שעור: 8. צריכה ומחסור
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מחסור בתאוריה הכלכלית
מושג המחסור בתאוריה הכלכלית
- רעיון המחסור הוא יסודי בתאוריה הכלכלית
- מוצרים כלכליים הם מוצרים שנמצאים במחסור
- כלומר – יחסית לכמות שאנשים חושקים בה, יש פחות מידי מוצרים
- אחרת המוצר הוא "מוצר חופשי"
- הכלכלה עוסקת רק במוצרים כלכליים
מבוא לכלכלה - מיקרו-כלכלה, יצחק אורון, נילי מארק, גליה עופר. (עמ' 9,11):
"הגדרה: מוצר הינו סחורה או שירות המיועדים להשביע את רצונם של בני האדם."
"בניגוד למוצר כלכלי, מוצר חופשי הוא מוצר המצוי בשפע כזה אשר כל כמות רצויה ממנו ניתנת להשגה מבלי לוותר על מוצרים אחרים..."
"מרב המוצרים המוכרים לנו הנם מוצרים כלכליים. היות שרק מוצרים אלו מחייבים שימוש בשיקולים כלכליים, יעסוק הדיון במוצרים אלה בלבד."
- "מצוי"– ניתוח סטאטי בזמן
מאפיינים של המחסור (בכלכלה)
- טבעי (ולא מוסדי)
- מוחלט – אישי (ולא יחסי)
- אוטונומי (ולא מושפע מדעותיהם ומעשיהם של אחרים)
- מוחשי (ולא חברתי או רוחני)
- כמותי (ולא איכותי)
- סובייקטיבי (ולא אובייקטיבי)
- מהי מטרת הכלכלה? הקטנת המחסור על ידי ייצור מוצרים והקטנת הפער בין הרצון לבין הצריכה
- יותר מוצרים=> יותר רווחה=> יותר אושר
מסקנה – רובינזון קרוזו
- שלום! שמי רובינזון קרוזו, ואני חי על אי. הכל אני מייצר לבדי ובעצמי
- ככל שאעבוד קשה יותר, ויהיו לי יותר מכונות, כך יגדלו התפוקה, הצריכה וההנאה שלי
בעיות
- האושר לא גדל – אפילו קצת קטן (איסטרלין)
- דווקא שכיחות הדיכאון גדלה
- אולי בגלל אי שוויון?
- אם המחסור הוא אינסופי, אך אי אפשר להתקרב לאינסוף, מה הטעם לנסות?
- הדיון שהוצג עד כה גורם לבלבול מושגים, באופן שמקשה על הבנת הכלכלה
- משהו דפוק במושגי היסוד של הדיון עד כה.
קווים לדמותו של המחסור במציאות
מוצרים כספקי תפקוד
- תועלת לא נובעת מצריכת מוצרים או מפנאי, אלא מיכולת לקבל תפקודים
- מוצרים – מקרה פרטי של הספקת תפקודים
- מוצר שלא מספק תפקוד רצוי הוא "מקולקל"
- תפקוד יכול לנבוע ממערכות לא כלכליות – כמו משפחה, חברים, סביבה, או הגוף שלנו
- תפקוד – הסיבה למוצרים משלימים ומתחרים
עולם מלא במערכות
- העולם אינו "ריק" לפני שרובינזון קרוזו (הכלכלה) מתחיל לייצר - העולם מלא
- הוא לא סתם מלא בדברים בדידים (כמו תפוזים) אלא הוא מלא במערכות פועלות
- המספקות תפקודים ומשפיעות זו על זו
- הפעילות הכלכלית יכולה לפגוע במערכות אלו: על ידי כך שתפקודים שקודם היו בשפע, יהפכו להיות במחסור
מערכות
- הגדלת המחסור על ידי פגיעה במערכות בהן אנו חיים ומהן אנו מורכבים - באופן מכוון או מודחק
שלושת סוגי המחסור
ניתן להצביע על לפחות שלושה סוגים שונים של מחסור:
1. מחסור הישרדות מיידית
- רעב, שמירה על חום הגוף
- אובייקטיבי, סופי, לא יחסי, סטאטי
2. מחסור יחסי לחברה
- סטטוס חברתי, לימודים, מציאת בן זוג
- אובייקטיבי, אינסופי, יחסי, דינמי
3. מחסור גירוי עצבי
- מין, יין, אוכל טוב, השכלה, תחביבים
- סובייקטיבי, אינסופי, יחסי – לצריכה, דינמי
הערות על סוגי המחסור
- מחסור יחסי לאחרים אינו סטטי ומביא ל'מרוץ חימוש' - כשכולם עומדים על הרגליים, איש לא
רואה טוב יותר את ההצגה
- יותר ויותר אנרגיה חברתית מושקעת בסיפוק מחסור יחסי לחברה (סטטוס, לימודים, מותרות)
- אנשים אחרים נותרים עם 3 סוגי המחסור (לא רק שרידה) ויוצרים בעיות (מחסור) לאחרים – אלימות, אומללות, פשע...
