ששת הפילים והצב

זהו מאמר דעה מאת עידן ד בוט. מאמר דעה אינו אובייקטיבי.

זהירות! זהו מאמר לא שלם. מאמר כזה יכול להיות כתוב באופן לא מסודר או לא ברור, או שהוא צפוי לעבור שינויים נרחבים בניסוח או בתוכן, או שהוא פשוט קטוע.

הצב העומד על שישה פילים הוא תיאור העולם השטוח המאפשר לכלכלנים לתרץ דברים שונים.

מתקפה על היסודות של המודלים הכלכליים הנאו-קלאסיים משולה למתקפה על היסודות של העולם השטוח- היינו מתקפה על אחד הפילים.

שלב א - הסבר את העולם במשלים

כלכלה היא דבר מסובך, ויש צורך להסבירו לעשרות אלפי הדיוטות. לא רק בפקולטה לכלכלה, אלא גם בפקולטה לניהול, לרואי חשבון, למהנדסי תעשיה וניהול, לפוליטיקאים, עיתונאים וכמובן גם לציבור הבוחרים.

במקום להסביר את הדבר עצמו, קל הרבה יותר לדבר במשלים. הדבר גם הרבה יותר בטוח - אם יתקפו אותך, תמיד תוכל להגיד שזה רק משל, וכי הדבר עצמו הוא שונה.

שלב ב- מגננה, העולם התאולוגי

כאשר מתחילים לבחון את ההנחות היסודיות יותר של התאוריה הנאו-קלאסית, היא בדרך כלל קורסת תחתיה. אלא שהכלכלנים הנאו-קלאסיים מוכנים לכך (יש להם ניסיון מהעבר), ומסבירים ש-"לא באמת התכוונו שיש שם באמת פיל, אלא זה רק משל למשהו מסובך יותר. במקום פיל אחד יש שם קרפדה ענקית שמחוזקת במקום על ידי 16 נחשי קוברה".

שלב ג - הדחקה - החזרת הפיל למקומו

למרבה ה"פלא" רגע אחד לאחר שנדמה המחלוקת, חזר "הפיל" למקומו. כשאתם מדברים איתם עוד פעם, לא יוזכרו 16 נחשי קוברה וקרפדה, במקומם יעמוד פיל איתן כאילו לא היו דברים מעולם. המחלוקת הייתה כלא הייתה.

שלב ארבע - מתקפה של כנסיה קתולית

כאשר מדברים על נכונות פיל אחד, כל שאר הפילים עומדים במקומם (גם אם הוכח כבר שאינם שם). לדוגמה כאשר מדברים על רציונליות , ההנחה היא שיש ידע מושלם, וכאשר דנים בידע מושלם, ההנחה היא שיש רציונליות, אנוכיות מוחלטת, אינסוף יצרנים ועוד הנחות.

בשלב זה חזרה להתחלה, הסברת העולם במונחים של משלים, אבל לא כמיתולוגיה יוונית (שתאפשר לתרץ כל דבר, ולבלוע כל דבר על ידי "עוד משל"), אלא ככנסיה קתולית. למרבה האירוניה הכלכלה מומשלת לפיזיקה (למרות שברמה הפיזיקלית, כלכלה מנוגדת לחוקי הפיזיקה כפי שהם מוכרים כיום).

הסיבה להישארת הפיל, ולהשמת נחשים עם צפרדע במקומו היא "שצריך שמשהו יתמוך את הצב". כלומר יש צורך לשמור על התאוריה הנאו-קלאסית במקומה. היות ואנו יודעים שהצב קיים (לא ייתכן שהתאוריה הנאו-קלאסית אינה נכונה), יש גם צורך במשהו או מישהו שצריך לעמוד מתחתיו ולתמוך בו.

דוגמאות

לדוגמה בסוף מחלוקת קיימברידג' על ההון לאחר שהכלכלנים הנאו-קלאסיים נסוגו, הם מצאו דרך מילוט - בעולם אין באמת פונקציית יצור עם מוצר יחיד. ואללה , לרגע הצלחתם לעבוד עלינו.

