מערכות לפורום

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משחק הבירה

למי שרוצה לנסות

בעיות מערכתיות בניתוח הנ"ק

ראו גם :

מבוא של יונתן

הפרדיגמה המערבית

  • בין סיפורית למדעית.
  • קרובה בזמן, במרחב ובמושאי הפעולה/הסתכלות.
  • נובעת מהמחשבה המדעית-גילויית של החושים, מעוגנת בפילוסופיה המערבית.
  • נובעת מהאופי של החיים הקדומים של האדם.
  • סיבתיות: לכל דבר יש סיבה, ובידיעת הסיבות ניתן לדעת את התוצאות
  • רדוקציוניזם: כל דבר/תהליך ניתן לפרק למרכיביו, לבחון אותם בנפרד מהשאר, וללמוד בכך על השלם.
  • לינאריות: סיבה קטנה גורמת לתוצאה קטנה, אין תלות בין גורמים (שינוי מסויים בפרמטר מסויים יגרום לאותה התוצאה בלי קשר מה מצב הפרמטרים האחרים). נבע בעיקר מהקושי לחשב ולנתח מודלים לא לינאריים...

התנהגויות שאינן מוסברות על ידי דרך ההסתכלות המערבית

  • זרימת המים בחימום תחתית מיכל (דוגמאות משושים).
  • נוירונים במוח.
  • תקשורת.
  • מעגל תחבורה.

ישנה פרדיגמה מתאימה לבעיות/התנהגויות כאלו

  • תופעת ההגחה (Emargence).
  • ניתוח הדוגמאות מהחלק הקודם.
  • דוגמאות נוספות:
    • מוסיקה (ואמנות בכלל).
    • מיון וסידור.
    • אדריכלות.

גבולות המערכת

  • מערכות בתוך מערכות בתוך מערכות...
  • הגבול הוא בעיני המתבונן -> תנאי היעילות והלמידה.
  • יחודיות בהקשר

מערכות קשות

  • לולאות משוב:
    • מחזקות.
    • מחלישות.
    • לולאות מורכבות (שילוב בין לולאות שונות, לאו דוקא באופן של הכלה של לולאה אחת באחרת, או עקיבה של אחת אחרי האחרת – אי לינאריות חזקה)
  • זרמים ומאגרים – פורסטר ומדווז
  • ביולוגיה כתחום מערכות קשות

מערכות רכות

  • מערכות חברתיות אינן מצייתות רק לחוקים הפיזיקליים.
  • כל ארגון הוא מערכת חברתית.
  • כל חלק בארגון הוא מערכת בפני עצמו.
  • לכל חלק (תת מערכת) בארגון יש מטרות והגיון משלו.
  • לכן בתוך ארגון ישנם מתחים. דוגמאות: שיווק-ייצור, אפסנאות-חיילים, חיזבאללה.
  • המתחים וההגיונות של ארגון הם הבסיס לשינוי מסדר גבוה (עיצוב) של ארגון – מדווז.


כלכלה אקולוגית כמפגש בין מערכות קשות ורכות ובין סיפורים שונים

  • בין פיזיקה לחברה ולכלכלה – הכלכלה היא מערכת שונה מהחברה....
  • בין חוקי טבע להגיונות.אולי בין חוקי טבע לחוקי הסדר האנושי


