עיקרי ההתאמות בין ISEW לתמ"ג
כל המידע נלקח מאתר ידידי כדור הארץ בבריטניה. ההפניות הן למדריך של ידידי כדור הארץ ומתבססות על העבודה להכנת ה-ISEW הבריטי.
אי שיוויון בהכנסות
המדד משתמש במדד אטקינסון להערכת אי השיוויון בחברה. בסיס המדד הוא הפרמטר e, אשר מבטא את מידת האכפתיות של החברה כלפי שיוויון בהכנסות. ככל שהערך שמקבל הפרמטר גבוה יותר, כך לחברה אכפת יותר מאי שיוויון בהכנסות. כאשר e שווה אפס, החברה מרוצה מדרך חלוקת ההכנסות. הערך -0.5 משמעו כי החברה סבורה כי ההכנסות מחולקות באופן שיוויוני מידי. ערך של 2.5 מבטא חוסר שביעות רצון משמעותי מפערי חלוקת ההכנסות. רוב הסוציולוגים מעריכים כי על הפרמטר להימצא בין הערכים -0.5 ו-2.5 (לא ברור לי האם זו קביעה נורמטיבית או פוזיטיבית).
מידע טכני מפורט, דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 15, חלוקה.
עבודה בבית
משתנה זה משקלל את הרווחה נוצרת מעבודה במשקי הבית, אשר בדרך כלל נעשית על ידי נשים. היות שעבור עבודה זו לא מתקבל שכר, היא אינה נספרת בתוצר. העבודות כוללות: בישול, ניקיון, כביסה, תחזוקת הבית ותיקונים, טיפול בילדים. קיימות שתי דרכים לערכת התרומה לרווחה:
- סך שעות העבודה שהושקעו בבית כפול השכר המקובל לעבודות כאלו.
- השכר האלטרנטיבי שהיו מרוויחים מי שביצעו את העבודה לו יצאו לעבוד.
הוצאה על בריאות
חלק מההוצאות על בריאות אינן תורמות לרווחה. הוצאה שנועדה לטפל בנזקי עישון היא הוצאה מתקזזת, אשר באה לתקן את הנזק שעשתה הוצאה אחרת, על סיגריות. חלק מההוצאות על אסתמה הין הוצאות מתקזזות הנובעות מאי-הפחתה של זיהום אויר. הוצאות מתקזזות אינו נספרות. כהנחה, חצי מההוצאה הציבורית לבריאות היא הוצאה מתקזזת.
חינוך
כמו בבריאות, לא כל ההוצאה על חינוך נספרת כמגדילה את הרווחה. הסיבה העיקרית היא שחלק מההשכלה האקדמית נועדה ליצור פער יחסי בין מתמודדים על משרות ולא פער אמיתי בידע אשר מועיל לחברה.
מידע טכני מפורט - חינוך ובריאות.
שירותים ממוצרים עמידים
כאשר קונים מוצר שאורך חייו ארוך משנה, לא כל התועלת שלו ניתנת בשנה זו. חלק מהמחיר ששולם עבור מוצרים עמידים בשנה זו עובר לשנים הבאות. בהתאם, חלק מהמחיר עבור מוצרים שנקנו בשנים שחלפו עובר לשנה זו. צריכה של מוצרים חד פעמיים המגילה את התוצר בשנה הנוכחית, אך הוויתור על מוצרים עמידים מקטין את התוצר בטווח הארוך.
זיהום אויר
זיהום אויר אינו נספר בתוצר הרגיל ומהווה עלות נסתרת. המדד מחשב את הנזקים הכספיים הממוצעים לחברה, הנובעים מחמישה מזהמים: תחמוצות חנקן, גופרית דו-חמצנית, עשן, מזהמים אורגניים ופחמן חד-חמצני. ההוצאות לבריאות אשר נועדו לקזז את השפעתם של מזהמים אלו לא נספרות, כדי למנוע ספירה כפולה. הפסדים אחרים, כמו אובדן שנות חיים או השפעה על המגוון הביולוגי, אינם נספרים.
משאבים מתכלים
כילוים של משאבים טבעים הוא בעל השפעה כלכלית ברורה על העתיד, אך אינו נספר בתוצר. כדי להעריך את ההשפעה, מופחתת מהמדד העלות של כל חבית של שווה-ערך לנפט שנצרכת. המספר נועד לבטא את העלות שהיה צריך להשקיע באנרגיה מתחדשת כדי לשמר את המשאבים. (נראית לי שיטה קצת בעייתית, מה גם שלא מתחשבת במינרלים)
מידע טכני מפורט, דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 5, משאבים א-ביוטיים, דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 11, כשלי שוק ומשאבים א-ביוטיים.
עלות ההתחממות העולמית ודלדול שכבת האוזון
לכל טון גזי חממה שנפלט, מחושבת העלות העתידית של השפעות הפליטה לפי סוג הגז. סך הפליטות מבטא את העלות. ניתן לחשב את כל הפליטות מ-1900 ועד כה כשוות אחת לשניה, וניתן לעשות חישוב שנתי אשר נותן לשנים המאוחרות משקל גדול יותר. זאת מהסיבה שפליטה של גזים משמעותית יותר ככל שריכוז הגזים באטמוספירה כבר גבוה יותר.
שיטות דומות משמשות לערכת השפעת הדלדלות שכב האוזון.
גורמים נוספים
עוד גורמים המובאים בחשבון, אולם משקלם קטן הם:
- עלויות היוממות.
- שליטה אישית בזיהום
- תאונות דרכים.
- זיהום מים.
- רעש.
- אובדן בתי גידול ושטחי חקלאות.
- שינויים בהון ובמצב הבינ"ל