תקציב חלופי למדינת ישראל 2006

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מצ"ב דוגמא לתקציב חלופי, שהוכן בשנת 2006, למדינת ישראל. מטרתו הייתה להציב חלופה למדיניות הנאו-ליברלית של משרד האוצר, ולהראות שקיימים חלופות כלכליות יותר טובות מאלו שמוצעות בדרך כלל. התקציב כולל הן את הצעת האוצר ומולה את ההצעה החלופית. תקציב מדינה חלופי זה מתבסס במתכונתו הראשונית כאן כאב טיפוס לתקציב חלופי עדיין על תקציבי מדינה חלופיים אחרים, אך ייחודו כאמור בכך, שבכוונתנו בהמשך הדרך לזנוח את כל האלמנטים הנאו-ליברליים, הקיימים באופן חלקי כזה או אחר גם בתקציבים אלטרנטיביים אחרים, ולהחליפם בפרדיגמה כלכלית חדשה. תקציב מדינה חלופי זה, שהינו הראשון מסוגו, אמור לשמש כמודל וכאב טיפוס, שעליו יתבססו תקציבי המדינה החלופיים הבאים, ושינוהלו ויוכנו באופן דמוקרטי במסגרת של תקציב צללים דמוקרטי השתתפותי. בתקציבים הבאים בכוונתנו לזנוח עוד ועוד וביתר שאת את כל היסודות הנאו-ליברליים, שנמצאים בבסיס התקציב הממשלתי הרגיל, וגם בתקציבים חלופיים שונים, עד להחלפתם המוחלטת ביסודות כלכליים אלטרנטיביים - חלופיים, ובעיקר כאלו האמונים על הכלכלה הבודהיסטית, הכלכלה האקולוגית והכלכלה בת הקיימא(קיימות).

תקציב חלופי 2006

מבוא

עם תחילת הדיונים בכנסת בנושא תקציב המדינה לשנת 2006 נתונה לפניכם תביעתנו ופנייתנו להצביע נגד הצעת התקציב כפי שיציע שר האוצר. ייקבע, בהרכב הוצאותיו וסדר העדיפויות הלאומיות שמבליטה הצעת תקציב המדינה, כפי שמציעה ממשלת ישראל, אין בכוחו ויכולתו להוביל למיצוי פוטנציאל צמיחת המשק ב-6%-7%, כפי שמתעתדת לעשות ממשלת ישראל ומשרד האוצר. שעור צמיחה מעין זה מעל ל-6%, לפי סדר העדיפויות, והערכים עליו מבסס תקציב המדינה, כפי שהוכן על ידי האוצר, וכפי שמשתקף ממדיניותו, והאידאולוגיה הכלכלית של הממשלה בישראל, הוא תנאי הכרחי על פי תפיסתה והבנתה של הממשלה עצמה את האידאולוגיה הכלכלית שלה להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי, לצמצום האבטלה, לגידול בהכנסה הממוצעת לנפש, להפחתת שעורי העוני ולצמצום הפערים החברתיים בשעורים משמעותיים.זה מותנה ומחייב הצבת נתח מחקר ופיתוח בתוצר על 10%.

אם זאת, תקציב המדינה לשנת 2006 שיביא שר האוצר לאישור הכנסת בקריאה ראשונה מתעלם מזה שנים מאמיתות כלכליות בסיסיות, שבאות לביטוי מקיף בהצעת התקציב החלופי ושאושרו על ידי הצוות לאחרונה. על מנת להשיג את היעדים האלה חלה חובה עלינו לא רק לשנות את סדרי העדיפות במסגרת התקציב הקיים כי אם להציב בנוסף על כך "סל השקעות בחברה הישראלית" שיצמצם את נזקי השלטון הכלכלי של ממשלות הימין בשנים האחרונות. סל ההשקעות והגידול בתקציב המדינה ימומן על ידי בניית מערכת מס חדשה שתחבוק את כל מקורות ההכנסה בישראל מצד אחד -- הרכוש, הירושות וההון כמופיע במסמך הנלווה למסמך זה, ושחייב לבוא לידי ביטוי כבר במסגרת התקציב לשנת 2006 ומצד שני על ידי גידול בהכנסות המדינה ממיסים כתוצאה ממיגור העוני ויציאה לעבודה של מובטלים וחוק שכר המינימום ומצמצום הדרגתי יותר של החוב הלאומי (88 מיליארד ש"ח במקום 94.9 מיליארד ש"ח). כלומר הגידול בהכנסות המדינה ממיסים יממן את עלות הגדלת תקציב המדינה.

הגם שאין נתונים על היקף ההון בישראל, אין ספק כי בדור האחרון גדל היקף ההון הפרטי במידה חסרת תקדים, בין השאר עקב ההפרטה של פעולות ממשלתיות, הגידול בפעילות הבורסה, הגידול בשכר ובתוספי שכר, והפעילות של משקיעים ישראליים מעבר לים. הגידול בהון הפרטי החריף מאוד את אי השוויון בחברה. המיסוי של מקורות הכנסה אלה יכול לסייע בידי הממשלה לבצע פעולות שייטיבו עם כל הישראלים, וכן להקטין במידת-מה את אי השוויון, ועל כן נוכל אולי בעתיד לברך על הצעד הראשון הזה. המסים מיועדים כאמור למימון פעולות הממשלה ולכן יש ביכולתם לתרום לצמצום אי השוויון בחברה, שהוא תוצאה ישירה של השיטה הקפיטליסטית וכוחות השוק, במיוחד זו של ביבי, הסוגדת באופן עיוור לכוחות אלה וההופכת את הצמיחה וכוחות השוק לפולחן אלילי ריק מתוכן. המיסוי תורם לצמצום אי השוויון, במיוחד אם הוא מוטל באורח פרוגרסיבי, דהיינו, אם בעלי הכנסות גבוהות משלמים באופן יחסי יותר מבעלי הכנסות נמוכות, ובכך תורם לתיקון נזקי השיטה הקפיטליסטית והאסון החברתי שהיא ממיתה עלינו

בשונה ממעצבי תקציב המדינה לשנת 2006, אנו מאמינים בהשקעות מוגדלות בחינוך, בחינוך גבוה, במחקר ופיתוח, בתעסוקה לכל, שכר מינימום נאות, בפיתוח שירותי רווחה מוגדלים, בפיתוח ויישוב הנגב, גליל וירושלים, במגזרים חברתיים חלשים ושכונות השיקום כדרך הנכונה למיצוי פוטנציאל המשק הישראלי ולוחמה בשעורי עוני ואבטלה "מפחידים". לראשונה בתולדות תקציב המדינה, "מעיז" צוות תקציב חלופי ל"צאת" בהצעת תקציב מדינה בו היקף תקציבי חינוך, השכלה גבוהה ומחקר ופיתוח גדול מהיקף תקציב ביטחון.

כמו כן, ובשונה ממעצבי תקציב המדינה לשנת 2006, אנו מאמינים, כי מדיניות הוויתור על הכנסות המדינה ממיסים לטובת העשרתם של בעלי ההון הנה חלק מתכנית מגמתית ומחושבת של האוצר שאמור להמשיכה גם בשנים 2006 עד 2010 והיא מכוונת כל כולה להאצת הצמיחה במשק באופן מלאכותי ווירטואלי. מדובר כאמור על ויתור של הכנסות המדינה ממיסים והקטנת הוצאות הממשלה שהיא פועל יוצא של ויתור על מיסים אלה והולכת איתה יד ביד.

1. הקטנת הוצאות הממשלה מיועדת להיטיב עם בעלי ההון, שכן היא מוזילה את מחיר ההון. התקווה היא שבעלי ההון אכן יינצלו את האפשרות לגייס הון במחיר זול יותר, ישקיעו במשק הישראלי ויצרו מקומות עבודה. אולם כפי שאנו יודעים עניינם של בעלי ההון אינו בגיוס ההון על מנת ליצור מקומות עבודה ודאגה לאנשים אחרים, כי אם בגיוס ההון לצורך סיפוק היצרים האפלים שלהם, התעשרות מהירה על חשבון אחרים ולצורך החיים הטובים על גבם של האנשים העובדים.

יצירת מקומות עבודה גרידא גם כן לא תפתור מאומה שכן רוב העניים בישראל הנם גם כך אנשים עובדים הנאלצים לעבוד בשוק עבודה ללא עבודה שאינו אלא בפועל שוק של סוחרי עבדים ותו לא. ההון הזול שיגיע לידי בעלי ההון על ידי הוויתור על מיסי המדינה רק יגרום ליותר עוני ופחות מקומות תעסוקה שכן בסופו של דבר הוא יזרום לחשבונות הבנק של אותם בעלי ההון בשווייץ או בכל מקום אחר.

ללא מדיניות ממשלתית מכוונת ועם התנערות של המדינה מאחריותה בתחום זה תהפוך ישראל תוך זמן קצר לרפובליקת בננות בנוסח הדרום אמריקאי.

2. הפחתת המיסים, כלומר ויתור על מיסי המדינה, מתחלקת לשניים:

א. הפחתת מס החברות והפחתת המיסוי על השקעות ורווחים מיועדת גם היא להיטיב עם בעלי ההון, ושוב, בתקווה שהדבר יעודד אותם להשקיע במשק. מצד שני ההעלאה המוצעת של המס על רווחי הון במתכונת המוצעת על ידי הממשלה אינה אמורה לפצות את קופת המדינה על ההפסד מהפחתות המיסים על חברות ויחידים.

ב. הפחתת המיסים הישירים מיועדת לתרום גם היא להגדלת הצמיחה, באמצעות הגדלת הצריכה הפרטית. השאלה היא כמובן הגדלת הצריכה הפרטית של מי, כאשר במדינת ישראל חיים כמיליון וחצי עניים ועוד כמה מליון מקבלי שכר מינימום וקצת מעבר לו, כאשר מצבם לאחר הפחתת המיסים לא ישתנה או יוחרף ואל אלה יצטרפו עניים חדשים.


לדברי האוצר, צעדים אלה יאיצו את הצמיחה וכתוצאה מכך יגדלו הכנסותיה של המדינה ממיסים. הכנסות אלה מצידן ישועבדו לשתי מטרות: האחת הפחתת מיסים והשנייה הקטנת החוב הלאומי – צעד שגם הוא נועד בעיקרו להוזיל את ההון.

כפי שראינו, שני הדברים סותרים האחד את השני, ולמעשה יביאו לקריסת הכלכלה ובעיקר החברה והלכידות החברתית בישראל. ההכנסה ממיסים שתושג כביכול מצמיחה מעין זו תתבטל אל מול ההפסדים שצפויים ממדיניות זו.

ראשית ההפסד העצום שייגרם מהפסד מיסים ישירים למדינה כתוצאה של עוד ועוד ישראלים שידרדרו אל מתחת לקו העוני, אל שכר המינימום ואל האבטלה הגואה, יבטל ויאפיל כביכול אל מול ההכנסות הווירטואליים שעליהם מדברים ביבי והאוצר.

כתוצאה של הידרדרות זו תפגע גם ההכנסה ממיסים עקיפים למדינה, שכן כוח הקנייה של המובטלים והעבדים החדשים ייפגע. העלייה כביכול בצריכה של משפחות בודדות בישראל לא יכולה להכניס מיסים למדינה בכמות מספקת כזו, שתפצה על אובדן המיסים של רוב אזרחי ישראל. עלייה בצריכה של משפחות אלה לא יכולה וגם לא תעמוד אל מול הפגיעה ביכולת הצריכה של עשרות בתי אב ומאות אלפי ומיליוני עניים חדשים. התוצאה הבלתי נמנעת מכך תהייה פגיעה אנושה בכלכלת ישראל.

יתירה מזאת הפחתת המיסוי תגרום בהיכרך להקטנת הוצאות הממשלה וכתוצאה מכך לפגיעה ברשת הביטחון הסוציאלי. משמעות הפגיעה תהיה שמרבית אזרחי ישראל יצטרכו לממן את עלויות החינוך, הבריאות והדיור על חשבון הצריכה הפרטית, כוח הקנייה שלהם וחיי רווחה. עקב כך, מכיוון שהצריכה וכוח הקנייה של מרבית אזרחי ישראל תקטן, תואט הפעילות המשקית והמשק ילך וייכנס למיתון עמוק יותר ויותר. שום חמש או שש משפחות של בעלי הון לא יהיו מסוגלות לפצות על אובדן יכולת הצריכה וכוח הקנייה של מיליוני אזרחי ישראל ולא יוכלו להושיע את המשק הישראלי מהידרדרות כלכלית אחת למשניה.

מכיוון שרוב אזרחי ישראל ייאבדו במצב זה הן את רשת הביטחון הסוציאלי והן את האפשרות לחיים סבירים, תחליף רשת הביטחון שיצטרכו לתת המשפחות, כלומר המבוגרים והפנסיונרים, לילדים ולזוגות הצעירים את רשת הביטחון הסוציאלי שמחויבת לספק הממשלה לאזרחיה. תהליך זה יביא גם להתרוששות מעט האנשים שעוד היה באפשרותם לחיות חיים סבירים בגיל הפנסיה. מכיוון שהממשלה הכריזה מלחמה גם על הפנסיונרים, תהפוך בסופו של דבר מדינת ישראל למדינת עולם שלישי, שבה חיים כמה משפחות השולטות על מרבית ההון והנכסים במדינה ומעבר השני חיים מיליוני, עבדים, נזקקים, נדכאים וחלכאים שאין שום תקווה לחייהם ולעתידם.

