שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  22:02, 1 באוגוסט 2019
מ
החלפת טקסט – "נאו " ב־"נאו-"
שורה 85: שורה 85:  
לדוגמא, מחקרים שנערכו בתחום כלכלת העבודה על פני כ-40 שנה מנסים להעריך את גודלו של "קבוע הגמישות בין שכר לבין ביקוש לשעות עבודה". כלומר איך משנים העובדים את כמות שעות העבודה שהם מעוניינים לעבוד בהתאם לשכר. המחקרים מתפצלים למאות עבודות והשערות - על פי מספר הילדים, הכנסת בן או בת הזוג, הגיל, ועוד משתנים שבסופו של דבר לא מצליחים להביא לגילוי מוסכם של אותו קבוע חמקמק. את ההשערה, לפיה חלק מכריע מקביעת כמות שעות העבודה נקבעת על ידי המעביד (בכל מקומות העבודה שעבדתי, היה קצת מיקוח על שכר, אבל המעביד הוא זה שהצהיר כמה שעות עבודה הוא מצפה לקבל ממני- ואחרת, הדלת היא בכיוון ההוא), או על ידי הנורמות המקובלים בענף מקצועי מסויים, דוחים הכלכלנים בטענה שבשוק משוכלל (שגם הם מודים במקומות אחרים שאינו קיים), יכול העובד לקום לעזוב לעבודה בשכר אחר עם שעות עבודה אחרות (בהנחה שיש עבודות כאלה).  
 
לדוגמא, מחקרים שנערכו בתחום כלכלת העבודה על פני כ-40 שנה מנסים להעריך את גודלו של "קבוע הגמישות בין שכר לבין ביקוש לשעות עבודה". כלומר איך משנים העובדים את כמות שעות העבודה שהם מעוניינים לעבוד בהתאם לשכר. המחקרים מתפצלים למאות עבודות והשערות - על פי מספר הילדים, הכנסת בן או בת הזוג, הגיל, ועוד משתנים שבסופו של דבר לא מצליחים להביא לגילוי מוסכם של אותו קבוע חמקמק. את ההשערה, לפיה חלק מכריע מקביעת כמות שעות העבודה נקבעת על ידי המעביד (בכל מקומות העבודה שעבדתי, היה קצת מיקוח על שכר, אבל המעביד הוא זה שהצהיר כמה שעות עבודה הוא מצפה לקבל ממני- ואחרת, הדלת היא בכיוון ההוא), או על ידי הנורמות המקובלים בענף מקצועי מסויים, דוחים הכלכלנים בטענה שבשוק משוכלל (שגם הם מודים במקומות אחרים שאינו קיים), יכול העובד לקום לעזוב לעבודה בשכר אחר עם שעות עבודה אחרות (בהנחה שיש עבודות כאלה).  
   −
עד כה לא הוכחתי דבר (למעט אולי לרוב אלו שעבדו בפירמה עסקית כלשהי), והכלכלנים יכולים להיות מרוצים - למעט העובדה שעשרות שנים של אקונומטריקה לא הצליחו להנפיק ולו קבוע אחד, שיוכל לעמוד איתן כדי להיות מוצב בכל הררי הנוסחאות של המודלים הנאו קלאסיים - שהרי ללא קבועים באותן נוסחאות, אין הרבה משמעות לנוסחא עצמה.   
+
עד כה לא הוכחתי דבר (למעט אולי לרוב אלו שעבדו בפירמה עסקית כלשהי), והכלכלנים יכולים להיות מרוצים - למעט העובדה שעשרות שנים של אקונומטריקה לא הצליחו להנפיק ולו קבוע אחד, שיוכל לעמוד איתן כדי להיות מוצב בכל הררי הנוסחאות של המודלים הנאו-קלאסיים - שהרי ללא קבועים באותן נוסחאות, אין הרבה משמעות לנוסחא עצמה.   
   −
במקרים אחרים, הכלכלנים פשוט מתעלמים ממחקרים סטטיסטיים. איסטרלין ואחרים ביצעו מדידות על פני שנים רבות של אושר של אנשים. למרות גידול בתוצר (צמיחה) ולמרות גידול בצריכה הממוצעת היתה ירידה באושרם של אנשים בארצות הברית ובבריטניה לדוגמא.  דבר זה עומד בניגוד לתאוריה מיקרו שמניחה שהצמיחה והצריכה גורמות לעושר גדל יותר. הכלכלנים מגיבים על ידי ציון שאי אפשר לדעת אם אנשים מאושרים על פי מה שהם עצמם אומרים (דבר שעומד בניגוד לעמדה של מחקרים פסיכולוגיים לדוגמא). מחקרים ששאלו מנהלים איך נראית פונקציית הייצור סתרו לכאורה את ההנחה הנאו קלאסית של תפוקה שולית פוחתת. אבל מחקרים אלו כלל אינם מוזכרים בסמינרים או בכיתות הלימוד הנאו קלאסיות. למה להם לסבך את החיים?  
+
במקרים אחרים, הכלכלנים פשוט מתעלמים ממחקרים סטטיסטיים. איסטרלין ואחרים ביצעו מדידות על פני שנים רבות של אושר של אנשים. למרות גידול בתוצר (צמיחה) ולמרות גידול בצריכה הממוצעת היתה ירידה באושרם של אנשים בארצות הברית ובבריטניה לדוגמא.  דבר זה עומד בניגוד לתאוריה מיקרו שמניחה שהצמיחה והצריכה גורמות לעושר גדל יותר. הכלכלנים מגיבים על ידי ציון שאי אפשר לדעת אם אנשים מאושרים על פי מה שהם עצמם אומרים (דבר שעומד בניגוד לעמדה של מחקרים פסיכולוגיים לדוגמא). מחקרים ששאלו מנהלים איך נראית פונקציית הייצור סתרו לכאורה את ההנחה הנאו-קלאסית של תפוקה שולית פוחתת. אבל מחקרים אלו כלל אינם מוזכרים בסמינרים או בכיתות הלימוד הנאו-קלאסיות. למה להם לסבך את החיים?  
    