סיכום ביניים - המחסור במציאות
- המחסור נובע מהיות האנשים גופים ביולוגיים, החיים בחברה מורכבת, במשפחה, בעלי תודעה, ותלויים בסביבה
- לסיפוק המחסור אנו זקוקים לתפקודים הניתנים על ידי מערכות שסביבנו
- מערכות הן דבר שדורש תחזוקה כדי להתקיים
- פגיעה במצב המערכת גורם לה למאמץ כדי שלא "להתדרדר", ומקשה עליה לספק תפקודים
ייצור מחסור
פעולה משפיעה על העולם
- פעילות כלכלית, כמו ייצור או תחרות, משפיעה על העולם – הפיזי, החברתי, הנפשי, הבריאותי
- לכל פעילות (כלכלית) יש השפעות מערכתיות!
- השפעה: חיזוק או החלשה של תפקוד מערכתי
- טענו קודם שהערך של מוצר נגרם מזה שהוא מספק חבילת תפקודים
- השפעות חיוביות: במובן שיש אנשים שרוצים את חבילת התפקודים
השפעות חיוביות
- כשיש למערכת תפקוד חיובי, היצרן ינסה:
– לזהות, להגדיר את התפקוד (שמפו נגד קשקשים!) – לכמת אותו – להגן על ה"רכוש" או על "תהליך הייצור" בחוק (פטנט, להקטין תחרות) – לחזק את הביקוש לתפקוד (פרסום, הרס מערכות מתחרות) – ולמכור ולקבל תמורת חבילת התפקודים כסף (שיאפשר לקנות חבילות אחרות של תפקודים)
השפעות שליליות
- במצב זה, ליצרן יש אינטרס הפוך:
– להכחיש (גם בפני עצמו), למוסס, להסתיר – לנסות למנוע בחוק או בנורמה או על ידי השפעה על התקשורת (א) את זיהוי התפקוד ו-(ב) את הצורך בהפסקת הפגיעה או בפיצוי כספי למי שנפגע מהתפקוד השלילי
- מי נפגע? עובדים, מתחרים עסקיים, צרכנים, או קבוצה כלשהי שכלל אינה מכירה את היצרן (אנשים במקום אחר, בזמן אחר)
התפשטות המחסור
- ההשפעות החיוביות "מנוכסות" על ידי המערכת הכלכלית
- ההשפעות השליליות "נשארות יתומות"
- הבעיה מחריפה כאשר:
– לא ידועה זהות יוצר הבעיות (סרטן) – התועלת מרוכזת אבל הפגיעה מבוזרת (מכוניות) – הנזק מתרחש בעתיד (מתחם התע"ש) – פערים גדולים מידי: העניים יודעים שדופקים אותם, אבל עסוקים מידי בהישרדות מכדי להתארגן
התפשטות המחסור, שוק ותאגידים
- בדמוקרטיה – לכל אדם יש קול אחד
- בשוק – לכל דולר יש קול אחד
- בייצור מחסור – יש הפרדה גדלה והולכת בין מי ש"נהנה" מהמערכת – אליטה במערב וקצת בדרום, לבין מי שסובל – כל השאר
- מי שמייצר הבעיות לא מקבל סיגנל על כך
- פער המידע הזה גדל והולך (הדחקה, הרחקה)
- אנשים לא רוצים לדעת על בעיה (עד שהיא מתפוצצת)
דוגמאות
דוגמאות בקיצור
- יחפים -> נעליים-> מדרכות (נעליים לא יתלכלכו).
