אסתמה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף קצרת)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אסתמה (יש הכותבים אסטמה) או קצרת (הנשימה) או גנחת (הסימפונות) היא מחלה כרונית ונפוצה של הסִמְפּוֹנות (דרכי הנשימה אל הריאות) המאופיינת על ידי תסמינים מגוונים שמגיעים בהתקפים שחוזרים על עצמם. ריר צמיגי המופרש מדפנות קנה הנשימה חוסם את הקנה ומקשה על הוצאת אוויר מהריאות. תסמינים של אסתמה כוללים נשימה כבדה עם "צפצופים", קוצר נשימה, שיעול כרוני, וסיבולת לב-ריאה נמוכה.

גורמי תחלואה

הגורמים היסודיים לאסתמה אינם ברורים לגמרי. גורמי הסיכון העיקריים לאסתמה הם שילוב של רגישות גנטית עם חשיפה סביבתית - שאיפה של חומרים וחלקיקים שעלולים לגרור תגובה אלרגית או לגרות את דרכי הנשימה. חומרים אלה כוללים: אלרגניים באוויר הבית (לדוגמה קרדית אבק הבית, מצעים, שטיחים ורהיטים, זיהום וקשקשים של חיות מחמד). אלרגנים מחוץ לבית (כמו אבקנים של צמחים), חשיפה לעישון טבק, חשיפה לכימיקלים מגרים במקום העבודה, וזיהום אוויר.[1] אסתמה אינה מחלה פסיכוסומטית אלא בעיה דלקתית בדרכי הנשימה, אם כי לגורמים נפשיים עשויה להיות השפעה חלשה על המחלה. אבחון אסתמה מבוצע בדרך כלל על סמך דפוס התסמינים, תגובה לטיפול במשך הזמן ועל ידי בחינת תפקודי ריאה באמצעות ספירומטריה. תפקודי ריאות נמוכים בעת מנוחה יכולים ללמד על אסתמה קשה וכרונית, אם כי גם אסתמה הבאה לידי ביטוי בהתקפים בלבד היא מסוכנת. מקור המילה אסתמה מיוונית, "נשימה כבדה".

לפי סוכנות הסביבה של אוסטרליה, הנזק העיקרי מנשימת אוויר עם אחוז גבוה של תחמוצות חנקן הוא הגברת הסיכון לבעיות במערכת הנשימה. חנקן דו-חמצני מגביר את הסיכון לדלקת ברירית הריאות, וזה יכול להפחית את חסינות לזיהומים ריאה. זה יכול לגרום לבעיות כגון צפצופים, שיעול, הצטננות, שפעת וברונכיטיס. רמות גבוהות של תחמוצת החנקן יכולות לגרום נזק משמעותי לאנשים עם אסתמה כי הדבר עלול לגרום להתקפים תכופים יותר וחזקים יותר. ילדים עם אסתמה ואנשים מבוגרים עם מחלת לב נמצאים בסיכון הגבוה ביותר.[2]

אחוזי האבחון באסתמה עלו בצורה ניכרת מאז שנות ה-1970. נכון לשנת 2011 מאובחנים ברחבי העולם כ-235-330 מיליון אנשים באסתמה,[1][1], אסתמה היא המחלה הכרונית הנפוצה ביותר בקרב ילדים. אסתמה גורמת למוות של 250,000 בני אדם בשנה, רוב מקרי המוות מתרחשים במדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית.[1] שיעורי התמותה משתנים בין מדינות שונות והם נמצאים במגמת ירידה עקב תרופות יעילות יותר.[2]

פעילות גופנית עלולה לגרום להתקף אסתמה, אבל מחקרים מראים שאימון קבוע יכול לסייע בהקלה ואף בריפוי אסתמה. הפעילות המומלצת ביותר לחולי אסתמה היא שחייה. הפעילות הכי פחות מומלצת היא ריצה. בכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא.[3]

טיפולים באסתמה

הטיפולים באסתמה מתחלקים לשלושה סוגים: הטיפול הנפוץ ביותר הוא על ידי "מרחיבי סמפונות", זהו טיפול בתסמינים החמורים של התקפי אסתמה, בחומרים כמו ונטולין (Salbutamol) שמקלים על התסמינים בטווח הקצר אולם לא משפיעים על התהליך הדלקתי הגורם למחלה. סוג אחר הוא טיפולים שמטרתם להביא להשגת שליטה במחלה ובתהליך הדלקתי- (Asthma controllers) המתבצעים בעיקר על ידי תרופות המדכאות את התהליך הדלקתי כגון "סטרואידים". סוג נוסף של טיפולים הוא זיהוי וניטרול גורמי האלרגיה.

בקרב ילדים התסמינים של אסתמה חמורים יותר בגלל שקנה הנשימה שלהם דק יותר. ילדים שחולים באסתמה עשויים להבריא במהלך חייהם. [4]

אסתמה בישראל

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2004-2003, 7.2% מכלל האוכלוסייה הבוגרת (מעל גיל 21) בישראל אובחנה כחולה באסתמה. דו"ח התכנית למדדי איכות לרפואת קהילה בישראל מראה כי מספר החולים באסתמה מתמשכת, נמצא בעלייה בכל קבוצות הגיל, בהשוואה בין שנת 2005 לשנת 2007. לפי סקר שעורך המרכז הלאומי לבקרת מחלות מדי חמש שנים, הבוחן מדגם של ילדי כיתות ח', בשנת 2003 נמצאו שיעורי אסתמה פעילה ב-7% מילדי כיתות ח'. שיעורי האסתמה היו גבוהים יותר בקרב תלמידים יהודים לעומת תלמידים ערבים, ובישובים עירוניים לעומת כפריים. מממצאי הסקר שנערך בשנת 2008 עולה כי ממדי התחלואה באסתמה בקרב ילדים מהמגזר הערבי, הבדואי והדרוזי הינם במגמת עליה בהשוואה לסקר הקודם. [5]

על פי מחקר שפרסם משרד הבריאות בשנת 2012, שיעור הילדים החולים באסתמה בגילאי 6-14 בחיפה ובסביבתה גבוה פי 2.5 מאשר באזורים שבהם זיהום אוויר נמוך. דו"ח של המשרד משנת 2018 הראה שיעורי תחלואה דומים.[6] תוצאות ראשונות של מחקר אפידמיולוגי בחיפה שפורסמו בינואר 2016 הצביעו על תחלואה גבוהה באסתמה בקרב ילדים, ומתרכזים בשלושה מוקדים זיהום עיקריים: קריית חיים וקריית ביאליק, דרום מזרח קריית טבעון ורכס הכרמל בצד שפונה לאזור התעשייה.[7] יש חשד כי תחלואה זו נגרמת עקב זיהום האוויר במפרץ חיפה.

נכון לשנת 2014 נמדדה חריגה מהתקן השנתי של חנקן דו-חמצני הנפלט מכלי רכב סמוך לכל הצירים במרכזי הערים הגדולות. חריגות קיצוניות נמצאו בשכונת שמואל הנביא בירושלים ובמרכז העיר, בתחנות תחבורתיות במטרופולינים הגדולים בחיפה, ירושלים ובגוש דן. [3]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 World Health Organization Fact Sheet Fact sheet No 307: Asthma. 2011
  2. ^ Nitrogen dioxide (NO2), Air quality fact sheet, Department of the Environment and Heritage,משרד הסביבה והאנרגיה של אוסטרליה, 2005
  3. ^ דוח איכות אוויר לשנת 2014: התחבורה - הגורם המזהם ביותר במרכזי הערים בישראל, המשרד להגנת הסביבה, 02/09/2015