משתמש:האזרח דרור/ספר/פרק 1
רבדי הכלכלה
4 רבדי הכלכלה
הכלכלה של כל יצור חי, כולל האדם נסמכת על 4 רבדים או ספירות הבנויות זו על זו ומקיימות קשרי גומלין בינהן.
- השכבה הגאופיזית - מערכת השמש והפלנטה כדור הארץ.
- השכבה האקולוגית - המערכות האקולוגיות של כלל היצורים החיים.
- השכבה הראלית - ביצוע פעולות במרחב הפיזי- מפעלים, מכונות, חומרי גלם, עבודה, תחבורה, תעשיה, ייצור, מוצרים, צריכה, צבאות, חקלאות וכו'.
- השכבה החברתית - מכלול הכוחות וה ואינטראקציות ברמה הנפשית הפרטית או המשותפת- טריטורטיה, כסף, רכוש, משטרים, אמונות, דתות, נורמות, חוזים, ריבית, פירמות, וכו'.
הכלכלה עצמה מהווה חלק מכל הרבדים האלה. ב-2 הרבדים הראשונים כלל המין האנושי מהווה חלק קטן ממערכות גדולות בהרבה ממנו. ועם זאת, ללא כל אחד מהרבדים לא תיתכן כלכלה. שינוי של כל אחד מהם ישנה את הכלכלה, ולכן כדי להבין את המערכת הכלכלית יש להכיר, ולו הכרות שטחית, את הרבדים הללו.
ניתן לדמיין שינוי דרסטי בכל אחד מהרבדים, ועדיין המשך קיום דומה של 3 הרבדים האחרים (בתנאים המתאימים). לדוגמה, אם יום אחד האנושות תצא החוצה מכדור הארץ ותיישב כוכב לכת אחר במערכת השמש או במערכת שמש אחרת, הרובד הראשון יהיה שונה - בגבול מסויים של פרמטרים. לדוגמה השטח היבשתי או כמות האנרגיה שמגיעה ליחידת שטח יכולים להיות שונים. באופן תאורטי (שכיום נמצא בתחום המדע הבדיוני בלבד) ניתן למצוא כוכב עם תנאי אקלים דומים לכדור הארץ או לקיים תהליך של הארצה - שינוי של האקלים והקמה של מערכת אקולוגית מתפקדת. דוגמה אחרת היא כלכלה המתפקדת בתוך חללית גדולה.
באופן דומה, גם המערכת האקולוגית משתנה עם השנים, גם אם המערכת הגאופיזית עוברת שינויים מתונים בהרבה. לפני 60 מיליון שנה המינים שהיו על כדור הארץ היו שונים למדי. לפני מספר גדול יותר של שנים לא היו צמחים יבשתיים, ובאטמוספירה לא היה חמצן. ניתן לדמיין מערכת כלכלית אנושית במצב כזה, שיהיו בה לדוגמה שערי ריבית וכסף, אבל כלל התפקוד הככלי יושפע כמובן מהשינוי ברמה האקולוגי.
הספרה השלישית, היא זו של הייצור, הצריכה והקיום הפיזי של המין האנושי. נתונים מרכזיים בספרה זו הם כמות האוכלוסיה, כמות הצריכה לנפש, הטכנולוגיה הקיימת, כמות האנרגיה הזמינה וזמינות חומרי הגלם. ניתן לדוגמה לדמיין את 3 השכבות האחרות במצב דומה (כלומר מבנים חברתיים דומים, מערכת אקולוגית עם מאפיינים דומים וכדור ארץ דומה) אך עם טכנולוגיה שונה או כמות אוכלוסיה שונה.
הספרה הרביעית היא זו החברתית. גם כאן אפשר לראות כי שינוי של ספרה זו (לדוגמה בחירה בין קומוניזים לבין קפיטליזם, או עיצוב זכויות הקניין או הכסף או צורת השלטון) מביא באותם תנאים ב-3 הספרות האחרות לתוצאות אחרות לגמרי.
הבחנה בין 4 הספרות האלה מאפשרת לנו לנסות ולנסח מערכת חוקים כלכלית אוניברסלית. אם ברצוננו לעסוק במערכת כלכלית בכוכב זהה לכדור הארץ אלא שבו יש מין בעל פסיכולוגיה שונה מעט, אזי 3 השכבות התחתונות יהיו בעלי פרמטרים זהים, אבל השכבה החברתית של הכלכלה תהיה שונה. באופן דומה.
העניין בתאוריה כזו אינו תאורטי בלבד כמובן. בניגוד לתאוריות הקיימות כיום, מסגרת המחשבה הזו מספיק גמישה כדי לנסות וולשרטט את ההשפעות של שינוי אפשרי במערכת הגאופיזית (כמו התחממות עולמית) או במערכת האקולוגית (כמו הכחדת מינים) על המערכת הכלכלית.
חוקים ופרמטריזציה
מי שרוצה לחקור את דרך פעולת הכלכלה צריך לנסות לתאר את קשרי הגומלין בין המערכות שבתוך רבדים גסים אלה, או ספרות - הן בתוך רובד אחת והן בין רובדים. הספרות הכלכלית לדוגמה מנסה לתאר את קשרי הגומלין בין המערכות החברתיות שקשורות בכסף כמו שער הריבית לבין המערכת של הפירמות ובין הפירמה לבין הייצור בפועל.