שני הצעדים, הקטנת הוצאות הממשלה והפחתת המיסים, מיועדים כאמור להפיח באופן מלאכותי, רוח במפרשי הצמיחה כמעט בכל מחיר. והמחיר העיקרי הוא שחיקה מתמשכת בהשקעות הממשלה בחברה הישראלית, וזאת על רקע ארבע שנים של קיצוצים משמעותיים, בהשקעות אלה.

המדיניות המוצעת מעלה את השאלה, האם זה חכם וסביר – א. לשים את כל הביצים בסל אחד, סל הצמיחה המהירה ב. לעשות זאת במחיר של שחיקה ידועה מראש של ההשקעה בחברה הישראלית ג. לבסס את הצמיחה העתידית על אך ורק על בעלי ההון ועל בעלי ההכנסות הגבוהות בעשירונים התשיעי והעשירי. ד. לשעבד מראש את פירות הצמיחה החזויה אך ורק לצורך הוזלת עלות ההון והפחתת המיסים, תוך הזנחת ייעודים אחרים, שהממשלה מופקדת על השגתם.

יתירה מזאת, הפחתת הוצאות הממשלה, כפי שמופיע בתקציב המדינה המוצע, הנה החלטה בעיניים פקוחות, שלא להשקיע בחברה הישראלית. אל נוכח תחזיות האוצר לצמיחה ב-2006-2010 ואל נוכח הצעדים שהאוצר מציע על מנת ששיעורי צמיחה אלה אכן יושגו, רשאי הציבור הישראלי לקוות, כי גם הוא ייהנה מפירות הצמיחה החזויה, אם על ידי גידול בהכנסותיו ואם על ידי שיפור השירותים שהוא מקבל מן הממשלה. אלא שציפיות אלה בלשון המעטה אין להם על מה להתבסס ואין להם על מה לסמוך. ספק אם צמיחה כשלעצמה ובייחוד צמיחה שמתבססת כל כולה על הטבות לבעלי ההון ולבעלי ההכנסות הגבוהות, תוכל לשפר את חלוקת ההכנסות בישראל. בעשור וחצי האחרונים, גם בשנים שבהן נרשמה צמיחה, הכנסות העשירון העליון גדלו אבל אלה של רוב הציבור לא השתנו.

באשר לשיפור השירותים הציבוריים, ניתן לקבוע בוודאות גמורה שהדבר לא ייקרה, שכן הממשלה החליטה לכבול את ידיה היא, באמצעות הגבלת הגידול בתקציב ההוצאות שלה, לאחוז אחד בלבד בכל אחת מן השנים 2006-2010. לא זו בלבד שתקציב זה לא יגדל, אלא שהוא יישחק, וזאת משום ששיעור הגידול של האוכלוסייה בישראל עומד על כ-1.7%, ופירוש הדבר שחיקה הדרגתית של התקציב בחישוב לנפש. נזכיר כי החלטה ממשלתית זו התקבלה על רקע של שלוש שנים רצופות של קיצוצי תקציב גדולים, בסכום מצטבר של כ-65 מיליארד ש"ח. השירותים החברתיים היו הנפגעים הראשיים של קיצוצים אלה. קיצוצים אלה כבר פגעו קשות במערכת החינוך, במערכת ההשכלה הגבוהה, במערכת הבריאות וברשת הביטחון הסוציאלי. אם נמקד את מבטנו במערכת החינוך בלבד, הרי שכבר כיום, תלמידים נהנים מפחות שעות הוראה מאשר בעבר, האוניברסיטאות מצמצמות פעילויות הוראה ומחקר, שדרת המדענים של ישראל מזדקנת וצעירים אינם תופסים את מקומם.

יוצא, אם כן, כי התחייבות הממשלה למדיניות של צמיחה בכל מחיר, וליתר דיוק במחיר צמצום של השירותים החברתיים, משולה להעסקת מפוח בהפחת רוח במפרשיה של סירה, בשעה שהסירה עצמה הולכת ומתפרקת

מול התוכניות של הממשלה, המתואמות עם נציגי המעסיקים, עם ראשי התאגידים ועם בעלי ההון הגדולים, מציג צוות התקציב החלופי תוכנית כלכלית-חברתית, המשרתת את ענייניהם של העובדים היהודים והערבים, המובטלים, הנשים, הקשישים, הנוער והצעירים, תושבי השכונות והחיים על קצבאות הביטוח הלאומי. עיקרי התוכנית של צוות תקציב חלופי להיחלצות מהמשבר הכלכלי-חברתי הם:

(1.) קיצוץ מהותי בהוצאות הצבאיות, כתוצאת התפוררות החזית המזרחית, ואשר יאפשרו העברת תקציבים להשקעות אזרחיות ולפיתוח השירותים החברתיים.

(2.) ביטול התוכניות להפרטת חברות ממשלתיות ובנקים שבשליטת הממשלה ולהפרטת שירותים ציבוריים ועירוניים; הלאמת החברות הממשלתיות שהופרטו. הגברת החקיקה והפיקוח על הבנקים ושבירת הריכוזיות של בנקים מסחריים. יצירת מערכת חלופית לגיוס הון.

(3.) שמירה על האינטרסים של המשק הישראלי מפני תכתיביהם של החברות הרב-לאומיות, קרן המטבע והבנק העולמי; הגנה על הייצור הישראלי מפני יבוא במחירי הצף.

(4.) הגדלת מספר מקומות העבודה באמצעות הגדלת ההשקעות הממשלתיות, לרבות הסיוע להשקעות פרטיות, בענפים בני תחרות; קליטת עובדים בשירותים הציבוריים וברשויות המקומיות; העלאת כוח הקנייה של הציבור באמצעות העלאת שכר המינימום ועדכון שכר העובדים בהתאם להתייקרויות (תשלום תוספת יוקר בשיעור של 100% של עליית מדד המחירים לצרכן); פיתוח מסגרות להכשרה מקצועית ולהשלמת השכלה למובטלים.

(5.) הגנת השכר הריאלי; העלאת שכר המינימום ל-70% מהשכר הממוצע; ביעור התופעה של אי-תשלום שכר מינימום והטלת עונשים כבדים על מעבידים המפרים את החוק, לרבות מאסר והלאמה של חברות; הקפדה מיוחדת על תשלום שכר המינימום ומלוא התנאים הסוציאליים הקבועים בחוק לעובדים זרים, לנשים, לצעירים ולעובדים ערבים.

(6.) הורדת הריבית הנגבית ממשקי הבית לרמת הריבית הנגבית מעסקים; החמרת ההגבלות על השתלטויות ורכישות במימון הבנקים, שהוא בעצם על-חשבון ההכנסות של הבנקים מהריבית שמשלמים האזרחים. הגברת הפיקוח על ההון הספקולטיבי, שממומן בין היתר על ידי הבנקים, ושגורם להפסדים להכנסות המדינה ממיסים כתוצאה של מחיקת חובות מסופקים.

(7.) בניית מערכת מס חדשה שתחבוק את כל מקורות ההכנסה בישראל מצד אחד -- הרכוש, הירושות וההון ושתביא לגידול בהכנסות המדינה. רפורמה במיסוי, שתגדיל את שיעור מס ההכנסה על ההכנסות הגבוהות ועל רווחי החברות ל-60; תפטור ממס הכנסה שכר הנופל מהשכר הממוצע במשק; תטיל מחדש על המעסיקים מס מקביל, שהוא מס ייעודי למימון מערכת הבריאות בגובה של 5% מהשכר המשולם לעובדים; תגדיל את המס המוטל על רווחים פיננסיים, לרבות על רווחים מעסקות בבורסה, ל-30%; תבטיח פטור מארנונה למתקיימים רק על קצבה מהביטוח הלאומי; תוריד את שיעור מס ערך מוסף ל-8%.

(8.) חינוך חינם מגיל 3 ועד לאוניברסיטה ומימון ספרי הלימוד על חשבון המדינה; פיתוח שירותי הבריאות, הרווחה, הדיור, התרבות והספורט בעיקר על חשבון תקציב המדינה.

(9.) הגנה על עצמאותו של המוסד לביטוח לאומי; ביטול כל ההקלות שניתנו למעבידים בתשלום דמי ביטוח לאומי; ביטול כל הקיצוצים בגמלאות הביטוח הלאומי, לרבות בדמי האבטלה, שנעשו בעשור האחרון; העלאת הקצבה הבסיסית שמשלם הביטוח הלאומי ל-25% מהשכר הממוצע במשק.

(10.) קביעת תוכנית חומש, המגובה בתקציב ממשלתי, כדי שהישובים הערביים יגיעו לרמת השירותים והפיתוח הקיימת בישובים היהודיים; עידוד הקמתם של מפעלי תעשייה ותיירות בישובים הערביים באמצעות הכרזה עליהם כאזורי פיתוח.

(11.) בניית "סל השקעה בחברה הישראלית" שתיטיב עם כל מגזרי המשק ויתרום לרווחת ההמונים ולא לרווחת קומץ בעלי הון בלבד.


בנתונים אלה חובה עלנו להציג ולהציב על סדר היום הלאומי משנה כלכלית-חברתית חלופית, כמופיע במסמך זה, ומגובה בהצעת תקציב חלופי שיובילו "מתקפה" אמיתית למיגור העוני והאבטלה. אנו קוראים לכם, להפוך את הדיונים בכנסת על תקציב המדינה לשנת 2006 למנוף להצגת ושיווק תוכנית כלכלית- חברתית חלופית והצעת תקציב חלופית זו, של צוות תקציב חלופי שבמוקדה, הצבת סקטור מדע, חינוך, בריאות, רווחה והשכלה גבוהה לכל כדרך נכונה למיגור העוני והאבטלה בראש סדר העדיפויות הלאומיות של ישראל החל משנת 2006. תקציב מדינה חלופי זה, שהינו הראשון מסוגו, אמור לשמש כמודל וכאב טיפוס, שעליו יתבססו תקציבי המדינה החלופיים הבאים, ושינוהלו ויוכנו באופן דמוקרטי, ולא על ידי פקדי אוצר, שמונעים מאמונה עיוורת על סף הדתיות, ושמצד אחד או שכבולים על ידי בעלי ההון או ששים לשרתם על מנת לזכות במשרות בכירות אצלם, שכסף רב בצידם, לאחר שסיימו את עבודתם במגזר הציבורי, ושדרכו שירתו את בעלי ההון, שעכשיו אצלם הם באים לעבוד! בתקציבים הבאים בכוונתנו לזנוח עוד ועוד וביתר שאת את כל היסודות הנאו-ליברליים, שנמצאים בבסיס התקציב הממשלתי הרגיל, עד להחלפתם המוחלטת ביסודות כלכליים אלטרנטיביים - חלופיים, ובעיקר כאלו האמונים על הכלכלה הבודהיסטית, הכלכלה האקולוגית והכלכלה בת הקיימא (קיימות). תקציב מדינה חלופי זה מתבסס במתכונתו הראשונית כאב טיפוס לתקציב חלופי עדיין על תקציבי מדינה חלופיים אחרים, אך ייחודו כאמור בכך, שבכוונתנו בהמשך הדרך לזנוח את כל האלמנטים הנאו-ליברליים, הקיימים באופן חלקי כזה או אחר גם בתקציבים אלטרנטיביים אחרים, ולהחליפם בפרדיגמה כלכלית חדשה, כמפורט למעלה.

הצעת הממשלה מול הצעת צוות תקציב חלופי

בשם צוות התקציב החלופי

הצעת תקציב המדינה לשנת 2006, כפי שמוצע על ידינו – סך הכל –317 מיליארד ש"ח - הצעת הממשלה מול הצעת צוות תקציב חלופי


אשכול משרדים הצעת הממשלה הצעת צוות תקציב חלופי

סך הכל: 284.2 מיליארד ש"ח 317 מיליארד ש"ח


אשכול "סל השקעות לא קיים 44.4 מיליארד ש"ח בחברה הישראלית" באחריות משרד ראש הממשלה


"חוק דחיית תשלמי המס לעסקים לא קיים 1 מיליארד ש"ח קטנים בהקמה" – משרד המת"ס


חיזוק חממות טכנולוגיות – לא קיים 1 מיליארד ש"ח משרד התמ"ס


"חוק איסור העלאת מחירי לא קיים 5 מיליארד ש"ח מוצרי יסוד" – משרד התמ"ס


"חוק הדיור הציבורי" – לא קיים 6 מיליארד ש"ח בינוי ושיכון במתכונת מורחבת


"חוק טיפולי שיניים וימי לא קיים 1 מיליארד ש"ח אשפוז" – משרד הבריאות

חוק מימון ביטוח בריאות לא קיים 1 מיליארד ש"ח משלים- משרד הבריאות


הצמדת שכר המורים לשכר לא קיים 0.5 מיליארד ש"ח הממוצע במשק – משרד החינוך


ביטול שכר הלימוד לא קיים 3 מיליארד ש"ח באוניברסיטאות – משרד החינוך – במתכונת מורחבת


"חוק ספרי לימוד חינם" לא קיים 0.75 מיליארד ש"ח


"ארוחות צהריים בבתי הספר" לא קיים 1.5 מיליארד ש"ח


חוק השתתפות המדינה (הפרשות לא קיים 12 מיליארד ש"ח המדינה) במימון הפנסיה לכל אזרח חוץ מביטוח לאומי


העלאת קיצבאות הילדים לא קיים 6.5 מיליארד ש"ח וקצבאות הביטוח הלאומי – המוסד לביטוח לאומי