- פרבור
- נשים לשוק העובדה +פרבור -> אוכל תעשייתי -> מחלות אוכל – סוכרת, השמנה, מחלות לב, סרטן -> התייקרות הבריאות -> צורך גדל באוכל.
- זיהום מים -> קניית מים מינרלים
- קהילות-> חמולות-> זוג הורים -> הורה יחיד :התייקרות הטיפול בילדים, בחולים ובזקנים.
- רפואה מערבית מול רפואה הוליסטית – קל יותר למכור תרופה למחלה כרונית מלמכור עצה שתקל על המחלה
- פרוק חברות הרכבות על ידי תעשיית המכוניות בארצות הברית בשנות ה-40.
- חברת דיו- פונט + אייל העיתונות הרסט: מסע הסתה נגד של צמח הקנביס, במטרה ליצור לעצמה שוק לחבלי הניילון שלה, שהתחרו מול חבלי הקנבוס.
- פרסום, תרבות הצריכה.
- הרס סביבתי- לדוגמה אפקט החממה
דוגמה: התחממות כדור הארץ
דוגמה: תרבות הצריכה
פרסום
- לשכנע אנשים לקנות מוצר מסוים
- יש השלכות מערכתיות של כלל הפרסומות ושל השפעה גדלה של תאגידים בתקשורת (יחסי ציבור, או הכנסת אייטמים לחדשות)
- צנזורה תאגידית (במאבקי סביבה, עובדים)
- בשנות ה-50 פרסומות מפסיקות לדבר על המוצר ומתחילת לדבר על החיים, אהבה, קשר, משמעות
- אפקט של שטיפת מוח
- "אנטי תראפיה" – "יש לך בעיה"
השלכות של תרבות הצריכה
- הגדרה עצמית: לפי מוסריות ושיוך תרבותי לפי עבודה לפי מוצרים או כסף
- השמנה, מחלות של אוכל רווי שומנים וסוכרים
- צריכה של יותר ויותר מוצרים (זיהום)
- ירידה בחסכון, ירידה בשעות הפנאי
- עליה במתח החברתי, באלימות
- עליה בשעמום, בדיכאון ובמחלות נפשיות
- "אושר" – לא עולה אלא יורד (על פני שנים)
- שינוי טוטאלי של התרבות בכל הרבדים
דוגמה: חוצה ישראל
חוצה ישראל – השפעות חיצוניות
- מקרה קלאסי של "מתקפה קתולית, הגנה של מיתולוגיה יוונית"
- בתאוריה, לא חסרים כלים כדי למדוד את ההשפעות החיצוניות שהכביש גורם
- למעשה, לא נעשו מדידות כאלה (מצד מצדדי הכביש)
- אנשי האוצר וכלכלני תחבורה "שכחו" ששוק יעיל רק אם אין השפעות חיצוניות
חוצה ישראל – השפעות חיצוניות
- הכביש מעודד פרבור שגורם ל:
– הגדלת הנסועה ברכב – העמקת הפערים – החלשת שכבות חלשות כמו זקנים או עניים – הגדלת הסתמכות על רכב פרטי במקום תחבורה ציבורית – במקביל, אי כדאיות של תחבורה ציבורית – הגדלת הזיהום – אוויר, מים וקרקע (חשש לזיהום מים באזור מעיינות ראש העין שהם אחוז ניכר ממי השתייה של המדינה) חוצה ישראל – השפעות חיצוניות – בזבוז שטח – החלשת מרכזי הערים – ייקור שירותים ציבוריים כמו משטרה, ביוב וכו'. – הגדלת תאונות הדרכים בגלל מהירות מופרזת (אפקט גלישה)? – מתן תמריץ לממשלה לא לפתח פתרונות חלופיים – פרגמנטציה של תאי שטח – הכחדת בעלי חיים
דוגמה תאגידי החקלאות
- כניסת תאגידי החקלאות למדינות העניות:
- נישול איכרים מאדמתם: בכוח (פינוי לפרוייקטים) על ידי מונופסון (הורדת מחירי קניה), על ידי תחרות קשה וייבוש, או זיהום
- השתלטות תאגידים על שוק המזון: 4 תאגידים שולטים ברוב תבואות הגרעינים בעולם
- "מהפכה ירוקה": הכנסת מיכון, דשנים וריסוסים
- "חגיגה" של מזון לאזרחי המערב
תאגידי החקלאות – השלכות
- גידול תבואה לבשר במקום לבני אדם – העלאת מחיר התבואות ועוני, ומצד שני השמנה
- אכילת יתר של בשר - סרטן המעי הגס?
