תאוריית הרגולטור השבוי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תאוריית הרגולטור השבוי היא תאוריה בחקר הכלכלה לפיה לאחר כמה זמן רגולטורים הופכים להיות "שבויים" של התעשייה או התעשיות עליהם הם מפקחים, ופועלים למען האינטרסים של תעשייה זו ולא בהכרח לטובת האינטרס של כלל הציבור, אותו הרגולציה היתה אמורה לשרת. טיעון זה משמש חוגי ימין ואת אסכולת שיקאגו להעלות טענות לפיהן עדיף שלא תהיה רגולציה כלל ולתת לשוק חופשי לסדר את הדברים.

ב-1955 הציע מרבר ברנסטין תאוריה לפיה כאשר הציבור זועם, מוקמת רגולציה. אולם בתוך זמן קצר הציבור מפסיק לשים לב. המפוקחים מצידם מציעים למפקחים טובות הנאה שונות - שוחד ישיר או במקרים יותר נפוצים משרות עתידיות עם שכר נדיב, טובות הנאה לו או לקרובים או לחברים, או תמיכה כספית בפוליטיקאים כדי שאלו יעלימו עין או יקדמו את הרגולטור בהמשך או יעזרו לו מול אדם אחר.

בספר תורת ההונאה טוענים המחברים, הכלכלנים זוכי פרס הנובל שילר ואקרלוף כי "הרגולטור השבוי" היא תאוריה בלי הוכחות טובות, שהראיות לטובתה הן מוטות בסגנון "אדם נשך כלב" שיותר משהו מעיד על הכלל הוא מעיד על היוצא מן הכלל. לטענתם אין נפילה בשבי בנוסח שחור או לבן אלא הרבה גוונים של אפור. לפי עדותם, מחקרים על נפילה בשבי של רגולטורים בעריכת דניאל קרפנטר ודיוויד מוס, מראים כי קיימת "נפילה חלשה" - יש נפילה של רגולטורים בשבי המפוקחים, אבל הרגולציה כופה מגבלות ובסיכומו של דבר פועלת לטובת הציבור. ‏[1] קרפנטר כותב כי השאלה היא איך להקשות על רגולטור למנוע בשבי, וכי יש כלים לכך כמו מעורבות פקידים בדרג נמוך יותר (בארה"ב דרג המדינות מול הדרג הפדרלי), תכניות העצמת צרכנים הקשורות לרגולטור, טיפוח מומחים מגוונים ועצמיים, מינוי "פרקליט השטן", ובחינה מורחבת של כללים הכוללים גם כללים של אי עשייה. ‏[2]

ג'ורג' אקרלוף מעיד כי הוא מכיר באופן אישי רגולטורים רבים בוושינגטון שפעלו במסירות, גם בסופי שבוע, כדי להגן על הכסף או החיים של אנשים. חלקם עבדו קשה כל כך בזמן המשבר של 2008 עד שבריאותם נפגעה (בעיות לב). כמו כן הם טוענים כי חלק מהרגולטורים עובדים קשה כל כך עד כי הם עוברים לעבור בוול סטריט לא כי זו היתה כוונתם מלכתחילה אלה כדי לנוח מקשיי השירות הממשלתי שתובע (בארצות הברית) שרות 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. ‏[1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 שילר ואקרלוף, תורת ההונאה, פרק 11, ההתנגדות וגיבוריה
  2. ^ Preventing Regulatory Capture: Special Interest Influence And How To Limit It, Daniel Carpenter ,moss 2013