מוכרי בובות
מוכרי בובות הוא כינוי לחירשים המוכרים לשומעים בובות לתלייה ברכב, מחזיקי מפתחות, כרטיסי איות בשפת הסימנים או קבלות בסכומים שונים, שאותן הדפיסו בעצמם בבית דפוס. במכירות אלו מציגים המוכרים את עצמם כחירשים, כתמריץ לשומע לקנות את המוצר המוצע או לתרום "תרומה", גם אם ניתנת עבורה קבלה מזויפת שאיננה מקנה כל זיכוי במס הכנסה.
ישראל
אחד המייסדים של התופעה בישראל היה החירש בצלאל קמיניץ (1936–2000) מתל אביב, ששלט בעברית והעביר הרצאות אקטואליה בסניף תל אביב של אגודת החרשים בישראל. קמיניץ הדפיס כרטיסי איות קטנים, ונעזר בחזות מכובדת ודיבור רהוט כדי להפיץ אותם בקרב לקוחות שומעים בבתי קפה באירופה. את עיסוקו כינה "קבצנות אלגנטית", וגייס חירשות ישראליות שהצטרפו אליו לאירופה. הוא נודע בעיסוק זה, וב-1983 הגיע שמעו עד בית שמש, שם דיברו עליו גם שומעים שידעו שפת סימנים, וסיפרו על מתק שפתיו וצחות לשונו.
גם אגודת החירשים העסיקה גובים חירשים בתשלום, שפנו לעוסקים ולחברות, וגייסו מהם תרומות למען האגודה, שעליהן ניתנו קבלות מוכרות לצורך זיכוי מס. עבודת הגבייה גרמה לחירשים נוספים לשלוח את ידם בעיסוק זה באופן פיראטי. קמיניץ לא נותר לבד, ועיסוקו הועתק על ידי חירשים נוספים, שבתחילה נסעו גם הם לאירופה, ואחר כך עברו להדפסת קבלות מזויפות והפצתן בבתי קפה בתל אביב בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20. בשנים אלו לא היה אינטרנט, ומוכרי הבובות ביקשו ממשרד האגודה כרטיסי איות שהודפסו עבור האגודה כתרומה של חברת דפי זהב.[1] כשהאגודה הפסיקה לתת כרטיסי איות למוכרי הבובות, הם פנו ב-1987 למדריכם החירש בסניף תל אביב של אס"ח, והוא נכנס למשרד האגודה וביקש כרטיס איות. כשנשאל המדריך מדוע יש לו צורך בכרטיס איות, הוא טען שהוא רוצה ללמוד, משום שחבש שני כובעים: כובע אחד כמדריך אס"ח, וכובע שני כשליח הצעירים מוכרי הבובות.
בגל העלייה בתחילת שנות ה-90, עברו מוכרי הבובות להעסקת חירשים שעלו מחבר המדינות. היתרון בהעסקתם היה שלא היו לעולים החירשים עכבות, בניגוד לחירשים ותיקים שדרשו יותר עבור עיסוקם, עקב הבושה הנלווית לכך. גם קמיניץ לא טמן את ידו בצלחת, ובקומת הקרקע בבית הלן קלר לעיני כולם הסביר לעולים את שיטות הפעולה, כשהוא מבהיר להם כי דבריו נועדו לאינפורמציה בלבד, וכי לא יעסיקם בשלב זה.
בדומה לאגודת החירשים, שחילקה גובים לערים ואזורים, חילקו גם מוכרי הבובות את אזורי הפעילות שלהם, ונאסרה פעילות של מוכר בובות א' באזור שליטה של מוכר בובות ב', כפי שנעשה באזורי פעילות של סחר בסמים וזנות. יורם בלילטי, חירש שהעסיק מוכרי בובות, העיד על עצמו בשידור לאולפן שישי בערוץ 2 כי עסק בכך 33 שנה, ועבד בשווייץ, בצרפת, בבלגיה, בהולנד, באיטליה ובכל העולם, וכי אי אפשר להפסיק עם העסק הזה של הבובות.[2][3][4][5][6][7] לחובת בלילטי עומד מעצר קודם, בגין חשד לשליחת איומים בפקס למוכר בובות שהעסיק; לשם כך הוא נעזר בחירשת החשודה כי כתבה עבורו את האיומים.
כפי שעולה מעדותו של בלילטי, עברו מוכרי הבובות להעסקת תיירים חירשים ממזרח אירופה, והתיירים עבדו בכך 14–16 שעות ביום. משטרת ישראל חשדה בפעילות נלווית למכירת הבובות, שהתבטאה באונס ובאלימות. גם יגל, בנו של בלילטי, נחשד בסחר-מכר זה,[8] לצד עיסוקו ככדורגלן וכדוגמן. גם בלילטי היה כדורגלן בעברו, כששיחק באס"ח.