איסור העסקת עובדים לא קיים 1 מיליארד ש"ח במגזר הציבורי דרך חברת כוח אדם

חוק עידוד אומנים – במתכונת אומנות לעם לא קיים 1 מיליארד ש"ח

מחשב לכל ילד לא קיים 2 מיליארד ש"ח

"אפליה מתקנת" במגזר הערבי לא קיים 1 מיליארד ש"ח

תוספת לנכים לא קיים 1 מיליארד ש"ח



אשכול משרדים – ס"ה 58.5 מיליארד ש"ח 51.5 מיליארד ש"ח ביטחון לאומי וביטחון פנים

משרד הביטחון 45.9 מיליארד ש"ח 38.7 מיליארד ש"ח

הוצאות ביטחון אחרות כולל ועדה לאנרגיה אטומית 3 מיליארד ש"ח 1 מיליארד ש"ח

חוק חיילים משוחררים 1.3 מיליארד ש"ח כהצעת הממשלה

משרד לביטחון פנים 8.3 מיליארד ש"ח 9.5 מיליארד ש"ח

אשכול משרדים – 45.1 מיליארד ש"ח 45.8 מיליארד ש"ח ביטחון חברתי, רווחה ובריאות

משרד הבריאות 17.3 מיליארד ש"ח 18 מיליארד ש"ח

השתתפות תקציב 22.1 מיליארד ש"ח כהצעת הממשלה המדינה בתקציבי המוסד לביטוח לאומי

תגמולים לנכים 1.5 מיליארד ש"ח כהצעת הממשלה

משרד הרווחה 4.2 מיליארד ש"ח כהצעת הממשלה

אשכול משרדים – ס"ה - 35.2 מיליארד ש"ח 39.8 מיליארד ש"ח פיתוח חברתי

משרד החינוך והתרבות - 27.7 מיליארד ש"ח 29.7 מיליארד ש"ח

מדע והשכלה גבוהה 6.1 מיליארד ש"ח 8.1 מיליארד ש"ח

משרד לקליטת עלייה 1.4 מיליארד ש"ח 1 מיליארד ש"ח

אשכול משרדים – סך הכל: 14.3 מיליארד ש"ח 15.4 מיליארד ש"ח פיתוח פיזי וסביבתי

משרד בינוי ושכון 6.8 מיליארד ש"ח 7.2 מיליארד ש"ח ומנהל מקרקעי ישראל

משרד התחבורה 7.5 מיליארד ש"ח כהצעת הממשלה

משרד לאיכות הסביבה 206.3 מיליון ש"ח 700 מיליון ש"ח והייעור


אשכול משרדים – ס"ה - 7 מיליארד ש"ח 8.1 מיליארד ש"ח פיתוח כלכלי

משרד התעשייה 3.6 מיליארד ש"ח 4.4 מיליארד ש"ח המסחר והתעסוקה

משרד התשתיות 1.4 מיליארד ש"ח 2.2 מיליארד ש"ח הלאומיות. זה כולל הוצאות למשק הדלק (110 מיליון ש"ח) ותמיכות במחירי מים (730 מיליון ש"ח) כהצעת הממשלה

משרד החקלאות כולל 880 מיליון ש"ח 1.1 מיליארד ש"ח תמיכות בייצור חקלאי (185 מיליון ש"ח) ותמיכות אחרות (344 מיליון ש"ח) כהצעת הממשלה

משרד התיירות 360 מיליון ש"ח 400 מיליון ש"ח

אשכול משרדים – 26.7 מיליארד ש"ח 27 מיליארד ש"ח ניהול וממשל

משרד ראש הממשלה 3.5 מיליארד ש"ח כהצעת הממשלה זה כולל 2.2 מיליארד ש"ח מימון תוכנית ההתנתקות

משרד האוצר 1.8 מיליארד ש"ח 1.5 מיליארד ש"ח הוצאות שונות 491 מיליון ש"ח 300 מיליון דיור ממשלתי 56 מיליון ש"ח כהצעת הממשלה אוצר 106 מיליון ש"ח כהצעת הממשלה הוצאות פיתוח אחרות 3.2 מיליארד ש"ח 1.2 מיליארד ש"ח תמיכות בתאגידים ציבוריים 127 מיליון ש"ח כהצעת הממשלה

גמלאות ופיצויים – 8.2 מיליארד ש"ח כהצעת הממשלה עובדי מדינה

משרד הפנים 400 מיליון ש"ח כהצעת הממשלה בחירות ומימון מפלגות 400 מיליון ש"ח כהצעת הממשלה רשויות מקומיות 3.7 מיליארד ש"ח 4 מיליארד ש"ח

משרד החוץ 1.4 מיליארד ש"ח כהצעת הממשלה

משרד המשפטים 2.4 מיליארד ש"ח כהצעת הממשלה

משרד תקשורת 50 מיליון ש"ח כהצעת הממשלה

הכנסת 390 מיליון ש"ח כהצעת הממשלה

נשיא המדינה 26.6 מיליון ש"ח כהצעת הממשלה

מבקר המדינה 200 מיליון ש"ח כהצעת הממשלה

רשויות פיקוח 134 מיליון ש"ח כהצעת הממשלה

רזרבה 2.9 מיליארד ש"ח

חובות פנים וחוץ - ס"ה: 94.6 מיליארד ש"ח 88.5 מיליארד ש"ח


חזון התקציב החלופי: להפוך את ישראל למדינת מדע מצטיינת ולאוניברסיטה אחת גדולה בדרך של חתירה להגדלת נתח סקטור מדע ומו"פ בתוצר מ-4.7% ל-10%. זה מחייב הצבת סקטור חינוך, מדע והשכלה גבוהה כסקטור הגדול בתקציב המדינה.

פירוט תקציבים לחינוך השכלה ומחקר

להלן פירוט תקציבי סקטור חינוך, מדע, מו"פ והשכלה גבוהה במשרדי הממשלה השונים בהצעת צוות תקציב חלופי מול הצעת הממשלה.

בסוגריים תקציבי חינוך, מדע, מו"פ והשכלה גבוהה בהצעת תקציב הממשלה.

אשכול משרדי ממשלה תקציב חינוך, מדע, מו"פ והשכלה גבוהה בתקציב החלופי ובתקציב הממשלה

אשכול תקציבי ביטחון לאומי: ס"ה: 5 מיליארד ש"ח (4 מיליארד ש"ח) ביטחון לאומי 4.7 מיליארד ש"ח (4 מיליארד ש"ח) ביטחון פנים 300 מיליון ש"ח (65 מיליון ש"ח)

אשכול תקציבי ביטחון חברתי, בריאות ורווחה: ס"ה: 900 מיליון ש"ח (350 מיליון ש"ח)

המוסד לביטוח לאומי - 500 מיליון ש"ח (200 מיליון ש"ח) משרד הרווחה 50 מיליון ש"ח (3.7 מיליון ש"ח) משרד הבריאות 350 מיליון ש"ח (150 מיליון ש"ח)

אשכול תקציבי פיתוח חברתי: ס"ה: 38.8 מיליארד ש"ח (34.1 מיליארד ש"ח)

משרד החינוך והתרבות 29.7 מיליארד ש"ח (27.7 מיליארד ש"ח)

מדע והשכלה גבוהה 9.1 מיליארד ש"ח (6.1 מיליארד ש"ח) קליטת עלייה (300 מיליון ש"ח)

אשכול תקציבי פיתוח פיזי: ס"ה: 600 מיליון ש"ח (1 מיליון ש"ח)

בינוי ושכון ומנהל מקרקעי ישראל 300 מיליון ש"ח (1 מיליון ש"ח) תחבורה 200 מיליון ש"ח משרד לאיכות הסביבה והייעור 100 מיליון ש"ח (5 מיליון ש"ח)

אשכול תקציבי פיתוח כלכלי ס"ה: 3.5 מיליארד ש"ח (2.32 מיליארד ש"ח)

תעשייה, מסחר ותעסוקה 2.6 מיליארד ש"ח (2 מיליארד ש"ח) חקלאות 400 מיליון ש"ח (285 מיליון ש"ח) תשתיות לאומיות 500 מיליון ש"ח (30 מיליון ש"ח)

תיירות 40 מיליון ש"ח (1.1 מיליון ש"ח)

משרדי ממשל: ס"ה: 700 מיליון ש"ח (400 מיליון ש"ח)

ראש הממשלה 175 מיליון ש"ח (175 מיליון ש"ח) משרד האוצר 200 מיליון ש"ח (200 מיליון ש"ח) משרד הפנים 12 מיליון ש"ח (12 מיליון ש"ח) רשויות מקומיות 300 מיליון ש"ח (113 מיליון ש"ח)


סך תקציבי סקטור חינוך, מדע, מו"פ והשכלה גבוהה:49.5 מיליארד ש"ח (41.15 מיליארד ש"ח)

סקטור חינוך, מדע, מו"פ והשכלה גבוהה בתקציב החלופי גדול בהיקפו מתקציב הביטחון בהצעת התקציב החלופי ב-8.8 מיליארד ש"ח.

סקטור חינוך,מדע והשכלה גבוהה גדול מסקטור זה בהצעת תקציב הממשלה ב-8.3 מיליארד ש"ח

תוכנית כלכלית להנהגת שכר מינימום במשק בסך 6000 ש"ח

תוכנית כלכלית להנהגת שכר מינימום במשק בסך 6000 ש"ח

דברי רקע והקדמה

ההצעה להנהגת שכר מינימום במשק בסך 6000 ש"ח הנה רכיב מרכזי בתוכנית צוות התקציב החלופי למיצוי פוטנציאל המשק. הצעה זו תקפה גם במובני המדיניות הכלכלית של הממשלה עצמה, כלומר שעור שיעור צמיחה של 6.5%-7.5% ולצמצום משמעותי ומיידי בשעורי העוני והאבטלה.

ייקבע, בראייה של תקציב המדינה, המשק הישראלי והחברה הישראלית, הנהגת שכר מינימום בסך 6,000 ש"ח, זו השקעה לאומית אקוטית להאצת והרחבת הפיתוח החברתי והכלכלי של המשק והחברה בישראל, משותפת לממשלה, המגזר היצרני, המגזר הפיננסי, יהודי התפוצות, הקהילייה החינוכית והאוניברסיטאית.

צבורי היעד של השקעת עתק חברתית לאומית חדשה זו הם בני דור העתיד של מדינת ישראל, קרי, ילדים, נוער וצעירים.

הנהגת שכר מינימום נועדה להגדיל את ההשקעה הלאומית בילדי ישראל בדרך של הגדלת ההשקעה של כל משפחה בישראל בילדיה.

מדובר בהשקעה לאומית שתוביל ל"הקפצת" שעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי מ-55% למעלה מ-65%, להצבת שעורי העוני מתחת ל-15% ושעורי האבטלה מתחת ל-5%, לצמצום דרמטי בפערים החברתיים ובפערים המעמיקים בהכנסות בין אזורי הארץ השונים וסקטורים חברתיים שונים ולהצבת ההכנסה הממוצעת לנפש מעל 20,000 דולר.

הנהגת שכר מינימום אינה עוד צעד סוציאלי מבית מדרשה של ש"ס. לא מדובר בצעד משקי צר אופקים מנימוקים פופוליסטיים - פוליטיים אלא בתוכנית משקית מקיפה שתתבסס על הסכמה לאומית ושותפות רחבה בין הממשלה, ארגוני המעסיקים, ארגוני העובדים, הקהילייה האוניברסיטאית והחינוכית ומגובה בצעדים נוספים לחיזוק הסקטור של העסקים הקטנים והבינוניים, בעידוד היזמות העסקית של הדור הצעיר ושל מבקשי קריירה שנייה, במטרה לחזק את שכבות הביניים התחתונות והאמצעיות בנוסף לחיזוק השכבות החלשות והעשירונים התחתונים.

פירוט

להלן פרטי תוכנית צוות התקציב החלופי להנהגת שכר מינימום בסך 6000 ש"ח

כללית, היקף ההשקעה הלאומית המוצעת בתוכנית משקית זו להצבת שכר המינימום על שעור של 6000 ש"ח מסתכמת ב-8 מיליארד ש"ח, לפי הפירוט הבא:

  • יצירת ענף השלמת שכר בביטוח לאומי דרך העברה שנתית מרזרבות מוגדלות בענף ילדים. 3 מיליארד ש"ח
  • השלמת שכר לבעלי שכר הנמוך מ-6000 ש"ח דרך הפחתה בשעורי מס הכנסה על חברות עסקיות עתירות רווחים 2 מיליארד ש"ח
  • הפחתה בהטבות המס הניתנות לסקטור הפיננסים. קרי, בנקים, חברות ביטוח, קרנות, מוסדות פיננסיים ועוד. 2 מיליארד ש"ח

הערה: בתקציב 2006 סך הטבות מס אלה – 13 מיליארד ש"ח

  • הקצאה מיוחדת להנהגת שכר מינימום בתעשייה המסורתית בתקציב משרד התמ"ת ושיפוי עסקים קטנים ובינוניים 1 מיליארד ש"ח

הערות

  • הנהגת שכר מינימום בסך 6,000 ש"ח, תביא לגידול של 2.5%-3.5% בשיעור צמיחת המשק. כפועל יוצא מכך, הכנסות המדינה, בגין גידול בצמיחת המשק בשיעור שמעל 6% יגדלו ב-4-5 מיליארד ש"ח.
  • הנהגת שכר המינימום בגובה של 6,000 ש"ח, דהיינו עד כ-70% מהשכר הממוצע תביא גם לגביית מיסים של למעלה מ-18 מיליארד ש"ח בשנה, שלא נלקחה בחשבון בהצעת תקציב המדינה של הממשלה.

במידת הצורך ההכנסות יוקצו להשלמת מימון שכר מינימום וכן לתוספת מיליארד ש"ח לגמלאים ומיליארד ש"ח לנכים זאת, לצורך הגדלת שכר מינימום לסקטורים אלה.

