equilibrium point). יחד עם זאת, אם תתרחש עוד סופה לפני שהאוכלוסייה הספיקה להתחדש, האוכלוסייה עלולה להתמעט עד לנקודה ``V. בנקודה זו, התפוקה תהיה גדולה מקצב הגידול השנתי הטבעי, והאוכלוסייה לא תשתקם. (כל תפוקה מתחת לעקומת התפוקה בת-קיימא תגרום למאגר גדול יותר בשנה העוקבת ולהפך). נקודה U מסמנת את הנקודה בה יש שיווי משקל בלתי יציב (מכיוון שהאוכלוסייה עלולה לרדת מתחת ליכולת ההתחדשות שלה).

אירוע חד-פעמי (למשל סופה באוקיינוס בהתייחס לדגה) תקטין את האוכלוסייה ל-``T בשנה מסויימת. בהינתן מאמץ קבוע, התפוקה השנתית תהיה נמוכה מקצב הגידול השנתי והמאגר יתחדש עד ``S. לפיכך, ניתן לציין את S כ'''נקודת שיווי משקל יציב''' (Stable equilibrium point). יחד עם זאת, אם תתרחש עוד סופה לפני שהאוכלוסייה הספיקה להתחדש, האוכלוסייה עלולה להתמעט עד לנקודה ``V. בנקודה זו, התפוקה תהיה גדולה מקצב הגידול השנתי הטבעי, והאוכלוסייה לא תשתקם. (כל תפוקה מתחת לעקומת התפוקה בת-קיימא תגרום למאגר גדול יותר בשנה העוקבת ולהפך). נקודה U מסמנת את הנקודה בה יש שיווי משקל בלתי יציב (מכיוון שהאוכלוסייה עלולה לרדת מתחת ליכולת ההתחדשות שלה).

====הגדלת הרווח השנתי====

====הגדלת הרווח השנתי====

באיור אפשר לראות שהגדלת הרווח השנתי (AB) מתרחשת ב בנקודה N1, בה המאגר גדול מזה שב- MSY. לפי ניתוח זה, הקפיטליסט תאב הרווח אפילו לא יגיע ל- MSY ובוודאי שלא יביא להיכחדות האוכלוסייה. עם סך כל העלויות היו 0 או קבועות, העלות השולית היHתה 0 ומיקסום הרווח היה מתרחש בנקודה בה הרווח השולי היה 0, כלומר MSY במקום בו השיפוע של עקומת העלות הכוללת שווה ל-0 (עקומה מאונכת). מכאן נובע שאפילו תנובה עם עלות 0 לא תיתן לקפיטליסט רווח גדול יותר מאשר MSY.

באיור אפשר לראות שהגדלת הרווח השנתי (AB) מתרחשת בנקודה N1, בה המאגר גדול מזה שב-MSY. לפי ניתוח זה, הקפיטליסט תאב הרווח אפילו לא יגיע ל-MSY ובוודאי שלא יביא להיכחדות האוכלוסייה. עם סך כל העלויות היו 0 או קבועות, העלות השולית הייתה 0 ומיקסום הרווח היה מתרחש בנקודה בה הרווח השולי היה 0, כלומר MSY במקום בו השיפוע של עקומת העלות הכוללת שווה ל-0 (עקומה מאונכת). מכאן נובע שאפילו תנובה עם עלות 0 לא תיתן לקפיטליסט רווח גדול יותר מאשר MSY.

עד כה הנחנו קפיטליסט יחיד שדג ממאגר הדגים, בעלים יחידים או מקבל החלטות יחיד. אם מניחים גישה פתוחה (בדומה למרבית המדגות בעולם), הרי שדייגים נוספים יבואו לדוג (כל עוד יש רווח). מאגר הדגים יפחת ל-N2 בו הרווח הוא 0 (כלומר עלות כוללת שווה להכנסה כוללת TR=TC). בנקודה N2 מושקעים הרבה יותר משאבים בדיג, אבל כמות המדגה בר-הקיימא נמוך מ- N1, ואף אחד לא גורף רווח.

עד כה הנחנו קפיטליסט יחיד שדג ממאגר הדגים, בעלים יחידים או מקבל החלטות יחיד. אם מניחים גישה פתוחה (בדומה למרבית המדגות בעולם), הרי שדייגים נוספים יבואו לדוג (כל עוד יש רווח). מאגר הדגים יפחת ל-N2 בו הרווח הוא 0 (כלומר עלות כוללת שווה להכנסה כוללת TR=TC). בנקודה N2 מושקעים הרבה יותר משאבים בדיג, אבל כמות המדגה בר-הקיימא נמוך מ-N1, ואף אחד לא גורף רווח.

