שעור ישן:מושגי יסוד

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מעין מבוא על התכנים של הכלכלה, מעבר לביקורת על התנהלות הכלכלנים כ"מקצוע מדעי".

שווי משקל

היצע וביקוש Idea.png

שיווי משקל Idea.png

חלוקת הכנסה ושינויי צריכה http://www.hevra.org.il/wiki/images/2/20/Critic-mild.png

סטאטי מול דינמי Critic-radical.png

תחרות שומפטריאנית - שומפטר, כלכלן שמרני בעל דעות מגוונות, הגה מודלים תחרותיים דינמיים בין פירמות. לטענתו הרווח של חברות במצב דינמי אינו אפס: עובדה שפירמות משקיעות כספים במחקר ופיתוח. על פי שמופטר תחרות בין מעטים יכולה להיות טובה יותר מתחרות של שוק חופשי - התאגידים הגדולים משקיעים כסף במחקר ופיתוח טכנולוגי ובכך מוזילים המוצרים בטווח הארוך. לעומת תחרות בשוק חופשי בה הרווחים נמוכים ולאיש מהמתחרים אין כביכול יכולת להרוויח הרבה - ולכן אין יכולת של הפירמות להשקעה בטווח הארוך.

  • הנחות - אופטימיזם טכנולוגי, ניטראליות פוליטית של הטכנולוגיה, קידמה.


מחקר מאקרו-כלכלי

מיקרו ומאקרו Idea.png

  • מיקרו - מחקר של שוק אחד - לדוגמא שוק המלפפונים או שוק הביגוד בישראל.
  • מאקרו - צמח בעיקר בעקבות התאוריה של קיינס, ואמור לנסות לבחון משק שלם ויחידות גדולות.

לטענת אנשים כמו קין (והאזרח דרור), המחקר הנאו-קלאסי ניוון את מחקר המאקרו, היות ומאקרו הוא מעין ניתוח מיקרו של תופעות רחבות יותר.

מקורות:


ISLM http://www.hevra.org.il/wiki/images/2/20/Critic-mild.png

מודל זה נלמד עד היום בתואר ראשון בכלכלה, ומנסה והוא מעין שעטנז בין הרעיונות של קיינס לגבי משק מאקרו, לבין התיאור הנאו-קלאסי של השוק. המודל פותח על ידי היקס.

מקורות :


פוסט קיינסיאנים http://www.hevra.org.il/wiki/images/2/20/Critic-mild.png

פוסט קיינסיאנים הסתייגו ממודל IS-LM בגלל שלטענתם הוא מפספס את עיקרי התפיסה של קיינס. היקס, מאוחר יותר הסכים איתם. באופן כללי פוסט קיינסיאנים הסתייגו מנסיון השילוב של התאוריה של קיינס עם התאוריה הנאו-קלאסית.

מקורות :

  • האתר להיסטוריה של החשיבה הכלכלית.

סטיב קין על שיווי משקל Critic-radical.png

קין, כמו גם כלכלנים אוסטרים, מבדיל בין שיווי משקל דינמי לסטטי בתחומים אחרים, וטוען שכך גם המצב בכלכלה, ומכאן ששיווי משקל סטטי הינו כנראה בלתי רלוונטי לתיאור המציאות.

מקורות:

צמיחה כלכלית

צמיחה Idea.png

הצמיחה היא מושג מפתח בכלכלה. היות וכל דבר בכלכלה נמדד בכסף, הצמיחה של פירמה תימדד על ידי הגדלת הרווח (לפעמים אפשר להתנחם בעליית ההכנסות, אך הרווח הוא המדד היסודי). השאיפה הבסיסית היא לצמוח – לכבוש לקוחות ושווקים חדשים.

במאקרו, השאיפה לצמוח מתבססת על המדד הסטנדרטי של תמ"ג לנפש. במדינות בהן יש עלייה באוכלוסייה (רוב מדינות העולם), גם קיפאון במדד הזה משמעו הגדלת הפעילות הכלכלית.