פרויקט לאומי - דיור ציבורי

ייקבע, בראייה של תקציב המדינה, כי בניית דיור ציבורי, לצורך השכרה ומכירה של הדירות, ייחשב כפרויקט לאומי ממדרגה ראשונה. חשיבותו של הדיור הציבורי בראייה לאומית טמונה הן ביכולתו לצמצם את הפערים החברתיים ופערי הדיור במדינת ישראל, כמו גם ביכולתו ליצור מקומות תעסוקה רבים כפי שייקבע בהמשך ובכך לתרום לצמצום האבטלה וממדי העוני במדינת ישראל. זו לא עוד עבודה יזומה על ידי הממשלה כי אם צורך קיומי של החברה הישראלית.

 בניית כ-25,000 יחידות דיור בשנה בעלות של כ-6 מיליארד ש"ח, ייצור כ-100,000 מקומות עבודה חדשים.  בניית דיור ציבורי בפריפריה ובשילוב של הטבות ותמריצים נוספים כמופיע במסמך זה תביא הון אנושי ברמה גבוהה לאזורים נחלשים, תיצור מומנטום ודינמיקה של פיתוח כלכלי, תצמצם את ממדי העוני האבטלה ותעלה את רמת החיים.  בגבייה של בממוצע כ-1,500 ש"ח ליחידת דיור יגדלו הכנסות המדינה מאגרות ב-0.5 מיליארד ש"ח בשנה.  הפרויקט האמור עונה על אחד משלושת היעדים העיקריים של חובות המדינה כלפי אזרחיה: דיור הולם, פרנסה הולמת וחינוך לכל.

לוחמה מקיפה בעוני

ייקבע, הנהגת שכר מינימום זו גם הדרך ללוחמה מקיפה,אמיתית ומוצלחת בעוני. משמעה, הגדלת ההכנסה הממוצעת לנפש בקבוצות האוכלוסייה החלשות.

לפי ביטוח לאומי מדיניות הממשלה הובילה לתוספת של 9 מיליארד ש"ח לעשירונים העליונים והפחתה של מיליארד ש"ח לעשירונים התחתונים.

זה אומר, הממשלה תרמה להגדלת הפער בהכנסה לנפש בין עשירונים אלה ב-1,300 ש"ח.

חברי צוות כלכלה חלופית גורסים שלוחמה בעוני מחייבת בנוסף להנהגת שכר מינימום בסך 6000 ש"ח גם:  הגדלת תקציבי חינוך מדעי וחינוך גבוה.  סיוע ברכישת מחשב לכל משק בית נזקק עם ילדים.  הוזלת מחירי הדיור בדרך של הפשרת קרקעות לאום בחינם באזורי עדיפות ועידוד של בניית דיור ממשלתית על ידי ממשלת ישראל.  הצבת נתח מחקר ופיתוח בתוצר על שעור של 10%.  הסבת תעשייה מסורתית לתעשיית מדע.  הגדלת תקציבי משטרת ישראל לשיטור קהילתי ולוחמה בפשיעה ועוד.  תמיכה ועידוד היזמות העסקית לעסקים קטנים ובינוניים לצעירים, למחפשי קריירה שנייה או כהסבה מקצועית.  חקיקה והגברת הפיקוח על הבנקים, השוואת תנאי הריבית של משקי הבית לריבית של המגזר העסקי, שבירת המונופול וריכוזיות הבנקים מקומץ בעלי הון ויצירת מערכת מימון וגיוס כספים חלופית.  בניית "סל השקעות בחברה הישראלית", בדגש על תחומי הבריאות, הרווחה, החינוך וההשכלה ושיחזור רשת הביטחון הסוציאלי שנהרסה בעידוד וביוזמה פעילה של ממשלות הימין  עידוד של ההון היצרני מול הגבלת ההון הספקולטיבי.

המלצות אלה ונוספות מהווים רכיבים בולטים בהצעת התקציב החלופי ומשתלבים עם ההצעה להנהגת שכר מינימום.



להלן טבלת נתונים המשקפים סדר עדיפויות לאומי חדש לפי התקציב החלופי ל-2006.

משרד ממשלתי פרוייקטים מוצעים הנגב הגליל ירושלים

משרד ראש "חוק איסור העלאת מוצרי יסוד" 1.5 מיליארד 1.5 מיליארד 3 מיליארד הממשלה – "סל "חוק הדיור הציבורי" 1 מיליארד 1 מיליארד 3.5 מיליארד השקעות בחברה "חוק 3 ימי אשפוז חינם וטיפולי 0.5 מיליארד 0.5 מיליארד 2 מיליארד הישראלית" שיניים"

                             "חוק מימון ביטוח בריאות          250 מיליון                     250 מיליון         500 מיליון
                              משלים"
                             הצמדת שכר המורים לשכר         125 מיליון                    125 מיליון          250 מיליון
                             המינימום
                              ביטול שכר הלימוד                  375 מיליון                    375 מיליון          750 מיליון                  
                              באוניברסיטאות
                              הפרשות מדינה לתכנית פנסיות  2.5 מיליארד                  5 מיליארד         6.5 מיליארד
                              עבור כל אזרח  
                              העלאת קיצבאות ילדים            1 מיליארד                  2.5 מיליארד           3 מיליארד
                              איסור העסקת עובדים במגזר     200 מיליון                  300 מיליון              500 מיליון
                               הציבורי דרך חברות כוח אדם



משרד הביטחון, העברת בסיסים צבאיים, 1.5 מיליארד ש"ח מיליארד ש"ח 250 מיליון ש"ח הוצאות ביטחון מו"פ בטחוני, חיזוק אחרות, תעשיות ביטחוניות

                              מו"פ ביטחון פנים, 
                           

ביטוח לאומי מחקר ופיתוח בענפי 100 מיליון ש"ח 200 מיליון ש"ח 200 מיליון ש"ח

                             הזקנה, בעיות כרוניות                

משרד הבריאות מו"פ רפואי, סיוע 250 מיליון ש"ח 250 מיליון ש"ח 250 מיליון ש"ח

                            להקמת גנים טכנולוגיים
                            בשילוב עם בתי חולים  

משרד החינוך תגבור לימודי מדעים 500 מיליון ש"ח 500 מיליון ש"ח 500 מיליון ש"ח

                           וטכנולוגיה, חוות 
                           מחשבים ומעבדות 
                           מחקר בית ספריים,

מדע והשכלה הכפלת אוכלוסיית 2 מיליארד ש"ח 2 מיליארד ש"ח 2 מיליארד ש"ח גבוהה לכל הסטודנטים לתואר

                           ראשון, שני ושלישי 

בינוי ושכון סיוע במענקים לנזקקים, 2 מיליארד ש"ח 2 מיליארד ש"ח 2 מיליארד ש"ח

                          הלוואות לדיור איכותי, 
                          מו"פ לבנייה סולרית,
                          וירוקה, עידוד וסיוע 
                          לבניית בתים סולריים 
                          ותיעוש ומיכון הבנייה, 


הערה: לצורך חידוש תנופת הבנייה ויישוב מסיבי של הנגב, הגליל וירושלים וסביבותיה והוזלת מחירי הדיור באזורים אלה, יופשרו קרקעות לאום לבנייה לכל השימושים בחינם לתקופה של מספר שנים.

תחבורה מו"פ בטיחות בדרכים, מיליארד ש"ח מיליארד ש"ח מיליארד ש"ח

                      כבישים, רכבות, חוצה     
                      ישראל, שדות תעופה   
                      בינלאומיים בנגב וגליל

משרד הפקת אנרגיה מהחקלאות, 350 מיליון ש"ח 150 מיליון ש"ח החקלאות מו"פ חקלאי, מפעלי חקלאות

                      במים מליחים וחקלאות ימית,  
                      מיכון ורובוטיקה חקלאית 

משרד התמ"ת - מו"פ תעשייתי, הסבת 1.3 מיליארד 1.3 מיליארד 1.3 מיליארד תעשייה, תעשיות מסורתיות ש"ח ש"ח ש"ח מסחר, לתעשיות מדע, פארקים תעסוקה לתעשיות מדע, עידוד

                       עסקים קטנים ומפעלים    
                       במשבר, העסקת מובטלים    
          

תשתיות מו"פ אנרגיה סולרית 700 מיליון ש"ח 400 מיליון ש"ח 400 מיליון ש"ח לאומיות ורוח, אנרגיה מפסולת, איכות מו"פ טכנולוגיות מים, סביבה קידום תעלת ימים, טיהור ומיחזור מי שפכים, התפלת מי ים

סך הכל: 17.1 מיליארד ש"ח 20.3 מיליארד ש"ח 28.9 מיליארד ש"ח


סך תקציבי השקעה במידוע ופיתוח חברתי – כלכלי בנגב, גליל וירושלים –66.3 מיליארד ש"ח

תמצית דברי הסבר

תמצית דברי הסבר להצעת התקציב החלופי לשנת 2006 

אחת המסקנות אליהן הגענו בשנה שעברה, היא הצורך בהכנת תקציב מדינה על בסיס רב שנתי המסמן את המטרות אליהן אנו חותרים ומתווה את הדרך להשגתן.

למרות שתקציב המדינה מוצג על בסיס שנתי, בתקציב החלופי של שנת 2006 הננו מציגים גם את המגמה הרב שנתית המנחה את התקציב ואת דרך יישומו בתקציב זה.

יעדי העל בהצעת התקציב החלופי לשנת 2006 והשנים הבאות:

 בשלב הראשון עד להחלפת וביטול רעיון הצמיחה באופן סופי, מיצוי פוטנציאל צמיחת המשק בגובה של 6%-7%, וזאת כאמור במשך מספר השנים הראשונות עד להחלפת מדיניות הצמיחה, בדרך של הכפלת נתח מו"פ בתוצר מ-4.7% ל-10% וביסוסה של ישראל כמדינת מדע ומו"פ והשכלה גבוהה.

 הכפלת האוכלוסייה היהודית בנגב, ירושלים וסביבותיה והגליל.

 לוחמה חינוכית- כלכלית – חברתית - ותעסוקתית משולבת לצמצום העוני והאבטלה

מפעל פיתוח לאומי מוביל למידוע ואקדמיזציה של חבלי ירושלים, הנגב והגליל

מפעל הפיתוח הלאומי המוצע לקדם יעד על כלכלי –חברתי משולש זה: ייזום ופיתוח סקטור משקי בן 100,000 מדענים וחוקרים בנגב, גליל וירושלים וסביבותיה שימנה יחד למעלה מ-300,000 מדענים וחוקרים בכל רמות המיומנות.

בראייה חד שנתית, מדובר בחתירה מובנית, שיטתית וארוכת טווח לתוספת שנתית של 8,000-9,000 מדענים וחוקרים לכוח העבודה המדעי – טכנולוגי בכל אחד מחבלים אלה שיובילו להכפלת שעור צמיחתו של המשק הישראלי בכללותו ולצמצום שעורי העוני. כל מדען וחוקר חדש שייקלט בתעסוקה יביא ליצירת 2-3 מקומות עבודה חדשים. בדרך זו נייצר כ-300,000 מקומות עבודה חדשים בכל אחד מחבלי ארץ אלה שיביאו בעקבותיהם להכפלת האוכלוסייה היהודית בכל אחד מאזורים אלה.

פיתוח וביסוס כוח משיכה והשקעות עתק של חברות ישראליות וזרות באזורים אלה לקליטת מסות גדולות של מדענים, חוקרים, מהנדסים, רופאים, מורים, מנהלים ויזמים מדעיים וטכנולוגיים מחייבים להנהיג 0%-10% מיסוי על חברות, מוסדות ומרכזי מו"פ ותעשיות מדע המבליטים חדשנות טכנולוגית ופעילות מו"פ בהיקף נרחב.

במקביל, חיוני להבטיח דיור איכותי וזול בכל מסלולי הבנייה בדרך של הפשרת משבצות קרקע לבנייה למגורים ושימושים נוספים בחינם באזורים אלה.


בראייה של תקציב המדינה, משימת על לאומית משולשת זו מחייבת השקעות עתק של תקציב המדינה בהכשרת הון אנושי מדעי וטכנולוגי בכל רמות המיומנות בדרך של תגבור לימודי מדעים וטכנולוגיה בחינוך היסודי והעל יסודי בבתי הספר באזורים אלה בפרט ובכל אזורי הארץ בכלל, עידוד כל צעיר וצעירה, כל עובד ועובדת לרכוש תואר אקדמי, דחיפת והנעת התעשיות המסורתיות להפוך בהדרגה לתעשיות מדע, עידוד וסיוע ליזמים מדעיים וטכנולוגיים מתחילים והנעה לצמיחת עוד ועוד תעשיות מדע.

בנוסף, הגדלת השקעות תקציב המדינה בבניית צה"ל כצבא חכם וקידום מפעלי תחבורה, אנרגיה סולרית, חוות רוח, מתקנים להפקת מפסולת ואשפה וגלי הים, מפעלי מים והתפלה, מתקני מיחזור, חקלאות ימית ועוד.