עקומה TC מתארת עלות דיג נמוכה יותר, בשל התקדמות טכנולוגית (סונאר). במקרה כזה, דייגים יבואו לדוג במאגר גם כאשר תפוקות הדיג אינן בנות-קיימא. (הטרגדיה של ההמונים תביא להכחדות המאגר, כפי שקרה לאוכלוסיית הלוויתנים בים הצפוני).

עקומה TC מתארת עלות דיג נמוכה יותר, בשל התקדמות טכנולוגית (סונאר). במקרה כזה, דייגים יבואו לדוג במאגר גם כאשר תפוקות הדיג אינן בנות-קיימא. (הטרגדיה של ההמונים תביא להכחדות המאגר, כפי שקרה לאוכלוסיית הלוויתנים בים הצפוני).

====הגדלת-רווח כאשר ניתן להשקיע את הרווחים - שווי ערך נוכחי====

====הגדלת-רווח כאשר ניתן להשקיע את הרווחים - שווי ערך נוכחי====

גם במצב של בעלים יחיד, ללא גישה פתוחה, האם אנחנו בטוחים שנעצור ב N1? דיילי אומר שמרבה הצער לא. ישנם דגים אשר דגים אותם בשביל לצמצם את המאגר. דגים אלו לא מושמדים אלא נמכרים. אבל כזכור, ככל שמקטינים את הדגה הים, יהיו פחות דגים מחר ויהיה יותר קשה לדוג אותם. דגים אלו נמצאים בשוק עכשיו, לא צריך לחכות שיושרצו ויגדלו.

גם במצב של בעלים יחיד, ללא גישה פתוחה, האם אנחנו בטוחים שנעצור ב-N1? דיילי אומר שמרבה הצער לא. ישנם דגים אשר דגים אותם בשביל לצמצם את המאגר. דגים אלו לא מושמדים אלא נמכרים. אבל כזכור, ככל שמקטינים את הדגה הים, יהיו פחות דגים מחר ויהיה יותר קשה לדוג אותם. דגים אלו נמצאים בשוק עכשיו, לא צריך לחכות שיושרצו ויגדלו.

דיילי ממשיל דגים אלו לאווזה המטילה ביצי זהב. אם הקפיטליסט היה רוצה שהאווזה תמשיך להטיל ביצים לנצח, הוא לא היה הורג אותה. אבל צריך לזכור שלאווזה יש גם ערך בתוך סטייק או שניצל. בוא נניח שהקפיטליסט ישחט את האווזה וימכור אותה בסכום כסף, אשר אם יופקד בבנק בשיעור הריבית הנהוג, יניב יותר רווח מאשר מכירת ביצי הזהב? אם זה המצב, אפשר לומר קדיש על האווזה ולרוץ לבנק. גידול האוכלוסייה של האווזה נמצאת בתחרות ישירה עם שיעור הריבית.

דיילי ממשיל דגים אלו לאווזה המטילה ביצי זהב. אם הקפיטליסט היה רוצה שהאווזה תמשיך להטיל ביצים לנצח, הוא לא היה הורג אותה. אבל צריך לזכור שלאווזה יש גם ערך בתוך סטייק או שניצל. בוא נניח שהקפיטליסט ישחט את האווזה וימכור אותה בסכום כסף, אשר אם יופקד בבנק בשיעור הריבית הנהוג, יניב יותר רווח מאשר מכירת ביצי הזהב? אם זה המצב, אפשר לומר קדיש על האווזה ולרוץ לבנק. גידול האוכלוסייה של האווזה נמצאת בתחרות ישירה עם שיעור הריבית.

כלכלנים נאו-קלאסיים יטעו שלכסף עצמו אין ערך.

כלכלנים נאו-קלאסיים יטענו שלכסף עצמו אין ערך.

===קרנות ושירותים של מקורות מתחדשים===

===קרנות ושירותים של מקורות מתחדשים===

באיור 12.7 ההנחה היא שהתפוקה הכלכלית אינה של מוצרים חיוניים אלא מוצרים שיש להם תחליפים, והמוצר לא כזה חיוני לאדם. למשל פסולת ממפעלי נייר. אורגנוכלורינים אינם נוטים להתפרק בצורה ביולוגית, ולכם יכולת הקליטה של הסביבה לחומרים אלו נמוכה. הצטברות יצר של חומרים אלו עלולה להפוך איזור ללא מיושב לחלוטין, שלא לדבר על אקסצרפולציה לכדור הארץ (MEC - Marginal excternal cost).

באיור 12.7 ההנחה היא שהתפוקה הכלכלית אינה של מוצרים חיוניים אלא מוצרים שיש להם תחליפים, והמוצר לא כזה חיוני לאדם. למשל פסולת ממפעלי נייר. אורגנוכלורינים אינם נוטים להתפרק בצורה ביולוגית, ולכם יכולת הקליטה של הסביבה לחומרים אלו נמוכה. הצטברות יצר של חומרים אלו עלולה להפוך איזור ללא מיושב לחלוטין, שלא לדבר על אקסצרפולציה לכדור הארץ (MEC - Marginal excternal cost).