- עמידות מזיקים לריסוסים – כמות דומה של יבול נהרסת אבל הסביבה מזדהמת
- עוני – האיכרים נוהרים לערים, אבטלה, פשיעה, חוסר בתשתיות לקלוט אותם, מחלות מדבקות
- אנטיביוטיקה לבקר – התרגלות עמידות
- הרס הקרקע, המלחה, מדבור
- מונוקלצ'ר, הקטנת מגוון הגנטי במזון
משפחה
- שעור הנשים בשוק העבודה עולה
- שעות העבודה של התא המשפחתי – עולות ב-40 השנים האחרונות
- יש פחות פנאי לטיפול בילדים ובקשר הזוגי
- גם כאשר נמצאים בבית – כל אחד עסוק במכשיר לתקשורת עם החוץ (טלויזיה, מחשב, טלפון)
- נעלמה הפעילות הקהילתית
- ילדים לא משחקים יותר 'ברחוב'
משפחה – תוצאות
- עליה מתמשכת בשיעור הגירושין (התייקרות הטיפול בילדים, הגירושין – אות לבעיה קודמת)
- עליה בילדים בעלי "קשר מתווך מסך" לעולם
- עליה באלימות בקרב ילדים (דקירות, יריות, סחיטה)
- עליה באפתיה, דיכאון ומחלות נפש בקרב ילדים
- עליה בדיכאון באוכלוסייה הכללית, עליה במחלות נפשיות
ADHD
- Attention Deficit Hyperactive Disorder
- הפרעה המתבטאת בפזיזות, בעיות קשב וריכוז, היפראקטיביות ('בתנועה מתמדת')
- לעיתים מופיעות גם עצבנות ואגרסיביות
- 'מגפה' בעולם המערבי כיום
- מתנהל ויכוח אם העלייה אמיתית או שמא מדובר באבחון יתר
- ...ואולי המורים מחפשים לעצמם חיים קלים – לוחצים לרשום ריטאלין לילדים
ADHD – הטיפול
- שורה ארוכה של בעלי מקצוע מנסים לטפל בבעיה: פסיכולוגים של ילדים, מומחים ללקויות למידה, נוירולוגים, קלינאי תקשורת, עובדים סוציאליים...
- טיפול תרופתי, תרופות ממריצות – יש טענות רבות על תופעות לוואי, בייחוד בטיפול בילדים
- דיאטה לצמצום סוכרים וקפאין
ADHD – הגורמים
- בעצם, אף אחד לא יודע...
- נקשר עם תזונה לקויה: מזון תעשייתי, סוכרים, ממריצים (תזונה 'תעשייתית')
- נקשר עם בעיות בקשר המשפחתי בגילאים צעירים: זוהה שינוי במאזן ההורמונלי בגוף, ובעקבותיו שינוי במבנה המוח (הרס המשפחה)
- סברה: נגרם מחוסר אינטראקציה חברתית בגלאים נמוכים (מגורים בעיר או בפרוורים)
בריאות
- הרבה יותר משתלם למכור תרופה יקרה כל החיים מאשר למכור בזול טיפול חד פעמי או טיפול מונע
- לכן לחברות התרופות יש הרבה יותר כסף לממן מחקרי תרופות במקום לנסות להבין גורמי המחלה
- בייחוד לא משתלם לחקור צמחי מרפא, שאי אפשר לחסום אחר כך בפטנט
- התשובה: רפואה הוליסטית ומונעת, שיפור הבריאות הכללית, תזונה והתעמלות
נספח - מבוא לכלכלת מערכות
מה הוביל לגישה זו
משבר סביבתי העולמי
- בשיעור הקודם דיברנו על המשבר הסביבתי
- משבר עמוק ומסובך בעל רבדים רבים:
– בעיות בריאות – סכנת כליה למין האנושי – השפעות חיצונית – השפעות כלכליות – אי וודאות לגבי העתיד
- למה זה ככה?