עיקר התוספת התקציבית לייזום ופיתוח מפעל לאומי זה מקורו בקיצוץ חד ודרסטי בסך 7 מיליארד ש"ח בתקציב הביטחון ושינוי סדרי העדיפויות במערכת המיסוי ובתשלומי המס הנהוגים בישראל, העומדים על סכום של כ-30 מיליארד ש"ח, אשר מוקצים לקידום מפעל זה באופן הבא:

 1.6 מיליארד ש"ח - תוספת לתקציב משרד החינוך  1.6 מיליארד ש"ח – תוספת לתקציב המשרד למדע, חינוך והשכלה גבוהה  800 מיליון ש"ח - תוספת לתקציב מחקר ופיתוח תעשייתי במשרד התעשייה  תוספת בסך 800 מיליון ש"ח למפעלי אנרגיה ומים במשרד התשתיות. זה כולל מימון לחידוש פרויקט תעלת הימים, הקמת מתקנים לאנרגיה סולרית ועוד.  200 מיליון ש"ח - תוספת לפרויקטים מדעיים חקלאיים בנגב.  40.4 מיליארד ש"ח - תוספת ל"סל ההשקעות בחברה הישראלית"

מפעל פיתוח לאומי זה אמור להתנהל על פי מתכונת פרויקט שיקום שכונות.

מול ממשלות הליכוד ש"שפכו " ו"ישפכו" עשרות ומאות מיליארדים של שקלים על משפחות ספורות של בעלי ההון, המגזר העסקי ומקבלי המשכורות הגבוהות, ממשלה חברתית תפנה השקעות עתק בחינוך מדעי, הבטחת השכלה גבוהה וביעור הבערות לכל, טיפול בשכבות ובערי המצוקה, ותעשיות מדע להקמת סקטור מדע והשכלה גבוהה שיבטיח תעסוקה לכל ויוביל לצמצום ניכר בשעורי העוני והאבטלה בכל עיר ואזור.

הפיכת ישראל לאוניברסיטה אחת גדולה - לראש סדר העדיפויות הלאומי

השוני הבולט בהצעת התקציב החלופי לשנת 2006 לעומת הצעת תקציב המדינה ביוזמת הממשלה, היקף תקציבי סקטור חינוך, מדע, מו"פ והשכלה גבוהה גדול יותר מהיקף תקציבי סקטור הביטחון ב-8.8 מיליארד ש"ח.

בתקציב החלופי לשנת 2006 מסתכמים תקציבי חינוך, מדע, מו"פ והשכלה גבוהה בסך כולל של 49.5 מיליארד ש"ח לעומת סך תקציב הביטחון המסתכם בתקציב החלופי ב-40.7 מיליארד ש"ח.

המשמעות הלאומית הנובעת מכך, בראש סדר העדיפויות של ישראל ותקציב המדינה עומדת המשימה לקידומה של ישראל כמדינת מדע, מו"פ, חינוך וחינוך גבוה. במילים אחרות, משימת הפיכתה של ישראל לאוניברסיטה אחת גדולה.

סקטור בריאות, רווחה מדורג שני בהיקף תקציביו – 46 מיליארד ש"ח.

זה אומר, בתקציב 2006 סקטור ביטחון הוא השלישי בחשיבותו ובהיקף תקציביו לאחר סקטור מדע, מו"פ, חינוך וחינוך גבוה וסקטור בריאות ורווחה.

מיצוי פוטנציאל צמיחת המשק – שעור צמיחה שנתי של 6%-7%

לידע כללי, צמיחת חברה לאומית כחברה ממציאה, מחדשת ויצירתית משפיעה יותר על שעור הצמיחה הלאומית אף מהשקעות הון.

בראשית חודש מרץ 2005 התקיים דיון מיוחד בנושא תקציב המו"פ ("גלובס" - 2.3.2005 - הדס מנור) בהשתתפות פרופ' אלחנן הלפמן ופרופ' מנואל טרכטנברג הנהנים מיוקרה בינלאומית בתחומי חקר הצמיחה הכלכלית ומדיניות מו"פ.

לדבריהם, אי ביצוע מו"פ בהיקף מתאים מונע מישראל צמיחה בקצב שיוכל לסגור את הפער בינה לבין המדינות המפותחות.

פרופ' הלפמן הציע לאמץ מדיניות ממשלתית שתביא לכך שנתח מו"פ בתוצר יגיע ל-10%. לדעתו, התשואה העודפת למשק הנובעת מהשקעה במו"פ מגיעה למאות אחוזים ועולה על כל השקעה ממשלתית אחרת, כולל השקעה בתשתית פיזית ובחינוך.

פרופ' טכטנברג ציין שהאסכולות הכלכליות השונות לרבות אסכולות שמרניות הממעטות להצדיק התערבות ממשלתית מאוחדות בדעה המצדיקה תמיכה ממשלתית במו"פ תעשייתי. ההצדקה נובעת מכך שהמגזר העסקי לבדו איננו מסוגל לייצר היקף מו"פ אופטימלי שיממש את פוטנציאל הצמיחה.

מכאן, ישראל כמדינת מדע צריכה למקד משאבים לאומיים מוגדלים מצד הממשלה, המגזר העסקי ויהודי התפוצות בטיפוח הון אנושי מדעי וטכנולוגי ובפיתוח מדעי וטכנולוגי בתחומים המובילים את צמיחת המשקים המפותחים, בענפים בעלי חשיבות אסטרטגית להבטחת קיומה וביטחונה וענפים משקיים החיוניים להאצת צמיחתה הכלכלית- חברתית של ישראל תוך אימוץ מדיניות פיזור אוכלוסין אמיתית שתוביל להכפלת האוכלוסייה היהודית בחבלי הנגב, הגליל וירושלים וסביבותיה.

כלי המפתח להוביל גישה זו המתנה את צמיחתה של ישראל בגיבוש מדיניות ממשלתית שתביא לכך שנתח היקף המו"פ בתוצר יגיע ל-10% הוא תקציב המדינה.

בנתונים מספריים, הצבת נתח היקף המו"פ בסך התוצר על 10% פירושה אימוץ יעד על בתקציב המדינה שיציב את נתח המו"פ בתוצר על שעור של 55-60 מיליארד ש"ח בהנחה שהתמ"ג ב-2006 יעמוד על 570 מיליארד ש"ח.

כללית, זה מחייב שסך תקציבי המו"פ בתקציב המדינה ינוע סביב 25-30 מיליארד ש"ח, קרי, יהווה 5%-6% בסך התוצר בעוד 5% נוספים של נתח המו"פ בתוצר יבואו ברובם מהמגזר העסקי הישראלי והבינלאומי וחלק קטן נוסף מיהודי התפוצות.

קביעת על זו הנה נקודת המוצא והמפתח בגיבוש התקציב החלופי לשנת 2006 ביוזמת צוות תקציב חלופי בהבנתו וקידומו.

בשונה מראש הממשלה, שר האוצר ומעצבי תקציב המדינה המקצועיים, אנו מציבים מישנה כלכלית – חברתית חלופית המדגישה את השקעות הממשלה, המגזר העסקי ויהדות העולם בפיתוח וטיפוח הון אנושי מדעי וטכנולוגי ובמחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי כמפתח וכדרך הכלכלית - חברתית הנכונה שתוביל למיצוי פוטנציאל צמיחת המשק ולקידומה של ישראל לליגת 10-15 המדינות המובילות בעולם בהכנסה לנפש. כלכלת חינוך, מדע ומו"פ – אימוץהמודל האירי והפינלנדי

ההכרעה הלאומית המשקית שמציב התקציב החלופי לשנת 2006 בפני הממשלה, הכנסת והצבור הרחב, היא בחירה בין כלכלה חופשית או כלכלת מדע, חינוך ומו"פ ביוזמה ובדחיפה של צוות תקציב חלופי. קרי, השתתת בניית המשק והחברה בישראל על בסיס כלכלת מדע, חינוך ומו"פ ופיתוח ויישוב מסיבי של חבלי הנגב, גליל וירושלים.

במילים אחרות, מול תפישת הממשלה שמובילים ראש הממשלה ושר האוצר מוביל צוות תקציב חלופיתפישת צמיחה כלכלית – חברתית חלופית שמשלבת את עיקרי הגישה האירית והגישה הפינית וניתן להגדירה ככלכלת חינוך, מדע ומו"פ.

להלן פירוט השינויים הבולטים המתחייבים בתקציב המדינה לשנת 2006 ביוזמת צוות תקציב חלופי כדי לקדם את הפיכתה לאוניברסיטה אחת גדולה כמאמר פרס ולהאיץ את צמיחתה של ישראל כמדינת מדע ומו"פ שתבלוט בפערים חברתיים מזעריים, מעל 50% בעלי השכלה גבוהה, שעור השתתפות מעל 65% בכוח העבודה האזרחי והכנסה לנפש מעל 30,000 שישבצו אותה בליגת 10-15 המדינות המפותחות.

בתחום החינוך היסודי והעל יסודי:

• הגדלת תקציב המדינה למידוע החינוך העל יסודי בדרך של הנהגת מסלול לעידוד בעלי תואר שלישי ודוקטורנטים בענפי המדעים והטכנולוגיה מאוניברסיטאות המחקר, תעשיות מדע ומרכזים רפואיים ללמד ולהדריך תלמידים במקצועות המדעיים והטכנולוגיים בבתי ספר תיכוניים וחטיבות ביניים ברחבי הארץ ובכל הזרמים החינוכיים כולל החינוך החרדי. • הגדלת תקציבי החינוך המדעי - טכנולוגי בכל הגילאים והתניית העברת תקציבים לבתי ספר בכל הזרמים החינוכיים בתגבור משמעותי של החינוך המדעי – טכנולוגי.

בתחום החינוך הגבוה

• הנהגת מסלול לעידוד כל עובד ועובדת, כל צעיר וצעירה לרכוש תואר אקדמי.

בתחום הפיתוח הכלכלי והתשתיות:

• הנהגת מס בשיעור של 0% על חברות שיבליטו היקף הוצאות משמעותי למחקר ופיתוח ואשר מוצריהם מבוססים על מחקר ופיתוח עצמי באזורי עדיפות לאומית. • הקצאת משבצות קרקע בחנם לבנייה למגורים, מתקנים לאנרגיה נקיה, פארקים לתעשיות מדע, תיירות, ורפואה בנגב, גליל, מרחב ירושלים ולאורך גדר ההפרדה.

בתחום מבנה הממשלה ומבנה ההוצאות של כל אחד ממשרדי הממשלה

• הקמת משרד למדע, טכנולוגיה והשכלה גבוהה כמשרד מוביל של מדיניות זו. • הגדלת תקציב מחקר ופיתוח והשכלה גבוהה בכל אחד ממשרדי הממשלה.

לסיום וסכום: לישראל פוטנציאל ויכולות להגיע להכנסה ממוצעת לנפש מעל 30,000 דולר בדומה לממוצע ההכנסה לנפש של גוש המדינות המפותחות.

מבחינת סך התוצר המשמעות היא, גידול של כ-400 מיליארד ש"ח בתמ"ג מ-560 מיליארד ש"ח ב-2005 ל-920 מיליארד ש"ח עד שנת 2015.

שאלה גדולה האם ניתן לעשות זאת או שמא מדובר במשימה לאומית אוטופית. התשובה – חד משמעית – אפשר להגשים זאת, מותנה בהצבת אתגרי ויעדי על מקיפים:  בנייתה של ישראל כמדינת מדע  הכפלת האוכלוסייה היהודית בנגב, גליל ובירושלים  צמצום דרמטי בשעורי העוני והאבטלה.

ייקבע, במבנה והרכב הוצאות תקציב המדינה לשנת 2006 בהצעת הממשלה אין כל סיכוי ואפשרות להגשים יעד על לאומי כלכלי – חברתי – התיישבותי משולש זה.

אימוץ וקידום אתגרי ויעדי על לאומיים אסטרטגיים אלה הוא תנאי בסיסי ומנוף כלכלי לעשיית קפיצת המדרגה הדרושה כדי שישראל תבליט רמת הכנסה ממוצעת גבוהה לנפש (מעל 30,000 דולר), שתציב אותה בליגת 15 המדינות המפותחות בעולם.

לסיום, להלן נתוני ההכנסה לנפש במדינות המפותחות המבהירים דברים אלה.

ישראל: מקום 25 – 30 בעולם ברמת ההכנסה הממוצעת לנפש בשיעור ההכנסה לנפש – עם כ-17,540 דולר – ישראל מדורגת במקום 25 – 30.

המדינות המובילות בנתון זה ב-2005 לפי שבועון ה"אקונומיסט" הבריטי: מעל 50,000 דולר לנפש, פי שלושה לעומת ישראל: נורווגיה – 55,290 דולר לנפש, שווייץ – 51,490 דולר הכנסה ממוצעת לנפש.

בין 40,000 דולר ל-50,000 דולר: דנמרק – 48,920 דולר לנפש, אירלנד – 48,250 דולר לנפש, שוודיה – 43,480 דולר, ארצות הברית – 41,530 דולר.

בין 30,000 דולר לנפש ו-40,000 דולר לנפש: אוסטריה – 39,630 דולר, הולנד – 38,950 דולר, בריטניה – 38,670 דולר, פינלנד – 37,740 דולר, יפן – 37,550 דולר, צרפת – 36,630 דולר, בלגיה – 36,430 דולר, גרמניה – 35,450 דולר, קנדה – 31,780 דולר, איטליה - 31,410 דולר, אוסטרליה – 30,630 דולר.

