איגוד הרובאים הלאומי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף NRA)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

איגוד הרובאים הלאומי (באנגלית: National Rifle Association‏ ובקיצור: NRA) הוא איגוד אמריקאי, ללא כוונות רווח, הפועל ברוח הזכות האזרח לשאת נשק חם ועידוד של תרבות נשק ושימוש בו.

איגוד הרובאים הלאומי, שהוקם בשנת 1871 (בשם "איגוד הרובאים האמריקני"), תומך ומעודד החזקת נשק אישי חם, ומתנגד נמרצות לחוקי פיקוח על נשיאת נשק או על היבטים נוספים הקשורים לנשק. בנוסף, האיגוד מעודד ונותן חסויות לפעילויות שונות בירי ספורטיבי. הארגון נחשב לאחד מן הארגונים הוותיקים ביותר בארצות הברית לזכויות האזרח. ה-NRA מואשם לעיתים קרובות בכך שהוא נתמך על ידי חברות הנשק הגדולות בארצות הברית.

לארגון כ-5 מיליון חברים בארצות הברית, וביניהם סלבריטאים רבים, לרבות שחקנים, זמרים ושאר יוצרים. גישה זו מזוהה במיוחד עם חלקה הדרומי של ארצות הברית, המאופיין בשטחים חקלאיים רבים יותר, בהם מקובל יותר מסורתית שכל בעל קרקע יגן על אדמתו בעצמו. התמיכה בהחזקת נשק חופשית נפוצה פחות באזורים העירוניים של ארצות הברית, ובכללם בצפון ארצות הברית. (הנוטה יותר לתמוך במפלגה הדמוקרטית).

מעמדו של ה-NRA כאיגוד ללא כוונות רווח מאפשר לו לקיים לובי פוליטי לקידום ענייניו. פרשנים ומחוקקים רואים ב-NRA כאחד משלושת הגופים רבי-העוצמה ביותר בארצות הברית בתחום השדלנות. זאת, בין היתר, בשל יכולתו לגייס כמות גדולה של קולות לקראת הבחירות, יכולתו לגייס תרומות למסעות תעמולה כן לשימור וטיפוח תרבות ציד. הארגון משתמש תדירות בזכות להחזיק בנשק להגנה עצמית כמשתמע מהתיקון השני לחוקת ארצות הברית, אך דבר זה מפורש בדרכים שונות ומשונות שחלקן מנוגד לדעת רוב הציבור בארצות הברית. במהלך ההיסטוריה שלו הארגון השפיע על חקיקה, השתתף או יזם בתביעות משפטיות, ואימץ או התנגד למועמדים שונים לנשיאות או למשרות אחרות.

בנוסף לשדלנות פוליטית עוסק הארגון בטיפוח תרבות הנשק והקליעה, ארגון תחרויות ירי ספורטיביות, חינוך לבטיחות בשימוש בנשק, פרסום כתבי עת בנושאי נשק (הידוע שבהם הוא American Rifleman) ועוד. מדי שנה בוחר הארגון את "רובה השנה" ומעניק לו את פרס Golden Bullseye "Rifle of the Year" Award. בין הזוכים בפרס נמנים התבור SAR והתבור X-95 הישראליים.

ה-NRA נתון לביקורת מצב קבוצות למען צמצום הנשק או פיקוח עליו, וכן מצד פוליטיקאים וקבוצות נוספות. המבקרים הוותיקים ביותר שלו כוללים את the Brady Campaign, הקואליציה לעצירת האלימות מנשק (Coalition to Stop Gun Violence -CSGV), והמרכז למדיניות על אלימות ( Violence Policy Center VPC). קבוצות שצמחו במאה ה-21 כוללות את Everytown for Gun Safety, Moms Demand Action ואת Americans for Responsible Solutions. הארגון זוכה לביקורת נרחבת לאחר אירועי ירי המוניים שונים.

פגיעה במחקר על הגבלת נשק

בשנת 1996, העביר הקונגרס בארצות הברית את "התיקון של דיקי", (the Dickey Amendment) שקבע כי "לא ניתן לעשות שימוש בתקציבים שזמינים למניעת ובקרת פציעות ב-"מרכזים לשליטה ומניעת מחלות" (CDC), על מנת לקדם או לתמוך בפיקוח על נשק." [1] החוק נקרא על שמו של Jay Dickey, רפובליקני מארקנסו. נעשו ניסיונות שונים לבטל את התיקון אבל הוא נשאר על מקומו.