(להביא ציטוטים ממחלקות קיימבריג' על ההון גרסת ויקי האנגלי)

דוגמה אחרת היא אנוכיות. אם נקבל את התזה של הגן האנוכי (ריצ'ארד דוקינס), אז אדם בודד אינו בהכרח אנוכי, וכך גם פירמות לא שואפות למקסם רווח, או מדינות להטיב עם יושביהם. דבר הבנוי מאוסף של דברים, או שהם מרכיבים את תתי המערכות שלו, לא מתנהג בדיוק כמו כל חלק במערכת.

דוגמה נוספת היא רציונלית. התאוריה של כהנמן וטברסקי על התנהגות במצב של אי וודאות מחוברת הרבה יותר הן לממצאים בשטח (שחלקם נאספו על ידי הצמד ומאז שוחזרו), והן לתפיסה המורכבת של האדם בתאוריות פסיכולוגיות. התאוריה של כהנמן וטברסקי מסבירה בצורה אלגנטית לדוגמה את "פרדוקס אלה". אבל, למרות שהיא פורסמה בכתב עת מרכזי (אקונומטריקה) ב-1979, התאוריה לא גרמה לשינוי, לפחות לא עד הזכיה בפרס ה"נובל" בכלכלה (וכנראה שגם לא לאחר מכן). למדתי בשני קורסים בתואר שני על פרדוקס אלה, באחד מהם הוקדש לנושא שעור שלם, השני היה מיני קורס על נושא זה, בשניהם התאוריה כלל לא הוזכרה.

מודה ועוזב ירוחם

אין טעם להראות לכלכלנים שהם טועים היות והיו מעטים וטובים שעשו את זה בעבר, ובהצלחה מרובה (בלי להותיר שום רושם). כל מה שיש כדי לפסול את התאוריה הוא להביא דוגמה אחת טובה למקום בו היא אינה נכונה.

לדעתי הדוגמה הטובה והמרכזית היא הנושא של פונקציית הייצור הנאו-קלאסית ואי ההתאמה של לחוק השני של התרמודינמיקה. זאת בגלל ש-א. ההתנגשות היא לא עם תאוריה ממדעי החברה אלא עם תאוריה ממדעי הטבע. ב. בגלל הפגיעה במקום עמוק בתאוריה ג. בגלל שכנראה שיש לדבר השלכות רבות (לא רק סביבתיות) ד. בגלל שכלכלנים מתעלמים לחלוטין מהנושא הזה.

מי שרוצה להמשיך להחזיק בתאוריה הנאו-קלאסית לאחר פגיעה במושג יסודי (פיל) זו זכותו המלאה. בסך הכל, יש תאוריות מדעיות שידוע לנו על כשלים בהם, ובכל זאת אנשים ממשיכים לחקור כאילו התאוריה הזו נכונה, פשוט בגלל שהם לא מכירים תאוריה טובה מזו. התנאי ללגיטימיות של מצב כזה תלוי בכמה תנאים:

1. שכאשר מדברים על הנושא, יש להזכיר שהוכח שהתאוריה לא נכונה. להסביר מה הייתה המחלוקת ומה היו ההסברים האחרים.
2. אם הסבר אינו נכון, יש להקדיש מאמץ לחפש אחר הסבר אחר. אפשר לפעמים אפילו לנסות לאמץ את ההסבר החלופי, גם אם הוא לא נוח פוליטית.
3. כאשר מחפשים חלופות, נכון לזכור אילו מושגי יסוד אחרים נתבררו כשגויים, אחרי הכל, כשל אחד של התאוריה, יכול להיות קשור לכשל אחר.

חלופה

הפתרון לזה הוא לא להמשיך ולפסול את הפילים, אלא לנסח תאוריה של עולם עגול.