בין 20,000 ל-30,000 דולר: ספרד – 26,660 דולר, סינגפור – 25,070 דולר, ניו זילנד – 23,930 דולר, הונג קונג – 22,970 דולר, יוון – 20,210 דולר,

בין 20,000 – ל-15,000 דולר: פורטוגל – 17,780 דולר, סלובניה – 17,700 דולר, ישראל – 17,540 דולר, דרום קוריאה – 15,050 דולר. סך הצעת תקציב המדינה לשנת 2006 ביוזמת "צוות תקציב חלופי": 284.2 מיליארד ש"ח

פירוט התקציב ביוזמת "צוות תקציב חלופי" לפי משרדי ממשלה

פירוט תקציב המדינה לשנת 2006 ביוזמת "צוות תקציב חלופי" לפי משרדי ממשלה

אשכול "סל השקעות 40.4 מיליארד ש"ח בחברה הישראלית" באחריות משרד ראש הממשלה


"חוק דחיית תשלמי המס לעסקים 1 מיליארד ש"ח קטנים בהקמה" – משרד המת"ס


חיזוק חממות טכנולוגיות – 1 מיליארד ש"ח משרד התמ"ס


"חוק איסור העלאת מחירי 5 מיליארד ש"ח מוצרי יסוד" – משרד התמ"ס


"חוק הדיור הציבורי" – 6 מיליארד ש"ח בינוי ושיכון


"חוק טיפולי שיניים וימי 1 מיליארד ש"ח אשפוז" – משרד הבריאות

חוק מימון ביטוח בריאות משלים- משרד הבריאות 1 מיליארד ש"ח


הצמדת שכר המורים לשכר 0.5 מיליארד ש"ח הממוצע במשק – משרד החינוך


ביטול שכר הלימוד 3 מיליארד ש"ח באוניברסיטאות – משרד החינוך


"חוק ספרי לימוד חינם" 0.75 מיליארד ש"ח


"ארוחות צהריים בבתי הספר" 1.5 מיליארד ש"ח


חוק השתתפות המדינה (הפרשות 14 מיליארד ש"ח המדינה) במימון הפנסיה לכל אזרח


העלאת קיצבאות הילדים וקצבאות הביטוח הלאומי – המוסד לביטוח לאומי 6.5 מיליארד ש"ח

איסור העסקת עובדים 1 מיליארד ש"ח במגזר הציבורי דרך חברת כוח אדם

נתח אשכול זה בתקציב: 12.7%

אשכול משרדי ביטחון לאומי:ס"ה - 51.5 מיליארד ש"ח וביטחון פנים נתח אשכול זה בתקציב: 16.2%

משרד הביטחון: 40.7 מיליארד ש"ח זה כולל מחקר ופיתוח ביטחוני בסך 4.7 מיליארד ש"ח.

הוצאות ביטחוניות אחרות 3 מיליארד ש"ח כולל ועדה לאנרגיה אטומית

חוק חיילים משוחררים 1.3 מיליארד ש"ח

משרד לביטחון פנים 8.5 מיליארד ש"ח

שכר ומנהל משרד לביטחון פנים 100 מיליון ש"ח משטרת ישראל וזרועותיה 5 מיליארד ש"ח שרות בתי הסוהר 1.3 מיליארד ש"ח גמלאות משטרה ובתי הסוהר 1.5 מיליארד ש"ח מחשוב, מחקר ופיתוח – משטרה 300 מיליון ש"ח מבני משטרה ובתי סוהר 300 מיליון ש"ח

מאפיינים בולטים באשכול תקציבי ביטחון לאומי וביטחון פנים בהצעת התקציב החלופי

 סך תקציבי מחשוב, מחקר ופיתוח ביטחוני ומשטרתי – 5 מיליארד ש"ח  מהם 4.7 מיליארד ש"ח מחקר ופיתוח ביטחוני במסגרת תקציב משרד הביטחון.

שינויים בולטים בהוצאות משרדים אלה:  קיצוץ בתקציב משרד הביטחון: 5 מיליארד ש"ח.  תוספת למשרד לביטחון פנים למחקר ופיתוח: 200 מיליון ש"ח - העברה מהקיצוץ בתקציב הביטחון.

הערה: ייאמר מראש ובהדגשה, ראשי צוות התקציב החלופי לוקחים בחשבון אפשרות שקיצוץ כה דרסטי בסך 5 מיליארד ש"ח בתקציב הביטחון בלתי אפשרי ובלתי ישים.

ראשי הצוות מעריכים שאימוץ תוכנית כלכלית חלופית ואת הצעת התקציב החלופי המבטאת ומשקפת תוכנית זו, יביאו למיצוי פוטנציאל צמיחת המשק בשיעור שמעל 5%. בהנחה שכל אחוז צמיחה נוסף של המשק מביא תוספת של 2- מיליארד ש"ח להכנסות המדינה, סביר שנזכה לתוספת הכנסות לאוצר של מעל 4 מיליארד ש"ח,אותם הננו מייעדים לכיסוי הוצאות נוספות מעל המתוכנן בתקציב הביטחון.כמו כן, זה מאפשר הסבת תקציבי רזרבה במשרדים השונים למימון פעילויות נוספות. דברי רקע לקיצוץ תקציב הביטחון ראו בהצעת תקציב ביטחון חלופי בעמוד הבא.

הצעת תקציב ביטחון

    הצעת תקציב ביטחון חלופי לשנת 2006

פרקי תקציבי ביטחון לאומי - סך הכל: 40.7 מיליארד ש"ח

פרק שכר, גמלאות, חוק חיילים משוחררים: ס"ה: 14.5 מיליארד ש"ח שכר ומנהל – צה"ל ומשרד הביטחון: 9.3 מיליארד ש"ח גמלאות, פרישה: 3.9 מיליארד ש"ח חוק חיילים משוחררים 1.3 מיליארד ש"ח

פרק בינוי ומכשול מרחב התפר - ס"ה: 1.5 מיליארד ש"ח בינוי 200 מיליון ש"ח מכשול מרחב התפר 1.3 מיליארד ש"ח

פרק מחקר ופיתוח ביטחוני ומחשוב צה"ל 4.5 מיליארד ש"ח

זה כולל מחשוב צה"ל ומו"פ ביטחוני בשיתוף עם חילות הים, אוויר וחלל, חילות יבשה, זרועות ביטחון אחרות, תעשיות ביטחוניות

פרק הצטיידות, רכש של חלקי חילוף מלאי תחמושות 9.7 מיליארד ש"ח זה כולל רכש במימון הסיוע האמריקאי בסך 9 מיליארד ש"ח.

פרקי המטה הכללי, חילות צה"ל - סך הכל - 8 מיליארד ש"ח

המטה הכללי - 1 מיליארד ש"ח (לשכת הרמטכ"ל, לשכת סגן הרמטכ"ל, אגפי המטה הכללי, יחידות המטה הכללי)

פרק חילות צה"ל – סך הכל - 7 מיליארד ש"ח

חיל מודיעין: 1 מיליארד ש"ח חיל האוויר והחלל: 3 מיליארד ש"ח חיל הים: 1 מיליארד ש"ח

חילות היבשה ופיקודים מרחביים: 2 מיליארד ש"ח

זה כולל שריון, תותחנים, הנדסה, צנחנים, חי"ר ועוד. פיקוד צפון, פיקוד דרום, פיקוד ירושלים ומזרח הארץ, פיקוד העורף

פרק זרועות והוצאות ביטחון אחרות: 2.5 מיליארד ש"ח


הערה: תקצוב כל חיל כולל תקצוב לשכת מפקד החיל, מטה החיל, יחידות החיל, בסיסי החיל, מזון, אפסנאות, רפואה, אמרכלות, ביגוד, תחבורה, חינוך והסברה ועוד.

דברי רקע והסבר להצעת תקציב ביטחון לאומי חלופי לשנת 2006

הצעת צוות התקציב החלופי לתקציב ביטחון חלופי בולטת בקיצוץ דרמטי בהיקף תקציבי ביטחון לאומי מ-45.9 מיליארד ש"ח כהצעת הממשלה ל-40.7 מיליארד ש"ח - הצעת תקציב הביטחון בתקציב החלופי.

הקיצוץ הדרמטי בתקציב הביטחון החלופי מתאפשר הודות לשורה של צעדים מרחיקי לכת וראות, שראוי וממשלות ישראל תנקוטנה בתחום מדיניות הביטחון במסגרת מדיניותה לקביעת סדר עדיפויות לאומי חדש לישראל.

במאמר מוסגר, צוות תקציב ביטחון חלופי לוקח בחשבון שהצעותיו לא תהיינה ישימות. על כן, הצוותממליץ שכל הכנסה נוספת בגין האצת צמיחת המשק תופנה בעדיפות ראשונה למימון הוצאות ביטחוניות החורגות מהצעת התקציב של משרד הביטחון על רקע חוסר אפשרות לישם אותם בקצב המוצע.

להלן פירוט שורת צעדים המאפשרים את היקף הקיצוץ המוצע בתקציב הביטחון:

צמצום הוצאות הביטחון ביישובים שמעבר למרחב מכשול התפר

צוות תקציב ביטחון חלופי מחייב הקטנת הוצאות צה"ל מעבר למכשול קו התפר באופן מיידי.

זה אומר, הפסקת כל ההשקעות בכבישים, בינוי והוצאות נוספות באזורים וביישובים שמעבר למכשול מרחב התפר וצמצום הדרגתי של הוצאות הביטחון מעבר לגדר ההפרדה.

כמו כן ראוי שממשלות ישראל יקדמו וייעודדו מתיישבים ביישובים שמעבר לגדר ההפרדה להתיישב מחדש בירושלים וסביבותיה ובגושי התיישבות נוספים אשר יש לגביהם הסכמה שהם יהיו בריבונות ישראל. הקיצוץ המוצע במסלול זה בתקציב הביטחון בשנת 2006 כ-1-1.5 מיליארד ש"ח.

לידע כללי, הוצאות הביטחון ביהודה ושומרון מוערכות ב-4-5 מיליארד ש"ח בשנה ועת לעשות לצמצום הוצאות אלה.

קיצור שירות החובה לצה"ל

כמו כן, יש לפעול לקיצור שירות החובה בצה"ל מ-3 שנים לשנתיים עד שנתיים וחצי. זה ייעשה גם על בסיס המלצות של וועדה הבוחנת נושא זה בראשות פרופ' אברהם בן בסט שאמורה הלגיש את מימצאיה בסוף חודש ינואר 2006. בסקירת פעולות משרד הביטחון בספר תקציב המדינה מציינים אנשי אגף תקציבים במשרדהאוצר שקיצור שירות החובה יצמצם עלויות וכן את סך ההטבות לחיילים משוחררים.

זה אמור לחסוך בהוצאות הביטחון כ-1-1.5 מיליארד ש"ח כולל כ-300 מיליון ש"ח בהיקף ההטבות לחיילים משוחררים.

צמצום היקף משרתי הקבע והארכת גיל הפרישה מצה"ל מ-46 ל-56

אגף תקציבים במשרד האוצר יחד עם משרד הביטחון פועלים להקטנה משמעותית בהיקף משרתי הקבע. במקביל הם פועלים להארכת גיל הפרישה מצה"ל מ-46 ל-50 ויותר. פעולות אלה יאפשרו צמצום עלויות שכר ועלויות נילוות בתקציב הביטחון בהיקף של 2-3 מיליארד ש"ח.

איחוד בסיסים וסגירת בסיסים.

המלצה נוספת המתגבשת במשרד האוצר מדברת על סגירת בסיסים ואיחוד בסיסים. בדרך זו ניתן לחסוך בהוצאות המוערכות ב-500 מיליון ש"ח.

צמצום היקף חילות תקיפה

בקרב מומחים שונים בתחום הביטחון רווחת דיעה שעל רקע השינויים האטרטגיים באזורנו,בניית מכשול מרחב התפר, השימוש הגובר בחיל האוויר ובמל"טים למטרות תקיפה ניתן לעשות לצמצום היקף חילות מסויימים בצה"ל דוגמת חיל השריון. מדובר באופציה לקיצוץ של מעל מיליארד ש"ח ויותר במסלול זה.

תקציב הרשאה להתחייב כהצעת תקציב הביטחון של הממשלה תקציב ההרשאה להתחייב בארץ – במטבע מקומי – 20.23 מיליארד ש"ח. תקציב ההרשאה להתחייב במטבע חוץ – 10.45 מיליארד ש"ח

דגשים בתפישת הביטחון של צוות תקציב ביטחון חלופי

 בניית צה"ל כצבא חכם וממוחשב בדרך של הגדלת השקעות תקציב המדינה ברובוטיקה צבאית, מל"טים בים ביבשה ובאוויר, לוויינים צבאיים, טילים, טילים נגד טילים, מוצבי גבול חכמים, עמדות גבול חכמות.  שילוב מחשבים בכל רמות פעילות בצה"ל ועוד.

מחקר ופיתוח ביטחוני וייצור ביטחוני ליצוא הנהגת 0% מיסוי על חברות מדע וטכנולוגיה כולל התעשיות הביטחוניות ומחקר ופיתוח ביטחוני, צעד שיגדיל את כושר התחרות של תעשיות הביטחון בישראל ובעולם.

חיל הים ייעשה לקידום חיל הים כחיל מוביל בחשיבותו יחד עם חיל האוויר. ניצול הים לצורכי תקיפה והגנה.

חיל האוויר והחלל ביסוס חיל האוויר והחלל כזרוע הצבאית האסטרטגית ראשונה במעלה בתפישתהביטחון של ישראל, הן בראייה של תקיפה והן בראייה של הגנה.

בניית דגם חדש של פקוד אזורי – ביזור וארגון חילות היבשה של צה"ל התקציב הכולל של כל פיקוד מרחבי יכלול תקצוב של כל הוצאות הפיקוד, קרי, הוצאות הפיקוד למזון, ביגוד, תחבורה, תחזוקה, בינוי, רפואה, גיוס מילואים, מרכז גיוס פיקודי, יחידות הפיקוד היבשתיות: שריון, רגלים, סיירות, תותחנים, הנדסה, היערכות הפיקוד למלחמה, אימונים של יחידות הפיקוד ועוד.

