סקווטינג

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף סקוואט)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סקווטינג (מאנגלית: Squatting) היא פעולה של התיישבות של אנשים בבניין או בשטח נטוש, או שאינו נמצא בשימוש, מבלי שהסקווטר מבצע קניה, שכירה או קבלת הסכמה בדרך אחרת. הסופר רוברט ניוורייט (Robert Neuwirth) טען כי ברחבי העולם קיימים כמיליארד סקווטרים, או אחד מכל שישה אנשים. עד 2030 הוא טוען, יהיו 2 מיליארד סקווטרים, או אחד מכל 4 אנשים, ועד 2050 הוא חוזה 3 מיליארד סקווטרים, או אחד מכל 3 אנשים.[1]

לעתים קרובות נעשה שימוש בבניין למגורים או למרכז חברתי. פעולת סקווטינג נעשית בדרך כלל על ידי חסרי בית, אך לעתים גם על ידי אנשים המשייכים עצמם לזרם האנרכיזם.

סקירה

ברוב המדינות העניות בעולם קיימים שיכוני עוני או עיירות פחונים נרחבות. לרוב עיירות אלו בנויות בשוליים של ערים גדולות ומורכבות כמעט אך ורק ממבנים שנבו באופן עצמאי על ידי הדיירים על שטחי קרקע שנתפסו או נלקחו באופן בלתי חוקי. עם הזמן, התנחלויות אלה יכולות להפוך לחוקיות ולהידמות לשכונות נורמליות, ועם זאת הן מתחילות כסקווטים עם תשתית מינימלית. כך, אין מערכת ביוב, יש להביא מי שתייה מספקים או לסחוב אותם מברז סמוך ואם יש חשמל, הוא נגנב בדרך כלל מכבל חשמלי קרוב.

במדינות רבות, עצם ביצוע הסקווטינג כשלעצמו הוא פשע; באחרות הוא נתפס רק כסכסוך אזרחי בין הבעלים לבין הפולשים. דיני קניין והמדינה העדיפו באופן מסורתי את בעלי הנכס. ועם זאת, במקרים רבים בהם לסקווטרים הייתה בעלות דה פאקטו, שונו החוקים כדי לתת לגיטימציה למצבם. לרוב, סקווטרים טוענים לזכויות על המקומות בהם התיישבו בחסד ההחזקה, במקום הבעלות; במובן זה, סקווטינג דומה ל(ועשוי להיות תנאי הכרחי לחזקה פגומה (Adverse possession), לפיה יכול המחזיק בנכס ממשי ללא שיש לו תואר לקניין, להשיג בסופו של דבר חזקה חוקית לנכס המוחשי.

אפריקה

קיימות קהילות גדולות של סקווטרים בקניה כמו "קיברה" בניירובי כתב של הבי.בי.סי תיאר זאת כך: "הדבר הראשון שמכה בך כאן היא הצחנה העשירה של כמעט מיליון אנשים שחיים בשוחה זאת - בבקתות בוץ, ללא צינורות ביוב, ללא כבישים, ללא מים, ללא בתי שימוש, למעשה ללא שירותים מכל סוג שהוא"[2]

הערכה היא שכ-1,000 איש חיים במלון ביירה (Beira) במוזמביק.

בדרום אפריקה, סקווטרים חיים בדרך כלל ב"יישובים לא פורמליים" או "מחנות סקווטרים" בפאתי הערים הגדולות. על פי הערכה משנת 1994 מתוך 44 מיליון התושבים של דרום אפריקה 7.7 מיליון גרים בישובים אלה[3] סקווטרים תפסו גם מבנים רבים, במיוחד בעיר הפנימית של יוהנסבורג. בעלי הנכס או רשויות ממשלתיות יכולים בדרך כלל לפנות סקווטרים לאחר ביצוע של כמה פרוצדורות משפטיות.

אסיה

הודו

במומבאי, יש על פי הערכה 10 עד 12 מיליון תושבים, ושישה מיליון מהם הם סקווטרים. הסקווטרים חיים במגוון דרכים. חלק מהם מתגוררים בבתים בני 2-3 קומות הבנויות מלבנים ומלט וניתן לגור בהם במשך שנים. גטה נגר (Geeta Nagar) הוא כפר לא מוכר שנמצא ליד בסיס הצי ההודי בקולבה (Colaba).ישנה מושבה סקווטרית במזרח מאלד (Malad) מאז 1962 וכיום אנשים החיים שם משלמים שכר דירה למועצת העיר בסך 100 רופי בחודש. דהרבי (Dharavi) היא יישוב של מיליון סקווטרים. החניות והמפעלים שהוקמו שם הם ברובם הגדול בלתי חוקיים ולכן אינם נמצאים תחת פיקוח. [4]

סקווטרים אחרים גרים בבקתות, הנמצאות באופן מעשי על המדרכה ליד הכביש, עם רכוש מועט מאוד בתוכן. פעילים כמו יוכין ארפוטהם (Jockin Arputham) עובדים כדי להשיג תנאי מחיה טובים יותר עבור תושבי שכונות העוני.