הדוגמה הבוטה ביותר לסתירת חוקי המדע בכלכלה היא התעלמות חוקי הכלכלה מחוק שימור החומר-אנרגיה [[החוק הראשון של התרמודינמיקה]] ומ[[החוק השני של התרמודינמיקה]]. הדבר מוסבר בערך [[מודל זרמים ומאגרים]].  
 
הדוגמה הבוטה ביותר לסתירת חוקי המדע בכלכלה היא התעלמות חוקי הכלכלה מחוק שימור החומר-אנרגיה [[החוק הראשון של התרמודינמיקה]] ומ[[החוק השני של התרמודינמיקה]]. הדבר מוסבר בערך [[מודל זרמים ומאגרים]].  
שורה 96: שורה 96:     
==חשיבות הנחות היסוד==
 
==חשיבות הנחות היסוד==
[[כלכלה נאו קלאסית|התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית]] פותחה בסוף המאה ה-19 ויסודות רבים בתוכה (כמו [[שוק משוכלל]] או [[תורת הערך של התועלת]]) פותחו במאה ה-18. כפי שמעיד הכלכלן [[סטיב קין]], במאה ה-20 התאוריה השתכללה מאוד מבחינה מתמטית, אך כלכלן מהמאה ה-19, לאחר התפעמות מתמטית ראשונית, ירגיש די בנוח עם הכלכלה של המאה ה-21. דבר זה כשלעצמו היה צריך לעורר חשד. כיצד זה שהתאוריות בכל התחומים האחרים של המדע עברו מהפכה אחת או שתיים (היינו, מושגי היסוד שלהן השתנו ללא הכר), ואילו "מדע הכלכלה" נשאר על תילו? אולי ההנחות של הכלכלה הינן נכונות?
+
[[כלכלה נאו-קלאסית|התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית]] פותחה בסוף המאה ה-19 ויסודות רבים בתוכה (כמו [[שוק משוכלל]] או [[תורת הערך של התועלת]]) פותחו במאה ה-18. כפי שמעיד הכלכלן [[סטיב קין]], במאה ה-20 התאוריה השתכללה מאוד מבחינה מתמטית, אך כלכלן מהמאה ה-19, לאחר התפעמות מתמטית ראשונית, ירגיש די בנוח עם הכלכלה של המאה ה-21. דבר זה כשלעצמו היה צריך לעורר חשד. כיצד זה שהתאוריות בכל התחומים האחרים של המדע עברו מהפכה אחת או שתיים (היינו, מושגי היסוד שלהן השתנו ללא הכר), ואילו "מדע הכלכלה" נשאר על תילו? אולי ההנחות של הכלכלה הינן נכונות?
    
לא ולא. התאוריה הכלכלית פשוט התעלמה מנתונים ותאוריות במדעים אחרים שפירושם סתירה של "הנחות היסוד" שלה. נוכח מצב זה, הכלכלנים מצאו פתרון מקורי והוא לדבר על המדע שלהם כאילו מדובר בתחום שצריך להיות מורכב מ"משלים" או "אגדות". [[מילטון פרידמן]] לדוגמא הציע הסבר לפיו ככל שהנחות היסוד של תאוריה הינן מופרכות יותר, כך גדלה הסבירות שתאוריה זו הינה מועילה (היות ואז, המסקנות שלה אינן מובנות מאליהן), וכי יש לשפוט את התאוריה רק על פי היכולת שלה להסביר את המציאות, ולנבא תחזיות, ולא על בסיס סבירות הנחות היסוד שלה.
 
לא ולא. התאוריה הכלכלית פשוט התעלמה מנתונים ותאוריות במדעים אחרים שפירושם סתירה של "הנחות היסוד" שלה. נוכח מצב זה, הכלכלנים מצאו פתרון מקורי והוא לדבר על המדע שלהם כאילו מדובר בתחום שצריך להיות מורכב מ"משלים" או "אגדות". [[מילטון פרידמן]] לדוגמא הציע הסבר לפיו ככל שהנחות היסוד של תאוריה הינן מופרכות יותר, כך גדלה הסבירות שתאוריה זו הינה מועילה (היות ואז, המסקנות שלה אינן מובנות מאליהן), וכי יש לשפוט את התאוריה רק על פי היכולת שלה להסביר את המציאות, ולנבא תחזיות, ולא על בסיס סבירות הנחות היסוד שלה.

תפריט ניווט