קורקינט חשמלי

קורקינט חשמלי או גלגינוע הוא קורקינט המונע באמצעות מנוע חשמלי. הוא עשוי ממשטח צר שמתחתיו שני גלגלים קטנים. המשתמש בכלי תחבורה זה עומד עליו בשתי רגליו ובידיו מחזיק ידית המשמשת להיגוי.

בשנים האחרונות יש עליה בפופולריות של קורקינטים חשמליים, במיוחד בקרב צעירים בערים, זאת בזכות היתרונות הרבים שלו - מאפשר הגעה מהירה ממקום למקום, בלי עמידה בפקקים ובלי בעיות חניה. משקלו הקל של הקורקינט מקל על שימוש בו ביחד עם תחבורה ציבורית. וכן קל לאפסן אותו או להעלות אותו במעליות וכו' בכמה היבטים הקורקינט החשמלי נוח יותר מאופניים חשמליים משום שהוא קל יותר וקטן יותר. חסרונות של קורקינט חשמלי לרוכב הוא שהוא פחות יציב יחסית לאופניים או אופניים חשמליים בגלל מרכז כובד גבוה יותר, וכן הגלגלים הקטנים יותר עלולים להגביר סכנת התהפכות עקב בורות בכביש או במדרכה וכן קיימת סכנת החלקה בגלל מים על הכביש. מסיבות אלה חשוב לרכוב עם קסדת אופניים כדי להפחית את הסיכון לפגיעות ראש. כמו כן יש חשיבות לקיומם של שבילי אופניים, ותשתיות אופניים לשם שימוש בטוח יותר בקורקינט חשמלי.

עליה נוספת בפופולריות של הקורקינטים החשמליים נובעת מצמיחת מספר חברות לשיתוף נסיעות שמאפשרות להשתמש בקורקינטים חשמליים הפזורים ברחבי העיר, ללא תחנות עגינה, ושניתן להשתמש בהם באמצעות טלפון סלולרי. חלק מהתושבים יכולים גם להרוויח כסף על ידי איסוף קורקינטים כאלה והטענה שלהם. הקורקינטים החשמליים עשויים להיות מטרד ואף סיכון להולכי רגל במיוחד לאור רכיבה עליהם במדרכות, בנוסף בהעדר רגולציה מצד הרשויות או מצד החברות, משתמשים משאירים קורקינטים חשמליים בנקודות שונות במדרכה דבר שגורם לחסימה שלה ולמטרד קשה. בחלק מהערים המערביות אוסרים על שימוש בקורקינט חשמלי ובאחרות מבצעים הסדרה של הנושא, כדי לאפשר חניה רק במקומות יעודיים בכביש או במדרכה. [1]

קורקינט חשמלי בישראל

השימוש בקורקינט חשמלי בישראל הוסדר בצו ביולי 2004. הצו מגדיר קורקינט חשמלי כרכב בעל שני גלגלים המורכבים בזה אחר זה, המונע במנוע חשמלי שהספקו לא עולה על 100 ואט, מהירותו לא גבוהה מ-12 קמ"ש, ומשקלו העצמי לא עולה על 12 ק"ג. על פי הצו, קורקינט כזה פטור מהחובות החלות על רכב ממונע על פי פקודת התעבורה, כדוגמת ביטוח רכב. משרד התחבורה החרים מדי פעם קורקינטים ממונעים האסורים לשימוש בישראל, אולם הקורקינטים הממונעים שהוחרמו נמכרו במכרזים לכל המרבה במחיר ללא הסדרה חוקית. בית המשפט העליון הביע תמיהה על מדיניות זאת בספטמבר 2010 ודרש להפסיקה לאלתר.

במאי 2013 קבע בית המשפט העליון שקורקינט מכני בעל מנוע חשמלי, מהירות מקסימלית של 32 קמ"ש לילדים בני 11 ומעלה, אינו נחשב רכב מנועי לעניין פיצוי נפגעי תאונות דרכים ולכן הנוהג בו שנפגע מרכב ממונע זכאי לפיצוי כנפגע תאונת דרכים, אך הנפגע מנהיגה בו אינו זכאי לפיצוי כנפגע תאונת דרכים. בית המשפט גם קרא להסדרת השימוש בקורקינט ממונע, דבר שבוצע רק מספר שנים לאחר מכן. במאי 2016 פרסם משרד התחבורה על תקנה חדשה לפי מותר להשתמש בקורקינט חשמלי מגיל 16, מהירותו תוגבל ל-25 קמ"ש וההספק יהיה עד 250 ואט ומשקלו עד 30 ק"ג. השימוש בקורקינט ממונע-בנזין, או בקורקינט חשמלי שמאפייניו חורגים מהתקנות הנ"ל, אסור בישראל. למרות זאת, בכבישי ישראל נעים אלפי קורקינטים כאלו בניגוד לחוק.