מדיניות גיוס חדשה לצה"ל – גיוס על בסיס מרחבי - חתירה לכך שרוב חיילי חובה, קבע ומילואים בכל פיקוד יבואו מהיישובים שבאחריות הפיקוד. רפורמה מקיפה זו במדיניות הגיוס לצה"ל תביא לייעול וחיסכון רב בהוצאות כל פיקוד כל פיקוד אמור לתרום ערך מוסף כלשהו לצמיחת האזור עליו הוא מופקד. הפעילות החינוכית בכל פיקוד תכלול פעילות לימודית על האזור, והטמעת רגשי פטריוטיזם אזוריים. כל פיקוד יכלול בית ספר פיקודי לטירונים, לקצינים ותפקידים נוספים ומערך עצמי של מילואים מהיישובים שבאחריותו והמרחב שבתחום פעילותו ואחריותו. תפקיד מרכזי של כל פיקוד – סגירה הרמטית של רצועת הגבול שבתחומו ובאחריותו.

הפיקודים המרחביים פיקוד צפון פיקוד דרום פיקוד ירושלים ומזרח הארץ פיקוד העורף בפיקוד העורף ישרתו מפקדים וחיילים בגילאים מבוגרים יחסית. העלאת גיל הפרישה מצה"ל תתאפשר הודות לשילוב משרתי קבע שהגיעו לגיל הפרישה בפיקוד העורף או במשטרת ישראל. מוצע לבחון אפשרות לשותפות פעולה הדוקה של פיקוד העורף עם יחידות השיטור הקהילתי במשטרת ישראל. ניתן גם לשקול, יצירת מסלול לשירות חובה במשטרת ישראל מעבר למשמר הגבול.

צמצום דרסטי של נוכחות צה"לית קבועה בשטחים שמעבר לגדר ההפרדה מפעלי התיישבות גדולים בירושלים וסביבותיה וביישובים שבתחום גדר ההפרדה. במטרה לאפשר את יציאת צה"ל מכל האזורים שלא ייכללו בגדר ההפרדה תונהג מדיניות הטבות והקלות מיסוי מרחיקת לכת וראות לעידוד ודחיפת יותר ויותר מתיישבים ביישובים שמחוץ לגדר ההפרדה להעתיק את מגוריהם לירושלים וסביבותיה והיישובים הכלולים בתחומי גדר ההפרדה.

העתקת בסיסי צה"ל ממרכז הארץ לנגב, גליל ומזרח הארץ. העתקת המטה הכללי, פו"מ, בית הספר לפיקוד ומטה ומשרד הביטחון לירושלים. ייעשה לפינוי כל הבסיסים במרכז הארץ וליד מרכזי אוכלוסייה גדולים לנגב, הגליל, ירושלים וסביבותיה ורצועת גדר ההפרדה.

תרומת תקציב הביטחון לצמיחת המשק - מעל 2% מבנה נכון בהקצאות תקציב הביטחון יתרום מעל 2% לשעור צמיחת המשק. עת לעצב את תקציב הביטחון לא רק מתוך ראייתו כנטל ומעמס כבד מנשוא על הוצאות תקציב המדינה אלא כאחד ממנופי צמיחת המשק. המשק הביטחוני הוא מנוף ליצירת תעסוקה למדענים, מהנדסים, מתכנתים, מדריכים, עובדי ניהול וכספים ובעלי מקצועות מדעיים, טכנולוגיים וכלליים נוספים.

משרדי ביטחון חברתי – סך הכל: 45.8 מיליארד ש"ח

רווחה ובריאות

סך נתח אשכול תקציבים זה בתקציב:14.4%

משרד הרווחה: כהצעת הממשלה - 4.2 מיליארד ש"ח

ביטוח לאומי: נתח תקציב 2006 בתקציב ביטוח לאומי: 22.1 מיליארד ש"ח כהצעת הממשלה.

תגמולים לנכים נרדפי הנאצים: כהצעת הממשלה - 1.5 מיליארד ש"ח

משרד הבריאות: 18 מיליארד ש"ח

שכר ומנהל – תחום פעולה כללי: 400 מיליון ש"ח שירותי טיפול, מחלות ממושכות ושרותי אשפוז כלליים: 1.8 מיליארד ש"ח שירותי בריאות הנפש 1.3 מיליארד ש"ח שירותי בריאות הצבור 610 מיליון ש"ח העברות למוסדות רפואיים ציבוריים 600 מיליון ש"ח סל תרופות 500 מיליון ש"ח

חוק ביטוח בריאות ממלכתי: 12.2 מיליארד ש"ח

פיתוח בתי חולים (כולל 50 מיליון ש"ח לבית חולים בדימונה) 300 מיליון ש"ח גנים טכנולוגיים – מדעיים רפואיים ליד בתי חולים 200 מיליון ש"ח הכשרה מקצועית בבתי ספר לאחיות ליד בתי חולים: 150 מיליון ש"ח

מאפיינים בולטים בהצעת התקציב החלופי לעומת הצעת הממשלה במשרד הבריאות

תוספת של 700 מיליון ש"ח בתקציב משרד הבריאות לפי הפירוט הבא:  תוספת 250 מיליון ש"ח לסל התרופות.  הקצאת 50 מיליון ש"ח לחידוש בניית בית חולים נוסף בנגב כבית חולים משני ל"סורוקה" באר שבע בפרק הדן בפיתוח בתי חולים.  קידום תוכנית בתקציב שנתי של 200 מיליון ש"ח, להקמת גנים טכנולוגיים רפואיים בשילוב עם בתי חולים למיצוי הידע המדעי והטכנולוגי הרפואי הקיים בבתי החולים וכדרך להגדלת הכנסותיהם של בתי החולים ברחבי הארץ. מקור התוספת: העברות מרזרבה בתקציב ביטוח לאומי המסתכמת ב-660 מיליון ש"ח.

לידע כללי: סך תקציב בתי חולים הממשלתיים – 5.56 מיליארד ש"ח • סך עלות סל הבריאות של קופות החולים ב-2006 - 23 מיליארד ש"ח - מתוכם 12.2 מיליארד ש"ח הקצאת משרד הבריאות,בעוד הסכום הנותר דרך גביית ביטוח לאומי. • סך היקף תשלומי העברה באמצעות ביטוח לאומי: 41.7 מיליארד ש"ח. (ללא תגמולי מילואים). תקציבי אשכול פיתוח חברתי - 39.8 מיליארד ש"ח

נתח אשכול תקציבים זה בסך התקציב: 14%

משרד החינוך והתרבות – 29.7 מיליארד ש"ח

יחידות מטה 1 מיליארד ש"ח אמרכלות ועובדי משרד 600 מיליון ש"ח

מנהל מורים 700 מיליארד ש"ח מכללות להכשרת מורים- העברה למשרד למדע והשכלה גבוהה

מנהל פדגוגי כללי 1 מיליארד ש"ח

חינוך קדם יסודי 3 מיליארד ש"ח

חינוך יסודי 8 מיליארד ש"ח

מזה חינוך מיוחד 2.3 מיליארד ש"ח.

חינוך על יסודי 7 מיליארד ש"ח

חינוך התיישבותי 1.8 מיליארד ש"ח תנועות נוער 200 מיליון ש"ח

חינוך עצמאי ומוכר - החינוך החרדי: 1.2 מיליארד ש"ח מזה 500 מיליון ש"ח ללימודי מדעים, מחשבים בחינוך החרדי העברות למוסדות תורניים 500 מיליון ש"ח

תוכנית פיתוח לבניית כיתות ומבני חינוך 500 מיליון ש"ח הסעות, הצטיידות ופיתוח 500 מיליון ש"ח

תרבות ואומנות 500 מיליון ש"ח

ספורט 100 מיליון ש"ח

טלוויזיה חינוכית: 100 מיליון ש"ח

תגבור לימודי מדעים ולימודי מחשב: 2 מיליארד ש"ח

מפעל הזנה בבתי ספר 1 מיליארד ש"ח

המשרד לקליטת עליה 1 מיליארד ש"ח שכר ומנהל 100 מיליון ש"ח קליטה ישירה, שירותי קליטה וקליטה חברתית 750 מיליון ש"ח עידוד עלייה והקמת שכונות עלייה 150 מיליון ש"ח

משרד למדע, טכנולוגיה והשכלה גבוהה – משרד חדש 9.1 מיליארד ש"ח מטה המשרד ויחידות מטה 100 מיליון ש"ח מועצה להשכלה גבוהה: 6 מיליארד ש"ח חטיבה לקולג'ים צבוריים לפי הדגם האמריקאי שיפעלו 1.5 מיליארד ש"ח כשלוחות ומכינות של אוניברסיטאות המחקר בכל ערי הארץ. חטיבה לקולג'ים חרדיים המשלבים לימודי מדע, השכלה גבוהה ותורה: 500 מיליון ש"ח חטיבה למכללות מורים: (העברה ממשרד החינוך) 500 מיליון ש"ח חטיבה להקמת אוניברסיטה יהודית עולמית בירושלים 200 מיליון ש"ח רשות עליונה למו"פ: לשעבר משרד המדע והטכנולוגיה- 300 מיליון ש"ח תעסוק בגיבוש מדיניות לאומית למדע ומימון מחקר ננו טכנולוגי, תשתיות מדעיות, מדענים עולים

 תפעל בשיתוף עם מדען ראשי במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ומשרד הביטחון. 

מאפיינים בולטים באשכול תקציבי חינוך וחינוך גבוה בהצעת התקציב החלופי פרק חדש בתקציב משרד החינוך: תגבור לימודי מדעים, לימודי מחשב ויזמות בהצעת התקציב החלופי פרק מיוחד בתקציב משרד החינוך בסך 2 מיליארד ש"ח לתגבור לימודי מדעים בכל הזרמים החינוכיים כולל החינוך החרדי, ותקצוב מפעל הזנה בבתי ספר בסך מיליארד ש"ח שמאפשר הנהגת יום חינוך ארוך בבתי ספר בכל הזרמים החינוכיים שיתגברו את תוכניות הלימודים במקצועות מדעיים וטכנולוגיים ולימודי יזמות כולל הנהגת יום לימודים ארוך לצורך זה.  סך תוספת לתקציב משרד החינוך בתקציב החלופי מסתכמת ב-1.6 מיליארד ש"ח. מקור התוספת מהקיצוץ בתקציב ביטחון ו-600 מיליון ש"ח - הסבת דמי אבטלה לדמי תעסוקה במפעל ההזנה.

סקטור מדע והשכלה גבוהה בהצעת התקציב החלופי – רשות עליונה למו"פ  הכפפת וריכוז כל תקציבי המדענים הראשיים במשרדי הממשלה, (לבד מהמדען הראשי במשרד התעשייה והתעסוקה ותקציבי מחקר ופיתוח ביטחוני במשרד הביטחון, בממשלה לרשות עליונה למו"פ.  הקמת אוניברסיטה יהודית עולמית בירושלים והצבת ענפי מדע והשכלה גבוהה בלב שותפות וקשרי ישראל – תפוצות.  הקמת קולג'ים ציבוריים לפי הדגם האמריקאי בכל ערי הארץ ובראש ערי פיתוח, שכונות שיקום, ערי המגזר החרדי וערי המגזר הערבי והדרוזי.  הקמת משרד חדש למדע, טכנולוגיה והשכלה גבוהה עם תקציב בסך 9.1 מיליארד ש"ח  המשרד החדש למדע, טכנולוגיה והשכלה גבוהה יפעל כמשרד מטה של 4 גופים לאומיים שיובילו את ענפי השכלה גבוהה ומחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי: המועצה להשכלה גבוהה, הרשות הלאומית למו"פ, חטיבה לקולג'ים צבוריים בכל ערי הארץ, חטיבה לקולג'ים צבוריים חרדיים למדע והשכלה גבוהה, חטיבה לאוניברסיטה יהודית עולמית בירושלים.

מקור תוספת 3 מיליארד ש"ח לתקציבי משרד המדע וההשכלה הגבוהה – 1.6 מיליארד ש"ח מהקיצוץ בתקציב ביטחון, מיליארד ש"ח - מענף אבטלה והבטחתהכנסה לעידוד מובטלים לרכוש תואר אקדמי ו-400 ש"ח ממשרד הקליטה תקנות סטודנטים ומדענים עולים שהועברו לאחריות משרד זה.

אשכול תקציבי משרדי פיתוח פיזי וסביבתי – ס"ה: 15.4 מיליארד ש"ח נתח אשכול תקציבים זה בסך התקציב: 4.8%

משרד בינוי ושיכון – ס"ה 7.2 מיליארד ש"ח פרק שכר ויחידות המשרד 250 מיליון ש"ח מרכז למיפוי ישראל 100 מיליון ש"ח

פרק מענקי בינוי ושכון

מענקי בינוי ושכון לזכאים לרכישת דירה: 800 מיליון ש"ח מענקי השתתפות בשכר דירה לנזקקים 1.4 מיליארד ש"ח

פרק שכון

הלוואות לרכישת דירה 2.2 מיליארד ש"ח מבעלות פרטית או לבנייה עצמית

פעולות פיתוח 450 מיליון ש"ח

פעולות שוטפות –סיוע לקבוצות אוכלוסייה נזקקות 650 מיליון ש"ח

פרויקטים מיוחדים 300 מיליון ש"ח (מודיעין, אלעד, מעלה אדומים, ראש העין, הר חומה)

מימון תוכנית המשכית כנגד התחייבויות משנים קודמות 600 מיליון ש"ח

מחקר ופיתוח טכנולוגיות בנייה וקידום תיעוש הבנייה 200 מיליון ש"ח

פרק מנהל מקרקעי ישראל – העברה למעמד של רשות באחריות משרד בינוי ושכון. מקור תקציביה - הכנסותיה. תחום פעולה כללי 175 מיליון ש"ח ניהול מקרקעין 175 מיליון ש"ח תכנון תשתית ופינויים לצורכי פיתוח 1.2 מיליארד ש"ח רכישת זכויות במקרקעין 300 מיליון ש"ח

מאפיינים בולטים באשכול תקציבי פיתוח פיזי וסביבתי בהצעת התקציב החלופי מקור תוספת 400 מיליון ש"ח בתקציב בינוי ושכון ו-500 מיליון ש"ח לתקציב המשרד לאיכות הסביבה – בסך כולל של 900 מיליון ש"ח - הכנסות מנהל מקרקעי ישראל שיועברו ישירות למשרדים אלה.

