47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 5:
שורה 5: + + + + + + + + + + + + + + + שורה 16:
שורה 31: +
אין תקציר עריכה
הספר מתאר בין היתר את הבלבול והיאוש שהיו נחלתם של רופאים, חוקרים ושאר הציבור בעת שניסו לבלום מחלות ומגפות קשות בעידן לפני [[השיטה המדעית|החקירה המדעית]] וחיפוש אחר חיידקים כגורמי מחלות שקידמו פסטר וקוך. דוגמה לכך מובאת לקרת סוף הספר בסיפור על גילוי דרכי העברה של הקדחת הצהובה בידי ואלטר ריד. היו דעות שונות רבות כיצד להלחם בקדחת צהובה - יש לחטא באדים בגדי משי, קטיפה וחפצים אחרים של אנשים כשהם עוזבים ערים מוכות בקדחת. אחרים סברו שחיטוי כזה אינו מספיק, ויש להעלות באש את כל החפצים האלה, אחרים חשבו שיש לקבור ולשרוף מלבושי משי וקטיפה כאשר אנשים נכנסים לעיר עם קדחת. אחרים חשבו שאסור ללחוץ את הידיים של קריבי משפחה של אנשים שמתו מקדחת צהובה, ואחרים חשבו שאין סכנה בכף. יש שחשבו שכדאי לשרוף את הבתים בהם שכנו חולים בקדחת, ויש שחשבו שדי אם מעשנים בתים אלה בגופרית. גם רופאים בכירים ניסו להלחם בקדחת אבל ללא הועיל. המשותף לכל הדעות האלה היה שהן כולן היו לא נכונות. עם זאת בכל יבשות אמריקה,הכל הסכימו שכאשר תושבי עיר מתחילים לחלות בקדחת צהובה - עורם הופך צהוב, הם מתחילים לשהק ולהקיא קיא שחור, אין ברירה אלא לברוח מאותה עיר. שכן ה"רוצח הצהוב" היה מסוגל לקפוץ בין בתים, לעבור אש, למות ולשוב מין המתים. עד אשר המגפה שיכלה להרוג מאות אנשים מאותה עיר, פסקה פתאום באופן פתאומי. בצפון אמריקה היא היתה מסתיימת עם בוא הכפור של הסתיו. הכל היו חסרי אונים נגד הקדחת הצהובה. כל זה המשיך עד שנת 1900. עד אותה עת הרופא מקובה, קרלוס פינלאי טען בתוקף כי מה שגורם לקחת הצהובה הוא יתושים, אך איש לא שמע לו. בשנת 1900 הגיע ולטר ריד להבנה קובה לרפא חיילים מארצות הברית שנלחמו בספרדים במלחמת ארה"ב ספרד . אלו מתו באלפיהם מהקדחת הצהובה - הרבה יותר מאשר מכדורי הספרדים. ריד חיפש את הגורם לקדת, ובין היתר שמע את דעתו של פנלאי. לבסוף הצליח להוכיח באמצעות סדרת ניסויים שכללה ניסויים בבני אדם אמיצים שהתנדבו לכך (וחלקם מתו בעקבות הניסויים), כי היתושים הם אלו שמעבירים את הקדחת הצהובה מאדם לאדם. הכל האמינו, כולל כל הרופאים, כי הבגדים וכלי המיטה של חולי קדחת צהובה הם מסוכנים וכי יש לשרוף אותם, ריד הראה שאין בהם כל סיכון.
הספר מתאר בין היתר את הבלבול והיאוש שהיו נחלתם של רופאים, חוקרים ושאר הציבור בעת שניסו לבלום מחלות ומגפות קשות בעידן לפני [[השיטה המדעית|החקירה המדעית]] וחיפוש אחר חיידקים כגורמי מחלות שקידמו פסטר וקוך. דוגמה לכך מובאת לקרת סוף הספר בסיפור על גילוי דרכי העברה של הקדחת הצהובה בידי ואלטר ריד. היו דעות שונות רבות כיצד להלחם בקדחת צהובה - יש לחטא באדים בגדי משי, קטיפה וחפצים אחרים של אנשים כשהם עוזבים ערים מוכות בקדחת. אחרים סברו שחיטוי כזה אינו מספיק, ויש להעלות באש את כל החפצים האלה, אחרים חשבו שיש לקבור ולשרוף מלבושי משי וקטיפה כאשר אנשים נכנסים לעיר עם קדחת. אחרים חשבו שאסור ללחוץ את הידיים של קריבי משפחה של אנשים שמתו מקדחת צהובה, ואחרים חשבו שאין סכנה בכף. יש שחשבו שכדאי לשרוף את הבתים בהם שכנו חולים בקדחת, ויש שחשבו שדי אם מעשנים בתים אלה בגופרית. גם רופאים בכירים ניסו להלחם בקדחת אבל ללא הועיל. המשותף לכל הדעות האלה היה שהן כולן היו לא נכונות. עם זאת בכל יבשות אמריקה,הכל הסכימו שכאשר תושבי עיר מתחילים לחלות בקדחת צהובה - עורם הופך צהוב, הם מתחילים לשהק ולהקיא קיא שחור, אין ברירה אלא לברוח מאותה עיר. שכן ה"רוצח הצהוב" היה מסוגל לקפוץ בין בתים, לעבור אש, למות ולשוב מין המתים. עד אשר המגפה שיכלה להרוג מאות אנשים מאותה עיר, פסקה פתאום באופן פתאומי. בצפון אמריקה היא היתה מסתיימת עם בוא הכפור של הסתיו. הכל היו חסרי אונים נגד הקדחת הצהובה. כל זה המשיך עד שנת 1900. עד אותה עת הרופא מקובה, קרלוס פינלאי טען בתוקף כי מה שגורם לקחת הצהובה הוא יתושים, אך איש לא שמע לו. בשנת 1900 הגיע ולטר ריד להבנה קובה לרפא חיילים מארצות הברית שנלחמו בספרדים במלחמת ארה"ב ספרד . אלו מתו באלפיהם מהקדחת הצהובה - הרבה יותר מאשר מכדורי הספרדים. ריד חיפש את הגורם לקדת, ובין היתר שמע את דעתו של פנלאי. לבסוף הצליח להוכיח באמצעות סדרת ניסויים שכללה ניסויים בבני אדם אמיצים שהתנדבו לכך (וחלקם מתו בעקבות הניסויים), כי היתושים הם אלו שמעבירים את הקדחת הצהובה מאדם לאדם. הכל האמינו, כולל כל הרופאים, כי הבגדים וכלי המיטה של חולי קדחת צהובה הם מסוכנים וכי יש לשרוף אותם, ריד הראה שאין בהם כל סיכון.