איגוד הרובאים האמריקאי ביצע לובי למען החוק הזה. לפי כמה פרשנים, הרקע לקידום הגבלת המחקר על כלי נשק הוא מחקרים של ה-CDC משנות ה-1990 שמצאו כי החזקת נשק בבית לא הופכת את הבית למקום בטוח יותר. דבר זה עמד בסתירה לטענות של ארגון הרובאים האמריקאי. עצירת הכסף למחקרים ממשלתיים פגעה מאוד במחקרים בנושא. מחקר משנת 2018 שפורסם על ידי התאגיד "ראנד" מצא כי מגבלות על נשק כן יכולות לשיפור בבטיחות. [2]

בעוד שהתיקון לא מנע באופן רשמי קיום של מחקרים על נשק, נלווה לו גם קיצוץ תקציבי - באותה שנה הקונגרס העביר 2.6 מיליון מתקציב ה-CDC, ממחקר על כלי נשק, למחקרים הנוגעים לפציעות ראש טראומטיות. המסר הפוליטי הועבר וכתוצאה מכך המחקר על נשק ב-CDC צומצם ב-96% - התקציב עמד על כ-100 אלף דולר מתוך תקציב של 5.6 מיליארד דולר. בשנת 2011 העביר הקונגרס איסור דומה על מחקרים מטעם משרד הבריאות האמריקאי. [3] פרשנים רבים תארו את החוק כ"איסור" על מחקר על אלימות מנשק חם על ידי ה-CDC.[4]

מרק רוזנברג (Mark Rosenberg) מנהל לשעבר של "המרכז הלאומי למניעת פציעות" ב-CDC ביטא ביקורת קולנית על איסור המחקר, וטען כי "הקהילה המדעית הופחדה על ידי איגוד הרובאים". ביולי 2012 דיקי כתב יחד עם רוזנברג מאמר דעה בוושינגטון פוסט שהודיע כי הוא מחרט על התיקון. [4]

התנגדות לתיוג חומרי נפץ

תיוג של חומרי נפץ או של אבק שריפה מאפשר לדעת את מקור חומרי הנפץ. דבר זה נועד הן למטרה של זיהוי קל יותר של פצצות מראש על ידי כלבי גישוש והן לצורך זיהוי קל יותר של מקור חומר הנפץ בחקירות של אירועי טרור, לשני הדברים יש פוטנציאל להפחית אירועי טרור ופשעי שנאה וכן לאפשר ראיות נוספות של מקרי רצח. שווייץ היא כיום המדינה היחידה שבה יש תיוג של חומרי נפץ. בארצות הברית ה-NRA התנגד להכנסת תיוג לחומרי נפץ ואבק שריפה החל מאמצע שנות ה-70. ניסיונות של ממשל קלינטון להכניס תיוג לפצצות בעקבות פיגועים שהתרחשו באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 נתקלו בהתנגדות של האיגוד. [1] לטענת האיגוד הדבר עלול לגרום לפיצוץ פחות טוב של אבק השריפה. עם זאת יש החולקים על טענה זו בטענה כי הריכוז הנדרש לתיוג נמוך בהרבה לעומת מה ש-NRA מציין בניסויים שלו. כמו כן ניתן לתייג באמצעות איזוטופים שהם בעלי הרכב כימי זהה למולקולות המקוריות. [2][3] [4][5]

ראו גם

קישורים חיצוניים

כתבות שונות
מניעת מחקרים של ה-CDC על ירי מנשק

הערות שוליים

  1. ^ "Public Law 104–208", הקונגרס ה-104 של ארצות הברית
  2. ^ German Lopez, A new, huge review of gun research has bad news for the NRA, Mar 2, 2018
  3. ^ Christine Jamieson, Gun violence research: History of the federal funding freeze, apa.org, February 2013
  4. ^ 4.0 4.1 Fessenden, Marissa , "Why So Few Scientists Are Studying the Causes of Gun Violence". Smithsonian Magazine. 13 July 2015