עיקר הדגש בלימודי הכלכלה הוא בנסיון להסביר לא את הצמיחה ארוכת הטווח (המוסברת לרוב על ידי שיפורים בטכנולוגיה ונתפסת כמובנת מאליה), אלא להסביר את מחזורי העסקים - תקופות של "גאות" ו"שפל" בהן המדינות צומחות מהר יותר או לאט יותר מ"המגמה ארוכת הטווח" . אם אין צמיחה כלכלית כלל (בדרך כלל לנפש) או שפל ארוך, ידברו על "מיתון".

הנחות:

  • יש מגמה ארוכת טווח "טבעית" של צמיחה כלכלית.
  • זיהוי בין צמיחה כלכלית של משק לבין התקדמות החברה למצב רצוי.

כיצד מצליחות פירמות ומדינות לצמוח?

אפשרות אחת היא 'התייעלות'. התייעלות משמעה 'לייצר' יותר רווחים מתשומות שוות. ניתן להתייעל על ידי שיפור אופן הייצור – להמציא פטנט או טכנולוגיה חדשה שיאפשרו להוריד את עלויות הייצור. לאורך זמן אי אפשר לשמור על יתרון טכנולוגי בשוק תחרותי, כך שבדרך כלל עלויות הייצור בין פירמות הן דומות. האפשרות האחרת היא להוריד את עלויות העבודה. כאן כבר אין בסיס 'קשיח' לעלויות היות ורמת השכר נקבעת באופן פוליטי (דהיינו, של מאבקי כוח), יתרון כוח למעסיקים יאפשר להוזיל את העבודה עוד ועוד. מאז שנות השישים הכוח של העובדים בעולם המערבי הולך ונשחק. כתוצאה מכך אפשר לראות שרווחי החברות עולים בהתמדה, בעוד אחוז ההון המופנה לעבודה הולך ויורד [יש לנו נתונים?]. תהליך אחר שחיזק את מגמת החלשת העובדים הוא הגירת עבודה ("עובדים זרים"). בעשורים האחרונים יש תנועה ערה של עובדים בעולם, מהעולם השלישי למדינות המתועשות. כך בעצם מדינות העולם השלישי מייצאות הון לעולם המערבי.

כיוון אחר הוא יצירת שווקים חדשים או השתלטות על קיימים. זה היה הרעיון בתקופת ה'דוט.קום': רעיונות חדשים יצרו שווקים שלא היו קיימים ולכן אפשרו לגייס השקעות ענק על סמך ציפיות לרווחים. אך ברמת מאקרו, כיבוש שווקים חדשים של מדינה אחת בא על חשבון מדינה אחרת...


עסקים גדולים, עסקים קטנים

מחזורי עסקים Idea.png

כשמביטים על נתונים כלכליים לאורך זמן אפשר לראות מחזורים של התרחבות כלכלית שלאחריה התכווצות וחוזר-חלילה. תהליך זה נקרא 'מחזור העסקים'...


ביכלר וניצן - עסקים גדולים מול כל השאר Critic-radical.png

ביכלר וניצן מציעים לצאת מהרעיון של קינס לגבי גדלי מאקרו כוללים של המשק, אלא לבצע חיתוך של משק לאומי או כלל עולמי על פי חתכים אחרים.

הם בוחרים לנתח על פי חלוקה בין עסקים גדולים מול כל השאר - עסקים קטנים יותר, ועובדים. בהמשך ביכלר וניצן מבצעים הבחנה בין תאגידים בארצות הברית הקרובים לממשל, ובין כל השאר. מטרת הממשל אינו "להצמיח את המשק", אלא לתמוך בעסקים איתם יש לו אינטרסים מיוחדים - העסקים בכלל, העסקים הגדולים יותר, ובעיקר עסקים שיש להם קשרים עסקיים ואישיים עם גורמים בממשלות.

מקורות:

  • ביכלר וניצן, מרווחי מלחמה לדיוודנדים של שלום.