ב-20 באוגוסט 2020 שידר החירש משה איבגי, שעוסק בביטוח, סרט ביוטיוב בשם "המסומנים", עם סצנה שבה גילם קבצן חירש בחדר המדרגות שצלצל בדירה, ופתחה לו את הדלת חירשת בעלת משפחה.[9]
בלימודי התרגום לשפת הסימנים הישראלית באוניברסיטת בר אילן, לומדים המתורגמנים והמתורגמניות על מוכרי הבובות כחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים שלהם.
אירופה
מוכרי בובות נטמעו באירופה ובדרום אמריקה. בסיום הסרט "תשע מלכות" (Nueve reinas) הופיע ילד מוכר בובות, שניגש ברכבת התחתית לאחד מגיבורי הסרט והציע לו קלף למכירה. גיבור הסרט התחכם עם מוכר הבובות והציע לו מכונית צעצוע או כסף. בסיום הסצנה קיבל מוכר הבובות גם את המכונית, אחרי שהעדיף לקחת את הכסף. בהמלצות לתיירים באירופה, כתוב על נשים וקטינים מקהילת הצוענים, המתחזים לחירשים בקתדרלת נוטרדאם בפריז ובמקומות מתויירים אחרים, ומבקשים מתיירים לחתום על "עצומה" כוזבת "ולתרום" להם סכומי כסף.[10][11][12]
ארצות הברית
בארצות הברית מוכרי הבובות מוכרים בעיקר כרטיסי איות, ויש על כך פרסומים רבים מטעם קהילת החירשים, המנתחים את התופעה ושוללים אותה.[13][14] לא נמצאו פרסומים התומכים בתופעה זו. לפי אוניברסיטת גלאודט, התופעה התחילה בסוף המאה ה-19, וגם בארצות הברית מועסקים בכך מהגרים בלתי חוקיים, הנדרשים למסור את הכנסותיהם לראשי הסינדיקט, ודרכוניהם נלקחו מהם.[15][16] גם "הניו יורק טיימס" מנתח ומפרט את התופעה עד למרכיבים הקטנים ביותר שלה.{{הערה|[17]
אחד העוסקים בתחום היה חירש בשם דניס ס' באק, שעסק בכך במשך 11 שנה, אף על פי שהיה בעל תואר במדעי המחשב, וקיבל הבטחת הכנסה וקצבת נכות מהממשלה האמריקאית.[18] בספרו, כתב באק על העברת פעילותו מנמל התעופה בשיקגו אל נמל התעופה באורלנדו, והפסקת פעילותו כשמצלמת וידאו בנמל התעופה החלה לעקוב אחריו ברצף, וניגש אליו איש ביטחון.[19]
ליאון קרקובר, יזם חירש משיקגו, הקים תאגיד עם עורכי דין, רואי חשבון, מוכרים חירשים מדלת לדלת ומלון דירות לשכן אותם. העסק שלו שימש לרוכלות של מוצרים שונים, והוא נקרא "מלך הרוכלים". הוא מיליונר, היו בבעלותו שישה בניינים באותו זמן, והקבוצות שלו מכרו מוצרים ב-48 מדינות בארצות הברית.[20]
אפריקה
אגודת החירשים הצפונית בגאנה, סניף אזורי של אגודת החירשים הלאומית, ביקשה מהציבור בגאנה לא לממן קבצנים חירשים, ולא להתייחס לחירשים המבקשים "תרומה" עם מעטפות מזויפות של ארגונים, חברות ויחידים, והפועלים ברחובות, בכנסיות, במסגדים, במקומות עבודה, באוטובוסים מסחריים ובמקומות ציבוריים אחרים. האגודה ציינה כי אנשים אלה מבקשים סכומי כסף עצומים במסגדים, בעיקר בתפילת יום שישי (Jumu'ah), ובכנסיות ביום ראשון. בהכנסות הם עושים שימוש לרכישת משקאות חריפים, ומתנהגים בצורה בלתי מוסרית.[21][22]
אסיה
ב-14 בינואר 2016 עצרה משטרת אמבלה (Ambala) בפנג'אב שבצפון-מערב הודו סוכן ביון פקיסטני חירש בשם אסלאם פתן שהתחזה לקבצן, וברשותו היו צילומים של בסיס חיל האוויר בג'מנגאר (Jamnagar) שבגוג'ראט, זוג משקפות, טלפון סלולרי ומפות של בסיסי ממשלה רגישים בגוג'ראט ובפנג'אב. משטרת גוג'ראט התקשתה לפענח איך הגיע פתן מהעיר ראג'קוט (Rajkot) בגוג'ראט לאמבלה, וציינה שזו פעם ראשונה שנעצר סוכן ביון פקיסטני חירש.[23]
קישורים חיצוניים
- סוזי שרם כהן, זהירות תרומות!, ערב ערב באילת – המקומון של אילת, 2008
- הילו גלזר, חירשים המציעים בובות עבור תרומות הפכו לבובות בידי עבריינים, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2014
- אלון חכמון, שלושה חירשים נפצעו בקטטה באשדוד על איסוף תרומות, באתר מעריב השבוע, 19 במרץ 2016
- אבי כהן, חירש חשוד בשוד חירשים שהעסיק, באתר ישראל היום, 5 ביוני 2017
הערות שוליים
- ^ סיסמת הפרסום של דפי זהב הייתה "תן לאצבעות ללכת במקומך", ומשום כך ניאותה להדפיס כמות גדולה של כרטיסי איות ולתרום אותה לאגודת החרשים בישראל כנותנת חסות.