==דיון==
הספר מדגיש את חשיבותה של [[המהפכה המדעית]] ובמיוחד [[ המהפכה המיקרוביולוגית]] לחיים עצמם ולאיכות החיים של מיליארדי אנשים שנולדו במאה ה-20 ולאחר מכן. הספר לא מנסה לתת רק את "העובדות היבשות" כספר עיון רגיל אלא גם לעורר בקוראים הצעירים רגשי הזדהות עם החוקרים והבנה של התסכול וחוסר האונים שהיו לפני כן.
נקודה נוספת שהעולה מהספר היא שלא תמיד [[האמת היא איפשהו באמצע]]. לדוגמה היו שלל תאוריות לגבי הסיבות ודרכי המניעה של מחלות שונות. דוגמה לכך היא הקדחת הצהובה. ההסבר האמיתי להפצת המחלה לא תאם אף אחת מהתאוריות שהיו נפוצות בעבר וגם לא קומבינציה כלשהי שלהן. ההסבר המדעי שעלה בסוף היה שונה לגמרי מכל ההסברים האחרים. דבר זה נכון אולי גם לגבי תחומים נוספים כמו ביחס לאידאולוגיות שונות שקיימות כיום בתחום הפוליטי – אין הכרח שאף אחת מן האידאולוגיות האלה היא נכונה וייתכן גם שהפתרון רציני לדילמות רבות לא נובע מאימוץ הפתרונות של אחת האידאולוגיות או שילוב כלשהו של פתרונות מאידאולוגיות שונות.
נקודה נוספת נוגעת למרחק של התרבות המודרנית מ[[תרבות מבוססת מדע]]. כשיצא הספר לאור בשנת 1926, המהפכה של ריפוי המחלות המדבקות היתה בעיצומה. אנשים ראו בעיניהם כיצד מחלות חשוכות מרפא שהילכו אימה על הורים וילדים במשך מאות שנים, נעלמו תוך מספר שנים. עם זאת היות ומדובר בשילובים של כמה מחלות , עבור חלקן נמצא פתרון מהיר וחלקן לקחו כמה עשורים לפתרון. דבר זה גרם לכך ש[[תוחלת החיים]] עלתה בצורה דרסטית ותמותת התינוקות ירדה בצורה דרסטית במשך מספר עשורים. לדברים אלה היו השלכות עצומות על האנושות –כמו זה שיותר ויותר ילדים שרדו את שנותיהן הראשונות, חסכון של טראומה רצינית להורים ושינוי הנורמות החברתיות ביחס לתמותת ילדים, וכן הורדת תמותת יולדות וירידה בתמותת אנשים צעירים. כיום המהפכה המיקרוביולוגית כמעט ונשכחה כליל – שמות המדענים שנלחמו במחלות נשכחו, והסיפורים של מאבקם נעלמו. ברוב המדינות אין חג לואי פסטר או חג דומה ואין ציון מיוחד של הישגים אלה שמשפיעים על כל משפחה בעולם המודרני. גיבורי התרבות המודרנית הם גיבורי-על דמיוניים, או דמויות מיתוס לאומי , רקדנים, זמרים - אבל לא מדענים. דבר זה מצביע עד כמה מרוחקת התרבות שיש כיום מהכרת תודה ומודעות למדע. ייתכנו לכך סיבות שונות - אם זה בגלל שאנשים התרגלו לדבר זה על פני השנים ואם מסיבות אחרות כמו התחזקות [[תרבות הצריכה]] או [[לאומיות]] או [[לאומנות]]. הסיפור של מניעת תמותת הילדים ושיפור החיים של אנשים לא השתלב היטב באף אחד מה[[מיתוסים]] או התנועות האידואלוגיות הגדולות של המאה ה-20.
==ראו גם==
* [[תרבות מבוססת מדע]]
* [[המהפכה המדעית]]
* [[המהפכה המיקרוביולוגית]]
* [[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]]
* [[יום דרווין הבינלאומי]]
* [[תוחלת חיים]]
* [[גידול אוכלוסין]]
* [[גלולה למניעת הריון]]
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:היסטוריה של המדע]]
[[קטגוריה:היסטוריה של המדע]]
[[קטגוריה:ביולוגיה]]
[[קטגוריה:ביולוגיה]]
[[קטגוריה:רוחניות חילונית]]