תולעי קומפוסט
תולעי קומפוסט הינן תולעי אדמה טבעתיות (שלשולים- Earthworms) מתת-הסדרה Lumbricina שמסייעות בהכנה מהירה יותר של קומפוסט. הן מוכרות גם בשם תולעים אדומות.
תולעי קומפוסט ותולעים אחרות
אפשר לבצע הבחנה בין תולעי קומפוסט (Composters) לבין תולעי הגינה ותולעי הבניין (Earthmovers). תולעי הגינה והבניין חיות באדמה ואורח חייהן מעלה את פוריות הקרקע. אלו תולעים anecic, זאת אומרת- הן יוצרות מחילות קבועות ועמוקות באדמה. גם אם חלק מהמינים הללו מעכלים חומר אורגני, לא ניתן לגדל אותן לצורך יצור עצמי של קומפוסט מכיוון שהן חיות באדמה. אם ננסה לגדל אותן מחוץ לאדמה הן לא ישרדו. מינים נפוצים הם Eisenia hortensis, Lumbricus terrestris, Perionyx excavatus.
תולעי קומפוסט הן תולעים Epigeic, זאת אומרת- הן חיות על פני האדמה מתחת לחומר אורגני או שהן מתחפרות בקרקע עד לעומק מקסימלי של 20 ס"מ. הן אוכלות חומר אורגני וחומר אורגני נרקב ומייצרות הומוס. בטבע ניתן למצוא אותן בערימות של צואת חיות, ערימות של חומר אורגני ובקרקע יער שעשירה בחומר אורגני. אלו תולעים שניתן לגדל בצורה עצמית לייצור קומפוסט. מינים נפוצים הם Eisenia fetida ו-Lumbricus rubellus.
רבייה
בתנאים מתאימים, התולעים מתרבות במהירות רבה. התולעים מגיעות לבשלות מינית בגיל 8-10 שבועות. ניתן לזהות בשלות מינית כאשר מופיע על גופן, כשליש הדרך מקצה הפה לכיוון קצה ה-anus, טבעת אחת רחבה שעבה יותר משאר הגוף (Clitellum). התולעים הינן הרמאפרודיטות, זאת אומרת- הן בעלות אברי רבייה זכריים ונקביים גם יחד. אולם הן חייבות להזדווג עם תולעת אחרת על מנת להתרבות. בזמן ההזדווגות התולעים נצמדות עם ה-Clitellum שלהן בעזרת ריר דביק. כל תולעת מעבירה זרע לתולעת השנייה. לאחר ההפריה כל תולעת הולכת לדרכה. לאחר מכן התולעת מטילה מעיין גלמים (Cocoon) שבכל אחד עד כ-10 ביצים, אבל בדרך כלל רק 3-4 יבקעו.
הגלמים הינם קטנים ומעוגלים. התולעים מתפתחות בתוך הגלמים לפחות 3 שבועות (תלוי בטמפרטורה). בתחילה הגלמים הם לבנים, אחר כך הופכים צהובים, חומים וכאשר התולעים מוכנות לבקוע הם הופכים אדומים. גודל הגלמים הסופי כגודל חרצן ענבים. הזחלים (larvae, או התולעים הצעירות) הן לבנות עם כלי דם ורדרדים. תולעת בוגרת יכולה להטיל 2 גלמים בשבוע לאורך חצי שנה עד שנה (Applehoff, Worms Eat My Garbage, 1982).
מזון
התולעים יעדיפו לאכול חומר אורגני שכבר התחיל להירקב ורוכך על ידי חיידקים ופטריות.
מינים שונים
ישנו בילבול רב בסיווג של תולעי הקומפוסט ושל שאר תולעי האדמה. במקומות מסויימים נותנים את אותו הכינוי למספר מינים שונים של תולעים.
Eisenia fetida
תולעת הקומפוסט הנפוצה ביותר ביצור קומפוסט. זאת בשל הקלות היחסית בגידולה. היא חיה בערימות של חומר אורגני מרקיב כמו ערימות צואה של בעלי חיים, ערימות עלים וקרקע יער עשירה בחומר אורגני. לתולעת זו כינויים רבים: Redworm, Red Wriggler, Red Wiggler, Manure worm , Tiger Worm ועוד.
מאפייני זיהוי: תולעת מגודל ממוצע (5-10 ס"מ). סימן הזיהוי הייחודי שלה הוא דוגמה של פסים לרוחב הגוף (ראו תמונות). לרוב תולעי האדמה צבע אחיד. ל-Eisenia fetida פרקים או טבעות בעלות פיגמנטציה ורודה עד סגולה-אדומה, וביניהם טבעות ללא פיגמנטציה בעלות צבע צהבהב חיוור. זהו המקור לכינוי Tiger Worm שניתן להן. הגחון של התולעים בהיר וחיוור ובו מעט פיגמנט. הקצה האחורי של התולעים (anus) יכול להיות פחוס וטיפה צהבהב.
תולעת זו מסוגלת לשרוד בטווח הטמפרטורות 4-32 מעלות צלזיוס, אולם טווח הטמפרטורות האופטימלי שלה הוא 15-25 מעלות צלזיוס. כאשר הטמפרטורה נמוכה או גבוהה מדי, התולעת נוטה להתחפר עמוק יותר. מתחת ל-10 מעלות צלזיוס, התולעים ינועו פחות, יאכלו פחות וייצרו פחות קומפוסט. בין 4-5 מעלות צלזיוס, בתולעים הבוגרות מפסיקות להתרבות והתולעים הצעירות מפסיקות לגדול. (D. Brian Paley “The Burrow Environmental requirements”, 1995)
(Edwards, C.A. 1988. Breakdown of animal, vegetable and industrial organic wastes by earthworms. In: “Earthworms in waste and environmental management”. Edwards, C.A. & Neuhauser, E.F. (eds). SPB Academic Publishing Co, The Hague, pp. 21-31.)
כאשר התולעת חשה בסכנה היא מפרישה נוזל צהבהב שאמור לדחות טורפים.
תנאי גידול ספציפיים: מכיוון שסביבת המחיה הטבעית של התולעים הללו הינה ערימות של חומר אורגני, הכי קל לגדל אותן. פשוט מגדלים אותן בארגז או קופסא אליה משליכים את השאריות האורגניות שלנו.
Lumbricus rubellus
תולעת קומפוסט פחות נפוצה. זאת מכיוון שקצת יותר קשה לגדל אותה. תולעת זו חיה באדמה עשירה בחומר אורגני, בשכבות הקרקע העליונות (עד עומק של 20 ס"מ) שמתחת לחומר אורגני נרקב. גם למין זה כינויים רבים: Red Wriggler, Garden worm, Red Marsh worm, Leaf worm, Redworm ועוד.
מאפייני זיהוי: תולעת בגודל ממוצע (2.5-10 ס"מ). צבעה אדום-חום-סגול עם גחון צהבהב חיוור.
משום שתולעים אלו מתחפרות בקרקע, הן יכולות לשרוד בטמפרטורות יותר קיצוניות מאשר ה-Eisenia fetida. הן יכולות לשרוד מתחת לנקודת הקיפאון בחורף.