- ^ אולפן שישי, הסחר בקבצנים חירשים: כך עובדת השיטה, באתר מאקו, 22 באוגוסט 2016
- ^ * אבי אשכנזי, "גרפו מיליוני שקלים": כך פעלה הרשת ש"ייבאה" חירשים לקבץ נדבות, באתר וואלה! NEWS, 22 באוגוסט 2016
- ^ אלי סניור, חקירה בשפת הסימנים: "ייבאו קבצנים והטילו אימה", באתר ynet, 22 באוגוסט 2016
- ^ תיק פלילי 7374-06-12, מדינת ישראל נגד יורם בלילטי ואח', בית משפט השלום באילת, תוצאה: הרשעה.
- ^ הזמנת תרגום לדיון.
- ^ צו בית המשפט להשמדת המוצגים.
- ^ בלילטי יליד יולי 1971 הכיר את עליזה ילידת נובמבר 1971, חירשת מדרום אפריקה שעלתה לישראל, והם נישאו ב-1992 אחרי שהרתה ממנו. בנם הבכור ב' נולד בדצמבר 1992. ב-1993 הכיר בלילטי את החירשת ענת מאשקלון, ילידת אוגוסט 1974. ב-24 בינואר 1994 נולד לבלילטי ולענת בנם הבכור יגל. ב-24 באוקטובר 1995 נולד לבלילטי ולעליזה בנם השני א', ובספטמבר 1996 נולדה לבלילטי ולענת בתם השנייה י'. ב-24 באוקטובר 1999 נולדה לבלילטי ולענת בתם השלישית נ', ובמאי 2000 נולדה לבלילטי ולעליזה בתם השלישית מ'. גם יגל הוא אב לבת ללא נישואים: בפוסט בפייסבוק ב-26 במאי 2017, פרסם בלילטי על ששת ילדיו, על נכדתו ועל נישואיו לענת, לצד פוסט של יגל על בתו, כשבסטטוס של יגל כתוב single.
- ^
המסומנים, בביצוע משה איבגי, סרטון בערוץ erezuz באתר יוטיוב (אורך: 47:14), 20 באוגוסט 2020, עם כתוביות בעברית
- ^ Beth Williams, Deaf and Fake Petition Scams in Europe, Corporate Travel Safety Blog, 27 במאי 2014
- ^ False Charity Beggars in Paris, 18 בפברואר 2011, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:29 דקות)
- ^ Petition Pickpockets – Safety Scouts Advice, 6 בינואר 2015, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 0:35 דקות)
- ^ Marta Belsky, Why not to buy manual alphabet cards from peddlers, Signing Savvy, May 13, 2014
- ^ Bettyhoven, People who sell Things because they are Deaf, July 15, 2012
- ^ Gallaudet University Press, Dennis S. Buck – Deaf Peddler
- ^ Hector Tobar and Patrick J. McDonnell, Deaf L.A. Peddlers Say They Know N.Y. Sellers, Los Angeles Times, 25 ביולי 1997
- ^ Tim Golden and Ian Fisher, For Deaf Peddlers, Both Opportunity And Exploitation, The New York Times, 27 ביולי 1997
- ^ על דניס ס' באק באתר Goodreads Inc
- ^ Chapter Five On My Own: Deaf Peddler, Confessions of an Inside Man, Dennis S. Buck, pp. 84-100, Gallaudet University Press, Publication Year: 2000
- ^ Drew Moffett, Leon Krakover, Quizlet
- ^ Do Not Give Money to Deaf Beggars – Northern Regional Association of the Deaf pleads, Zaa Radio (באנגלית)
- ^ Deaf Association stops colleagues from alms begging, סרטון בערוץ Ghana Broadcasting Corporation, באתר יוטיוב (אורך: 4:36 דקות), 19 בנובמבר 2018, באנגלית
- ^ Sarfaraz Shaikh, Deaf-mute Rajkot beggar held in Punjab for 'ISI links', The Times of India, 28 בינואר 2016 (באנגלית)