הסביבה כמערכת
- האקולוגיה היא דוגמה
למערכת מורכבת:
– דינמיות בזמן – לא לינארית (משוב מחזק) – השפעות הדדיות – מורכבות גדולה – כדי שמערכת תתפקד היא צריכה אנרגיה וסדר (תחזוקה) – תחומים בהם יש אי וודאות בקשר למצב הנוכחי והעתידי
- מערכות בנוית ממערכות : אקולוגיה – חברה- יצור חי - תא
מערכות
- גוף האדם ויצורים חיים
- נפש והמוח
- משפחה
- החברה האנושית, חברות בבעלי חיים
- אקולוגיה
- מערכות מזג אוויר
- תא
- מערכות חברתיות – מוסדות חברתיים, פירמות
- מערכות טכנולוגיות – מכונית, מחשב
מערכת דינמית
- למערכת יש מצב
- למערכת מורכבת יש גם "זכרון":
- א' -> ב'
- "באותה סיטואציה" א'->ג'.
- מצב א' בדרך כלל לא נשאר במצב א'
- "הכל זורם"
"שיווי משקל"
- התכנסות לשיווי משקל (תצוגה דינמית)
- הפרפר של לורנץ:
– מערכת פשוטה(3 משתנים) – מערכת לא לינארית – אותה מערכת בשינוי פרמטרים – 3 נקודות ש"מ שאינן יציבות
הפרפר של לורנץ
- מערכת לא יציבה – לאו דווקא קורסת
- אנחנו אף פעם לא בנקודת ש"מ
- הגישה הסטטית מטעה
- מערכת פשוטה –> אבל התנהגות דינמית מסובכת
אסטרונאוטים בחללית
- תזכורת – קנת' בולדינג
בוקרים בחללית
- חללית בעלת נפח סופי
- מערכות מורכבות אשר מאפשרות לצוות להתקיים
- יש צורך בתחזוקה מתמדת
נספח - מחסור
מחסור הישרדות מיידית
- קשור לנוחות ולאו דווקא להנאה
- קשור למניעת תחושות גוף שליליות כמו כאב, רעב, צמא, קור, חום, עייפות מחלה וכו´
- מוחלט (לא יחסי), סטטי (לא דינמי) - כמו בכלכלה
- אובייקטיבי (לגבי הממוצע באוכלוסייה)
- סופי: אי אפשר להיות "יותר שבע"
- מוגבל: צריכת יתרה של מענה לגירוי אלו תגרום לבעיות, יותר משהיא תגרום להנאה
מחסור יחסי לחברה
- תלוי ברמת האנרגיה\זמן\הוצאות שמשקיעה שאר החברה במחסור (באופן ישר או הפוך). (טורסטין וובלן)
- דוגמה למחסור מחזק: אם כולם עומדים, איש לא רואה את ההצגה טוב יותר מאשר אם כולם יושבים
- מחסור-יחסי-מחזק הוא בזבוז (לא מושקע בדברים אחרים)
- עוד דוגמאות: מציאת בן/בת זוג, מוניטין, ציונים, סיגנלים חברתיים, סטטוס
- דוגמה לקשר מחליש: חיסון
- אינסופי, אבל – דינמי, יחסי, אובייקטיבי
מחסור גירוי עצבי
- יחסי בכמות הגירוי - הנאה חושית
- המחסור גדל או קטן ככל שאנו צורכים יותר ממנו
- הנאות הגוף, השכלה, תחביבים, וכו'
- מצד אחד - הרגל המספק הנאה בפני עצמו
- מצד שני המערכת העצבית מתרגלת, ונדרש הפרש סיגנל בעוצמה חזקה יותר כדי לחוש את אותה הרגשה
- תהליך למידה ועידון – תשומת לב לפרטים שקודם לא שמו לב אליהם (יין, אומנות, ספורט, תחביב, ספרות)
- עידון – רבגוניות , קושי בהשגה
הבדלים מהמחסור הנאו-קלאסי
- לא אחד מ-3 מהסוגים דומה למה שמציירים בעקומות התועלת של הכלכלנים – דבר סטטי בזמן, אינו תלוי צריכה קודמת או במאמץ של אחרים, אינו תלוי במחיר (סיגנל למאמץ של אחרים), ושהינו אינסופי בכמותו
- רק השילוב של 3 התחומים ובלבול מתמיד בינם יוצר מצב של דמיון למצב המתואר בכלכלה