המשך - דרור

העדר זמן

  1. העדר זמן מהניתוח - הניתוח הכלכלי הוא סטטי בעוד המציאות היא דינמית. דוגמאות - כרוז של ואלראס (ש"מ סטטי). מול זה - הפרפר של לורנץ, מודל בו המערכת לעולם לא מתייצבת בנקודת שווי המשקל, אלא מתנדנדת הלוך ושוב סביב מספר נקודות כאלו, תוך מעברים 'אלימים' בין נקודות שווי משקל שונות.
  2. בעיות אחרות שקשורות בזמן - ערך (לפי האוסטרים), דינמיקה של התפתחות עסקים, דינמיקה של מחזורי עסקים, וכו'. מסוגיות אלו נובע שהעדר זמן בניתוח בעייתי לא רק בהקשרים שנדבר עליהם, אלא על פני כל הנושאים ורמות הניתוח של החשיבה הכלכלית.
  3. העדר פערי זמנים בין פעולה לתגובה (מידע מלא, אי וודאות) - אם אין ידועים מה תהיה ההשלכה של פעולה מסויימת, אי אפשר לדבר על יעילות. קשה מאוד לדבר על יעילות כתוצאה מפעולות ספונטניות לא מתוכננות.
  4. העדר התחשבות בזמנים שונים בנוגע לרווחה - לדוגמה הטלת מחיר הזיהום על דורות העתיד. ב"יעילות פארטו" אין התייחסות לעתיד. כשבשוק יש עלויות חיצוניות, אבל עקב פערי זמן הילדים שלנו ישלמו אותן. הבעיה היא שגם אם היה מידע מלא, מי שנפגע הוא לאו דווקא מי שמקבל את ההחלטות.
  5. הפיכות בזמן - ההנחה היא שהמודל דומה למודל ניוטוני (יכול לנוע קדימה או אחורה כמו כדורי ביליארד). בעוד תהליכים תרמודינמיים (כמו חיים, או שבירה של צלחת) - אי הפיכות בזמן. יש מצבי אל חזור. הרס מערכות אקולוגיות או חיסול משאבים גם הם פעולות בלתי הפיכות.

ניתוח של ערימת חול (חוסר מבנה, הטרוגניות מול השפעה הדדית ותפקוד)

  1. הניתוח בכנ"ק מתייחס לאנשים ולמוצרים ולהשפעות שלהם כאילו הם מבודדים משאר העולם. כמו גרגירי חול בערמה. ניתן לקחת דלי חול מהערמה ולהחזיר, וחזרנו למצב הקודם. בניגוד לכך, אנשים, מערכות כלכליות חברתיות וסביבתיות (או אפילו אופניים או מכונית) אינן עובדות ככה.
    • יש משמעות לאינראטקציות. (חלק אחד משפיע על ומושפע מ- החלקים האחרים)
    • יש משמעות למבנה פנימי. (אי אפשר לקחת חתיכה מאדם ולהחזיר אותה)
    • יש תפקוד (אדם שמת זה עתה דומה מאוד לאדם חי מהרבה בחינות, יש חלקים שאפשר להוציא מהמערכת וההשפעה תהיה קטנה בעוד אחרים יגרמו לקריסת המערכת)
    • יש צורך בתחזוקה מתמדת כדי לשמור על המבנה והתפקוד (תרמו 2)
  2. ערימת תפוזים מול מכונית לדוגמה. תפוז אחד זהה לאחרים, ונזק ל-3 תפוזים עולה 3 שקלים. לעומת זאת נזק לרכיב של 10 שקלים במכונית לא גורם לנזק בגודל 10 ש"ח.
  3. כאשר סוכמים 2 ערמות חול, סכום הגרגרים הוא חיבור פשוט של מספרי הגרגרים בשתי הערמות. לעומת זאת הון של חברות וגדלים חברתיים אחרים (כמו השכלה, יכולת התארגנות, וכו') לא מצייתים לחוקי חיבור כאלה (כשממזגים שתי חברות ששוות 2 מיליון כ"א, מקבלים חברה ששווה יותר מ-4...).
  4. ניתוח מאקרו - "סוכמים" מיליוני אנשים. יש כאן שתי בעיות:
    • אין מוסדות (כלכלה מוסדית), אין התחשבות ביחסי הכוחות בין הרכיבים של המערכת. המוסדות נדונים במסגרת הניתוח של 'מערכות רכות'.
    • אין הבחנה בחלוקות הפנימיות של הכלל, למשל בין עשירים לעניים או בין תהליכים בתוך החברה או בגושים שונים. כך סכימה פשטנית יכולה להראות שהמשק 'צומח', בעוד בדיקה מעמיקה תראה שמצבם של רוב התושבים דוקא הידרדר ורק מיעוט הצליח לגרוף רווחים אדירים.
  5. עוד דוגמאות - מחירים "ריאליים" וסל מוצרים "מייצג", הכנסה "ממוצעת". - התפלגויות שונות יגרמו לתוצאות שונות. (הקשר למערכות - באמצעות סימולציה של סוכנים , חלוקת האוכלוסייה על פי פרמטרים או סימולציה של "תאי שטח" על פני זמן , אפשר אולי להבחין בהתנהגויות שונות. ייתכן שהעבודות של רוברט קוסטנזה קשורות לזה באופן עקיף).

