סיכום פגישה דצמבר 07 העמותה לכלכלה בת קיימא

העמותה לכלכלה בת קיימא - סיכום פגישה 28.12.07

סיכום פגישה – 28.12.07

נכחו 13 חברים:, עידן, דרור, לבנת, דני, רוני, תמי, מוקי, ניבה, שחר, קדם, יונתן, קרני, טל

סדנת מרצים והרצאות

הוחלט להקדיש 5,000 ₪ מהתקציב להרצאות לציבור הרחב, כולל לסדנת ההכנה למרצים. הסדנא תתקיים ביום שני, 4.2.08, במרכז השל, בהדרכת שחר וקרני. במרץ יתקיים יום "התאמנות", בו המרצים הפוטנציאליים יתאמנו בהעברת המצגת מול קהל, בהשתתפות חגי, שכניראה יגיע לביקור בארץ. בוגרי הסדנא יעבירו הרצאות לקבוצות של צעירים לפני ואחרי הצבא: י"ג בתנועות נוער, ישיבות הסדר, מכינות קדם צבאיות, מגמה ירוקה, סטודנטים לכלכלה וסביבה וכד' . כל מרצה יקבל 400 ₪ להרצאה ויתחייב להעביר לפחות 6 הרצאות בשנה. מישהו מכיר מרצה פוטנציאלי שיכול להרצות בערבית?

קדם סיכם את הכנס בבריסל בנושא המדד החלופי. מצורף סיכום נפרד.

פרויקט מדד חלופי

הוחלט לאמץ את פרויקט המדד החלופי של שחר, לאחר שהפרויקט הוצג ביתר פירוט. מצורף סיכום בנפרד. אני אכתוב לקרנות בקשה לתמיכה, הכוללת את שלבי ההכנות ואת חישוב המדד ופרסומו בתקשורת במשך 3 שנים, כהכנה לשלב ב' של הפרויקט: הטמעת המדד החלופי כמדד רשמי נוסף בישראל.

האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית

הוחלט להצטרף לאגודה הבינ"ל לכלכלה אקולוגית ולשלם דמי חבר בסך 15$. טל תטפל בקשר איתם.

אקו-ויקי ומידע

הוחלט להעביר את הדיונים והסיכומים לאקו-ויקי. כולם מתבקשים להעשיר את האתר בידע נוסף!

טל תפתח דף בנושא העשרת הידע, הכולל המלצות לספרים שכדאי להתעמק בהם וללמוד אותם. (כמו "גבולות לצמיחה", "קפיטליזם טבעי", מעריסה לעריסה" וכו'. הוחלט להתמקד כרגע בעיקר בלימוד נושאים הקשורים באופן ישיר לפרויקטים המעשיים שלנו.

דני יפתח ערך בנושא מיחשוב ירוק.

תמי תכניס את המצגת על הבנייה הירוקה בשיקגו.

רוני תשלח את מצגת הרצאתה - ביומימיקרי.

שחר יתן בסמסטר הבא מטלה לסטודנטים: לתקצר ולסכם בעברית מאמרים וספרים.

רוני תשלח עוד פרטים בכתב על העופרת בצנרת המים. אני אנסה לעניין בזה גופים כמו העמותה לבריאות הציבור ואדם טבע ודין.

הוחלט לבנות מאגר מידע של אנשים שיכולים לעזור לנו בהמשך. אתם מתבקשים לשלוח אלי שמות, רקע ופרטי התקשרות לאנשים הרלוונטיים.

סיכמה: ניבה.

הודעות

סקירה של קדם על הכנס בבריסל

סיקור הכנס - BEYOND GDP

מטרת הכנס: לדון במדדים השונים למדידת התפתחות, איך ניתן ליישמם בתהליכי קבלת החלטות ולעלות דיון ציבורי. מיקום: הפרלמנט האירופאי, בריסל. מארגנים: האיחוד האירופאי, הפרלמנט האירופאי, המועדון של רומא, OECD ו-WWF. תאריך: נובמבר 2007

הרכב הנציגים:

נציגי ממשלות (איטליה, גרמניה,...)
חברים בפרלמנט האירופאי
נציגים מן החברה האזרחית (אירגוני קיימות ועוד...)
תעשייה (לא הרבה)
אירגונים בינ"ל (הבנק העולמי, האו"ם,...)
אקדמיה

מה המגמה הכללית?

