חורשי ים המלח
חורשי ים המלח הם חורשי עצים ושיחים שנפוצו מחוצות העיר יריחו בעיקר עד שתי פאותיים הצפוניות (המזרחית והמערבית) של ים המלח בימי קדם וכיום נותרו להם שרידים בודדים.
סוגי הצמחים בחורשים אלה יכולים להיות אשל, דקל, סוף, שיטה, ינבוט, ופחות סביר - זקום מצרי, סלוודורה פרסית, גפנן המדבר, גרויה שעירה ומָאֶרוֻאַה ארוכת עלים.
היסטוריה
בעת העתיקה צפון ים המלח ובפרט בקעת הירדן שבקרבתו היו אזורים שופעי צמחיה סאב טרופית מגוונת; נהר הירדן זרם בכוח רב מן הכנרת אל ים המלח, אשר היה אז גדול בהרבה ללא הרס סביבתי מודרני; העיר יריחו נקראה בתנ"ך "עיר התמרים" על שם עצי התמר הרבים שנפוצו בה כבר לפני למעלה מ-3000 שנה ולפי ספר בראשית האזור גם הכיל בארות (מסביב לנהר עצמו) שבהקשר היסטורי סביר להניח כי חפרו ובנו בני העמים והשבטים השונים באזור[1]:
בשנת 2018 הציתו מחבלים מוסלמים קיצוניים-רדיקליים מקטע חורש המהווה את אחד מן השרידים האחרונים לחורשות אלה ובכך הומתו בעלי חיים רבים וצמחים רבים בשטח של כ-500 דונם לערך[2] אין בכוונת כותב פסקה זו להסית נגד הציבור המוסלמי בישראל אשר לכלל פרטיו אין אח ורע בפעולה נפשעת זו (יצוין כי דת האסלאם אף אוסרת כריתת עצים באופן כללי).
צמחים גבוהים שניתן למצוא טבעית בחורשי ים המלח או באזורים סמוכים
צמחים גבוהים שניתן למצוא טבעית בחורשי ים המלח או באזורים קרובים דוגמת עין גדי, בקעת הירדן, הערבה ושטחים סמוכים במדינת ירדן.
אשל הירדן
דקל תמר מצוי
סוף
שיטת הסוכך
ינבוט השדה[3]
סלוודורה פרסית
גפנן המדבר
גרויה שעירה
מארואה ארוכת עלים[4]
_W2_IMG_6937.jpg)
ראו גם
הערות שוליים
- ^ בראשית פרק יד', פסוק י'
- ^ "נזק גדול לחיות": תיעוד השריפה שהוצתה בשמורת עינות צוקים, מאת אור רביד, יום שלישי, 11 בספטמבר 2018
- ^ נחשב לפעמים לצמח "פולש" בשל התרבותו המהירה והשתלטותו לכאורה על חלקי צמחייה אחרים ולכן ננטע ומטופל בזהירות.
- ^ Maerua crassifolia - אין קרבה ישירה לצמחים מסוג "מרווה" (Salvia)