גזענות

גזענות היא סיווג ביולוגי של בני אדם לפי "גזע" או הכללת מאפיינים מוגדרים מסוימים של הופעה גופנית.
כיום, גזענות נעשית תוך שיוך אנשים שונים אשר כל אחד מהם הוא בעל DNA ייחודי, לקטגוריות "גזע" לפי "תבניות DNA" מוגדרות שונות (שאינן משפחה גרעינית).

ניתן להבחין בין "גזענות עתיקה" בה אין התייחסות לנושא ה DNA לבין "גזענות מודרנית" בה תבניות מוגדרות של DNA מצדיקות כביכול את ההבחנה הגזענית.

דוגמאות לחלוקות גזעניות הן "לבנים", "שחורים", "אדומים" ו"צהובים". זוהי חלוקה, לרוב סטריאוטיפית של בני אדם ויצורים אחרים לקבוצות ביולוגיות, לעתים ללא בסיס ותוך התעלמות מן האפשרות ואף ממקרים של נישואים ושושלות בין ה"גזעים" המוגדרים.

חלופות למינוח גזעני הם למשל "לבן-עור" או "חום-עור" או פשוט שימוש בתיוג שבטי\אזרחי ("הוא ישראלי" או "הוא אמריקני").

הגזענות הביאה לרדיפת והשמדת קבוצות חברתיות שונות כמו יהודים או מי שהוגדרו "יהודים" באירופה בתקופות שונות כולל בשואה, "אדומים" (אינדיאנים) ביבשת אמריקה, שחורים או מי שהוגדרו "שחורים" בארצות הברית ובמקומות נוספים, צוענים, סרביים, רוסים, ואחרים. בעיקר מאז שנות ה-2000, גזענות מכוונת בעיקר כלפי מהגרים מארצות אסיה ואפריקה אל מדינות מחוץ להן.

גזענות נחשבת כיום בשיח הפסיכולוגי-סוציולוגי והומניזם חילוני כפעולה מיותרת, דמגוגית והרסנית; כפלגנות המונעת את קיבוץ האנושות לקבוצה אחת שיחדיו תילחם על הישרדותה מאוחדת תוך קביעת סטנדרטים בנושאים כמו שפה, טכנולוגיה, מניעת אסונות טבע כולל מוכנות לסיוע הדדי בעת אסונות טבע, שמירה על כדור הארץ (איכות האדמה, איכות המים, איכות האוויר ואיכות הרעש), חלוקה הוגנת של משאבי טבע ומניעת מלחמות, כפייה דתית וכדומה.

שאלות שיכולות להתפרש כגזעניות הן "מאיפה אתה" (where are you from?) או "מה העדה שלך" (שאלה הייחודית לחברה הישראלית) ובמקומן עדיפות שאלות ממוקדות יותר כמו "אם תעזוב כאן, לאן תלך?" או "מה סוג הדרכון שלך"?, או "האם יש לך הגדרה עדתית?" וכדומה.

ראו גם

• הבניה חברתית
• חשיבה סטרואיטיפית