יש הסכמה על הצורך להרחיב מעבר לתמ"ג. הביקורת נשמעה מגורמים בכירים – מצביע על המגמה.
יש רוב הטוען כי צריך יותר ממדד אחד.
עם זאת אין אחידות לגבי אילו מדדים יש לקחת.
הכנס לא התיימר להיות מחייב אלא כנקודת התחלה בתהליך שתוך כמה שנים תהיה התגבשות סביב מדד או מדדים.
נקודה ברורה היא שיש ביקורת רבה כלפי התמ"ג אך לא יזנחו אותו במהרה.

מה קורה הלאה: - ימשיכו לפעול במספר ערוצים. כאן המקום שלנו לפעול.

הערות:

כיסוי תקשורתי רחב
ציטוטים רבים המייחסים לכנס חשיבות היסטורית, המשך לכנס מלפני 12 שנה בשם Taking" Earth into account"
באוסטרליה כל עיר עם יותר מ-60,000 צריכה להציג תוכנית עם מטרות ארוכות טווח לקידום קיימות.
יש מקום חשוב לארגונים לא ממשלתיים בקידום שינויים. הם לעיתים רבות פורצי הדרך שמובילים לאחר מכן להתמסדות.
בקושי היה ייצוג של מדינות מתפתחות.
חשוב שניתן יהיה "למכור" את המדד לציבור. זה חשוב כדי לעודד לחץ על ממשלות, נציגי ציבור וחברות להירתם לקידום המדד.
יש לפעול שלכנס כזה יגיע נציג מטעם ממשלת ישראל (בדומה באלי, בערך)
יש הכרה בחשיבות מידע זמין ואמין שעליו ניתן לבסס מדיניות. זו היא נקודת התחלה לכל פרוייקט שמיועד להשפיע על מקבלי החלטות. הדבר נוגע גם לחברות כלכליות.
ציטוט מהצד: בישראל יש עבודה רצינית על מדד הקשור במים.

מידע נוסף + סיכום רשמי של הכנס: http://www.beyond-gdp.eu - אתר מצוין, מכיל מידע על מדדים יחד עם רקע וההרצאות עצמן.

פרוייקט המדד החלופי

מדד צמיחה חלופי בישראל

הנחת יסוד: מדיניות הממשלה מושפעת במידה רבה מאופן מדידת הצמיחה. שינוי אופן המדידה הוא חלק הכרחי מתהליך שינוי המדיניות הכלכלית. הבעיה בישראל מתיחסים ברצינות רבה למדדים הכלכליים של צמיחת התמ"ג לנפש, אינפלציה ומדד המחירים. אך במקביל תהליכים פוליטיים פוגעים בחוסן החברתי/סביבתי: הפרטה, פגיעה בסביבה, פגיעה במעמד העובדים ועלייה מתמדת בתחולת העוני. יש צורך פוליטי במדד אינטגרטיבי שידע להכליל את הפגיעות הללו ויראה כי הצמיחה הכלכלית באה על חשבון החברה והסביבה ובחשבון סופי אנחנו בצמיחה שלילית. ההכוונה צריכה להיות הן לתקשורת ולמדד פשוט וקל, והן ככלי מדיניות מדויק ומורכב בשלב ב'. התמ”ג התמ"ג (תוצר מקומי גולמי), מחשב את סך הפעילות הכלכלית במשק על ידי סיכום הערך הכספי של הסחורות והשירותים המוגמרים שיוצרו במקום מסוים במשך שנה. האופן בו מודדים הוא על ידי סקרים המודדים את הצריכה במדינה, כשהטענה היא:

הצריכה הפרטית + הצריכה הממשלתית = השירותים והמוצרים שיוצרו

ההתייחסות לצריכה הפרטית היא עקב הטענה כי צריכה עסקית היא של מוצרי ביניים – המחיר שלהם מגולם במחיר המוצר שנצרך בצריכה פרטית, ולכן כדי לא לספור אותם פעמיים מסכמים רק את הצריכה הפרטית והממשלתית. נקודות חשובות הנקודות שמדדים חליפיים מכלילים בד"כ: • חישוב מדויק יותר של הוצאות סופיות מול הוצאות ביניים (למשל, יוממות, למרות שהיא חלק מההוצאה הפרטית, צריכה להיחשב כחלק מההוצאות העסקיות) • הבחנה בין 'טובין' ל'רעין' (הוצאות על ביטחון, למשל, הן 'רעין' ולכן יש להחסירן מהסכום הסופי, כנ"ל לגבי 'טורדין' כדוגמת זיהום רעש, אויר ומים. עבודה התנדבותית, מאידך, היא בגדר טובין שיש להוסיפה לסיכום) • תחשיב 'נכסי הכלל' כהון טבעי (התחשבות בשחיקת אדמה חקלאית או שטחים פתוחים) • הכללת אינדיקטורים חברתיים וסביבתיים שאין להם תג מחיר, יחד עם הסכומים הכלכליים (תיקון עקב פערים בחברה או שינויי האקלים)

בישראל מספר תהליכים ייחודיים שהמדד צריך לדעת להכיל: • הפרטה אפורה של החינוך והבריאות • שינוי יעוד קרקעות לבנייה • פגיעה במעמד העובדים, העסקה הולכת וגוברת דרך גורמים שלישיים (חברות כוח קבלן/כוח אדם) מדדים אפשריים • המדד המוכר ביותר הוא ISEW/GPI. יצרנו קשר עם new economics foundation שחישב את ISEW עבור בריטניה, וכעת מחשבים שם את ISEW עבור האזורים השונים בבריטניה כפרויקט ממשלתי. נוכל להיעזר באנשי nef בעת חישוב המדד. o יתרונות המדד: מוכר, חושב למדינות רבות, המתודולוגיה קיימת (פחות או יותר), קשר ל-nef, גמיש יחסית ולכן מאפשר להשתמש במידע הקיים. o חסרונות המדד: אינו 'רשמי' - לא חושב על ידי ממשלה, ניתן לויכוח – כמעט על כל סעיף אפשר להתווכח: איך קובעים את העלות של זיהום רעש, או פגיעה בשטחים פתוחים, או יוממות, וכד'. בגלל גמישותו אינו מאפשר השוואה בין לאומית. • ה-OECD עוסק כעת גם בפרויקט גדול 'מדידת קידמה של אומות'. כפי שמסתמן כעת הם הולכים להשתמש במדד הרווחה הקנדי. המדד קצת יותר מקיף מ-ISEW, אך הוא עדיין בחיתולים ואינו סגור. גם לא ברור מה יהיה המדד שה-OECD יאמץ בסוף. o יתרונות המדד: יאומץ על ידי OECD, מוכר רשמית ולכן יכול להיות מחושב על ידי הלמ"ס. o חסרונות המדד: מורכב, עדיין בפיתוח.

תהליך העבודה 1. יש להקים קבוצת עבודה. כרגע חברים בקבוצה: דר' שחר דולב ממרכז השל, אורן עזריה – כלכלן סביבתי מאדם טבע ודין, ענת איתי – דוקטורנטית העוסקת במדידת רווחה ושותפה בפרויקט ה-OECD, קדם לוי – דוקטורנט באוניברסיטה העברית במורכבות, עמית יגור-קרול – הלמ"ס. 2. יש להחליט על המדד אותו נרצה לחשב. צריך להחליט על קריטריונים, ואז על פיהם לבחור את המדד מבין השניים שפורטו לעיל (האם יש מדדים אפשריים נוספים?) 3. להקים צוותי מחקר להכנת המתודולוגיה של המדד. ראשית יש לקבל חומר מדויק על דרישות המדד. לאחר מכן לחפש מידע בארץ המכסה את הדרישות, כולל מאמרי מחקר מהארץ ומהעולם. ואם אין מחקרים מהארץ, צריך למצוא מאמרים על אזורים דומים לנו בעולם ולעשות את ההתאמות הדרושות. 4. לחשב את המדד. החלק הקל ;-) 5. לפרסם את המדד. לצאת לתקשורת ברעש גדול כדי למשוך תשומת לב. 6. הטמעת המדד כמדד רשמי של המדינה. זה יהיה חלק ב' של הפרויקט והוא יפורט בנפרד בהמשך.