ומן המצד השני, הסיכונים המלאים מזיהום של בתי החרושת לייצור נייר אינם מיוצגים בגרף. במציאות לא מדובר בקווים על גרף אלא ב"עננים". רמות הזיהום/תפוקה האופטימליות הן W*Q*, אולם זוהי לא נקודה מדויקת.  

ומן הצד השני, הסיכונים המלאים מזיהום של בתי החרושת לייצור נייר אינם מיוצגים בגרף. במציאות לא מדובר בקווים על גרף אלא ב"עננים". רמות הזיהום/תפוקה האופטימליות הן W*Q*, אולם זוהי לא נקודה מדויקת.  

מאוד חשוב לשים לב שזיהום וקליטת פסולת הן תופעות דינמיות, יש כלכלנים שטוענים שזיהום לא גורם נזק עד שמגיע לנקודה Qa Wa משום שהמערכת האקולוגית מסוגלת לקלוט את הפסולת. אולם יש עלויות גם כאשר המערכת האקולוגית קולטת את הזיהום. MEC עשוי להגיע לאינסוף.  

מאוד חשוב לשים לב שזיהום וקליטת פסולת הן תופעות דינמיות, יש כלכלנים שטוענים שזיהום לא גורם נזק עד שמגיע לנקודה Qa Wa משום שהמערכת האקולוגית מסוגלת לקלוט את הפסולת. אולם יש עלויות גם כאשר המערכת האקולוגית קולטת את הזיהום. MEC עשוי להגיע לאינסוף.  

MNPB עשוי להיות אפס לפני מיצוי יכולת קליטת הפסולת של הסביבה. ככל שאוכלוסיית כדור-הארץ גדלה, עדיין סביר שיהיה רווח MNPB עדיין יהיה חיובי כאשר נגיע למיצוי יכולת הקליטה ו- MEC יהפוך לאנכי. מדוע? משום שלמוצרים ושירותים יש אופי של שימוש שולי פוחת. עבור כמות נתונה של מוצרים, יותר אנשים משמעו צריכה נמוכה יותר לנפש ושימוש רב יותר בכל מוצר נצרך. זה מעלה את קו ה- MNPB מעלה.

MNPB עשוי להיות אפס לפני מיצוי יכולת קליטת הפסולת של הסביבה. ככל שאוכלוסיית כדור-הארץ גדלה, עדיין סביר שיהיה רווח MNPB עדיין יהיה חיובי כאשר נגיע למיצוי יכולת הקליטה ו-MEC יהפוך לאנכי. מדוע? משום שלמוצרים ושירותים יש אופי של שימוש שולי פוחת. עבור כמות נתונה של מוצרים, יותר אנשים משמעו צריכה נמוכה יותר לנפש ושימוש רב יותר בכל מוצר נצרך. זה מעלה את קו ה-MNPB מעלה.

ולבסוף, צריך להדגיש שנית שגם אם קובעי המדיניות יוכלו למדוד את העלות השולית והתועלת המלאה של זיהום ולקבוע את מספר ההיתרים בהתאם, יצרני הזיהום עדיין לא יצליחו ליצור את כל הנפלאות שמבטיח לנו השוק החופשי. לאנשים שונים יש העדפות שונות ביחס לסביבה מזוהמת. חופש הבחירה הופך את העלות השולית שווה לתועלת השולית. זיהום לעומת זאת משפיע על המשאבים המשותפים. יהיה זה מסובך מאוד ליצור מערכת לפיה כל אחד יקבל תשלום מהמזהם ביחס להעדפתו של סביבה נקייה. לא ניתן לשייך את כל הדברים הנפלאים של שווקים לזיהום.

ולבסוף, צריך להדגיש שנית שגם אם קובעי המדיניות יוכלו למדוד את העלות השולית והתועלת המלאה של זיהום ולקבוע את מספר ההיתרים בהתאם, יצרני הזיהום עדיין לא יצליחו ליצור את כל הנפלאות שמבטיח לנו השוק החופשי. לאנשים שונים יש העדפות שונות ביחס לסביבה מזוהמת. חופש הבחירה הופך את העלות השולית שווה לתועלת השולית. זיהום לעומת זאת משפיע על המשאבים המשותפים. יהיה זה מסובך מאוד ליצור מערכת לפיה כל אחד יקבל תשלום מהמזהם ביחס להעדפתו של סביבה נקייה. לא ניתן לשייך את כל הדברים הנפלאים של שווקים לזיהום.

(Biotic and Abiotic Resources: The Whole System)

(Biotic and Abiotic Resources: The Whole System)

[[קטגוריה:הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית]]

[[קטגוריה:הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית]]