ישראל

בשנת 2001 נמנו בישראל 140 כפרים בלתי-מוכרים, כולם יישובים ערביים. 110 מהם יישובים בדואים בנגב. על-פי ההערכות, ביישובים אלה חיו באותה שנה כ-100 אלף תושבים. ביישובים הבדואים הלא-מוכרים בנגב חיו כ-70 אלף תושבים, שהם כמחצית האוכלוסייה הבדואית בנגב."[5]. תושבי הכפרים הבלתי מוכרים חיים ללא חיבור לרשת החשמל הארצית, ביוב, מים או שרותי רפואה. רק חלק מהכפרים הבלתי מוכרים עונים על ההגדרה סקווטינג, היות שחלקם קיימים מזה שנים רבות וחלקם הוקמו על אדמות שבבעלות התושבים.

חלק מהבנייה בלתי חוקית של מבנים, ביישובים ערביים במשולש ובצפון, ובערים המעורבות רמלה, לוד וירושלים [6] היא סקווטינג בעוד שרוב הבניה הזו היא בניה לא חוקית על אדמות שבחזקת הבונים.

בתחומי יהודה ושומרון קיימים מאחזים בלתי מורשים של מתנחלים יהודים. סקווט נוסף הוא מדינת אכזיב. בתל אביב הוקמו ופעלו מספר סקווטים על ידי פאנקיסטים, אנרכיסטים או חסרי בית, שפונו בדרך כלל על ידי המשטרה. מקרה נוסף של סקווט היה כיכר הלחם.

אירופה

במדינות אירופאיות רבות קיימים סקווטים בבתים וכן פרויקטי סקווט גדולים בהם אנשים חיים ועובדים. דוגמאות לסוג האחרון כוללות בית חולים ישן למצורעים ליד ברצלונה בשם קן מסדו (Can Masdeu) ומחנות צבא ישנים כמו העיר החופשית קריסטיאנה. בדנמרק ומטלקובה (Metelkova) בסלובניה. באיטליה קיימת בוסאנה וקיה (Bussana Vecchia), עיירת רפאים בליגוריה, שננטשה ב-1887 בעקבות רעידת אדמה ועברה סקווטינג בשנות ה-60.

אנגליה

באנגליה ובווילס, המונח סקווטיג מתייחס בדרך כלל להתיישבות בבית ריק בתוך העיר. בעל הבית צריך לעבור מיני הליכים משפטיים לפני שהוא יכול לפנות את הסקווטרים. סקווטינג נתפס כעניין של חוק אזרחי ולא מעשה פלילי.[7] הסקווטר פולש לבית באופן חוקי ואז בעל הנכס חייב להוכיח בבית משפט שיש להם זכות בנכס וכי לפולש אין זכות, בעוד שלפולש יש הזדמנות לטעון שאין הוכחה מספקת כזו, או שלא ננקטו ההליכים המשפטיים הנאותים.

בלונדון, קבוצה בשם "שרות הייעוץ לסקווטרים" הקימה שרות ייעוץ התנדבותי כדי לעזור לסקווטרים, היא מפרסמת את "ספר השימוש לסקווטר".

מספר הבתים הריקים ביותר הרב ביותר מבין ערי אנגליה הוא בברמינגהאם (17,490), ליברפול (15,692) ומנצ'סטר (14,017). באזור הצפון מערבי של אנגליה יש את המספר הגדול ביותר של בתים ריקים (135,106) מספר העומד על קרוב ל-5% מהבתים. המספר הנמוך ביותר של בתים ריקים באנגליה נמצא בדרום-מזרח אנגליה ובמזרחה.

גרמניה

כל העסקים במזרח גרמניה היו בבעלות הממשלה. לאחד איחוד גרמניה, נסגרו הרבה חברות ממשלתיות והותירו מאחוריהן בניינים נטושים, שרובם נתפסו על ידי סקווטרים. חלק מהבניינים ממוקמים במקומות מבוקשים של מרכז ברלין כמו שכונת מיטה וקרויצברג.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Neuwirth, R (2004) Shadow Cities: A Billion Squatters, A New Urban World, Routledge ISBN 0415933196
  2. ^ http://news.bbc.co.uk/2/hi/africa/4261846.stm Living amidst the rubbish of Kenya's slum
  3. ^ http://www.sli.unimelb.edu.au/informal/inform_set.html יישובים לא פורמליים בדרום אפריקה
  4. ^ Pages 110-114 Neuwirth, R (2004) Shadow Cities: A Billion Squatters, A New Urban World, Routledge ISBN 0415933196
  5. ^ הארץ" 23.8.2001
  6. ^ http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m00996.doc
  7. ^ Anonymous, (12th edition, 2004)Squatter's Handbook, Advisory Service for Squatters ISBN 0950776955