ביכלר וניצן - להכות את הממוצע Critic-radical.png

בשוק החופשי ישנו מאבק מתמיד בנוסח מלחמת ההישרדות הדארוויניסטית – החזק שורד. אחת מצורות הביטוי של מאבק מתמיד זה היא שחברות ציבוריות נלחמות על משקיעים, אלו מצידם, מחפשים רווחים. לכן המשקיעים ינסו להמר על הפירמה שתבטיח את הרווח הגדול ביותר. כך חייבות הפירמות להראות צמיחה מתמדת. לא סתם צמיחה, אלא צמיחה גבוהה מהמתחרות. כך כל פירמה מנסה להכות את הממוצע כדי למשוך את המשקיעים. היות והממוצע הוא תמיד יחסי לשאר הפירמות, לעולם לא יכולות כל הפירמות להכות את הממוצע, והמרוץ המתמיד רק מביא למצב שתואר על ידי המלכה האדומה בעליסה בארץ הפלאות: יש לרוץ מהר ככל האפשר כדי להישאר במקום. היות וכפי שראינו קודם, הגדלת הרווחים בדרך כלל באה מצמצום עלויות העבודה, הניסיון המתמיד להכות את הממוצע יוצר לחץ הולך וגובר על העובדים. לא פלא שבעשור האחרון הולכת ומתגברת תופעת ה'עובדים העניים'.

ביכלר וניצן - מחזור עסקים Critic-radical.png

ביכלר וניצן מציינים את הצבר ההון הדיפרנציאלי כתהליך החשוב ביותר לחלוקה מחדש של יחסי הכוח בחברה. להבדיל מהצבר ההון המוכר בתאוריה הכלכלית ומשמש כמטרה בפני עצמה, בכלכלה הפוליטית ההון מבטא יחסי כוח ולכן אין חשיבות להצבר לכשעצמו אלא רק בהשוואה למתחרים. היות ושדה הכלכלי הוא מגרש לצבירת כוח פוליטי, המטרה בהצבר היא תמיד לצבור יותר מהמתחרים, דהיינו להכות את הממוצע.

ההצבר יכול להתבצע בשני אופנים מרכזיים: הרחבת ההצבר, או העמקתו.

היות וכל עובד 'מייצר' רווח באירגון, אפשרות אחת להגדלת הרווח היא בהרחבת מספר המועסקים. תהליך זה יכול להתבצע באופן חיצוני על ידי כיבוש שווקים חדשים, או באופן פנימי על ידי מיזוגים ורכישות.

האפשרות השניה להגדלת הרווח היא על ידי העמקת ההצבר, או ניצול טוב יותר של כל עובד. גם כאן אפשר לראות העמקה פנימית, בה העובדים נדרשים לתפוקה גבוהה יותר, מול העמקה חיצונית, בה הארגון מצליח להעלות את המחירי התוצר וכך לגרוף רווח גבוה יותר.

פנימי חיצוני
הרחב הצבר ההון מיזוגים ורכישות שדות ירוקים (green fields)
העמקת הצבר ההון העלאת התפוקה לעובד - מיתון (סטגפלציה??) עליית מחירים - אינפלציה

תהליך מחזור העסקים, שהכלכלה אינה מצליחה להסבירו, נובע ממחזור שבו הצבר ההון עובר הרחבה, ולאחר מכן העמקה, וחוזר חלילה. בתחילה, כשמתגלים שווקים חדשים (כיבוש, גלובליזציה, אינטרנט וכד') ישנה פריצה של גופים כלכליים לשטחים החדשים ובכך הם מרחיבים הרחבה חיצונית את הצבר ההון. כשתהליך זה ממוצה השוק עובר קונסולידציה בעזרת מיזוגים ורכישות (הרחבה פנימית). תהליך זה מצמצם את מספר השחקנים בשוק ומאפשר לנותרים לתאם מחירים (קרטל) ולהתחיל בהעלאתם (העמקה חיצונית - אינפלציה). בשלב הראשון רווחי החברות גדלים, אך עם עליית האינפלציה כוחות פוליטיים פועלים לצמצמה (בעזרת העלאת הריבית, למשל) ומגיע שלב המיתון. כאן שורדים התאגידים הגדולים, שלהם נשימה ארוכה. הפירמות הקטנות נמחקות או נרכשות במחיר מציאה על ידי התאגידים הגדולים. בכך הם מתכוננים לשלב הבא, בו יחל המחזור מחדש.