מדיניות בינוי ושכון שבמוקדה, הפשרת קרקעות לאום בחינם בנגב, גליל, ירושלים ויישובי גדר ההפרדה תוביל להוזלת מחירי הדיור ב-25% בכל אזורי הארץ וכפועל יוצא מכך, לחידוש תנופת הבנייה, מתן הזדמנות למשקי בית רבים לשיפור איכות המגורים, האצת פרוייקט פינוי - בינוי ועידוד תיעוש ענף הבנייה ותעשיות הבנייה הטרומית.

בהצעת התקציב החלופי מוצע להכפיף ולשלב את מנהל מקרקעי ישראל במשרד בינוי ושכון צעד זה אמור לקדם את מנהל מקרקעי ישראל כזרוע משולבת במשרד הבינוי והשכון השוקדת על האצת תנופת הבנייה ותיעוש הבנייה ולא דווקא כמפעל עסקי השוקד על הגדלת הכנסות המדינה משיווק קרקעות לאום על בסיס של שיקולים עסקיים בלבד.


פרק תחבורה

משרד התחבורה – כהצעת הממשלה - סך הכל 7.5 מיליארד ש"ח

מנהל ויחידות המשרד 250 מיליון ש"ח זה תקנה כולל תעופה אזרחית, מטאורולוגיה, רשות ספנות ונמלים

רשות לאומית לבטיחות בדרכים 250 מיליון ש"ח עיקר פעילות הרשות – דאגה לתאורה ואמצעי אכיפה אלקטרוניים בכבישים

פרק פיתוח התחבורה

פיתוח התחבורה – כבישים, רכבות ושדות תעופה – ס"ה: 4.0 מיליארד ש"ח כבישים עירוניים: 800 מיליון ש"ח נתיבי תחבורה ציבורית והסעת המונים 600 מיליון ש"ח כביש חוצה ישראל: 500 מיליון ש"ח חברת מע"צ – כבישים בינעירוניים: 1.9 מיליארד ש"ח שדות תעופה בינלאומיים בנגב ובגליל 200 מיליון ש"ח

תמיכות בתחבורה צבורית 3 מיליארד ש"ח

המשרד לאיכות הסביבה והייעור: 700 מיליון ש"ח שכר ומנהל: 100 מיליון ש"ח פעילות יחידות המשרד: 30 מיליון ש"ח טיפול בפסולת מוצקה: 55 מיליון ש"ח ים וחופים, חומרים מסוכנים,צער בעליחיים: 25 מיליון ש"ח מימון יחידות לאיכות הסביבה ברשויות מקומיות: 30 מיליון ש"ח השתתפות בארגונים למען איכות הסביבה כולל צער בעלי חיים: 10 מיליון ש"ח

רשות לאומית למו"פ ומיחזור פסולת ואשפה 200 מיליון ש"ח

הרשות הלאומית לייעור (לשעבר קרן קיימת לישראל) 250 מיליון ש"ח

רשות לאומית לעידוד מו"פ סביבתי ומפעלי מיחזור פסולת ואשפה

במטרה לקדם את המיחזור כענף משקי תעסוקתי חדש מוצע בתקציב להקים רשות לקידום הקמת והרחבת תעשיות מיחזור ולהעניק פטור ממע"מ למוצרים מחומרים ממוחזרים, דוגמת הפטור ממע"מ הניתן לירקות ופירות.

הרשות הלאומית לייעור מוצע להפריד ולשחרר את קרן קיימת לישראל מכל זיקה וקשר למנהל מקרקעי ישראל. זה אומר, ניתוק קרן קיימת לישראל מתלותה בהכנסותיה ממכירת ושיווק קרקעות לאום ומתלותה ברווחי מנהל מקרקעי ישראל. קרן קיימת לישראל תהפוך לרשות לאומית לייעור עם תקציב שנתי של 250 מיליון ש"ח. תקציב הרשות לייעור יבוא מתקציב המדינה.

אשכול תקציבי משרדי הפיתוח הכלכלי – ס"ה: 8.1 מיליארד ש"ח

משרד תעשיה, מסחר ותעסוקה

                                             4.4    מיליארד ש"ח 	

מנהל ויחידות המשרד 300 מיליון ש"ח

פיתוח שווקים ליצוא תעשייתי 200 מיליון ש"ח

פרק אגף תעסוקה: סך הכל: 1.4 מיליארד ש"ח פעולות במערכת הייצור 30 מיליון ש"ח

כוח אדם, תכנון והכוונה 600 מיליון ש"ח זה כולל את הרשות לתכנון כוח אדם, האגף לתעסוקת נשים – 407 מיליון ש"ח, ביצוע תוכנית מהל"ב - מהבטחת הכנסה לתעסוקה בטוחה- התוכנית להשבת מקבלי גמלאות לעבודה.

שרות התעסוקה 150 מיליון ש"ח

אגף להכשרה מקצועית 620 מיליון ש"ח

פרק תמיכות בענפי המשק – סך הכל: 2.5 מיליארד ש"ח

מחקר ופיתוח תעשייתי: 2 מיליארד ש"ח

הטבות לעידוד השקעות הון: 1 מיליארד ש"ח

הערה: פירוט ההקצאות וההשקעות לכל אזור עדיפות דרך המדען הראשי ומרכז ההשקעות:

נגב 750 מיליון ש"ח גליל 750 מיליון ש"ח מרחב ירושלים 750 מיליון ש"ח מגזרים לא יהודיים 250 מיליון ש"ח

סך המענקים וההטבות לפיתוח תעשייתי ועסקי באזורי עדיפות – 2.5 מיליארד ש"ח  ההקצאה לכל אזור עדיפות כוללת מענקים למחקר ופיתוח תעשייתי, חממות טכנולוגיות, עידוד וסיוע לעסקים קטנים, סיוע למפעלים במצוקה, פיתוח פארקים לתעשיות מדע, סיוע למפעלים קיימים ומפעלים חדשים.  הנהגת שעור של 0% מיסוי על הכנסות של חברות מדע וטכנולוגיה בכל אזורי הארץ  בנוסף לסיוע כולל בצורת מענקים בסך 750 מיליון ש"ח לכל אזור עדיפות, מוצע בתקציב החלופי, להנהיג את המסלול החלופי בכל אזורי הארץ כולל מרכז הארץ.  מקור תוספת תקציבית בסך 800 מיליון ש"ח למחקר ופיתוח תעשייתי ומידוע תעשיות מסורתיות- הקיצוץ בביטחון.

משרד התשתיות הלאומיות

משרד התשתיות הלאומיות – ס"ה - 2.2 מיליארד ש"ח

שכר ומנהל: 200 מיליון ש"ח זה כולל רשויות גז טבעי, מכון גאולוגי, מנהלת פרוייקטים סולריים, מנהלת ביוב וטיוב בארות ונציבות המים:

משק האנרגיה - סך הכל: 500 מיליון ש"ח

מחקר ופיתוח אנרגיה סולרית ונקיה: 100 מיליון ש"ח פרוייקטים לניצול אנרגיית השמש: 150 מיליון ש"ח פרוייקטים לניצול אנרגיית הרוח: 50 מיליון ש"ח פרוייקטים להפקת אנרגיה מחומרי פסולת ואשפה: 100 מיליון ש"ח הוצאות למשק הדלק 100 מיליון ש"ח

פיתוח וסיבסוד משק המים – סך הכל: 1.5 מיליארד ש"ח

סיוע לתאגידים עירוניים למים וביוב: 100 מיליון ש"ח קידום מפעלי ביוב וקולחין: 400 מיליון ש"ח פרוייקט תעלת הימים: 200 מיליון ש"ח מתקנים להתפלת מים מליחים בנגב והתפלת מי ים: 100 מיליון ש"ח תמיכות במחירי מים 730 מיליון ש"ח

משרד החקלאות

משרד החקלאות – ס"ה: 1.1 מיליארד ש"ח שכר ומנהל 100 מיליון ש"ח פעולות לחקלאים 160 מיליון ש"ח הדרכה ולימודי חקלאות 60 מיליון ש"ח מענקי השקעות 50 מיליון ש"ח מחקר ופיתוח חקלאי ומדען ראשי: 300 מיליון ש"ח חממות טכנולוגיות למיכון החקלאות: 50 מיליון ש"ח גידולי חקלאות במים מליחים בנגב 100 מיליון ש"ח סיוע לפרוייקטים להפקת אנרגיה מהחקלאות: 50 מיליון ש"ח הסדרים למגזר החקלאי 160 מיליון ש"ח אחזקה ובינוי משרד החקלאות 20 מיליון ש"ח

תמיכות בייצור חקלאי 185 מיליון ש"ח תמיכות אחרות 344 מיליון ש"ח  תקציב משרד החקלאות לא כולל את תקציב החטיבה להתיישבות בסך 89 מיליון ש"ח. אשר מוצע שתהפוך לחטיבה לפיתוח ירושלים וסביבותיה.

משרד התיירות

משרד התיירות: 400 מיליון ש"ח

מנהל ושכר כולל פעולות תכנון וכלכלה ורכישות: 100 מיליון ש"ח שיווק תיירות לישראל ובישראל: 100 מיליון ש"ח תמיכות בפיתוח התיירות ותשתיות תיירות כולל 160 מיליון ש"ח פיתוח מרכזי מבקרים מדעיים ותעשייתיים 40 מיליון ש"ח תוספת 40 מיליון ש"ח לפיתוח מרכזי מבקרים מדעיים ומוזיאונים למדע וטכנולוגיה בשילוב עם אוניברסיטאות המחקר, מכוני מחקר ותעשיות מדע.  מקור תוספת בסך 800 מיליון ש"ח בתקציב משרד התשתיות ו-200 מיליון ש"ח בתקציב משרד החקלאות - קיצוץ מתקציב ביטחון תקציבי אשכול משרדי ניהול וממשל – ס"ה: 27 מיליארד ש"ח

משרד ראש הממשלה

משרד ראש הממשלה - כהצעת הממשלה - 3.5 מיליארד ש"ח זה כולל הקצאה בסך 2.2 מיליארד ש"ח למימון הוצאות תוכנית ההתנתקות, מועצות דתיות, שרותי דת, רבנות ראשית, נתיב, סטטיסטיקה ממלכתית ועוד.

הוצאות מיוחדות ראויות לציון: • פרוייקטים לעידוד עלייה בסך 120 מיליון ש"ח, • תוכנית פיתוח יישובי המגזר הערבי - 176 מיליון ש"ח • קידום הנגב והגליל- 57 מיליון ש"ח

משרד האוצר

משרד האוצר – כהצעת הממשלה - 1.8 מיליארד ש"ח

פרקים נפרדים בספר תקציב משרד האוצר – ס"ה: 3.980 מיליארד ש"ח

פרק נפרד - הוצאות שונות – כהצעת הממשלה - 491 מיליון ש"ח פרק זה כולל הקצאה של 40 מיליון ש"ח לפארק מדע תעשייתי ליד אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

פרק דיור ממשלתי – כהצעת הממשלה - 56 מיליון ש"ח פרק אוצר – כהצעת הממשלה - 106 מיליון ש"ח תמיכה בתאגידים צבוריים – כהצעת הממשלה - 127 מיליון ש"ח

פרק הוצאות פיתוח אחרות – כהצעת הממשלה - 3.2 מיליארד ש"ח פרק זה כולל הקצאה לרכבת ישראל - 1.883 מיליארד ש"ח, מימון לגופים במשבר – 385 מיליון ש"ח, פרוייקט מחשוב הממשלה – 121 מיליון ש"ח.

פיצויים וגמלאות עובדי המדינה – כהצעת הממשלה - 8.2 מיליארד ש"ח

משרד החוץ – כהצעת הממשלה - 1.4 מיליארד ש"ח משרד המשפטים - כהצעת הממשלה - 2.4 מיליארד ש"ח

משרד הפנים

משרד הפנים – ס"ה - 4.9 מיליארד ש"ח מנהל, שכר, יחידות באחריות המשרד בהם, 400 מיליון ש"ח תכנון פיזי, מנהל אוכלוסין ועוד. 100 מיליון ש"ח פיקוח ארצי על הבחירות, בחירות ומימון מפלגות: 400 מיליון ש"ח משרד הפנים - רשויות מקומיות – ס"ה 4 מיליארד ש"ח זה כולל מנהל להנפקת אגרות חוב מוניציפליות: 10 מיליון ש"ח מטעם רשויות מקומיות ואזוריות שונות ומחלקות למדע והשכלה גבוהה ברשויות המקומיות.

משרד התקשורת 46 מיליון ש"ח רשויות פיקוח – כהצעת הממשלה - 134 מיליון ש"ח נשיא המדינה: 26 מיליון ש"ח הכנסת 400 מיליון ש"ח מבקר המדינה 190 מיליון ש"ח החזר חובות פנים וחוץ 88.5 מיליארד ש"ח