בישראל יש ככל הנראה כמה עשרות אלפי משתמשים בקורקינטים חשמליים הדבר מתחבר לתחבורת אופניים בישראל כחלק מתחבורה רכה, אבל מהווה מטרד קשה להולכי רגל בישראל הן בגלל נסיעה במדרכה והן בגלל חניה של קורקינטים מושכרים על המדרכה. [2] ב-1 באוגוסט 2019 עיריית תל אביב-יפו החלה באכיפת כללי ההסדרה לפעילות האופניים והקורקינטים החשמליים ברחבי העיר. בין היתר החנייה במרכז העיר תותר רק במקומות ייעודיים, תינתן אפשרות דיווח על כלים שחוסמים את הדרך והאכיפה של רכיבה על המדרכה תתוגבר. [3] העירייה חייבה את מפעילי הקורקינטים החשמליים להשכרה להתקנת לוחית רישוי עד 15 בדצמבר 2019. בנוסף, תאפשר העירייה לציבור הרחב לצלם באמצעות אפליקציית 106 כלים שיתופיים אשר נוסעים על המדרכות ולשלוח את התמונה, למוקד העירוני לצורך ביצוע אכיפה. במקביל פועלת העירייה מול הכנסת ומשרד התחבורה על מנת לקדם חקיקה ארצית, שתחייב את כלל האופניים והקורקינטים, פרטיים ומסחריים כאחד, בהתקנת מספר רישוי. [4] עיריית רמת גן בוחנת רגולציה על הקורקינטים השיתופיים ובוחנת איסור על השכרתם בעיר. [5] בשל ריבוי הנפגעים בקורקינטים ואופניים חשמליים, החלו עיתון גלובס ובית חולים איכילוב לסקר את הנושא על בסיס יומי. [6]

בישראל פועלות מספר חברות להשכרת קורקינט חשמלי. החברות הפועלות בתחום כוללת את בירד (Bird) וליים (lime) (מארצות הברית), וכן חברות נוספות כמו ווינד (Wind) (גרמניה), לאו (Leo) (ישראל) וסקוט (Scutt). בתל אביב פועלים נכון לשנת 2019 כ–3,000 קורקינטים חשמליים להשכרה (זאת בנוסף לכ–2,000 אופניים להשכרה). בכל יום מתבצעות בכלים אלה כ–15 אלף נסיעות (שהן כ-2% מכלל הנסיעות בעיר), כאשר הערכה לניצול מקסימלי של הכלים היא עד 30 אלף נסיעות ביום. בנוסף, לפי חברת ליים לבדה יש בתל אביב, רמת גן וגבעתיים צי של 3,000 קורקינטים נכון למאי 2019, שגדלו תוך 3 חודשים מ-1,000 קורקינטים. לפי מנכ"ל ליים, החציון ברכיבות הוא 25 דקות: חצי מהרכיבות קצרות יותר וחצי ארוכות יותר. רוב הרכיבות הן למרחק של 1.2 עד 4 ק"מ. [7]

קישורים חיצוניים

• מירב מורן, מותה של המדרכה התל-אביבית, דה מרקר, 09.05.2019
• דיאנה בחור ניר, האדם שבקורקינט ינצח, באתר כלכליסט, 13 בספטמבר 2018
• אסנת ניר, קנסות וקסדות: הכללים החדשים של הקורקינטים החשמליים בתל אביב, דה מרקר, 19.05.2019
• אודי עציון, "לא רוצים להציף את הרחובות כמו בסין", מוסף ממון, ידיעות אחרונות, 23.5.2019
• דניאל שמיל, בדרך חזרה מהעבודה וגם לים בשבת בבוקר: אלה דפוסי השימוש בקורקינטים בתל-אביב, גלובס, 1.6.2019
• AFP,‏ פריז נגד הקורקינט החשמלי: אסור להחנות על המדרכה, וואינט, 7.6.2019
• ניו יורק טיימס, אמה פיצסימונס, "רוצים להתנייד? תעשו כושר": ניו יורק אוסרת על נסיעת קורקינטים ואופניים חשמליים בעיר, דה מרקר, 4.6.2019
• איתי בלומנטל, עיריית ת"א: נחרים קורקינטים זרוקים, דו"חות לרוכבים במדרכות, וואינט, 16.6.2019
• איתי בלומנטל, האכיפה בת"א עולה מדרגה: תיעוד ממחסן הקורקינטים המוחרמים, וואינט, 12.7.2019
• שירות כלכליסט, חורף קשה לבירד: הפסידה 100 מיליון דולר ברבעון הראשון, כלכליסט, 12.7.2019
• מיכל רז-חיימוביץ', הדס מגן, "אנחנו לא המתחרים שזורקים את הכלים ברחוב וזהו": הכירו את האיש שכבר פיזר 2,000 קורקינטים בת"א, גלובס, 28.7.2019
• עומר כביר, תחבורה ירוקה? הקורקינט השיתופי מזהם יותר משימוש באוטובוס, כלכליסט, 4.8.2019
• רועי רובינשטיין, סכנת הקורקינט החשמלי: כך מתמודדים באירופה ובארה"ב, וואינט, 22.8.2019