לינאריות וניתוח שולי

  1. ראינו בפרפר של לורנץ איך חוסר לינאריות משפיעה על התנהגות המערכת .
  2. בכלכלה נאו-קלאסית - מניחים השפעה לינארית וחוסר תלות בין המשתנים. כתוצאה מכך ניתן לבצע ניתוח שולי. במציאות, יכול להיות חוסר השפעה לכאורה של משתנה אחד, בתחום מסויים, והשפעה חזקה בתחום אחר ('דוגמת אופניים': אם גם הצמיג ללא אוויר וגם הגלגל עקום, כל טיפול באחת מהבעיות [ניתוח שולי] לא יתן תוצאות, אבל רק טיפול בשניהם יאפשר לנסוע [עקב השפעה בין הגורמים]).
  3. מעברי פאזה - משך זמן רב "לא קורה כלום" ובבת אחת הבדל קטן מוביל לשינוי עצום (התכה של קרח, פשיעה, החלטות צרכניות על קניה, שבירת מערכות אקולוגיות, מוות).

מקרה מבחן

ראו גם

דוגמה של יונתן.

לולאות משוב בייצור קיטור ע"H שריפת ביומסה

חניכת מתקן לייצור קיטור משבבי עץ, דה-מרקר 13.10. בכתבה מתוארת טכנולוגיה של שריפת גזם במקום דלק פוסילי ליצירת קיטור. היתרונות הם ניצול עודפי הגזם והפחתת השימוש בדלק פוסילי הכוללת פליטה של פחות גזי חממה.

המבט הנ"ק רואה כאן גם הזדמנות עיסקית, גם ניצול של משאב לא מנוצל, וגם הפחתת הזיהום. ניתוח פשוט מאוד של לולאות משוב יגלה שהמצב כולל הרבה עניינים בעייתיים וגם כמה מועילים. הפניית דלק פוסילי מייצור קיטור לשימושים אחרים מורידה את העלות שלו ומגדילה את הצריכה ולכן את זיהום האויר בסופו של דבר. בנוסף ירידת מחירי הדלק מקטינה את הפיתוח של טכנולוגיה ירוקה (עניין ידוע). מערכת שנייה שמושפעת היא מנגנון ההתחדשות של היערות. כאשר הגזם נשרף במקום לחזור לקרקע קטנה ההתחדשות של הקרקע והצמחיה, כמות הגזם העתידית קטנה ושוב פיתוח הטכנולוגיה היקורה מואט. מעגל שלישי שמושפע הוא ייצור הדשנים הכימיים. כאשר יש פחות חזרה של גזם צריך לייצר יותר דשן כימי, מה שמוביל לזיהום ביולוגי ולפגיעה נוספת בביוספירה.

אני חושב שדרך ההדגמה הזו אפשר להראות הרבה דברים, גם איך הכל קשור, גם את האנטי-אינטואטיביות (לרוב האנשים), את קביעת גבולות המע' על ידי המתבונן ועוד.


דוגמה של דרור

במצב של מערכת אקולוגית כמו מערכת המים, אפשר לראות את הבעיות בניתוח כנ"ק ואת היתרון במערכות:

  • יש השתנות של המערכת על פני זמן, יש מצבים של "אל חזור" כגון של זיהום מאגר מי תהום (הדומה במבנה שלו לספוג - ולכן קשה מאוד לחזור אחורה).
  • אין יעילות על פני זמן גם אם יש יעילות פארטו כתוצאה מפעילות שוק - בגלל שזיהום שנגרם לפני 40 שנה משפיע כיום (תע"ש)
  • אין הערכה טובה של מחירים ועלויות - זיהום בעלות נמוכה עושה נזק גבוה מאוד.
  • אין לינאריות - ריכוזי רעלים והתנהגות מערכת החריצים של הקרקע אינה לינארית.
  • אין וודאות לגבי מצב המערכת. לא יודעים כמה רעלים יש ואיפה ומה ההשפעות שלהם.
  • יש השפעות של גורמים אחד על השני- תרכובות המתרכבות זו עם זו, השפעת שאיבה מבארות שלא נזדהמו על בעיה אחרת של המלחת בארות.
  • השפעות חברתיות - העשירים קונים מים מינרלים, והעניים לא. התוצאה -?? נדע אולי רק עוד 20 שנה.

חלק ב

מה זה מערכת מורכבת - צמצום של המאמר מערכת מורכבת

חלק ג - שחר

תוכן נוסף שנמצא כבר בוויקי