נרצה לתאר את החוקים בתוך כל ספירה, תוך הבנה שלפעמים יש קבועים מסויימים לחוקים אלה, לדוגמה כמות שטף האנרגיה שנכנס בממוצע לכדור הארץ. ומצד שני קיימת חוקיות מסויימת וגדלים רבים יכולים להשתנות עקב שינויים במערכות שנמצאות בספרות "נמוכות" יותר או גבוהות יותר. לדוגמה כמות זיהום האוויר משפיעה על התחלואה, וזו משפיעה על הפריון הכלכלי של אוכלוסיה ופירמות.
השפעה יכולה להיות מיידית או בעלת השהייה. השפעה מיידית היא לדוגמה העלאת ריבית שיכולה לשנות במהירות את שערי המטבע. השפעה מיידית אחרת היא מלחמה הגורמת לפגיעה בתיירות. אבל יש גם השפעות מצטברות או השפעות מושהות - לדוגמה אפשר לזהם את המים במשך זמן מה באזור מסויים מבלי שלדבר זה יהיה מחיר כלכלי לכאורה, אבל בסופו של דבר המחיר - בצורה של בארות שלא ניתן להשתמש בהן - בו יבוא. השהייה כזו מתרחשת כאשר יש נוכחות של מאגרים. כאשר אין מאגרים ההשפעה היא מיידית, ואילו בנכחות שלהם יש לפעמים השהייה - בתלות ביכולת החיזוי של המערכת או בקשר בין גודל המאגר לגודל הזרם.
הההשפעה לא חייבת להיות לינארית - כדרכן של מערכות טבעיות וחברתיות רבות, שבהן יש אפשרות למעבר פאזה (שינוי קטן בפרמטר אחד שגורם לשינוי גדול בהתנהגות של מערכת אחרת), השהיות בתגובה, ולולאות משוב מחזקות ומחלישות.
ועם זאת, נסיון להתעלם מהקשרים האלה, מביא בסופו של דבר לתאוריות שאינן מסוגלת להתחשב בדברים הגדולים - ובתהלכי מאקרו ארוכי טווח (כמו כילוי משאבי אנרגיה בלתי מתחדשת, צמיחת האוכלוסיה וכו'), ומתמקדות בשינויים קטנים ותכופים יותר - שקל יותר למדוד אותם, אבל מדידה בלבדית שלהם, ואשליה של הבנת החוקיות שלהם מהווה מלכודת מושגית מסוכנת.
ייצוג בתאוריה הכלכלית
הדיון עד כה עלול להראות מוזר למי שרגיל לעסוק בכלכלה. מה למערכת השמש ולכלכלה? מה לינשופים ולברושים ולשערי מטבע? כיצד עסקו מאות ואלפי כלכלנים בתחומי אלה ולא שמו את ליבם לחשיבות מזג האויר על תפקוד הכלכלה? התשובה לכך היא שכלכלנים התמקדו בדרך כלל ב-2 השכבות "העליונות" - השכבה ה"ראלית" והשכבה ה"נומינלית".
הסיבה למיקוד זה היתה שהתפקוד של המערכת האקולוגית היה "שקוף" או מובן מאליו במשך רוב זמן הפעילות של הכלכלה האנושית. והמשאבים הגאופיזיים כמו נפט או ברזל נדמו אינסופיים. הכלכלנים דמו לבן המלך שלא דיבר, עד אשר במרק לא היה מספיק מלח. אם יש אינסוף משאבים, ואם התפקוד של המערכת האקולוגית הוא קבוע ובלתי פגיע, אין שום טעם לנסות ולברר מה תרומתם או השפעתם על הכלכלה האנושית.
סיבות נוספות ל"עיוורון" הכלכלי ל-2 הספרות הראשונות היה מיקוד של הכלכלה בתהליכים קצרי טווח, ובבניית בסיס הניתוח על "מיקרו כלכלה" - כלומר בחינת פעילות של אדם אחד או שניים ולאחר מכן סכימת פעילות על פני משק כולו. הסתכלות כזו גורמת לטשטוש החשיבות של תהליכים ארוכי טווח, או גורמים עולמיים או אזוריים. השפעות תהליכים אלו יכולה להראות קטנה בניתוח קצר טווח ומקומי אבל אין הדבר כך בהקשר של כלל המערכת הכלכלית והאנושית.
סיבה נוספת היתה חוסר הבנה של העולם הטבעי, בעיקר בקרב מדעי החברה. מדע האקולוגיה ,לדוגמה, התפתח בעיקר במחצית השניה של המאה ה-20, בעוד רובו התאוריה הכלכלית המודרנית (כלכלה נאו קלאסית) נוסחה בסוף המאה ה-19.
סיבות נוספות היו סיבות פוליטיות הן בתוך האקדמיה והן מחוצה לה. באקדמיה נכוו מנסיונות לא מוצלחים להמשיל את העולם החברתי לעולם הטבעי ("משל הדבורים", "דארוויזנים חברתי" וכו') ולכן פעמים רבות יש נטיה במדעי החברה ללכת לקיצוניות השניה - ולהתעלם לחלוטין מקשרים בין הסביבה הטבעית לספרות האנושיות. מחוץ לאקדמיה מתחולל קרב פוליטי בין הפועלים ומי שמנסים לייצג אותם הסוציאליסטים, לבין בעלי הרכוש וההון - הקפיטליסטים, אך למרות היריבות הקשה בין שני מחנות אלה, נוח לרוב הדוברים של מחנות אלה להניח שרק בני האדם מעורבים בייצור ובצריכה, וכן נוח, הן לפועלים והן לרוב בעלי העסקים, שחומרי גלם ומזון ימכרו במחיר הנמוך ביותר שאפשר.